הישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים
 | |
| הישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| שימוש | לימודים תורניים ואירועים |
| כתובת | ישועות יעקב 1, ירושלים |
| מדינה | ישראל |
| בעלים | ועד שכונת מאה שערים |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | תרמ"ה (1885) – לא ידוע |
| קואורדינטות | 31°47′12.16″N 35°13′22.8″E / 31.7867111°N 35.223000°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   ישיבת מאה שערים | |
הישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים (בקיצור: ישיבת מאה שערים) הוא מבנה היסטורי בלב מתחם שכונת מאה שערים בירושלים. שימש בעבר עבור בני היישוב הישן כמרכז תורני. בו פועלים בית כנסת מרכזי, בית מדרש, ישיבה גבוהה, תלמוד תורה, ישיבה קטנה בתי כנסת ומוסדות נוספים. רחבת האתר שימשה כמקום התכנסות ציבורי.
הישיבה נוסדה בשנת תרמ"ה 1885 בדורות הראשונים לקיומה היו רוב רבני הישיבה מזוהים עם תנועת המזרחי. כיום, כמו השכונה שבה היא שוכנת, היא מזוהה עם העדה החרדית. הישיבה שוכנת במרכז השכונה, ברחוב ישועות יעקב, בקרבת שוק מאה שערים. המבנה ובפרט ציורי הקיר שבו הוגדרו כאתר בעל חשיבות רבה לשימור[1][2].
תולדות הישיבה
הישיבה נוסדה בתרמ"ה (1885), כ-11 שנים לאחר ייסוד שכונת מאה שערים על ידי רבי שאול חיים הלוי הורוביץ, ששימש קודם לכן כרבה של דוברובנה, יחד עם בן אחותו רבי יוסף גרשון הורוביץ. אחריו כיהן רבי זרח ראובן ברוורמן, שהיה שותף בייסודה, ואחריו כיהן חתנו הרב יצחק יעקב וכטפויגל. ממייסדי הישיבה היו גם הרב זליג ברוורמן [3] והרב יוסף צבי הלוי.[4]
לפני ייסוד הישיבה היו בני השכונה הולכים ללמוד בישיבות ותלמודי התורה שבעיר העתיקה אך מאחר והדבר היה כרוך בסכנה החליטו תושבי השכונה לייסד בה את מוסדות הלימוד.
במקום הוקם גם תלמוד תורה לילדים ומטבח עבור התלמידים. שמה המקורי היה הישיבה הגדולה והתלמוד תורה ובית תבשיל מאה שערים פרי עץ חיים (ובקיצור: ישיבת פרי עץ חיים). בשנותיה הראשונות של השכונה, לפני ייסוד שטיבלך מאה שערים, שימשה הישיבה כמעין שטיבלאך.
המבנה הראשון נבנה בחצר אברהם, ונוספו לו עם הזמן הרחבות ושתי קומות נוספות עד שנהייה למבנה הגבוה והבולט ביותר שכונה. אל הישיבה הגיעו תלמידים מכל ירושלים, מכל ארץ ישראל ואף מחו"ל.
הישיבה יחד עם ועד השכונה, בנתה חנויות בסמוך למתחם, בכדי ששכר הדירה שהתקבל מן השוכרים ישמש כאחד ממקורות המימון לצורכי הישיבה מחד וצורכי הרבים בשכונה מאידך, כגון החזקת המקווה, בורות המים, תיקון הדרכים, ותאורה.
ברחבה שלפני הישיבה התקיימו באופן תדיר התכנסויות ברוב עם כגון שמחת בית השואבה ובפרט בהספדים על פטירת גדולי החכמים בירושלים. אז נשאו דברים גדולי הרבנים ולצידם ראשי הישיבה.
בשלהי התקופה העות'מאנית
בשלהי התקופה העות'מאנית התחזק מעמדה של הישיבה ביישוב. במלחמת רוסיה יפן (1904-1905) שהו בישיבה פליטים בני ישיבות חשובות מרחבי האימפריה הרוסית בהן סלובודקה, מיר ראדין ועוד. לימים תקים הישיבה מכון לקליטת בני ישיבות פליטים מישיבות הגולה[5].
באותה תקופה הפיץ ראש הישיבה רבי שאול חיים הלוי הורוויץ, שטר הגרלה על חלקת אדמה בחדרה כדי לממן את הישיבה. הטורקים שגילו את השטרות דנו אותו למאסר. הדבר ערער את בריאותו והוא נפטר כעבור כשלושה חודשים.
בן אחותו, רבי יוסף גרשון הורוביץ, החליפו בתרס"ה כראש ישיבה ורב השכונה. והוא עמד בראשותה במשך כ-46 שנים.
