דורון שורר
דורון שורר (נולד ב-8 במאי 1953) הוא רואה חשבון ישראלי, שכיהן כמנכ"ל משרד התחבורה, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, יו"ר קרן הפנסיה "מבטחים", יו"ר חברת הביטוח "הפניקס" ויו"ר "ליטו גרופ". בשנת 2012 נבחר לנשיא איגוד קופות הגמל הענפיות.[1] ומאמצע 2012 עד 2015 כיהן כיו"ר ועד ההנהלה של "אופק" - אגודה שיתופית שמטרתה להקים בנק קואופרטיבי[1].
ביוגרפיה
שורר נולד בעיר בקאו ברומניה ועלה לישראל בגיל 10. לאחר שירותו הצבאי למד באוניברסיטה העברית במחלקה לכלכלה ולחשבונאות. הוא רואה חשבון ומוסמך בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית, שם שימש כחבר בסגל ההוראה.
בשנת 1983 יסד פירמת ראיית חשבון אותה ניהל עד פרישתו בשנת 1993. בתקופה זו מונה לתפקיד יועץ כלכלי למשרד האנרגיה (1985), ולאחר מכן כיהן כיו"ר הוועדה הציבורית לנושאי ביטוח (1988) ויו"ר הרשת החינוכית "עמל". בשנים 1992-1993 כיהן בתפקיד יו"ר ועדה ציבורית לנושאי תקשורת ובוועדה ציבורית לנושאי מיסוי.
ב-1993 עזב את הסקטור הפרטי והתמנה למנכ"ל משרד התחבורה. ב-1995 מונה לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר.
בתום כהונתו בתפקיד זה, ב-1998, חזר לסקטור הפרטי וכיהן כיו"ר "מבטחים" ויו"ר "הפניקס".
מנכ"ל משרד התחבורה
במהלך כהונת ראש הממשלה יצחק רבין התמנה שורר למנכ"ל משרד התחבורה. הוא כיהן בתפקיד בין השנים 1993–1995,[2] וניסה לקדם רפורמות בתשתיות עליהן הצהיר רבין.
במקביל כיהן כיו"ר ועדת ההיגוי של אל על שהייתה בפירוק זמני, יו"ר מנהלת מנהרות הכרמל, יו"ר המינהלת המקצועית של מערכת הסעת המונים בתל אביב, ויו"ר ועדת תיאום בין-משרדית לתחבורה. שימש חבר במועצת המנהלים של רשות שדות התעופה וחבר מועצת המנהלים ויו"ר ועדת הפיתוח של רשות הנמלים והרכבות.
במהלך כהונתו הופעלו מספר תוכניות בתחום התחבורה האווירית:
- הוצאת אל על מפירוק והפיכתה לחברה ציבורית
- הנהגת מדיניות "שמיים פתוחים" ומתן רישיון לחברת פנים נוספת (ישראייר)
- פתיחה לתחרות של אספקת דלק סילוני לתעופה האזרחית בישראל
- פתיחה שוק המטענים בנמל התעופה לתחרות
- שיפור שירותי נמל התעופה וקידום פרויקט "נתב"ג 2000"
בתחום הים:
- ניקוי מתחם נמל תל אביב והפיכתו למוקד תיירות ופנאי
- הכפלת קיבולת הנמלים
- ייזום תוכנית להקמת מרינות לאורך חופי ישראל (כגון אשקלון ואשדוד)
בתחום היבשה:
- ייזום התוכנית הלאומית לרכבות
- ייזום שתי תוכניות להסעת המונים בתל אביב וירושלים והקמת מנהלות תכנון
- הרחבת כבישים עירוניים, בהם כביש בגין בירושלים ונתיבי איילון
- תוכנית לסלילת ושיקום כבישים ביישובים קטנים, בפרט בהתיישבות העובדת וביישובי המיעוטים.
אירועים מרכזיים בתקופת כהונתו:
- פרשת מינרל דמפייר (Mineral Dampier) - אוניית הצובר מינרל דמפייר, מצי הסוחר הישראלי, התנגשה ב-22 ביוני 1995 באוניית צובר קוריאנית וטבעה על כל צוותה (8 ישראלים ו-21 פיליפינים). הממשלה השקיעה משאבים רבים (דבר שעורר חילוקי דעות בציבור), באיתור האונייה ובחילוץ גופות אנשי הצוות, מאמצים שנמשכו כ-15 חודשים.
