ההוא סבא
ההוא סבא, הוא כינוי לחכם או לחכמים שנזכרו בתקופות שונות בתלמוד ובזוהר בכינוי זה. ההוא סבא מוזכר בדרך כלל כמי שמגיע כדי לגלות ולהסביר עניינים שהחכמים הסתפקו בהם. על פי רוב אזכורו בתלמוד היא כדמות שבאה בפתאומיות[1]. דמות זו מופיעה החל מתקופתו של רבי עקיבא (דור רביעי לתנאים) עד תקופתו של רב אשי (הדור השישי לאמוראים) הן בארץ ישראל והן בבבל. ישנן דעות שמדובר באליהו הנביא.
אזכורו
בתלמוד בבלי מופיע 'ההוא סבא' 43 פעמים וכן הוא נזכר במדרשים שונים. כמו כן מופיע ההוא סבא 34 פעמים בספר הזוהר, ופרשת משפטים בספר הזוהר מיוחסת ל'ההוא סבא' ועל כן היא מכונה בשם "סבא דמשפטים". בספרות חז"ל מופיעה גם דמות בשם 'חד סבא' או 'חד סב', ויש שמזהים אותו כ'ההוא סבא'[2][3].
זהותו
לדעת רב האי גאון אין מדובר באדם מסויים, שכן נעשה שימוש בביטוי לאורך כמה דורות, אלא הכוונה לזקן שהיה במקום באותה שעה[4].
התוספות כותבים שיש מפרשים שבכל מקום שנזכר ההוא סבא הכוונה היא לאליהו הנביא, שבמקומות רבים בחז"ל מצינו שהוא התגלה לאמוראים[5]. אך הם מקשים על שיטה זו כיון שבתלמוד מובא שרבי שמעון בר יוחאי העניש את ההוא סבא והמיתו[6] ולא ייתכן שמדובר באליהו הנביא שהוא מלאך ולא שייכת בו מיתה. כמו כן הוסיפו המפרשים להקשות מכמה מקומות בהם לא ניתן לפרש שמדובר באליהו[3].
אולם החיד"א[7] מסביר שהתוספות לא התכוונו לדחות את פירוש ה'יש מפרשים' אלא לומר שיש מקומות יוצאים מן הכלל ששם לא התכוונו לאליהו הנביא. להבנה זו בדברי התוספות הסכימו הרבה אחרונים[8]. כמו כן, מפרשים רבים ציינו למקומות שונים בהם משמע שההוא סבא הוא אליהו הנביא[9]. רבי צדוק הכהן מלובלין כותב על דעה זו "ושמעתי דכן הוא האמת"[10]. רבי יהודה החסיד בספר הגמטריאות[11] כותב ש"סבא" בגימטריה "הוא אליהו"[12].
האר''י מפרש שאותו ההוא סבא, פעמים הם נשמות מעולם האמת, המתגלים לצדיקים ומגלים להם רזי תורה, ומתלבשים בלבוש אדם. [13].
פשר הכינוי
לדעות שההוא סבא אינו אליהו, יש ששיערו שכך כונו אנשים שהחכמים היו מעוניינים בעילום שמם מפאת רדיפות השלטונות. השערה זו מתבססת בין היתר שתואר ההוא סבא לא מופיעה במקורות לפני גזירות השמד בימי רבי שמעון בר יוחאי[14].
לפי הדעות שמדובר באליהו, כתבו המפרשים שהוא מתגלה כדמות זקן[15]. רבי יצחק למפרונטי מוסיף הסבר שלפעמים כשלא היה זכות לאלה שאליהו נגלה אליהם לא היה מופיע בדמותו אלא היה נגלה בצורת זקן ולא היה מגלה להם שהוא אליהו[16].
