היסטוריה של היהודים (ספר)

היסטוריה של היהודים
A History of the Jews

מידע כללי
מאת	פול ג'ונסון
שפת המקור	אנגלית
סוגה	היסטוריה, עיון
נושא	ההיסטוריה של היהודים לאורך 4,000 שנים
תקופת התרחשות	העת העתיקה, ימי הביניים, העת החדשה
הוצאה
הוצאה בשפת המקור	הרפר קולינס
מקום הוצאה	רח' המלך ג'ורג' 20, ירושלים
הוצאה בעברית
הוצאה	סלע מאיר
תאריך	2022
תרגום	גיא הרלינג
מספר עמודים	607

היסטוריה של היהודים (באנגלית: A History of the Jews) הוא ספר היסטורי משנת 1987 מאת ההיסטוריון הבריטי פול ג'ונסון. הספר סוקר את תולדות העם היהודי מימי המקרא ועד לעת החדשה, ובוחן את התפתחות התרבות, הדת והזהות היהודית. ג'ונסון מציג את תרומת היהודים לתרבות העולמית, עוקב אחר תהליכי הגלות והקמת מרכזים יהודיים בתפוצות, ומתייחס לאתגרים ולרדיפות שעמדו בפניהם לאורך הדורות. הוא משלב ניתוח היסטורי עם הרהורים פילוסופיים על משמעות ההיסטוריה היהודית ועל מקומה בסיפור האנושי הרחב. הספר זכה לתהודה רחבה, תורגם לשפות רבות, ועורר דיונים ערים בקרב קוראים והיסטוריונים בשל סגנונו הנגיש והפרספקטיבה הייחודית של ג'ונסון, שלעיתים שנויה במחלוקת.

הספר יצא במהדורה עברית בשנת 2022 על ידי הוצאת סלע מאיר. את ההקדמה למהדורה העברית כתב בנימין נתניהו.

רקע

פול ג'ונסון, היסטוריון ועיתונאי, ידוע בעבודותיו על היסטוריה וציוויליזציה, כולל הספרים זמנים מודרניים (1983), והיסטוריה של הנצרות (1976). בספר היסטוריה של היהודים, ג'ונסון שואף לספק נרטיב מקיף של ההיסטוריה היהודית מראשית מקורותיה ועד המאה ה-20, תוך שהוא מאזן בין מחקר אקדמי לכתיבה סיפורית נגישה.

תקציר

הספר מחולק למספר חלקים כרונולוגיים, המכסים תקופות מפתח בהיסטוריה היהודית:

ישראל בעת העתיקה:

ג'ונסון מתאר בהרחבה את העברים המוקדמים ואת התהוותם בתקופת הברונזה המאוחרת, בהתבסס על הנרטיבים התנ"כיים ומסיים במלחמת בבל–יהודה. הוא פותח בעיר חברון, הקיימת בוודאות מבחינה היסטורית, גם אם האמונה שאברהם קבור בה נחשבת, לדעת חוקרים מסוימים, למיתוס. עבור ג'ונסון, העובדה שיהודים גרים בחברון עד היום היא ביטוי ל"עקשנות יהודית" הנמשכת זה 4,000 שנה. בהמשך, הוא מציג את פרעה מרנפתח כשליט המצרי בתקופת יציאת מצרים, ומזכיר את ההשערה ששמו מופיע בכתובת מרנפתח המתוארכת לסוף המאה ה-13 לפנה"ס. בעוד שרוב המחקר המודרני מסופק לגבי היסטוריות אירועי ספר יהושע, ג'ונסון רואה בו מקור בעל מהימנות מסוימת המתאר את כניסת בני ישראל לארץ. הוא גם מדגיש את קיומה של מונרכיה מאוחדת בתקופת שאול, איש-בושת, דוד ושלמה, תוך ציון שייתכן שהמקרא מגזים בתיאורי עוצמתה.

