דיולה (עיירה)
| מדינה |
 הונגריה |
|---|---|
| חבל | דרום המישור הגדול |
| מחוז | בקש |
| נפה | נפת גיולה |
| שטח | 162.3 קמ"ר |
| אזור זמן | UTC +1 |
גיולה (בהונגרית: Gyula (מידע • עזרה); בגרמנית: Jula, יולה; ברומנית: Jula, ז'ולה, או Giula, ג'ולה; בטורקית: Göle, גלה) היא עיירה במחוז בקש, הונגריה. העיירה ידועה בטירה מימי הביניים שבה, בה מותקן ספא. פרנץ ארקל, מלחין ההמנון הלאומי ההונגרי, ואלברכט דירר האב, אביו של הצייר הגרמני אלברכט דירר, נולדו בגיולה.
גאוגרפיה
גיולה שוכנת במישור ההונגרי הגדול על נהר פהר-קרש, 235 ק"מ דרומית מזרחית לבודפשט, 5 ק"מ מהגבול עם רומניה. קו רכבת וכביש 44 עוברים בעיירה. כביש 44 מקשר את גיולה עם עיר המחוז בקשצ'בה.
שם
גיולה נקראת על שמו של השליט ההונגרי מימי הביניים גיולה השלישי. גיולה היה גם תואר שרווח בקרב השבטים ההונגריים, והוא עדיין שם פופולרי לבנים בהונגריה.
היסטוריה
ההתייחסות המתועדת הראשונה לגיולה היא במסמך משנת 1313 המזכיר מנזר בשם Julamonustra (בלטינית). ב-1332 נקרא היישוב סביב המנזר "גיולה". בניית הטירה בגיולה החלה במאה ה-14 אך הסתיימה רק באמצע המאה ה-16.[1] הטירה הייתה רכושם של בני משפחת מארוטי ולאחר מכן ג'ון קורבינוס, בנו הבלתי חוקי של מתיאש הראשון, מלך הונגריה.[1] הטורקים כבשו את גיולה בשנת 1566 והעיירה נותרה חלק מהאימפריה העות'מאנית עד ששוחררה על ידי הכוחות הנוצריים בשנת 1694.[1] בשל המלחמות נמלטה רוב האוכלוסייה ההונגרית מגיולה, ומחוז בקש הפך כמעט בלתי מיושב. בעל הקרקע יאנוש הארוקרן הזמין מתיישבים גרמנים, הונגרים ורומנים, שהקימו מחדש את העיירה בתחילת המאה ה-18.[1] במאה ה-20 הפכה גיולה ליעד תיירותי פופולרי. הספא הוקם בשנת 1942 והורחב בשנת 1959, והטירה שוקמה בשנת 1962.
דמוגרפיה
על פי מפקד האוכלוסין של 2011, גרו בגיולה 31,067 איש, מתוכם 25,895 (83.4%) הונגרים, 974 (3.1%) רומנים, 971 (3.1%) גרמנים ו-102 (0.3%) צוענים לפי מוצא אתני. בהונגריה אפשר להצהיר על יותר ממוצא אחד, ולכן חלק מהנשאלים הכריזו על עצמם הן כעל הונגרים והן כבני מיעוט. גיולה היא מרכז הקהילה הרומנית הקטנה בהונגריה.
ב-2011 היו בגיולה 5,726 (18.4%) קתולים, 5,560 (17.9%) הונגרים רפורמיים (קלוויניסטים), 606 (2.0%) אורתודוקסים ו-507 (1.6%) לותרנים. 8,304 (26.7%) היו חסרי דת ו-453 (1.5%) אתאיסטים, ואילו 9,012 איש (29.0%) לא הצהירו על דתם.
הקהילה היהודית
ערב מלחמת העולם השנייה היו בגיולה כ-500 יהודים, רובם סוחרים, בעלי מלאכה ומעבדי מוצרי חקלאות. הם היו נאולוגים והחזיקו מספר מוסדות קהילה.
במאי 1944, במהלך שואת יהודי הונגריה, רוכזו יהודי העיירה בגטו שהוקם בשני אתרים בעיירה. הגברים היהודים מהעיירה נשלחו לעבודות כפייה ומאוחר יותר הועברו לגרמניה. ביוני 1944 הועברו הכלואים מהגטו לבקשצ'בה ולאחר כשבועיים שולחו רובם למחנה שטרסהוף שבאוסטריה, והיתר לאושוויץ.
אתרים בעלי חשיבות
- טירת גיולה (Gyulai vár)
- ספא ( Gyulai gyógyfürdő)
- מפעל ממתקים מתחילת המאה ה-20 (100 éves cukrászda)
- בית העירייה, 1861 (Városháza)
- בית הולדתו של פרנץ ארקל (Erkel Ferenc szülőháza)
- קתדרלת סנט מיכאל, 1825 (Szent Miklós katedrális)
- הכנסייה הקתולית, 1775-1777 (Római katolikus templom)
- הקאפלה הרומית הקתולית, 1738-1752 (Római katolikus kápolna)
פוליטיקה
ראש העיר הנוכחי של גיולה הוא ד"ר ארנה אישטוון גרגני (Ernő István Görgényi) מטעם מפלגת Fidesz-KDNP - איחוד מפלגת האזרחים ההונגרית ומפלגת העם הנוצרית הדמוקרטית בהונגריה (אנ'). האספה העירונית המקומית מונה 14 חברים.