בזמן מלחמת העולם הראשונה התורכים גירשו מהארץ חלק גדול מתלמידי הישיבה מפני שהיו בעלי נתינות רוסית. תלמידים שהתעת'מנו אולצו להתגייס[6] או להסתתר. מצב זה פגע קשות בישיבה שהוצרכה לאחר המלחמה להשתקם.
בתקופת המנדט הבריטי
בתקופת המנדט הייתה הישיבה ושכונת מאה שערים קשורה לרב אברהם יצחק הכהן קוק שהיה מרבה לדרוש בה. בתקופת זו שימש בית הכנסת של הישיבה כבית הכנסת המרכזי של השכונות החדשות בירושלים.
כמו כן הישיבה שימשה אכסניה לאנשי "המזרחי" והיו מתקיימים בה עצרות ומפגשים של התנועה[7]. כך ב-1927 התקיימה בו הוועידה הראשונה של הפועל המזרחי בארץ ישראל. האירוע כלל השתתפותם של חזנים מפורסמים בהם יוסלה רוזנבלט ומשה קוסוביצקי[8]
הישיבה הקימה אגודה בשם "שומרי התורה" שפעלה להקמת מוסדות תורניים ביישוב היהודי בארץ ישראל.
לאחר קום המדינה
במלחמת השחרור ניזוקה הישיבה מהפגזות האויב שפגעו בה ישירות[9].
לאחר קום המדינה היוותה הישיבה בין היתר מקום מרכזי לפעילותם של הפועל המזרחי כך ב-1950 בכינוס של ראשי וקהל הפועל המזרחי בישיבה, ראשון נושאי הדברים היה ראש הישיבה הרב יצחק יעקב וכטפויגל הגם שיום קודם לאירוע קיבל איומים מקרב אנשים המזוהים עם העדה החרדית לבל ישתתף[10].
לאחר מלחמת ששת הימים נערכה בישיבה תפילת הודיה בהשתתפות נשיא המדינה דאז זלמן שזר[11].
בהמשך הפכה ישיבת מאה שערים להוות חלק ממוסדות היישוב הישן, שהזדהו ברובם עם היהדות החרדית. לאחר מכן עברה הישיבה הגבוהה לשכונת בית ישראל. לאחר יציאת בני היישוב הישן לערי הלוויין, ביתר עילית ובית שמש, נוסדו בהן תלמודי תורה בשם "מאה שערים".
כיום במבנה ישנם גם כולל אברכים ובית הוראה לדיני ממונות בראשות הרב צבי ברוורמן
על המבנה
ע"פ איציק שוויקי - מנהל מחוז ירושלים במועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, המבנה מזכיר בצורתו החיצונית ובעיצובו הפנימי את בתי הכנסת והישיבות הגדולות של מזרח אירופה, שנחרבו בתקופת השואה. לדבריו אין מקום אחר בישראל שבו אפשר למצוא עבודת ציורי קודש בהיקף ובאיכות מעולה כל כך[12].
לפי שלומית לנגבוים המבנה בעל חזית בארוקית, סימטרית בעיצובה, המזכירה את חזית בית הכנסת היהודי העתיק בלובלין. יש הטוענים שהמבנה תוכנן בידי קונראד שיק[13].
בפתח הכניסה חקוקים באבן השמות "בית אברהם" (מימין) ו"אהל רבקה (משמאל). מעל לפתח היה השלט "הישיבה הגדולה, התלמוד תורה ובית התבשיל מאה שערים" כיום השלט "הישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים" (בעברית ובאנגלית). מעליו מצוי זוג חלונות ומעליהם חלון אובלי בעל משקוף עץ מעוטר במגן דוד. בנוסף משקופי החלונות והדלתות בחלל החצר הפנימית מקושטים בזכוכית צבעונית ססגונית.
האומנות בבית הכנסת של הישיבה הגדולה
בישיבה ציורי קיר על קירות שגובהן ארבע וחצי מטר, ותקרה, של האמן יצחק בק[14] אשר צייר אותם בתש"י (1950). הציורים, המעטרים כמה אולמות בישיבה, מתארים אירועים מן התנ"ך, ציורי נוף של הערים הקדושות בארץ ישראל[15] ואתרים קדושים בירושלים, כולל שחזור של חלק מהציורים שהיו בבתי הכנסת בעיר העתיקה בירושלים, ובראשם בית הכנסת תפארת ישראל והחורבה[16] ונחרבו בידי הלגיון הירדני עם כיבוש הרובע היהודי במלחמת העצמאות. כמו כן כוללים הציורים סמלים של שנים עשר שבטי ישראל, בעלי חיים, איורים לחגים ולמועדים, פסוקים מן המקרא ועיטורים רבים. זוהי עבודתו הבולטת ביותר של בק כצייר.
