דרך הפסלים בחצרים
 | |
| ציפדג, פסל של דינה מרחב בדרך הפסלים | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | גן פסלים |
| כתובת | חצרים |
| אוצר ראשי | מרגה פישטיין |
| הקמה ובנייה | |
| תאריך פתיחה רשמי | 2000 |
| אדריכל | איתמר רעיוני |
דרך הפסלים בחצרים היא מסלול טיול ומיצב אמנותי, הממוקם באזור צפון הנגב, מערבית לבאר שבע. הגישה למקום היא רגלית, על אופניים או ברכב. דרך הפסלים מונה 39 פסלים, המוצבים בצידי הדרך ובגבעות הסמוכות ליישוב חצרים. העמדת הפסלים באתר החלה בשנת 2000.
על היער
יוזמי "דרך הפסלים", האמנית והאוצרת מרגה פישטיין ובעלה ישראל, הזמינו את מיטב אמני ישראל להציב בצידי הדרך ובגבעות שמסביב, יצירות המביעות אמירה אמנותית המתייחסת לסביבה ולמרחב. תהליך האוצרות נמשך מהקמת דרך הפסלים בשנת 2000 ומאז לא נפסק. עם זאת, פסלי מתכת נגנבים מעת-לעת מהאתר, ונעשה מהלך לחדשם או להציב אחרים במקומם. דרך הפסלים אוגפת את קיבוץ חצרים מדרום ועוברת בסמוך לשדות חוחובה. הדרך זמינה לכל רכב. בשני מקומות לאורך הדרך הציבה קק"ל חניונים לבילוי בחיק הטבע.
הפסלים
- תמונות – דוד גבריאלי
- ציפדג – דינה מרחב
- אנשים טובים באמצע הדרך – נירה סביר
- שותקת עם האדמה – נירה סביר
- להפריח את הנגב – מרגה פישטיין
- נמלים – סלו שאול
- יחדיו – יהודית גרעין
- ספינת המדבר – ראובן שרף
- התרגעות – דב אמיתי
- זורק הדיסקוס תופס ראש – אודי דיין
- מנחה – שלומית אברבוך
- שמש – יונינה למדן
- שובם של ציפורים – גרשון היימן
- סבבה – ורדה גבעולי ואילן גלבר
- פסנתר – אברהם פלגי
- מצאו ראש תומרקין בסייף שבמדבר – יגאל תומרקין
- גליוראקטור – יגאל תומרקין
- זיכרון מגונן – זאב קרישר
- שימור קרקע – דב אורנר
- אדמה שלנו (TERRA NOSTRA) – דב הלר
- חופש התנועה – טניה פרמינגר
- שער חתום – אריה ימבורג
- אישה בלבן – חיים טדג'י
על האזור
דרך הפסלים שוכנת בשפלת הנגב - המרחב שממערב לבאר שבע ומדרומה. בדרך כלל מתנשאות גבעות שפלת הנגב לרום 200–400 מטרים מעל פני הים. האקלים צחיח, לא יותר מ-200 מ"מ גשם בשנה בממוצע. בתנאים כאלה צומחים כאן בר רק שיחי מדבר, שמותירים את המרחבים הגדולים חשופים למרחוק. נחל באר שבע הוא הנחל הראשי המנקז את האזור. יובליו העיליים של הנחל הגדול מתפרשים בצפון הרי הנגב ובדרום הרי יהודה. הנחל יורד מערבה, חוצה את העיר באר שבע וממשיך מדרום לקיבוץ חצרים והלאה, עד שהוא מתנקז לנחל הבשור. נחל חברון, אחד היובלים הראשיים של נחל באר שבע, מנקז את הרי חברון, שזוכים בחורף למנת גשם נכבדה. לפיכך, גשמים חזקים שיורדים בהרי חברון יוצרים לעיתים שיטפונות עזים בנחל באר שבע.
