דוד מגן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דוד מגן
לידה מרוקומרוקו פאס, מרוקו
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1949
סיעה הליכוד, גשר, ליכוד-גשר-צומת, מפלגת המרכז
שר הכלכלה והתכנון ה־4
11 ביוני 199013 ביולי 1992
(שנתיים ו־4 שבועות)
תחת ראש הממשלה יצחק שמיר
שר בלי תיק
7 במרץ 199011 ביוני 1990
(13 שבועות ו־6 ימים)
תחת ראש הממשלה יצחק שמיר
סגן שר האוצר
18 ביוני 199620 במאי 1997
(48 שבועות ויום)
תחת שר האוצר דן מרידור
חבר הכנסת
20 ביולי 19817 ביוני 1999
(17 שנים)
8 במרץ 200117 בפברואר 2003
(שנתיים)
כנסות 1014, 15
יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה ה־7
2 במאי 199417 ביוני 1996
(שנתיים ו־6 שבועות)
יו"ר ועדת החוץ והביטחון ה־12
29 באוגוסט 200117 ביולי 2002
(46 שבועות ויום)
יו"ר ועדת החקירה הפרלמנטרית לנושא משק המים
27 ביוני 200130 בינואר 2002
(31 שבועות ויום)
ראש עיריית קריית גת ה־3
19761986
(כ־10 שנים)

דוד מגן-מונסונגו (נולד ב-4 בספטמבר 1945) הוא פוליטיקאי ואיש ציבור ישראלי, כיהן כחבר הכנסת וכשר בממשלות ישראל. בעבר ראש עיריית קריית גת ,יו"ר מועצת המנהלים של חברת עמידר ויו"ר הוועדה המיוחדת להקמת העיר חריש.

ביוגרפיה

מגן נולד בפאס שבמרוקו ועלה לישראל בשנת 1949. גדל בירושלים, שירת בצה"ל בשנים 19631972, והשתחרר מהצבא בדרגת רב-סרן. במהלך שירותו הצבאי עבר לגור בקריית גת ולאחר פרישתו

מצה"ל מונה למנהל מנגנון העירייה[1].

בבחירות לרשויות המקומיות בסוף שנת 1973 עמד מגן בראש רשימת הליכוד למועצת עיריית קריית גת[2] ורשימתו עלתה ממנדט ל-5 מנדטים מתוך 13. מגן נותר באופוזיציה וניסה לארגן קואליציה חלופית שתדיח את ראש העיר מטעם המערך[3]. באפריל 1975 הצטרף מגן עם סיעתו לקואליציה ומונה לסגן ראש העיר[4]. אך בפברואר 1976 הדיח אותו ראש העיר מתפקידו[5]. ביולי 1976 הצליח מגן להעביר לצידו את שני הנציגים הדתיים במועצה ונבחר לראשות העיר[6]. בבחירות האישיות בנובמבר 1978 זכה מגן ב-64.5% מהקולות ורשימתו זכתה ל-6 מתוך 13 מנדטים במועצה[7]. כראש עיר קיים מגן קשרים עם ערביי יהודה ושומרון ורצועת עזה[8]. בספטמבר 1986 הודיע על פרישה מראשות העיר כדי להתרכז במישור הארצי[9].

מגן נבחר לראשונה לכנסת העשירית (1981) ברשימת הליכוד. בכנסת ה-11 כיהן כיו"ר ועדת המשנה לתעשיות ביטחוניות. בכנסת ה-12 כיהן כשר בלי תיק בממשלת האחדות הלאומית, ובממשלה העשרים וארבע כיהן כשר הכלכלה והתכנון בממשלת שמיר וכיו"ר ועדת השרים לענייני תיאום ומנהל. במסגרת הוועדה יזם בין היתר את הקמת מרכז המיפוי הארצי. בכנסת ה-13 כיהן כיו"ר הוועדה לביקורת המדינה.

בשנים 1982–1987 היה מגן במחנה הנצי יותר של חרות ונמנה עם מחנהו של אריאל שרון[10]. במסגרת זאת יצא באוקטובר 1982 בחריפות נגד דוד לוי[11]. בשנת 1985 התבטא גם נגד יצחק שמיר[12][13].

בשנת 1989 כיהן בתפקיד יו"ר מטה הליכוד בבחירות לרשויות המקומיות. בבחירות הללו חל המהפך הגדול בעקבותיו התבסס שלטון הליכוד עד עצם היום הזה.

בשנת 1995 פרש מגן, יחד עם דוד לוי, מהליכוד, והקים עמו את מפלגת גשר, שבסופו של דבר התמודדה ביחד עם הליכוד ברשימה אחת לכנסת ה-14. בראשית ימי הכנסת ה-14 כיהן כסגן שר האוצר (עד 20 במאי 1997). בהמשך ימי הכנסת ה-14, עם הצטרפותו של דוד לוי לאהוד ברק בישראל אחת, פרש לסיעת ישראל במרכז, שהפכה בהמשך למפלגת המרכז. בבחירות לכנסת ה-15 הוא היה במקום השמיני, אך הרשימה קיבלה רק 6 מנדטים ולכן תחילה נשאר מחוץ לכנסת. הוא נכנס לכנסת אחרי התפטרותו של אורי סביר. הוא כיהן כיושב ראש ועדת החוץ והביטחון בכנסת ה-15, וכיושב ראש ועדת החקירה הפרלמנטרית לבדיקת משבר משק המים (הוועדה המליצה להקים בדחיפות מתקני התפלה בהיקף של 650 מיליון קוב). בעקבות דוח הוועדה שפורסם בשנת 2002, נבנו מתקני התפלת מי הים המפיקים כיום כ-700 מיליוני קוב מים.