בין הכתובות אותן הוסיף הצייר לצד הציורים ניתן לציין את ההיגד "רבי מאיר אומר הוי חס ושלום שתשכח תורה מישראל"[17] המופיע בין קבר רבי מאיר בעל הנס, לקבר רבי שמעון בר יוחאי. בין הציור של מגדל דוד לציור של הכותל המערבי נכתב הפסוק: "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".
מחזור חודשי השנה מתחיל בחודש ניסן ובסמלו – טלה. בכמה מסמלי שבטי ישראל צייר בק אחרת מהנהוג בהם[18].
מימין לארון הקודש מצויר מעמד הר סיני את לוחות הברית הציג עם ראש מעוגל. מעל הכתובת: "בהגלותך מלכנו על הר סיני ללמד לעמך תורה" בקיר הדרומי, לצד ההר מצוירת מפת ארץ ישראל, מן הים עד הירדן.
בשנת 2009 קרס אחד הקירות החיצוניים של ישיבת מאה שערים בשעה שלא היו תלמידים במבנה. כתוצאה מכך נהרסו כמה מטרים מן הציורים. הישיבה לא מצאה מימון כדי לשפץ את הבניין ואת הציורים. המועצה לשימור אתרים החליטה לסייע בשימור הציורים ההיסטוריים[19][20]. להערכתה הסכום הדרוש לשיפוץ ושימור הציורים הוא כחצי מיליון דולר אותו מנסים לגייס[21].
ע"פ אראלה עמר[22] במקום מעמדו של החזן מצוי סטנדר המנציח את אברהם שמריהו בוקסר שנפל בתש"ח ומעליו ניצב לוח פרי עבודתו של האמן שמואל חרובי הלוח מעוטר בקשת המורכבת משתים עשרה מגנים קטנים ובהם סמלי השבטים קרני שמש ובתוכה הכותבת מזרח המסמנת את כיוון התפילה, ומתחת להם מופיע תיאור של ירושלים. בנוסף שתי קשתות קטנות ממסגרות את תיאורי הכותל המערבי מימין, וקבר רחל משמאל.
בית הכנסת כלילת שאול
בית הכנסת כלילת שאול מכונה גם בשם בית הכנסת בעלי מלאכה שוהל. מצוי בקומת הקרקע של חצר אברהם. על שמו של הרב מייסד הישיבה ורב שכונת שערים רבי שאול חיים הלוי הורוויץ. מוכר גם בשם בית הכנסת של בעלי מלאכה שהיה בו מניין עוד לפני הנץ החמה (מוקדם יותר מתפילת ותיקין) עבור כל בעלי המלאכה שהיו צריכים להשכים לעבודת יומם. בית הכנסת שימש גם את אגודת הפועלים העבריים "פועלי צדק" שפעלה לקידום העבודה העברית[23].
ראשי הישיבה
- רבי שאול חיים הלוי הורוביץ - המייסד שכיהן כראש הישיבה ורב השכונה בשנים תרמ"ה-תרס"ה ונפטר בתרע"ו.
- רבי מנחם שלמה ראב - בנו של יהודה ראב. נולד בתרל"ח בירושלים, וכיהן כראש הישיבה לצד הרב יוסף גרשון עד שנפטר בגיל 38 בתרע"ו.
- רבי זרח ראובן ברוורמן - תלמידם של הנצי"ב, הרב מנחם נחום קפלן מהורודנה והרב משה יהושע יהודה ליב דיסקין. ממייסדי הישיבה וכיהן בראשה לצד הרב שאול חיים ולאחר מכן לצד הרב יוסף גרשון עד פטירתו בתרצ"ח.
- רבי יוסף גרשון הורביץ - החליף את דודו בתרס"ה בגלל זקנתו, כראש הישיבה וכרב השכונה. היה איש המזרחי וממייסדי הסניף הראשון שלה בירושלים. כיהן עד לפטירתו בשנת תשי"א.
- רבי יצחק יעקב וכטפויגל - חתנו של רבי זרח ראובן ברוורמן. כיהן כראש הישיבה במשך 37 שנים מפטירת חותנו ועד פטירתו, ומהן 13 שנים לצד הרב הורביץ.
- רבי אליעזר ליפא ברוורמן (תרפ"ה-תשע"ב)[24]
- רבי רפאל רייכמן (תשע"ב-כ"ב סיון תשפ"ד) עמד בראשות הכולל.
- כיום בראשות הישיבה הקטנה עומדים הרב יעקב יהודה ברוורמן ואחיינו הרב משה ברוורמן, שמשמש אף מנהל רוחני של כל המוסד, והרב אריה גרליץ.
לקריאה נוספת
- דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים - תקופות וסגנונות שכונות ובנייני ציבור יהודיים מחוץ לחומות 1914-1860, הוצאת כתר.