תקופת בית שני:

הספר ממשיך לתקופה שבה היו היהודים תחת שלטונות עולמיים שונים: פרס, יוון ורומא. ג'ונסון סוקר את התפתחות הרעיון המשיחי, את התגייסות המכבים במרד החשמונאים, את הספרות האפוקליפטית (כגון ספר חנוך וספר דניאל) המבטאת תחושות משבר ותקומה, ואת תקופת הורדוס, המייצג שילוב של שלטון יהודי בחסות הרומאים. בהמשך, הוא מתייחס לאותו האיש ולראשית הנצרות, תוך שימת דגש על פעילותו של פאולוס (שאול התרסי) בהפצת האמונה הנוצרית. פרק מרכזי מוקדש למלחמות היהודים-רומאים (66–73 לספירה) ולמרד בר כוכבא (132–135 לספירה), שהובילו לחורבן בית המקדש השני ולהתפזרות הקהילות היהודיות. ג'ונסון מסביר כיצד מעברים אלה הביאו לעליית היהדות הרבנית ולפיצול הסופי בין היהדות לנצרות.

ימי הביניים:

ג'ונסון מקשר בין רעיונותיו של אוגוסטינוס, שביקש להגדיר את מקומם של היהודים בתוך החברה הנוצרית האנטי-יהודית, לבין המציאות שבה הכנסייה האימפריאלית הפעילה לעיתים קרובות כוח נגד מיעוטים דתיים. הוא בוחן את יחסם של שליטים נוצריים בארצות אירופה ואת יחסי המוסלמים עם יהודים בארצות האסלאם ודעותיו של מוחמד על היהודים, תוך הדגשת שלבי דו-קיום ופריחה תרבותית (לדוגמה, בספרד המוסלמית) לעומת תקופות של רדיפות וגירושים (כמו גירוש יהודי אנגליה וצרפת). כמו כן, הספר מציג את ההבדלים בין עולמן של קהילות אשכנז באירופה המרכזית והצפונית לבין עולם יהדות ספרד והמזרח.

הנאורות והאמנציפציה:

ג'ונסון מתעכב על השפעת תנועת ההשכלה ועל תהליכי האמנציפציה שהעניקו בהדרגה ליהודים זכויות אזרחיות באירופה. הוא מתייחס לרפורמציה הפרוטסטנטית ולהגות של ברוך שפינוזה, שבמידה רבה ערערו על המסגרת הדתית המסורתית ופתחו צוהר למחשבה ביקורתית חדשה. בתוך כך, הוא מזכיר את האכזבה שגרם משיח השקר שבתאי צבי ואת השפעתה על החברה היהודית, וכן את תהליך התפרקותם של הגטאות היהודיים אשר השתנה מקהילה לקהילה בהתאם למבנה השלטוני והתרבותי המקומי.

המאה ה-20:

ג'ונסון מביא סקירה מקיפה של הציונות כתנועה לאומית שנועדה להבטיח ליהודים עצמאות מדינית; הוא מתאר את התפתחות הסכסוך הישראלי-פלסטיני עד שנת 1987, כולל התגברות המתח בין הקהילה היהודית ליישוב הערבי בארץ ישראל. בהמשך, עוסק הספר בעליית הנאציזם ובשואה, ומדגיש את השפעת אירועים אלה על הצורך בהקמת מדינה יהודית. ג'ונסון מתאר את הקמת מדינת ישראל ב-1948, את התבססותה לנוכח המלחמות האזוריות, ומתייחס לתוכנית הנשק הגרעיני הישראלית ולמשמעות האסטרטגית שלה. בכך, הוא מסיים בתיאור התקופה המעצבת של העולם היהודי המודרני והשינויים הגדולים שעברו על יהודים ברחבי העולם במהלך המאה ה-20.

לאורך הספר, ג'ונסון בוחן גם את התרומה היהודית לתחומי הפילוסופיה, המדע, הכלכלה והפוליטיקה, תוך הדגשה על מקומן המרכזי בעיצוב תרבות המערב.