לקראת הבחירות לכנסת ה-16 היה הח"כ היחיד שנשאר במפלגת המרכז. מפלגת שינוי הציעה לו לרוץ ברשימה משותפת, אך הוא נרתע מלהצטרף לרשימה חילונית מובהקת. מפלגת המרכז התמודדה בראשותו בבחירות לבדה עם "מצע לאומי חברתי" כהגדרתו, אך לא עברה את אחוז החסימה.

דוד מגן הוא היוזם הראשון של 40 הצעות חוק פרטיות שנכנסו לספר החוקים.[14] בין החוקים שיזם: חוק העמותות, חוק ערי ואזורי הפיתוח, חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש הרשות) ועוד.

בשנת 2003 הקים ועמד בראש עמותת ידידי הלוחמים באש אשר תרמה למערך הכבאות למעלה מ-100 כבאיות, בנתה כעשר תחנות כיבוי ועוד ציוד רב ללוחמים (עשרות מיליוני שקלים). בתפקיד התנדבותי זה עודד את היוזמה לחקיקת החוק החדש (2013) ולשינוי הכולל במערך הכבאות.

כיהן כיו"ר החברה הממשלתית עמידר בשנים 2008–2011[15].

השתתף בקבוצת מחקר בראשות הפרופ' הספרדי אנדראו לאסקורס (Andreu Lascorz) בנושא גירוש ספרד בשנים 2011–2013.

מיוני 2014 עד מאי 2022 כיהן בתפקיד ראש הוועדה המיוחדת להקמת העיר חריש[16], אשר קיבלה מעמד עירייה במועד זה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יוסי ביילין, קריית גת, תמונה קבוצתית בעיירת פיתוח, דבר, 10 בדצמבר 1976
  2. ^ 2 רשימות מפד"ל הוגשו בקריית גת, מעריב, 1 באוקטובר 1973
  3. ^ עזרא ינוב, ראש האופוזיציה בקרית גת מינה עצמו, מעריב, 10 באוקטובר 1974
  4. ^ הליכוד הצטרף לקואליציה בקריית גת, דבר, 6 באפריל 1975
  5. ^ סיעת הליכוד הוצאה מהקואליציה, דבר, 13 בפברואר 1976
  6. ^ היום ישיבת הדחה בקריית גת, דבר, 21 ביולי 1976
    דוד מגן נבחר לראש עיריית קריית גת, דבר, 22 ביולי 1976
    משרד הפנים לא מכיר בבחירת ראש העירייה החדש בקריית גת, דבר, 23 ביולי 1976
    מגן נבחר לראש עיריית קריית גת, דבר, 28 ביולי 1976
  7. ^ כשלון למערך בקריית גת, דבר, 10 בנובמבר 1978
  8. ^ דני צדקוני, מגן דודין, דבר, 11 בפברואר 1983
  9. ^ עזרא ינוב, ח"כ דוד מגן פורש, מעריב, 15 בספטמבר 1986
  10. ^ יהושע ביצור, אין שטח הפקר פוליטי, מעריב, 24 במרץ 1987
  11. ^ מגן: אתה מדליפן מס' 1 בממשלה, מעריב, 15 באוקטובר 1982
    אדרוש שמרכז חירות, מעריב, 15 באוקטובר 1982
    שירות הצלה חדש: מגן דוד שרון, מעריב, 17 באוקטובר 1982
    משבר עמוק בליכוד, דבר, 9 בפברואר 1983
    צמרת חרות החליטה, מעריב, 11 באפריל 1984
  12. ^ יצחק שמיר: מלך השתקנים, מעריב, 26 ביולי 1985
  13. ^ משה דור, כסאות הם כסאות, מעריב, 30 באוקטובר 1985
  14. ^ הצעות חוק פרטיות של ח"כ דוד מגן, באתר מאגר החקיקה הלאומי
  15. ^ אברהם מלול, זמן הדרום, דוד מגן מונה ליו"ר עמידר, באתר nrg‏, 28 במאי 2008
  16. ^ שלומית צור, ‏סער מינה את דוד מגן ליו"ר הוועדה המיוחדת בחריש, באתר גלובס, 16 ביוני 2014
דוד מגן - תבניות ניווט
ראשי מועצת ועיריית קריית גת
גדעון נאור
(ר' מועצה)
אריה מאיר
(ר' מועצה ועירייה)
דוד מגן זאב בוים אלברט ארז אבירם דהרי
1958–1965 1965–1976 1976–1986 1986–1996 1996–2003 2003 ואילך
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0