ר"י מיגאש

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ר"י מיגאש
Bb11.jpg
מהדורה ראשונה של חידושי הר"י מיגאש על מסכת בבא בתרא, אמסטרדם, 1702
תאריך לידה ד'תתל"ז (1077)
תאריך פטירה ד'תתק"א (1141)
השתייכות חכמי ספרד בתור הזהב
רבותיו הרי"ף
תלמידיו רבי מימון הדיין, ובנו יצחק מאיר ואחיינו מאיר
בני דורו הרבנים יהודה הלוי וברוך בן רבי יצחק
חיבוריו חידושים על התלמוד, שו"ת ואחרים

רבי יוסף ב"ר מאיר הלוי אבן מיגאש (נודע בקיצור: ר"י מיגאש;[1] ד'תתל"ז, 1077, ספרד - ד'תתק"א, 1141, אליסנה) היה מגדולי הרבנים בספרד, ראש ישיבה ופוסק הלכה נודע. היה תלמידו הבולט של הרי"ף.

כינויו - "מיגאש"

'אבן מיגאש' הוא כינוי ערבי ותרגומו לעברית הוא 'בן מיגאש'. יש משערים שמקור הכינוי 'מיגאש' שהתווסף לשמו הוא במילה היוונית ('Μέγας'), המציין גודל וחשיבות ('נהדר' או 'גדול'; מקביל ל-"great").‏[2]

ביוגרפיה

בילדותו למד תורה מאביו (רבי מאיר הלוי) ומרבי יצחק בן רבי ברוך אבן אלבליה בסביליה. כאשר היה הר"י מיגאש בן 12, הגיע מצפון אפריקה הרי"ף, ופתח ישיבה בעיר אליסנה. הר"י מיגאש עבר לשם, ובמשך 14 שנים, היה לתלמידו המובהק של הרי"ף והלה סמכו להוראה. איתו למדו בישיבה גם רבי יהודה הלוי ורבי ברוך בן רבי יצחק. לאחר מות הרי"ף בשנת ד'תתס"ג (1103), ירש הר"י מיגאש את מקומו בראשות הישיבה בגיל 25, והמשיך לעמוד בראשה עד מותו כעבור 38 שנים.

למדו אצלו בישיבה תלמידי חכמים כרבי מימון הדיין, ובנו יצחק מאיר ואחיינו מאיר.

הר"י מיגאש הוא, ככל הידוע, הראשון בין חכמי ספרד שכתב חידושים על מסכתות התלמוד, ובכך יצר את בית המדרש הספרדי. בעקבותיו באו חכמים כמו הרמב"ן, הרשב"א, הרא"ה והריטב"א שפיתחו סוגה זו של כתיבה תורנית. הרי"ף התבטא לשבחו בצוואתו ש"אפילו בדורו של משה רבנו לא נמצא חכם ונבון כמותו". הרמב"ם התייחס אליו בהערכה רבה, והוא מזכירו פעמים מספר בספרו הגדול משנה תורה, בניגוד למנהגו שלא להזכיר כמעט דברי חכמים מאוחרים יחסית לתקופתו: "הורו רבותי רבי יהוסף הלוי ורבו" (הר"י מיגאש ורבו - הרי"ף),[3] ובפירוש המשנה כתב עליו: "לב האיש ההוא בתלמוד מבעית למי שיסתכל בדבריו ועומק שכלו בעיון עד אשר כמעט נאמר בו 'וכמוהו לא היה לפניו מלך' במנהגו ובדרכו", ומסתבר ששיטת לימודו החדשנית היא העומדת ברקע דברים אלה. עם זאת הרמב"ם לא נמנע מלחלוק עליו.

הרמב"ם מתייחס אליו כרבו וחולק לו תוארי כבוד והערצה רבים, משום כך, במקומות רבים הוא מופיע בטעות כמורו של הרמב"ם. הדבר בלתי סביר בהתחשב בכך שהר"י מיגאש נפטר בהיות הרמב"ם כבן שש. על כן מקובל לומר כי היה מורו של אביו של הרמב"ם - רבי מימון הדיין, והרמב"ם התייחס אליו כמורו שלו.[4]

ספריו

על פי רבי מנחם המאירי, הר"י מיגאש חיבר פירוש לכל התלמוד עם פסקי הלכה, וידוע לנו כי חיבר חידושים על חצי מהתלמוד לפחות, וכן על כך שחיבר ספר "השגות" (ויכוחים הלכתיים) על ספרו של רבו - הרי"ף.[4] בנוסף, על פי הספר "תעודה בישראל" הוא חיבר ספרים ב"חכמת התכונה" (אסטרונומיה),[2] אך בידנו מצויה כמות דלה מכתביו.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מכתביו

הערות שוליים

  1. שמו מאוית לעיתים בכתיב חלקי או חסר: "מגש", "מיגש" או "מגאש".
  2. 2.0 2.1 תעודה בישראל - גדרי התורה והחכמה, עמוד 45, הערת שוליים 3.
  3. משנה תורה לרמב"ם, הלכות שאלה ופיקדון, פרק ה', הלכה ו'.
  4. 4.0 4.1 האנציקלופדיה העברית, מגש, יוסף בן מאיר הלוי אבן


תקופת חייו של ר"י מיגאש על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

שגיאת לואה ביחידה יחידה:בקרת_זהויות בשורה 352: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0