במלחמת העולם הראשונה (1914-1917) נודעה לגבעות שמסביב לחצרים חשיבות אסטרטגית רבה. בגבעות חצרים התבצרו הלוחמים העות'מאנים בחפירות, והקימו קו הגנה כנגד מתקפות הצבא הבריטי. היה זה לאחר שהמתקפה הבריטית על עזה, בראשותו של גנרל מוריי, נכשלה כישלון חרוץ. הפיקוד העליון הבריטי החליט להחליפו באדמונד אלנבי. אלנבי, בהמלצת גנרל מוריי, העביר את גזרת הלחימה לאזור, בקרב באר שבע. ב-3 באוקטובר 1917, לאחר פעולות הסחת דעת שהטעתה את הטורקים, פתחו הבריטים בהפתעה במתקפה על באר שבע. לאחר ניתוק הדרכים לעיר, כשנשארה שעה אחת עד חשיכה, הסתערו הפרשים האוסטרלים והניו זילנדים וכבשו את העיר במהירות.
המטיילים באזור בימינו עוד יכולים לראות תעלות, ביצורים, עמדות חפורות ורסיסי ברזל גדולים (חלקים של פגזי תותחים) שנותרו כעדות אילמת למערכה הגדולה. פסלי המתכת האמנותיים הגדולים הפזורים בשטח מהווים במקביל הנגדה והשלמה לשרידים אלה.
אתרים במקום
באר עלי אבו יחיה
אחת משתי הבארות שהיו ברשותה של חמולת אבו יחיה - חמולה גדולה של בדווים שהתגוררה באזור עד מלחמת העצמאות. כמו רבות מבארות הנגב שנחפרו בימי המנדט הבריטי, גם באר זו נחפרה בשנות ה-20' של המאה העשרים. עומקה עולה על כ-30 מטרים ומימיה נשאבו במנוע אל בריכת אגירה סמוכה. ראשוני קיבוץ חצרים רכשו בשנים הראשונות לעלייתם על הקרקע מים מהבארות של חמולת אבו יחיה. מסביב לבאר היה בוסתן גדול. אחדים מעצי הבוסתן שרדו עד היום, וקק"ל ממשיכה לטפח אותם ואף הוסיפה נטיעות משלה.
גבעת הרדאר
בגבעת הרדאר שכנה בימי הכוננות שקדמו למלחמת ששת הימים (מאי-יוני 1967) יחידה צבאית קטנה. היחידה, שחייליה התגוררו באוהלים, תפעלה תחנת רדאר לאיתור ולזיהוי מטוסי אויב. במהלך מלחמת ששת הימים נמצאו באל עריש פקודות מצריות שהורו להפציץ את הגבעה. שרידי עמודים ובסיסי בטון הם כל אשר נותר מעברו זה של המקום.
מאגורת חצרים
מאגורה היא בור מים חצוב בסלע מתקופות קדומות. במרכז המאגורה ניצב עמוד שתמך בתקרתה. דרך המסדרון פינו את הסחף שהצטבר במשך הזמן במאגורה. במתקנים דומים ברחבי הנגב נמצאו תעלות שריכזו את מי הגשם שניגרו על פני השטח מהמדרונות ומערוצי הגבעות הסמוכות וניקזו אותם אל הבור. בהיעדר עדות לתעלות איסוף בסביבת מאגורת חצרים, חלוקות הדעות אם החלל שלפנינו היה מאגורה.
קישורים חיצוניים
- יעקב שקולניק, טלילה ליבשיץ, יער חצרים - דרך הפסלים, מתוך אתר קק"ל
- עכבר העיר אונליין, גן הפסלים בחצרים, באתר הארץ
- דרך הפסלים - יער חצרים, מתוך אתר טבע ונופים בישראל.
- חוה בראון, קק"ל, דרך הפסלים - יער חצרים, באתר ynet, 10 בדצמבר 2008
- יעקב שקולניק, e דרך הפסלים ביער חצרים, מתוך אתר e ירוק
- משה הרפז, פסלים בעוטף חצרים
