רבי יחיאל יעקב וינברג
| פטירה | ד' בשבט ה'תשכ"ו |
|---|---|
| כינוי | שרידי אש |
| חיבוריו | שו"ת שרידי אש |
הרב יחיאל יעקב וינברג (תרמ"ד-ה, 1884 – ד' בשבט ה'תשכ"ו, 24 בינואר 1966) היה רב ופוסק. עמד בראש בית המדרש לרבנים בברלין, והתמחה בהלכה, תלמוד, מחשבה ומוסר. את כתביו ששרדו אחר השואה, פרסם כשו"ת בשם שרידי אש.
קורות חייו
נולד בכפר בוגוד שברוסיה[1]. בילדותו עברו הוריו לצ'כנובצ'ה הסמוכה, שם למד עם הרב אליהו ברוך קמאי, רב המקום. בבחרותו למד בישיבת מיר, ובישיבת סלובודקה, שם התקרב לרבי נתן צבי פינקל - הסבא מסלובודקה, לרבי נפתלי אמסטרדם ולאחרים מאנשי תנועת המוסר. מאוחר יותר כתב מאמרים על התנועה ואישיה (בספרו "לפרקים").
בשנת 1906 (תרס"ו) החל לכהן כרב בעיירה פילווישקי שבליטא, במהלך שהותו בעיירה נישא לאסתר, בתו של רבה הקודם של העיירה, הרב יעקב מאיר לוין. לאחר תקופה קצרה התגרש.
בזמן מלחמת העולם הראשונה עזב את ליטא והתיישב בגרמניה לצורך טיפול רפואי. בתקופה זו השלים לימודים כלליים באוניברסיטאות ברלין וגיסן, ובשנת 1923 (תרפ"ג) קיבל תואר דוקטור בעקבות עבודתו על הפשיטתא, התרגום הסורי למקרא. החל משנת 1924 (תרפ"ד) עמד בראש בית המדרש לרבנים על שם רבי עזריאל הילדסהיימר בברלין; והחזיק בתפקיד זה עד לסגירת המוסד בליל הבדולח (1938).
את תלאות מלחמת העולם השנייה עבר הרב וינברג בפולין, אליה גורש בידי הנאצים בשל אזרחותו הרוסית. זמן מה שהה בגטו קובנה, ולאחר מכן הועבר לגטו ורשה, שם היה ממנהיגי תושבי הגטו, נתמנה כנשיא אגודת הרבנים הכללית ולאחר מכן כנשיא אגודת רבני פולין[דרושה הבהרה]. בהמשך המלחמה הועבר בשל היותו נתין רוסי למחנה העבודה וירצבורג בגרמניה, שם שהה עד לסיום המלחמה.
לאחר המלחמה שהה בעיר וייסנבורג, משם הועבר לבית החולים בנירנברג, שם שהה כתשעה חודשים. לאחר מכן עבר בהשפעת תלמידו הרב שאול ויינגורט לעיר מונטרה שבשווייץ[2]. הרב וינברג חי ופעל שם תוך שהוא דוחה הצעות למשרות שונות. בשנת 1966 (תשכ"ו) נפטר בשווייץ והובא לקבורה בישראל.[3]
רבנים ועסקנים המזוהים עם תנועת 'המזרחי', שהיו מתלמידיו, ביקשו לטומנו בבית הקברות סנהדריה שבירושלים, אולם בציווי רבי יחזקאל סרנא ראש ישיבת חברון, שהיה ידיד קרוב של הרב וינברג, הסיטו בחורים מישיבתו את מהלך הלוויה והובילוהו לקבורה בהר המנוחות, לחלקה שהשתייכה לרב סרנא עצמו, בטענה כי על המנוח להיטמן בקרבה לגדולי תורה[4]. אנקדוטה זו משקפת את חייו ודמותו של הרב וינברג, שמיזג באישיותו מרוחה של יהדות ליטא ותנועת המוסר, עם הלך רוחה ודרכה של יהדות גרמניה ואנשי "תורה עם דרך ארץ".
