הישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים
ישיבת מאה שערים 7.10.09 032.jpg
הישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים
מידע כללי
שימוש לימודים תורניים ואירועים
כתובת ישועת יעקב 1, ירושלים
מדינה ישראל
בעלים ועד שכונת מאה שערים
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה תרמ"ה (1885) – לא ידוע
קואורדינטות 31°47′12.16″N 35°13′22.8″E / 31.7867111°N 35.223000°E / 31.7867111; 35.223000
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
ישיבת מאה שערים
ישיבת מאה שערים
ישיבת מאה שערים

הישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים (בקיצור: ישיבת מאה שערים) הוא שמם של תלמוד תורה וישיבה קטנה בשכונת מאה שערים בירושלים. הישיבה נוסדה בשנת תרמ"ה 1885 כמרכזה התורני של שכונת מאה שערים. בדורות הראשונים לקיומה היו רוב רבני הישיבה מזוהים עם תנועת המזרחי. כיום, כמו השכונה שבה היא שוכנת, היא מזוהה עם העדה החרדית. הישיבה שוכנת במרכז השכונה, ברחוב ישועות יעקב, בקרבת שוק מאה שערים.

תולדות הישיבה

הישיבה נוסדה בתרמ"ה, כ-11 שנים לאחר ייסוד שכונת מאה שערים, על ידי הרב שאול חיים הלוי הורוביץ, ששימש קודם לכן כרבה של דוברובנה, יחד עם בן אחותו הרב יוסף גרשון הורוביץ. אחריו כיהן הרב זרח ראובן ברוורמן, שהיה שותף בייסודה, ואחריו כיהן חתנו הרב יצחק יעקב וכטפויגל.

במקום הוקם גם תלמוד תורה לילדים ומטבח עבור התלמידים. שמה המקורי היה הישיבה הגדולה והתלמוד תורה ובית תבשיל מאה שערים פרי עץ חיים (ובקיצור: ישיבת פרי עץ חיים). בשנותיה הראשונות של השכונה, לפני ייסוד שטיבלך מאה שערים, שימשה הישיבה כמעין שטיבלאך.

בשנים הראשונות הייתה הישיבה קשורה לרב אברהם יצחק הכהן קוק שהיה מרבה לדרוש בה. הישיבה שימשה אכסניה לאנשי "המזרחי" והיו מתקיימים בה עצרות ומפגשים של התנועה[1]. בהמשך המשיכה ישיבת מאה שערים להוות חלק ממוסדות היישוב הישן, שהזדהו ברובם עם העדה החרדית. לאחר יציאת בני היישוב הישן לערי הלוויין, ביתר עילית ובית שמש, נוסדו בהן תלמודי תורה בשם "מאה שערים".

בישיבה גם כולל אברכים ובית הוראה לדיני ממונות בראשות הרב צבי ברוורמן.

ראשי הישיבה

ציורי הקיר

בישיבה ציורי קיר ותקרה של האמן יצחק בק אשר צייר אותם בתש"י (1950). הציורים, המעטרים כמה אולמות בישיבה, מתארים אירועים מן התנ"ך, מקומות קדושים בארץ ישראל ומוטיבים ממעגל השנה היהודי, כמו המזלות. בק הוסיף גם פסוקים מן המקרא. זוהי עבודתו הבולטת ביותר של בק כצייר.

בשנת 2009 קרס אחד הקירות החיצוניים של ישיבת מאה שערים בשעה שלא היו תלמידים במבנה. כתוצאה מכך נהרסו כמה מטרים מן הציורים. הישיבה לא מצאה מימון כדי לשפץ את הבניין ואת הציורים. המועצה לשימור אתרים החליטה לסייע בשימור הציורים ההיסטוריים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שכונת מאה שערים, באתר עיריית ירושלים
  2. ^ ראו עליו כאן.
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0