היריון ולידה בישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

היריון ולידה בישראל מתייחס לתהליכים ולתנאים שמדינת ישראל מעניקה ומאפשרת לזוגות בהתייחס ובהקשר להיריון וילדים במדינת ישראל.[1]

קדם היריון

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – בדיקות סקר גנטיות, בדיקת סמני DNA

בקהילות שונות בישראל, במיוחד בקהילה החרדית, טרם הנישואים הזוג מבצע בדיקה גנטית על-מנת לוודא כי לילוד לא יהיו בעיות רפואיות או גנטיות. במקרים מסוימים השדכנים והשדכניות כבר מחזיקים בנתוני הזוג ומפגישים רק בין אלו שנמצאו מתאימים מבחינות אלו. כדאי לקיים גם בדיקת פוריות. אם רופא המשפחה או רופא הנשים לא הודיע ולא ביקש מזוג לאחר נישואיהם לבצע בדיקה גנטית], וגם אם לא ביקש לבצע בדיקת מי שפיר לאחר הכניסה להיריון ונולד תינוק בעל מום, ההורים יכולים לתבוע את הרופא בטענה להולדה בעוולה ואי כשירותו ומקצועיותו של הרופא שלא ביצע את מלאכתו כהלכה והפנה את ההורים לבדיקות המתאימות.[2]

בעיות פוריות

לעיתים מתגלים בעיות פוריות אצל זוגות, ניתן לטפל בזה דרך רופא נשים וטיפולי פוריות. במקרים חריגים אף בהפריה חוץ גופית. במקרי ההפריה חוץ גופנית יש לבצע בדיקת אבחון גנטי טרום השרשה.

היריון

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – היריון

היריון הוא תהליך בו האישה נושאת ברחמה עובר אחד או יותר, מין הילוד נקבע לאחר כשלושה חודשים מתאריך הכניסה להיריון. ההתעברות מתחילה מהפריית ביצית על ידי תא זרע היוצר זיגוטה. לעיתים משתמשים לצורך קביעת מועד הכניסה להריון במחשבון ביוץ.

לאחר הכניסה להיריון מקיימים ביקור פעם בחודש אצל רופא גינקולוג, ההיריון מתבצע לאחר 9 חודשים, עדכון סטטוס ההיריון מתבצע על-פי שבועות.

בדיקות במהלך היריון

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – בדיקות סקר בהיריון

במקרים של חשד לבעיות בתינוק מבצעים בדיקת אולטרה סאונד להיריון וכן בדיקת מי שפיר.

הפלה

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – הפלה טבעית, הפלה מלאכותית

הפלה מלאכותית אסורה מן התורה. לעיתים רחוקות, כאשר קיים צורך רפואי, ניתן לבצע הפלה מלאכותית עד 40 יום לאחר הכניסה להיריון[דרוש מקור]. קיימים ארגונים כמו אגודת אפרת המסייעים לאמהות או זוגות שאינם עושים הפלה מלאכותית אך המתקשים במימון התינוק. זאת בסיוע באוכל, מיטה וביגוד.

לידה

Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – לידה, מיילדות, לידה במים, לידה בבית

קיימים בתי חולים ובתי החלמה בהם ניתן ללדת בבריכות מים, כמו בבית החולים הדסה הר הצופים. לאחר הלידה חותכים את חבל הטבור ומוציאים את כלל השיליה.

קיימת אפשרות לשמר תאי גזע מדם טבורי, בדרך כלל שומרים את הדם הטבורי למשך 4 שבועות בתשלום סמלי, במקרה ומבקשים זאת. אך בתיאום עם ארגון "תא לחיים", המקיים שת"פ עם בית החולים הדסה, משמרים את הדם הטבורי לכל אורך חיי הילד. השתתפות קופות החולים בהוצאות השימור היא עד ל-75%. הדם הטבורי יכול להיות פתרון ותרופה למחלות רבות, גם לילד וגם לאחרים.

בעת הלידה עצמות הגולגולת של התינוק טרם התגבשו לחלוטין ולכן מומלץ להימנע מלגעת בראשו של התינוק.[3]

חופשת לידה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – חופשת לידה

לפני קבלה לעבודה אין לחייב מועמדת לגלות את עובדת היריונה. חוק השוויון אוסר בפירוש אפליית עובדת מחמת היריונה בכל ההיבטים הקשורים בעבודה (קבלה לעבודה, תנאי עבודה, קידום בעבודה, פיטורים). לאחר הקבלה לעבודה בחודש החמישי להיריון, קיימת חובת גילוי של העובדת על היריונה למעסיק. לאחר מסירת ההודעה העובדת פטורה משעות נוספות ועבודה במנוחה השבועית עד סוף ההיריון.[4] בנוסף יש לשלם לעובדת על היעדרות מעבודה עקב בדיקות היריון וטיפולי פוריות, כשפיטורין במהלך תקופה זו אסורים.[5][6][7]

עובדת שעבדה 12 חודשים באותו מקום עבודה, זכאית לחופשת לידה של 26 שבועות, ניתן לבקש גם להאריך את חופשת הלידה לחל"ת (חופשה ללא-תשלום). ניתן להעביר חלק מחופשת הלידה לבן הזוג. כלומר, אם האישה צמצמה לעצמה את חופשה הלידה ל-23 שבועות, באפשרותו של בן הזוג לקחת חופשה של 3 שבועות. אך אסור שחופשה זו תחפוף בין שני בני הזוג. במקרה של פיטורין בזמן היריון או אחרי לידה ניתן לתבוע את המעסיק לפיצויים.[8]

שיקום לאם

מדינת ישראל מממנת את הוצאות הלידה.

לעיתים מתגלים אצל האם תסמינים של דיכאון אחרי לידה ובדידות לאור כך שבן הזוג ממשיך לעבוד והיא נשארת לבדה בבית. בנוסף, בטן נפוחה, סימני מתיחה ונפילת חזה. המדינה וקופת החולים מממנים חלק מהוצאות השיקום והניתוחים הפלסטים. במקרה של לידה קיסרית, קופת החולים מממנת גם את כלל הוצאות העלמת הצלקות.

קצבאות והטבות להורים

  • המוסד לביטוח לאומי מעניק מענק לידה וקצבת ילדים על כל ילד שיוולד.[9][10] בנוסף לקצבה חודשית על יולדת שנפטרה.[11]
  • קיימים מוסדות, בעיקר ממשלתיים ומוסדות להשכלה גבוה, המעניקים הטבות וגמול מסוים על כל ילוד. כמו תוספת מעונות, קייטנות, תוכניות לימודיות ועוד.[12]

ראו גם


הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0