פסיקותיו
פסיקותיו משקפות את מצב יהדות גרמניה בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה, בתוכה פעל. בתשובותיו עסק רבות בעניין הימום בהמה לפני השחיטה, פעולה שנדרשה בעקבות החוק שאסר שחיטה יהודית בגרמניה. בעניין זה ניהל הרב תכתובת ענפה עם גדולי רבני פולין ורוסיה בניסיון למצוא פתרון לאחת מהבעיות הקשות איתן התמודדה יהדות אירופה בזמנו, אך בסופו של דבר אסר פעולה זו. תוך שהוא מסתמך על פוסקים קודמים, התיר הרב וינברג את פעילותה של תנועת 'ישורון' בצרפת[5], על אף שפעלה כתנועה מעורבת, בנימוק של "עת לעשות לה' הפרו תורתך", לצורך קירוב הנוער לתורה ולמצוות. הוא התיר לנשים וגברים לשיר 'זמירות שבת' יחד, ותמך בקיום חגיגת "בת מצווה" לבנות, כהשוואה ל'בר מצווה' הנחגגת לבנים, זאת על פי "שורת ההיגיון הישר, וחובת העיקרון הפדגוגי" ועל אף ההתנגדות שהועלתה מצד רבנים אחרים בטענה נגדית כי חגיגות אלו מחקות את מנהגי הנוצרים ויש בהם בעיות צניעות. בפסיקות נוספות התיר לבצע התעמלות וספורט בשבת והתיר עריכת ניסויים בבעלי חיים לצרכים רפואיים[6].
הגותו
הרב ויינברג השתייך לאסכולת "תורה עם דרך ארץ" מבית מדרשו של הרש"ר הירש[דרוש מקור], ותמך בחקר התלמוד כמקובל בעולם האקדמי, (שילוב של כלי מחקר ספרותיים ופילולוגיים בלימוד התלמוד). בספרו "מחקרים בתלמוד" פרסם את חידושיו בדרך זו. מאמריו ופסיקותיו התאפיינו בחדשנות מחשבתית ותפיסתית. בהתייחסותו לשואה הביע תמיכה במורדי גטו ורשה, תוך ביקורת במקביל על "גיבורי העט" כלשונו, שביקרו את אלו שלא התקוממו נגד החיה הנאצית, מתוך אי הבנה של המציאות הנוראה שדיכאה כל רצון לחיים וחירות. כמו כן הדגיש את ה"גבורה היהודית" שבאה לידי ביטוי בלימוד תורה וקיום מצוות תחת עול הסבל הנורא. למדינת ישראל הביע יחס אוהד, וראה בה נחמה פורתא לאחר ההשמדה האיומה, וכלי למלחמה בהתבוללות בקרב הנוער היהודי. מאידך הסתייג מהכרזת יום העצמאות כחג דתי בגלל התנגדותם של חלק מ"גדולי התורה והדת שבדור"[7].
מתלמידיו
- הרב מרדכי (מרכוס) בורר, רבה האחרון של קהילות גיילנגן וראנדג בגרמניה-שווייץ
- הרב פרופ' אליעזר ברקוביץ
- הרב אברהם אבא וינגורט, שההדיר והוציא לאור רבים מספריו
- הרב שאול וינגורט, שהזמינו למונטרה בשווייץ אחרי המלחמה וסעדו שם. נהרג בתאונת רכבת ב-1946 (ה'תש"ו).
- ד"ר גבריאל חיים כהן, מרצה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן
- הרב זאב חיים ליפשיץ
- הרב משה שטרן, שהוציא את המהדורה השנייה של 'לפרקים' כשנה לאחר פטירתו של הרב וינברג
- הרב מנחם אריה קניגסהפר
ספריו
- שו"ת שרידי אש, 4 כרכים, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשכ"א-תשכ"ט (בהמשך יצא בהדפסות נוספות).
- המהדורה הראשונה יצאה בעריכתו של אנשיל כ"ץ. הוצאה מחודשת ובסדר שונה בשני כרכים, בעריכת הרב אברהם אבא וינגורט והרב שבתי רפפורט, יצאה על ידי "הוועד להוצאת כתבי הרב", ירושלים, תשנ"ט. במהדורה זו רוכזו בחלק השני שאלות ותשובות של רבני תקופתו בנושא הימום בהמות לפני השחיטה.
- חידושי בעל שרידי אש על הש"ס, בהוצאת הרב אברהם אבא וינגורט, ירושלים, תשנ"ח.
- לפרקים, מהדורת בילגוריי תרצ"ו, באתר HebrewBooks.org. מהדורה שלישית מורחבת יצא על ידי "הוועד להוצאת כתבי הרב", ירושלים תשס"ב. בספר מופיע תיאור תולדות בעלי המוסר, בשילוב דברי הגות על ההווה
- כתבי רבי יחיאל יעקב ווינברג חלק א' בענייני הלכה.
- כתבי רבי יחיאל יעקב ווינברג חלק ב' מאמרים נאומים ודיבורים. את שני החלקים הוציא לאור פרופ' מלך שפירא, סקרנטון תשנ"ח.