- רפורמת הרישוי - הונהג לראשונה רישיון נהיגה שתוקפו יותר משנה אחת. בנוסף הונהגה רפורמה של ממשוק משרד הרישוי לסניפי הדואר, דבר שמאפשר לאזרחים וחברות לבצע את מרבית הפעולות מול משרד התחבורה בנוחות.
- הקמת גלגלצ - ב-1993 הוקמה תחנת הרדיו גלגלצ על ידי גלי צה"ל במימון ובשיתוף משרד התחבורה. התחנה משדרת דיווחי תנועה ותשדירים בנושא בטיחות בדרכים במקביל ללוח המשדרים הרגיל, הכולל בעיקר מוזיקה פופולרית.
- היערכות תחבורתית בעקבות השלום עם ירדן - בעקבות הסכם השלום בין ישראל לירדן הוקמה מנהלת השלום בראשות עתניאל שנלר, שכיהן באותה העת כראש הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. בין היתר הוסדרה הפעלתם של מעברי הגבול היבשתיים בין המדינות.
המפקח על שוק ההון, ביטוח וחיסכון
שורר כיהן כמפקח על הביטוח וכממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון מ-1 בנובמבר 1995 עד 1 בפברואר 1998.[3] הוא הניח את היסודות לאגף שוק ההון הביטוח והחיסכון במבנהו הנוכחי והפך אותו לגורם מקצועי מרכזי בשוק ההון הישראלי. בתקופת כהונתו נקבעו עקרונות הסדרה, עקרונות חשבונאות ונורמות לפיהן מתנהל האגף עד היום.
בפן הארגוני, פעל שורר להוצאת פרסום שנתי מפורט של דו"ח הממונה; נערכה לראשונה תוכנית חמש-שנתית לפעילות; והוקמה מחלקה אקטוארית. הוא הוביל גיוס מסיבי של עובדים (בסיום כהונתו נכללו באגף פי 4 עובדים מתחילתה). בתקופתו הוכר האגף כראוי להתמחות בראיית חשבון.
בפן הצרכני, כהונתו של שורר אופיינה בגישת "הצרכן במרכז". נקבעה לראשונה חובת דיווח ללקוחות על תוכניות הביטוח, הפנסיה והגמל שלהם; דרישה זו נתקלה בהתנגדות עזה. הוקמה מחלקת תלונות ציבור גדולה באגף, שהפכה לכלי פיקוחי מרכזי. בוצעו שינויים שנועדו להגביר את התחרות בשוק ההון, בהם פישוט הדוחות עבור הצרכנים, אימוץ הסטנדרטים החשבונאיים המקובלים בעולם והקלת תהליכי הרישוי והאישור בכל הרמות.
בפן המקצועי, הוקמה בתקופתו של שורר יחידה לניהול סיכונים בראשות איל בן-שלוש, ונקבעו חובות הגדרת ומדידת הסיכונים ועקרונות לניהולם. הוקמה מחלקה אקטוארית וגויסו אקטוארים בעלי התמחויות בתחומים השונים (פנסיה, ביטוח חיים, ביטוח אלמנטרי ובריאות). יחידת האקטואריה הפכה לגורם מוביל ומייעץ מקצועי בתחום. פועלה איפשר הסדרה ופיקוח שיטתיים, ושכלול המוצרים המוצעים בשוק.