נולדו כאן
- בלה באנאתי (1919–2003), חוקר במדעי החברה.
- זולטן באי (1900–1992), פיזיקאי (יליד גיולאווארי, כיום חלק מגיולה).
- אימרה ברודי (1891–1944), פיזיקאי.[1]
- אלברכט דירר האב (1427–1502), אביו של אלברכט דירר.
- פרנץ ארקל (1810–1893), מלחין.
- אימרה קניג (1901–1992), שחמטאי.
- לאסלו קרסנהורקאי (László Krasznahorkai, נולד בשנת 1954), סופר ותסריטאי.
- מיהאי מזה (Mező Mihály, יליד 1978), זמר ומוזיקאי.
- ג'ורג' פומוץ (1818–1882), דיפלומט אמריקאי וגנרל.
- אלדאר סקיי, מקודם אהרון אלדאר בלייר (בהונגרית: Székely Aladár) היה צלם יהודי-הונגרי.
- דינש רונאי, בשם מקורי: איזידור רוזנברג (בהונגרית: Rónai Dénes )(1875-1964) היה צלם, בובנאי, במאי קולנוע, צלם קולנוע. הוא החלוץ ההונגרי של בובות אמנותיות.
- הרמין רונאי, מקודם הרמינה רוזנברג[2] (בהונגרית: Rónai Hermin; גיולה, 25 בנובמבר 1877[3] [4] – בודפשט, יוני 1926) הייתה שחקנית יהודייה-הונגרייה. אחותם של הצלם דינש רונאי והווטרינר מיהאי רונאי (1879–1945). דודה של המשורר והסופר מיהאי אנדראש רונאי.
- יוז'ף גאלי (בהונגרית: Gáli József; גיולה, 10 בפברואר 1930 – בודפשט, 5 במרץ 1981) היה סופר ניצול שואה, זוכה בפרס אטילה יוז'ף ומתרגם יהודי-הונגרי.
- דז'ה שומלו, מקודם זילברשטיין עד 1915, (בהונגרית: Somló Dezső; גיולה, 16 באוקטובר 1884 – ברית המועצות, דצמבר 1923) עובד מסחר יהודי-הונגרי, סוציאל-דמוקרט ולאחר מכן עובד המפלגה הקומוניסטית.
חיו כאן
- בלה בארטוק (1881–1945), מלחין הונגרי[1]
קבורים כאן
- יאנוש קורבין (1473–1504), מלך בוסניה, בנו הבלתי חוקי של מתיאש מלך הונגריה
- ביאטריצה פרנקופן (1480–1510), אשתו של יאנוש קורבין[1]
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של דיולה בהונגרית- גיולה (Gyula), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- "דיולה (עיירה)", באתר JewishGen (באנגלית)
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 אנטאל פאפ: Magyarország (הונגריה), Panoráma, בודפשט, 1982,
- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 10196/1883. Névváltoztatási kimutatások 1883. év 20. oldal 23. sor
- ^ "Születési bejegyzése a gyulai izraelita hitközség születési akv. 24/1877. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-12-29.
- ^ Születési ideje bizonytalan.
| יישובים במחוז בקש | ||
|---|---|---|
| ערי המחוז | בקשצ'בה 
|
  |
| ערים |  בטוניה •  בקש •  • צ'ורוואש •  דוואוואניה •  אלק •  פיזשדיארמט •  גיומנדרד •  גיולה •  קונדורוש •  קרשלדאן •  מדגיישג'האזה •  מזברן •  מזהגייש •  מזקובאצ'האזה •  אורושהזה •  שרקד •  סרווש •  סגהאלום •  טוטקומלוש •  אויקיגיוש •  וסטה
| |
| כפרים | בקשסנטאנדראש • צ'בסבדי • דובוז • גרנדאש • קטשופרון • סבדקיגיוש • טלקגרנדאש • דומבג'האז • קוורמש • אלמאשקמראש • דומבירטוש • קספר • קישדומבג'האז • קונאגוטה • מגיארבאנהגייש • מגיארדומבג'האז • מדגיישבודזאש • נג'באנהגייש • נג'קמראש • פוסטאוטלקה • וגג'האזה • צ'אדסאלאש • אצ'גפלבה • הוניה • בלמגייר • קמוט • קרשטרצ'ה • טרהוש • מורון • קרשויפלו • קרטססיגט • בוצ'ה • קטגיהאזה • לוקשהאזה • אורמניקוט • קרדוש • צ'בצ'וד • בקשאמשון • צ'נאדאפאצה • גאדורוש • קרדושקוט • נג'סנאש • פוסטפלדוואר • ביהראוגרה • גסט • קרשנג'הרשאן • קטגיאן • מהקרק • מזגיאן • שרקדקרסטור • אויסלונטה • ז'דאן | |
| יישובים בנפת גיולה | ||
|---|---|---|
| יישובים | גיולה • אלק • קטגיהאזה • לוקשהאזה | |
