הבה נגילה
הבה נגילה הוא פזמון עברי, מן המפורסמים ביותר בעולם, שזכה למעמד של שיר עם. הפזמון מיוחס למלחין אברהם צבי אידלסון, הנחשב לאבי המוזיקולוגיה העברית, שעיבד את מנגינת השיר מניגון חסידי. השיר בוצע לראשונה בשנת 1918. בהמשך בוצע על ידי מבצעים רבים, יהודים ושאינם יהודים.
מקור הפזמון
על פי המסופר[1], מקור הפזמון הוא כדלקמן: כאשר נכנסו צבאות הגנרל הבריטי אדמונד אלנבי לירושלים ביום ראשון של חנוכה בשנת תרע"ח (1917), התעוררה שמחה רבה ביישוב היהודי, ורבים אף ראו במאורע סימן לביאת המשיח. אידלסון החליט לחבר פזמון לציון המאורע הגדול. הוא בחר מנגינה של ניגון חסידי ששמע אצל חסידי סדיגורה בירושלים ונרשמה על-ידו שנתיים קודם לכן, שינה אותה במקצת, כתב מילים למנגינה וכך נוצר הפזמון. הפזמון הושמע לראשונה בנשף שהתקיים בירושלים באותה שנה וזכה להצלחה רבה.
מילות הפזמון הן: ”הָבָה נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה, הָבָה נְרַנְּנָה, עוּרוּ אַחִים בְּלֵב שָׂמֵחַ” עם זאת, בנוסח המקורי של אידלסון נכתב "עורו נא אחים בלב שמח".
שלא כפי שנטען בעטיפת אחד התקליטים בו מופיע השיר, מקור המילים אינו מתהילים, למרות שהצירוף "נגילה ונשמחה" מופיע בתהילים, קי"ח, כ"ד.
היו ששיבשו את מילות הפזמון והבינו אותן כ"מוכרחים להיות שמח" (ומכאן הביטוי). ניתן להניח כי השיבוש נבע בעיקר מהשמעת הפזמון לעולים ולתושבים יהודים בחו"ל, שלא הכירו את המילים הספרותיות "עורו אחים בלב שמח".
הניגון החסידי
לחן השיר מבוסס על ניגון חסידי עתיק שמקורו בחצרות בית צ'רנוביל, הניגון הושר ברוב החצרות החסידיות, בהן חסידות חב"ד, חצרות בית רוז'ין, חסידות אלכסנדר, חסידות קרלין וחסידות בעלז. בחסידות בעלז ובחסידות סקווירא שימש לחן זה לניגון ההקפה השביעית בשמחת תורה.
לאחר תחילת השימוש החילוני בשיר, הורה האדמו"ר רבי ישכר דב מבעלז[2] להפסיק לזמר את הלחן, וכך גם ברוב החצרות הפסיקו לשיר את הניגון. למרות זאת בחסידות סקווירא המשיכו כל השנים לנגן את הלחן בשמחת תורה לפנות בוקר.
במוצאי שמחת תורה תשע"ד אמר האדמו"ר מבעלזא לחסידיו כי ניתן לחזור לשיר ניגון זה "משום שהציונים כבר שכחו מזמן מניגון זה, וכבר מצאו להם ניגונים אחרים" כלשונו[3].
בחג הסוכות תשע"ו 2015 ביקש האדמו"ר מויזניץ לשיר את הלחן - ללא המילים - בשמחת בית השואבה, כשהוא מקדים שמדובר בשיר חסידי עתיק שנלקח על ידי הציונים, ועל החסידים מוטל להשיבו למקורו[4].
הלחן הוא בסולם פריגיש הנחשב לחריג במוזיקת פופ מערבית, אך פופולרי במוזיקה חסידית.
בתרבות העולמית
השיר הוקלט החל בשנות ה-20 של המאה ה-20, והופץ בקהילות יהודיות באירופה ובארצות הברית. השיר הגיע לניו יורק שהייתה מרכז יהודי ומוזיקלי גם יחד, ותוך זמן קצר זכה לפופולריות רבה. הלחן הקליט והקצבי והמילים העבריות הפשוטות הפכו אותו ללהיט באוכלוסייה היהודית, והוא הפך לסימן הכר של חגיגות יהודיות ומושר בחתונות, ברי מצווה ובנות מצווה.