פרשת קרטל חברות הביטוח
17 מנהלים בכירים ממרבית חברות הביטוח הועמדו לדין באשמת שותפות להגבל עסקי בענף הביטוח. 14 מתוכם הורשעו על פי הודאתם בעסקת טיעון ו-3 הורשעו לאחר דיון בערכאות. שורר כמפקח על הביטוח החליט כי מי שהורשע בפגיעה שלא כדין בכספי לקוחותיו תוך הפרת חובת הנאמנות אינו רשאי להמשיך לכהן בתפקיד ניהולי בשוק ההון.[4] קביעה זו, ובעקבותיה הפסקת הכהונה של המורשעים בתפקידי ניהול, יצרה התנגדות מחלק מהגורמים בשוק, לצד שאלות אתיות ומוסריות בשוק ההון.[5][4]
פרשת "לה נסיונל"
בתקופת כניסתו של שורר לתפקיד, הציגה חברת הביטוח "לה נסיונל" מקבוצת "הפניקס" הצלחה עסקית רבה בדוחותיה הכספיים. שורר ערך בדיקה עצמאית, בה נחשף מצבה הרעוע של החברה. הוא הביא לסגירת החברה והעברת התחייבויותיה הביטוחיות לאחרים מבלי לפגוע במבוטחים, וכפה על הבעלים להגיע להסדרים כספיים עם כל המעורבים בארץ ובעולם להם נגרמו נזקים. רק לאחר מכן פורקה החברה ומנהליה הועמדו לדין והורשעו במעשי מרמה שהיקפם הכולל כמיליארד שקל. בית המשפט קבע כי היקף הרישומים הכוזבים של החברה היה כ-650 מיליון שקל.[6][7]
הרפורמה בביטוח רכב חובה
בשנת 1997, במהלך כהונתו של שורר, נכנסה רפורמת ביטוח רכב חובה לתוקף, וענף ביטוח זה נפתח לתחרות. היעדים המרכזיים של הרפורמה היו: יצירת תחרות בענף כדי לייעלו מבחינה כלכלית ולהוזיל את פרמיות הביטוח; ועידוד נהיגה זהירה באמצעות שימוש בפרמטרים המשקפים סיכון ביטוחי לצורך קביעת פרמיות הביטוח. כחלק מהעברת האחריות לסקטור הפרטי, הופחת חלקו של תאגיד 'אבנר', ששימש כמבטח משותף בענף ביטוח זה, בפוליסות הביטוח, עד ל-0% בשנת 2003.[8]
הסדרת ענף הפנסיה
עם כניסתו של שורר לתפקיד היה משבר קרנות הפנסיה בשיאו. על פי "ועדת פוגל", שהגישה המלצות למדיניות פנסיונית ביוני 1994, הגרעון האקטוארי של כל הקרנות הגיע לכ-31.4 מיליארד ש"ח - 30% מסה"כ הנכסים/התחייבויות, כלומר התחייבויות הקרנות לעמיתים היו גדולות ב-40% מנכסיהן".[9] בתקופת כהונתו של שורר, נסגרו הקרנות הוותיקות לקליטת עמיתים חדשים ונפתחו קרנות חדשות שתנאיהן הבטיחו איזון אקטוארי.
הוקמה מנהלת קרנות פנסיה שיצרה בסיס מידע לאומי של ההתחייבויות הפנסיוניות וההסדרים השונים שהתנהלו במשק המדינה. על בסיס מאגר מידע זה ניתנו פתרונות כלליים ופרטניים להסדרה של הפנסיה. במסגרת זו נעשה המהלך הראשון של השתלטות על ידי המדינה על קרן גירעונית (קרן פועלי בניין) אשר לאחר זמן שימשה כמודל לטיפול ביתר הקרנות. באותה העת, הוקמה ועדה ציבורית לקביעת גיל הפרישה (ועדת נתניהו), נקבעה מדיניות למעבר כלל המשק לפנסיה צוברת ונעשו הסדרים מיוחדים עבור תאגידים למעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת.
חזרה לשוק הפרטי
בתום כהונתו כממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ב-1998, חזר שורר לסקטור הפרטי. לאחר תקופת צינון מונה ליו"ר קרן הפנסיה ההסתדרותית "מבטחים", תפקיד ממנו התפטר ביוני 2002[10], ולאחר מכן ליו"ר "הפניקס", תפקיד ממנו התפטר בספטמבר 2003[11].
