אבן יהודה

אבן יהודה

קובץ:Even Yehuda COA.png
אבן יהודה בתצלום אווירי
שם בערבית	حتى يهودا
מדינה
מחוז	המרכז
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	אבי הררי
גובה ממוצע	‎36 מטר
תאריך ייסוד	1932
סוג יישוב	יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2022 (אומדן)
- אוכלוסייה	14,435 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	142
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎1.8% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	1,750 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	140
תחום שיפוט	8,250 דונם
- דירוג ארצי	148
(למפת נתניה מוגדלת)   אבן יהודה (למפת נתניה רגילה)   אבן יהודה (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב-יפו חיפה ראשון לציון פתח תקווה אשדוד נתניה באר שבע אשקלון חדרה מודיעין נצרת רהט נהריה קריית גת עפולה אום אל-פחם אילת טבריה כרמיאל צפת דימונה ערד קריית שמונה בית שאן מג'דל שמס מצפה רמון עזה חברון ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון הים האדום אבן יהודה (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב-יפו חיפה ראשון לציון פתח תקווה אשדוד נתניה באר שבע אשקלון חדרה מודיעין נצרת רהט נהריה קריית גת עפולה אום אל-פחם אילת טבריה כרמיאל צפת דימונה ערד קריית שמונה בית שאן מג'דל שמס מצפה רמון עזה חברון ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון הים האדום אבן יהודה 32°16′16″N 34°53′10″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019	9 מתוך 10
- דירוג ארצי	13
מדד ג'יני לשנת 2019	0.5020
- דירוג ארצי	9
לאום ודת   יהודים: 98.4%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 1.6% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2020
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 6.6% גילאי 5 - 9 9.2% גילאי 10 - 14 10.7% גילאי 15 - 19 8.3% גילאי 20 - 29 10.2% גילאי 30 - 44 16.9% גילאי 45 - 59 19.6% גילאי 60 - 64 4.2% גילאי 65 ומעלה 14.4% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2020
חינוך סה"כ בתי ספר 7 –  יסודיים 5 –  על-יסודיים 4 תלמידים 4,079  –  יסודי 2,232  –  על-יסודי 1,847 מספר כיתות 145 ממוצע תלמידים לכיתה 28.3 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תש"ף (2019-‏2020)
פרופיל אבן יהודה נכון לשנת 2019 באתר הלמ"ס
http://www.even-yehuda.muni.il

אֶבֶן יְהוּדָה היא מועצה מקומית בשרון במחוז המרכז בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1950.

היסטוריה

אנדרטה לבני אבן יהודה שנפלו במערכות ישראל

המושבה הוקמה בינואר 1933 ידי אגודת "בני בנימין" על שטח של 5,000 דונם אשר 4,000 מתוכם נרכשו מהנדבן שמואל בלום ועוד 1,000 דונם ממשפחת חנון מטולכרם. השטח חולק בין בני מושבות שהתיישבו במקום ובין יהודים מחוץ לארץ, בהם פליקס דה מנשה, שחברת הנוטע נטעה עבורם פרדסים. בשנה הראשונה עברו המתיישבים קשיים מרובים והתגוררו יחדיו בצריף גדול. לאחר כשנה המקום כבר התפתח ו-14 בתים מודרניים, שכללו מטבחים, אמבטיה, מרפסת וחיבור לחשמל. 1,500 דונם הוקצו ל-75 מבני המושבות, חברי אגודת בני בנימין. בראשית דרכה נקראה המושבה "יהודייה" ולאחר מכן שונה שמה לאבן יהודה על שמו של אליעזר בן יהודה, מחיה השפה העברית.

עם ההתיישבות החל מפעל ייבוש הביצה הקטנה שמדרום (במקום צומת אבן-יהודה של היום) ונעשו הכנות לנטיעת פרדסים ובינתיים התפרנסו התושבים מעבודה כשכירים בפרדסים שעיבדה בשטחי המועצה ובאה רווחה לאזור כולו.

במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר ענף הפרדסנות כשל בגלל אי היכולת לייצא את פירות ההדר, התפרנסו התושבים מגידול עיזים, לולים וירקות.