ביקורות

הספר "היסטוריה של היהודים" זכה לשבחים בזכות נגישותו והיקפו הרחב. מבקרים מסוימים ציינו לשבח את סגנון הכתיבה המרתק של ג'ונסון ואת יכולתו לשלב נושאים היסטוריים מורכבים. בהקדמה למהדורה העברית כתב בנימין נתניהו: "ספרו של ג'ונסון הוא יצירה מרתקת שמספקת תמונה סדורה ובהירה של תולדות האומה." עם זאת הוסיף ביקורת על כך שאינו מסכים עם כל טיעוניו של ג'ונסון. כדוגמה לכך הוא מסביר שבעיני ג'ונסון אנשי האצ"ל ובראשם מנחם בגין מוגדרים על ידו כ"טרוריסטים", טענה שנתניהו אינו מסכים איתה.בביקורת של קירקוס ריוויוז מודגשת גישתו האוהדת של ג'ונסון להיסטוריה היהודית וההתמקדות שלו בהשפעות חיצוניות שעיצבו את חיי היהודים. הביקורת אף משבחת את התייחסותו ל"עלייתה של ישראל המודרנית." ביקורת נוספת עולה במאמרו של ארתור הרצברג ב"ניו יורק טיימס", המציין: "בלתי נמנע שמי שאינו מומחה וניזון אך ורק ממקורות משניים, יטעה לעיתים בפרטי מידע. כך, אין כל ראיה שאותו האיש היה תלמידו של הלל (והתאריכים שבהם חיו השניים הופכים זאת לבלתי סביר לחלוטין)." למרות זאת, הרצברג מגדיר את הספר כ"הישג ראוי לציון" ומדגיש את תרומתו בהצגת המסע ההיסטורי של העם היהודי. גם במאמר של ההיסטוריון מרטין גילברט הספר זכה להתייחסות חיובית, הרואה בו תזכורת חשובה לתרומתם של היהודים לאורך ארבעת אלפי שנות קיומם. עם זאת, גילברט מעלה ביקורת "חבל, כך נראה לי, שבפרק על השואה ג'ונסון מציג את תגובת היהודים כייחודית להם. [...] ניתן לטעון באותה מידה של עוצמה שתגובת היהודים לשלטון הנאצי לא הייתה שונה מזו של כל עמים כבושים אחרים." למרות הסתייגות זו, מדגיש גילברט את ערכו הרב של הספר ואת נקודת המבט ההומניסטית של ג'ונסון, וקובע כי בסופו של דבר, ש"היסטוריה של היהודים" מצליח להציע מבט רחב ומעמיק על ההיסטוריה היהודית ועל מקומה בתולדות האנושות. במגזין אפוק נכתב ש"הספר אינו חף מטעויות. למשל, "היהודים הם העם היחיד בעולם שיש בבעלותו תיעוד היסטורי […] המאפשר לו להתחקות אחר מקורותיו בזמנים רחוקים מאוד". מה לגבי תרבויות עתיקות כמו סין או מצרים? או הטענה שאותו האיש היה תלמידו של הלל, שאין לה סימוכין. מעבר לכך, הוא מעניין ביותר גם למי שבקי היטב בהיסטוריה היהודית."

חוקרים נוספים ביקרו את הספר בשל הכללות אקראיות וחוסר העמקה בנושאים מסוימים. בביקורת בעיתון "הארץ" כתב עופר אדרת שהספר לוקה בטעויות חמורות ולא תמיד מבחין בין עיקר לטפל.

השפעה

הספר שימש כמקור דיון בנושאי זהות יהודית, חוסן היסטורי והתפוצה היהודית. הוא צוטט במחקרים אקדמיים, ולעיתים קרובות מומלץ לקוראים המחפשים סקירה רחבה אך נגישה של ההיסטוריה היהודית. הוצאת הרפר קולינס, המו"ל, מתארת את הספר כ"סקירה מקיפה של 4,000 שנות היסטוריה יהודית," ומדגישה את מעמדו ברשימת רבי־המכר הלאומית.

אש התורה, אתר חינוכי יהודי, ציין את הערצתו העמוקה של ג'ונסון להתמדה היהודית ולהשפעתם על הציוויליזציה. הוא הדגיש כי החוסן, החדשנות והתרומה המוסרית של העם היהודי עיצבו את ההיסטוריה העולמית באופנים עמוקים. ג'ונסון מצוטט כאומר: "אין עם שהתעקש יותר מהיהודים על כך שלהיסטוריה יש מטרה ושהאנושות נועדה ליעד." נקודת המבט שלו מנוגדת לזו של היסטוריונים חילונים רבים, שכן הוא מייחס את הישרדותם והשפעתם של היהודים לתחושת ייעוד חזקה וערכים אתיים.

ראו גם

• תמיר דורטל - ההיסטוריה של היהודים - ביקורת, סרטון בערוץ "פודקאסט על המשמעות - תמיר דורטל", באתר יוטיוב, 20 באפריל 2023
• פול ג'ונסון, פרק מספר: היסטוריה של היהודים, באתר מידה, 20 בינואר 2023
• מתן חסידים, ‏ספרו של העיתונאי הוותיק שנפטר השבוע, רואה כעת אור בעברית, בעיתון מקור ראשון

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

היסטוריה של היהודים (ספר)40922064Q115614792