באוקטובר 2004 רכשה חברת צ.ב.א.י החזקות, המשותפת לדורון שורר ולצפריר בכנר, את השליטה בחברה הבורסאית "קיש קירור", שייצרה מרכבים ויחידות קירור לכלי רכב. החברה שינתה את שמה ל"ליטו גרופ" ונכנסה לתחומי פעילות נוספים, ובהם הפעלת חווה לייצור חלב ברומניה, ונדל"ן מניב במזרח אירופה (באמצעות חברה הבת "ליטו נדל"ן").[12] ביוני 2007 נמכרה ליטו נדל"ן לקבוצת שרבט,[13] ובהמשך אותה שנה העביר שורר, ללא תמורה, את חלקו בצ.ב.א.י החזקות לשותפו, והתפטר מתפקיד יו"ר ליטו גרופ. ליטו גרופ הגיעה בהמשך למצב בו לא פרעה חלק מחובותיה, ונמצאת בדיונים מול מחזיקי האג"ח שלה.[14]
מכהן כיו"ר ועדת השקעות של קופת הגמל המפעלית של עובדי האוניברסיטה העברית[15] וכנשיא איגוד קופות הגמל הענפיות.[16]
בשנים 2012-2015 היה שורר יו"ר אופק, אגודה שיתופית שפועלת להקים בנק קואופרטיבי בישראל.[17]
בינואר 2013 בית המשפט המחוזי בחיפה נתן פסק דין בו מתח ביקורת על תפקודו של שורר כיו"ר ליטו גרופ, כאשר הבטיח לשנות את שכרו של מנכ"ל החברה-הבת ללא סמכות ומבלי שהביא את הדבר לאישור הדירקטוריון. בית המשפט גם מתח ביקורת על אמינות עדותו בעניין זה. שורר לא ערער על פסק הדין.[18]
שורר הוא אביו של העיתונאי טל שורר.
הערות שוליים
- ^ רו"ח דורון שורר נבחר לשמש כנשיא איגוד קופות הגמל הענפיות, גלובס
- ^ סגני השרים והמנכ"לים, אתר משרד התחבורה
- ^ הממונים על שוק ההון והביטוח לדורותיהם, אתר משרד האוצר
- ^ 4.0 4.1 מירב ארלוזורוב, רשות ניירות ערך תתקשה להדיח את רביד: התקדימים המשפטיים נגדה, באתר הארץ, 27 ביוני 2006
- ^ אלעזר לוין, מרידור: "יש להפיק לקחים מפרשת קרטל הביטוח; הדבר קשה בעיני", באתר גלובס, 20 באפריל 1997
- ^ ארנון בן-יאיר, הפרקליטות דורשת עונשי מאסר כבדים בפועל למורשעי פרשת לה-נסיונל, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2006
- ^ ארנון בן-יאיר, עונשי מאסר בפועל למורשעי פרשת לה-נסיונל, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2006
- ^ רפורמת ביטוח רכב חובה, באתר משרד האוצר
- ^ ועדת פוגל, "הצעה למדיניות פנסיונית כוללת", רבעון לכלכלה, אוקטובר 1994
- ^ חיים ביאור, התפטר יו"ר דירקטוריון מבטחים דורון שורר, באתר TheMarker, 5 ביוני 2002
- ^ דורון שורר, יו"ר דירקטוריון הפניקס פרש מהקבוצה, "עדיף", 8 בספטמבר 2003
- ^ אפרת נוימן, מה עוצר את הדהירה של דורון שורר, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2006
- ^ נעמה סיקולר, קבוצת שרבט רוכשת את ליטו נדל"ן ב-54 מיליון שקל, באתר ynet, 13 ביוני 2007
- ^ נועם בר, מתי מגן דורון שורר על המשקיעים, באתר TheMarker, 23 בפברואר 2012
- ^ רון שטיין, "לצאת מהקונספציה ולאפשר למלכ"רים לנהל כספי הציבור", באתר גלובס, 23 בנובמבר 2011
- ^ רו"ח דורון שורר נבחר לשמש כנשיא איגוד קופות הגמל הענפיות, באתר גלובס, 16 בינואר 2012
- ^ גוני נוי, בקרוב: גם אתם תוכלו להיות בעלים של בנק, באתר nrg, 31 באוקטובר 2012
- ^ זוהר שחר לוי ותומר גנון, אין אמון באופק, באתר כלכליסט, 1 בינואר 2014
