גשר הרכבת מעל נחל פטיש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גשר נחל פטיש
גשר הרכבת העות'מאני מעל נחל פטיש, מבט ממזרח
גשר הרכבת העות'מאני מעל נחל פטיש, מבט ממזרח
מאפיינים כלליים
שימוש קו מים
מיקום הנגב המערבי
קואורדינטות 31°18′02″N 34°42′36″E / 31.30056°N 34.71000°E / 31.30056; 34.71000
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה 1915–הווה (כ־109 שנים)

גשר הרכבת - נחל פטיש הוא גשר רכבת שהוקם על ידי העות'מאנים מעל ערוץ נחל פטיש בזמן מלחמת העולם הראשונה כחלק ממסילת הברזל מנחל שורק לקוסיימה. הגשר נמצא בסמוך לכביש 25 בין צומת הנשיא לשדה תימן, כשלושה וחצי קילומטר דרומית לצומת הנשיא. במשך שנים רבות עבר מעל הגשר כביש עזה-באר שבע וכביש תל אביב-באר שבע[1]. כיום הכביש עובר על גשר חדיש ורחב שנבנה בסמוך. על הגשר עצמו עובר צינור להולכת מים. הגשר בנוי מאבנים מסותתות והוא מורכב מארבעה עמודים שנושאים חמש קשתות. ניתן להבחין שהעמוד המרכזי ושתי הקשתות הנשענות עליו ניבנו בתקופה יותר מאוחרת.

שם הגשר

בעבר ניקרא קטע הנחל מעליו עובר הגשר ואדי זומלי (Wadi Zumeili) והגשר ניקרא הגשר מעל נחל זומלי[2][3]. במקורות אחרים מתייחסים לגשר כגשר מעל נחל מוילח[4][5].

כמו כן, כונה הגשר "גשר 98", על שם מספר אבן הדרך שהיית בסמוך לו, ו"גשר אבראהים" או אברהם על שם אבראהים אבו ארגייג, ראש השבט הבדוי אבו רקיק, בזמן בניית הגשר[6].

היסטוריה

במסגרת המאמץ המלחמתי של הצבא העות'מאני בזמן מלחמת העולם הראשונה. נבנו בארץ ישראל מספר מסילות ברזל בהובלת המהנדס הגרמני היינריך מייסנר. מתוך כוונה להקים מסילה שתגיע לקרבת תעלת סואץ נבנתה בשנת 1915 מסילה מנחל שורק (ואדי צרר) לבאר שבע שעברה דרך משמר הנגב של ימינו[7]. הגשר הוקם בקטע המסילה בין משמר הנגב לבאר שבע כדי לגשר על ערוץ ואדי זומלי (כיום נקרא נחל פטיש). המסילה שנבנתה מעל הגשר הייתה מסילה צרה ברוחב 105 ס"מ כפי שהיה מקובל באימפריה העות'מאנית. לאחר כיבוש ארץ ישראל בידי הבריטים והקמת שלטון המנדט לא מצאו שלטונות המנדט שימוש למסילות הצבאיות הצרות שהקימו העותמאנים והן פורקו[8]. לאחר פרוק מסילת הברזל שעברה על הגשר, החלה לעבור עליו הדרך בין עזה לבאר שבע.

בשנת 1938 נסללה הדרך בין עזה לבאר שבע וצופתה אספלט. גם הדרך החדשה שנסללה עברה מעל גשר הרכבת העות'מאני.

במאי 1948, לאחר פלישת הצבא המצרי לארץ ישראל והשתלטותו על באר שבע, פוצץ הגשר על ידי ההגנה, כדי להקשות את תנועת הצבא המצרי לתוך שטח המדינה היהודית[6][9]. בפיצוץ נהרס העמוד המרכזי בגשר ושתי הקשתות שנשענו עליו. לאחר כיבוש באר שבע בידי צה"ל באוקטובר 1948 החזיר חיל ההנדסה את הגשר לשימוש על ידי הקמת גשר ביילי מעל החלק ההרוס של הגשר.