בשנת 1948 הוענק ליישוב מעמד של מועצה מקומית, הכוללת בשטח שיפוטה גם את היישובים הסמוכים: באר גנים (או כפר צור) שהוקמה ב-1932 על ידי יוצאי מפעלי ים המלח ותל-צור שהוקמה ב-1932 על ידי מורים מהגימנסיה הרצליה, בהנהגת חיים בוגר (בוגרשוב). (כיום יישובים אלו הפכו לשכונות במושבה). במלחמת העצמאות קלטה חלק מפליטי המושבה הר-טוב. בשנות החמישים קלטה המושבה מספר גלי עליות ממדינות צפון-אפריקה ותימן, שהקימו שכונות משלהם בתחומיה.

המושבה כוללת בתחום שיפוטה את כפר הנוער "הדסים" של ויצו הדסה- כפר נוער ובית ספר רחב ממדים. היא גובלת במזרח במועצות המקומיות קדימה ותל מונד, בצפון במועצה אזורית לב השרון, במערב בנתניה ובמועצה אזורית חוף השרון בדרום-מערב. בשנת 2007 עבר בית הספר האמריקאי הבינלאומי (The Walworth Barbour American International School in Israel) לקמפוס חדש באבן יהודה. ראש המועצה הנוכחי הוא אבי הררי.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2022 (אומדן), מתגוררים באבן יהודה 14,435 תושבים (מקום 142 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.8%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תש"ף (2019-‏2020) היה 84.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 13,554 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

באר גנים

בשנת 1932 נרכשו בידי "אגודה חקלאית כפר צור", שברובה כללה פקידים ופועלים במפעלי ים המלח, שטח של בין 1,000-2,000 דונם להתיישבות בקרבת כפר צור הערבית. השטח יועד בעיקר לפרדסים ול-85 מגרשים לבניין. עד נובמבר 1933 סודרה במקום באר והוקם מבנה ציבור עבור פועלים שבאו להכין את המקום להתיישבות. לקראת סוף 1933 קבעה ועדת השמות של הקרן הקיימת את שם המקום באר גנים. תוכנית ההתיישבות לא הצליחה ועלתה כוונה ליעד את המקום לבני המעמד הבינוני. גם תוכנית זאת לא צלחה בראשיתה ובדצמבר 1935 היה במקום בית בודד של שומר המקום, שניסה למשוך מתיישבים לבוא להתגורר בו. עד תחילת 1938 הצטרפו למשפחת השומר עוד שלוש משפחות, למרות המצב הבטחוני שנבע מהמרד הערבי הגדול. במקום היה בית אחד שנקרא "הבית הלבן" ולידו מספר צריפים.

היישוב הורכב משני חלקים: באר גנים א' היה היישוב העיקרי בעוד באר גנים ב' הייתה חווה נפרדת שלימים הוקמה בקרבתה מעברה לעולי תימן, שהיום מהווה שכונה באבן יהודה הנקראת "עין יעקב".

היישוב הוקם סביב כביש מרוצף אחד, שקישר אותו עם היישובים הסמוכים אבן יהודה וכפר נטר. הבתים היו פרטיים ובעלי משק צמוד. במטרה לשמור על בטחון התושבים, הוקם במקום בית בטחון, שכלל בתוכו באר ועמדה על גגו. ב-1950, עם הקמת המועצה המקומית אבן יהודה, סופח אליה היישוב, יחד עם תל-צור הסמוכה אליה. שמו המקורי של היישוב היה כפר צור, כשם הכפר הערבי שעל אדמותיו הוקם המושב. לימים הוחלף השם לבאר גנים, עברות השם הערבי של המקום המופיע במפות מהמאה ה-19 כ"ביר אלע'נים".

החל מראשית שנות התשעים, עוברת השכונה גל פיתוח והרחבה גדול. השכונה הורחבה מערבה ודרומה, הוקמו כיכרות ותשתיות וחוברה ברצף בניה לאבן יהודה עצמה. שם השכונה שונה ל"פאר גנים" והיום מורכבת אוכלוסייתה בעיקר מבני העשירון העליון ומנהלים בכירים במשק. בעתיד מתוכננת הרחבה נוספת וגם קריית המועצה המקומית ומוסדות החינוך עתידים לעבור אליה.