- יד שאול, ספר זיכרון ע"ש הרב ד"ר שאול ווינגורט זצ"ל, הוצא לאור על ידי אלמנת המנות תל אביב, תשי"ג, באתר HebrewBooks
- מחקרים בתלמוד, ספר ראשון (רובו בהלכות נזיקין, בהוצאת בית המדרש לרבנים בברלין, תרצ"ז/תרח"ץ, באתר HebrewBooks
- כמו כן, הוציא מבחר מאמרים שהתפרסמו בכתבי עת שונים, רובם כונסו למהדורה החדשה של לפרקים.
- הגדה של פסח עפ"י כתביו בהוצאת תלמידו הרב אברהם אבא וינגורט
- פרשנות: עיונים ומחקרים בדברי חז"ל בעריכת הרב שאול יונתן וינגורט, מכון ירושלים, ה'תשע"ז
לקריאה נוספת
- Shapiro, Marc B. between the Yeshiva world and Modern Orthodoxy, the life and Works of Rabbi Jehiel Jacob Weinberg, London 1999
- ספר הזיכרון למורנו הרב יחיאל יעקב וינברג, עזריאל הילדסהיימר וקלמן כהנא (עורכים), הוצאת פלדהיים תש"ל
- הרב אברהם אבא וינגורט, זכרונות השרידי אש - פרקי זכרונות ושיחות של הגאון על מפגשיו עם גדולי עולם ומאורעות חייו, הוצאת ישיבת היכל אליהו, 2019
- אפרים חמיאל, השפעת רש"ר הירש על הגות אנשי ההלכה המודרניים, האמת הכפולה, כרמל, ירושלים תשע"ו, עמ' 295–324.
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של רבי יחיאל יעקב וינברג, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת המאמרים של רבי יחיאל יעקב וינברג באתר רמב"י
- הרב ד"ר אלחנן שפטלוביץ, יסודות האמונה בתקופתנו - על ספרו של הרב וינברג "Das Volk der Religion", הצופה, 15 ביולי 1949, עמ' 5
- הרב ד"ר אלחנן שפטלוביץ, שרידי אש, הצופה, 24 במאי 1963, עמ' 4
- שי"ן, שריד אש, הצופה, 28 בינואר 1966, עמ' 3
- הרב חיים חייקל גרינברג, מגדולי הדור! במלאת שנה לפטירתו של הגאון רבי יחיאל יעקב וויינברג זצ"ל: פרקים לזכרו וזכרונות אישים מפי גדולי הדור, תל אביב תשכ"ז
- הרב אברהם אבא וינגורט, איש אמת לאורך כל ימיו, ד' בשבט תשע"ו, באתר ערוץ 7
- 'וויינברג, ר' יחיאל־יעקב ב"ר משה', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 46 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1244).
- אור המזרח, ניסן תשכ"ו, עמוד 189
- הרב יחיאל וינברג, תנועת הנוער ישורון, ילד שאין יודעים מי אביו, נישואי תערובת, מקבץ מתשובותיו - אתר דעת
- ,Shapiro, Marc B. Scholars and Friends: R' Yechiel Ya'akov Weinberg and Prof. Samuel Atlas, January 1, 1997
- אורי קראוסהר, בבדידות ובדוחק, מוסף שבת של העיתון מקור ראשון, כ"ה בניסן תשע"ז
הערות שוליים
- ^ מאגר הביבליוגרפיה של הספר העברי
- ^ וינברג, יחיאל יעקב בן משה, יד שאול, האסון האיום במונטרה, באתר HebrewBooks
- ^ נפטר הרה"ג ר' יחיאל יעקב ויינברג, באתר הצופה, 26 בינואר 1966 (עמוד השער)
- ^ הרב ויינברג למנוחות; מחלוקת על מקום קבורתו, דבר, 27 בינואר 1966
- ^ שו"ת שרידי אש ח"ב סימן ח', על היתר זה הסתמכה בין היתר תנועת בני עקיבא.
- ^ שו"ת "שרידי אש" ח"ב סימן צ"א.
- ^ כתבי הגאון רבי יחיאל יעקב ויינברג זצ"ל חלק ב, עמוד שו-שי.
- המכלול: ערכים הדורשים הבהרה
- אישים שהועלו לקבורה בארץ ישראל
- אסירים בגטו ורשה
- יהודים הקבורים בהר המנוחות
- מחברי ספרי שו"ת
- נאו-אורתודוקסיה (יהדות)
- ניצולי השואה
- רבנים אורתודוקסים גרמנים
- רבנים אשכנזים
- רבנים בשואה
- בוגרי ישיבת כנסת ישראל (סלבודקה)
- תנועת המוסר: אישים
- מונטרה: רבנים
- סגל בית המדרש לרבנים בברלין
- ילידי 1884
- נפטרים ב-1966