עם סיום המלחמה פנה צה"ל למע"צ שהיה אז חלק ממשרד העבודה בדרישה להקים מחדש את הגשרים שנהרסו במלחמה והוחלפו על ידי צה"ל בגשרי ביילי. וזאת מפני שצה"ל רצה להחזיר את הגשרים למחסני הצבא וכמו כן לאפשר תנועה דו סיטרית כדי לאפשר את ניידות כוחות הצבא במקרה של מלחמה. הצבא העביר למע"צ רשימת גשרים לתיקון בניהם גשר הרכבת מעל ואדי זומלי[2]. בשנת 1951 שוקם הגשר על ידי מע"צ על ידי בניה מחדש של העמוד החסר ושתי הקשתות שהתמוטטו.

בשנות ה-90 של המאה העשרים שופץ והורחב כביש 25. תחילה נעקף הגשר על ידי גשר אירי בדרך שממנה יוצא היום הכביש לאתר הפסולת דודאים, ולאחר מספר שנים נחנך גשר חדש שנבנה מזרחית לגשר הקיים. כיום חברת מקורות משתמשת בגשר כדי להעביר קו מים מעל הנחל.

אתרים סמוכים

באר רקיק (בִּיר אַבּוּ רְֻקַיְק)

חורבת רקיק (חִ'רְבֶּת אַבּוּ רְֻקַיְק)

ראו גם

לקריאה נוספת

  • יהודה זיו, "גשרי אברהם" - על ארבעה גשרים בבאר שבע וסביבותיה , שכינוי אחד לכולם, אריאל : כתב עת לידיעת ארץ ישראל - חוברת המאה של אריאל : מאמרים ומחקרים בידיעת ארץ-ישראל - חלק א, הוצאת ספרים אריאל, תשנ"ד 1994, עמ' 256

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עד פתיחת כביש בית קמה - באר שבע ב-1974, משולם עד, המשטרה נתבקשה למנוע תנועה בכביש בית קמה - באר שבע, דבר, 12 בפברואר 1974
  2. ^ 2.0 2.1 עמירם אורן רפי רגב, ארץ בחאקי : קרקע וביטחון בישראל ( פרק שני והערה 46 שם), ירושלים: כרמל, 2008
  3. ^ Great Britain. Naval Intelligence Division, The Transverse Roads, Palestine and Transjordan, 1943
  4. ^ ד. שניר, תולדות מסילת הנגב, באתר שערים, ‏4 במאי 1956
  5. ^ על פי מפה בריטית 1:100000 משנת 1940 נחל מווילח (Muweilih) הוא יובל של נחל זומלי (Zumeili) ומשתלב בו סמוך מאוד למיקום הגשר. כאשר נחל זומלי הוא יובל של נחל פוטיס (Futeis). במפות הישראליות ניקרא קטע הנחל תחת הגשר, נחל פטיש ( גרסה עברית של השם פוטיס)
  6. ^ 6.0 6.1 יהודה זיו, "גשרי אברהם" על ארבעה גשרים בבאר שבע וסביבותיה , שכינוי אחד לכולם, אריאל: מאמרים ומחקרים בידיעת ארץ-ישראל - חוברת המאה חלק א
  7. ^ עורך/כים: אלי שילר ועזרא פימנטל, מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל : חידושי הטכנולוגיה במערכה בנגב ובסיני : כנס מדרשת שדה בוקר 28–29 באוקטובר 2004, ירושלים: הוצאת ספרים אריאל, 2005
  8. ^ שמואל אביצור, מבחר מאמרים בידיעת ארץ-ישראל תהליכי יצור ואורחות חיים(עמודים 19,20), ירושלים: הוצאת ספרים אריאל,החברה להגנת הטבע, 1988
  9. ^ אבו אירג'עיק (גשר), באתר אתרי מלחמת העצמאות


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0