בשנת 1995, הורחבה שכונת "באר גנים" מערבה. בשנים הראשונות הייתה השכונה פתוחה מערבה, לאחר מאבק ציבורי נסגר הרחוב בצידו המערבי, ונסללה דרך עוקפת המקשרת כיום את אבן יהודה עם שכנותיה כפר נטר ובית יהושע.

מיקומה הגאוגרפי של שכונת באר גנים הוא בין שתי גבעות החולשות עליה מצפון ומדרום, ולפיכך יש בה ריבוי משקעים בחורף לעומת אזורים אחרים באבן יהודה. בשכונה קשיים ניכרים של קליטת רשתות סלולריות של כל החברות כתוצאה ממיקומה הגאוגרפי.

שכונת תל צור

תל צור היא שכונה בתחומי אבן יהודה. במקור הייתה מושב שהוקם בשנת 1932 על ידי מורים מהגימנסיה הרצליה בהנהגת חיים בוגר (בוגרשוב). המושב הוקם כמשק חקלאי שישמש כמקור הכנסה עבורם בפנסיה. היישוב הוקם בשני חלקים: תל צור א' שכיום הפך לרח' תל-צור ושיכון מכבי באבן יהודה ותל צור ב' שהפך בחלקו לאזור תעשייה ובחלקו לשכונת דרוקר ביישוב.

מקור השם בכפר צור שבשומרון, אשר ממנו נרכשו במקור אדמות היישוב. עם הקמת הרשות המקומית אבן יהודה ב-1950, סופחו היישוב ושטחיו אליה יחד עם באר גנים הסמוכה.

בשכונה נמצא "רחוב שומשום" אשר לפי אנשי המועצה השלט הנושא את שם הרחוב נגנב על ידי חובבי תוכנית הטלוויזיה רחוב סומסום ואספנים. כיום רחוב זה נקרא "רחוב סומסום", זהה לשם תוכנית הטלוויזיה.

שכונת עין יעקב

בתחילת 1944 הגיעו לקרבת אבן יהודה 14 עולים מתימן שהתגוררו בשכונה של צריפים במקום והתפרנסו מעבודה בפרדסים. בספטמבר 1944 פרצה במקום מגפת דבר ובעקבות זאת מוסדות הבריאות שרפו את הצריפים והתושבים שוכנו באופן זמני באוהלים. שלטונות המנדט הבריטי העניקו לתושבים פיצויים ובעזרתם בנתה סולל בונה שכונה חדשה לתושבים התימנים, במרחק כקילומטר מהשכונה הקודמת. בדצמבר 1946 הוכרז על כוונה להחליף את צינור המים לשכונה מ-2 צול ל-6 צול על מנת לאפשר לתושבים לפתח משקי עזר ליד הבתים. לאחר הקמת המדינה נודע השכונה בשם עין יעקב.

ראשי המועצה ותקופת כהונתם

• יהודה בכר: 1950‏-1956
• יחיאל זלינגר: 1956‏-1963
• משה וינקלר: 1963‏-1964
• ישראל הוכמן: 1964‏-1974
• משה ברונר: 1974‏-1983
• עמיצור חיימובסקי: 1983‏-1989
• זיוה בן דרור: 1989‏-1993
• גדי כרמלי: 1993‏-2003
• עמוס עזאני: 2003–2013
• אבי הררי: 2013 ‏- עד היום

סמל המועצה

הסמל כולל בארבעת רבעי המגן את ענפי העיסוק העיקרים של אבן יהודה בעבר:

• השדה - מסמל את החקלאות.
• תרנגול - מסמל את ענף הלולים.
• עץ התפוזים - מסמל את ענף הפרדסנות.
• מכון התערובת.

ראו גם

• מוזיאון הראשונים (אבן יהודה)

קישורים חיצוניים

• אתר בית הראשונים, אבן יהודה
• אתר המועצה המקומית
• שילוב מפה וצילומי אוויר - אתר ymap.