גם זמרים לא יהודים אימצו את השיר וביצעו אותו בהופעות ובכך הרחיבו את הפופולריות שלו בארצות הברית, ובהמשך בכל העולם, והקנו לו מעמד של סטנדרט מוזיקלי. אף שנכתבו לו מילים גם בשפות אחרות, ברוב הביצועים של השיר מושמעות המילים העבריות במלואן (לפעמים בשינויים שמקורם באי הבנת השפה), והוא כנראה השיר העברי הידוע ביותר בעולם. הזמר הארי בלפונטה הגדיר את "הבה נגילה" כאחד משני עמודי התווך של הקריירה שלו (יחד עם "שיר סירת הבננה" (Day-O (The Banana Boat Song))), והעריך כי רבים מיהודי ארצות הברית התוודעו אל השיר לראשונה בביצוע שלו.
קיימים גם ביצועים אינסטרומנטליים של השיר וקטעים ממנו משמשים כמוטיב בשירים ויצירות אחרות.
במצעד הלהיטים הגדולים ביותר שחצו יבשות ומגזרים שנערך על ידי קול פליי בשיתוף אתר המחדש דורג השיר במקום הראשון[5].
ביצועים
בין האמנים שהקליטו את הפזמון או ביצעו אותו בקביעות נמנים:
- אמנים ישראליים: יפה ירקוני, ריקה זראי, רן ונמה ועוד
- הפסנתרן אירווינג פילדס
- דלידה
- הארי בלפונטה
- ג'וזפין בייקר
- דריו מורנו
- הגיטריסט דיק דייל
- בוב דילן
- קוני פרנסיס
- האחיות ברי
- הזמרת האיראנית Liela Forouhar
כמו כן, השיר בוצע במלואו או בחלקו בהופעות חיות של אמנים פופולריים, ובהם
- הביטלס
- ניל דיאמונד
- Guns N' Roses, 1993
- בלאק אייד פיז, 2006
- הצמד אסוקר מורנו, 1997
- סונטה ארקטיקה, 2008
- Dream Theater, 2009
- הכנר אנדרה ריו ותזמורתו, 2010
- דיפ פרפל, 2011
- Queen ואדם למברט, 2016
בספורט
אוהדי קבוצות הכדורגל אייאקס וטוטנהאם הוטספר, נוהגים לעיתים לשיר את "הבה נגילה" כשיר עידוד.
השיר בביצוע אינסטרומנטלי שימש כמוזיקת רקע בתרגילי התעמלות במכשיר הקרקע, התעמלות אמנותית והחלקה אמנותית של ספורטאים רבים. באולימפיאדת לונדון בשנת 2012, ביצעה המתעמלת אלי רייזמן את תרגיל הקרקע שלה כשברקע מתנגן השיר. על ביצוע זה זכתה במדליית זהב בתחרות. לדבריה של רייזמן, היא בחרה בשיר כמחאה על הימנעות הוועד האולימפי מציון 40 שנה לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן[6]. לאחר הביצוע המרגש והסימבולי הזה באולימפיאדה, הוזמנה רייזמן להדליק את הלפיד בטקס הפתיחה של המכביה ה-19.
קישורים חיצוניים
- מילות השיר הבה נגילה באתר שירונט
- תווים של "הבה נגילה"
- יעקב מזור, מן הניגון החסידי אל הזמר הישראלי, מאמר מקתדרה, ניסן תשס"ה (עמ' 100 ו-101)
- הבריטים גילו להיט חדש: "הבה נגילה", באתר הארץ, 17 בדצמבר 2007 (קליפ השיר באתר יו-טיוב)
- צח יוקד, הבה נריבה: מי באמת כתב את "הבה נגילה"?, באתר nrg, 28 במרץ 2013
- יוסף ספיבק, ראשי פרקים בתולדות הזמר העברי, באתר "דעת"
Hava Nagila (The Movie) - Sample Reel - קטע מסרט תיעודי על הפזמון (באנגלית)- "הבה נגילה" – ביצועים מרחבי העולם, באתר בית התפוצות, מאי 2017
- ביצוע של הודיה בן שימול
הערות שוליים
- ^ "הבה נגילה – איך שיר נולד?". בלוג הספרייה הלאומית. 2017-10-22. נבדק ב-2017-11-08.
- ^ עונג שבת.
- ^ ראו כאן https://www.youtube.com/watch?v=_nyI26sI1Gk
- ^ https://www.youtube.com/watch?v=I11GnSwLQ7A
- ^ הצבעתם והשפעתם // אברהם פריד הוא גדול הזמר החסידי, באתר המחדש
- ^ האזור האולימפי, המתעמלת האמריקנית: הבחירה ב"הבה נגילה" – מחאה על ההתעלמות מהרצח במינכן, באתר של "רשת 13", 8 באוגוסט 2012 (במקור, מאתר "nana10")