רבי צבי אלימלך שפירא בעל הבני יששכר כותב שאליהו נזכר בשם "זכור לטוב" כיון שאין מזכירים שמו בפירוש רק לטובה, ואילו כשנזכר במקום שאינו לטובה הוא מכונה 'ההוא סבא' או 'ההוא טייעא'[17]. ויש שהעירו על כלל זה מכוח מקומות רבים שמנה בספר סדר הדורות, שבהם נאמר 'ההוא סבא' אף במקום שהוא לטובה[18].
כללים
- יש שמסייגים שהכלל ש'ההוא סבא' הוא אליהו, הוא לא במקום שאליהו מוזכר בפירוש ושוב מוזכר כ'ההוא סבא' ששם אין הכוונה לאליהו הנביא[7].
- יש שמבחינים בין מקרה בו מופיעה דמותו של 'ההוא סבא' בפתאומיות, ששם וודאי מדובר באליהו הנביא ובין מקום שבא כדמות המשתלבת בטבעיות בסוגיה, שם ייתכן שאין מדובר באליהו הנביא[19].
לקריאה נוספת
- אברהם אורנשטיין, אנציקלופדיה לתארי כבוד בישראל ב, באתר היברובוקס.
- רבי אהרן מגיד, בית אהרן - חלק י, באתר היברובוקס
ראו גם
הערות שוליים
- ^ רבי שמואל בן חביב די וידאש, הובא אצל גבריאל קונפורטי, 'יסוד עולם', ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח, ג, יח (תשמ"ה)).
- ^ עיינו פירוט ב: פסין, אהרן יהושע, תיק"ו, באתר אוצר החכמה
- ^ 3.0 3.1 רבי אהרן הימן, תולדות תנאים ואמוראים - חלק ג, באתר היברובוקס.
- ^ מובא בערוך אות ס' (סב), באתר היברובוקס; תשובות הגאונים, באתר היברובוקס.
- ^ תוספות, מסכת חולין, דף ו' עמוד א', ד"ה אשכחיה ההוא סבא.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"ד עמוד א'.
- ^ 7.0 7.1 פתח עינים-חלק א, באתר היברובוקס.
- ^ למשל: רבי צדוק הכהן, פרי צדיק - חלק א, באתר היברובוקס. ראו גם: זרבי אברהם זכות, יוחסין השלם, באתר היברובוקס
- ^ לדוגמא: רבי יהודה אריה לייב אלתר שפת אמת על מסכת שבת דף כ"ג: ד"ה אמר לה ההוא סבא: תנינא, ובלבד שלא יקדים ושלא יאחר; רבי יעקב געזונדהייט תפארת יעקב על מסכת חולין דף ו: תוד"ה אשכחיה ההוא סבא.
- ^ צדקת הצדיק אות מ"ד.
- ^ פרשת פנחס
- ^ עם הכולל.
- ^ שער מאמרי רשב''י (פרשת בראשית) וזה לשונו בדילוג: כי כאשר האדם הוא עוסק בתורה כראוי לשמה, יש בידו יכולת להשיג שנשמת צדיק אחד מאותם שהם מן שורש נשמתו, שיתלבש כדוגמת מלאכי אברהם אבינו ע"ה, ויבא ויגלה לו רזי תורה, והוא מתלבש באותו הלבוש הנקרא אצל המקובלים 'חלוקא דרבנן' אשר לו. וזהו ענין ההוא סבא, דהוה נחית וממלל עם רשב"י,
- ^ אברהם אורנשטיין, אנציקלופדיה לתארי כבוד בישראל ב, באתר היברובוקס.
- ^ ס׳ גופי הלכות הוב״ד בספר לקט כללי הגמרא ח״א עמוד קט״ז.
- ^ פחד יצחק, באתר היברובוקס.
- ^ מסכת ברכות דף ג' עמוד א' ד"ה בא אליהו זכור לטוב, מגיד תעלומה, באתר היברובוקס.
- ^ רבי שבתי ליפשיץ, ספר האשל - לקוטי שושנים, מערכת א, אות מ, באתר היברובוקס.
- ^ רבי יעקב געזונדהייט תפארת יעקב על מסכת חולין דף ו: תוד"ה אשכחיה ההוא סבא; .