- גבריאל ברקאי ואלי שילר (עורכים), מאה שערים וסביבתה, אריאל, 163-164, עמ' 93-100, תשס"ד, 2004.
- מרדכי נאור, עופר רגב, 100 מקומות שמורים, עמ' 31, הוצאת ספריית יהודה דקל - כרטא ירושלים - המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 2010.
קישורים חיצוניים
הישיבה הגדולה והתלמוד תורה מאה שערים (ירושלים), דף שער בספרייה הלאומית- יוסף יואל ריבלין, "תולדות שכונת מאה שערים" בפרויקט בן-יהודה
- ישיבת מאה שערים, הצופה, 4 באוקטובר 1967, עמ' 52
- על קשריו של הרב קוק עם רבני ישיבת מאה שערים בעלוני 'שבת הראי"ה': גיליון 118 ו גיליון 119, באתר yeshiva
- ישיבת מאה שערים בירושלים, על מבנה הישיבה בכתב העת "הפרדס", גיליון היובל, ניו יורק תשי"א, עמ' 500
- ציורי קיר - יצחק ב"ק, באתר יצחק ב"ק, 1 בundefined 2019
- יצחק בר יוסף, מי יציל את ציורי הקיר?, באתר ynet, 19 ביוני 2002
- ציורי הקיר ב'ישיבה הגדולה במאה שערים' - יצחק ב"ק, באתר יצחק ב"ק, 2 בundefined 2019 אראלה עמר, דצמבר 2006, כתב העת לידיעת ארץ ישראל - אריאל.
- הישיבה הגדולה במאה שערים - המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 2 בundefined 2018
הערות שוליים
- ↑ הישיבה הגדולה במאה שערים - המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 2 בundefined 2018
- ↑ כרטסת השימור מאה שערים ובנותיה, עמ' 116, עיריית ירושלים מנהל התכנון, מחלקת מהנדס העיר היחידה לשימור.
- ↑ כמובא בספרו כור הברזל.
- ↑ כמובא בהקדמת ספרו אמירה נעימה תניינא.
- ↑ אלברג, שמחה, 1910-1995, ספר היובל הפרדס, באתר היברובוקס
- ↑ גבריאל ברקאי ואלי שילר (עורכים), מאה שערים וסביבתה, אריאל, שלומית לנגבוים, 163-164, תשס"ד, עמ' 97.
- ↑ שכונת מאה שערים, באתר עיריית ירושלים
- ↑ גבריאל ברקאי ואלי שילר (עורכים), מאה שערים וסביבתה, אריאל, שלומית לנגבוים, 163-164, תשס"ד, עמ' 98.
- ↑ 0BB_3 1 בה&129ה - UJT , הצופה, 14 ביוני 1948
- ↑ אנשי, "נטורא קרתא" ניסו להפריע אסיפת הפועל המזרחי במאה שערים, הצופה, 4 ביוני 1950
- ↑ גבריאל ברקאי ואלי שילר (עורכים), מאה שערים וסביבתה, אריאל, שלומית לנגבוים, 163-164, תשס"ד, עמ' 98.
- ↑ הישיבה הגדולה במאה שערים - המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 2 בundefined 2018
- ↑ גבריאל ברקאי ואלי שילר (עורכים), מאה שערים וסביבתה, אריאל, 163-164, תשס"ד, עמ' 93.
- ↑ יצחק בק היה נכדו של ניסן ב"ק ונינו של ישראל ב"ק אשר ייסדו את בית הכנסת תפארת ישראל המפואר בירושלים.
- ↑ בין הציורים קבר רחל, קבר רשב"י במירון , הכותל המערבי , קברי נחל קדרון, קבר רבי מאיר בעל הנס ועוד.
- ↑ יצחק בק עסק כבר בעבר בטיפול בשימור אותם ציורים בבתי הכנסת ברובע בטרם נחרבו.
- ↑ (אליהו זוטא פרשה טז ד"ה.
- ↑ כך למשל בסמלו של שבט יששכר.
- ↑ יצחק בר יוסף, מי יציל את ציורי הקיר?, באתר ynet, 19 ביוני 2002
- ↑ מצגת שכונת מאה שערים - המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, תמונות מהציורים בעמ' 24-26 באתר המועצה לשימור אתרי מורשת.
- ↑ הישיבה הגדולה במאה שערים - המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 2 בundefined 2018
- ↑ ציורי הקיר ב'ישיבה הגדולה במאה שערים' - יצחק ב"ק, באתר יצחק ב"ק, 2 בundefined 2019
- ↑ גבריאל ברקאי ואלי שילר (עורכים), מאה שערים וסביבתה, שלומית לנגבוים, אריאל, 163-164, תשס"ד, עמ' 99.
- ↑ ראש ישיבת מאה שערים • הגרא"ל ברוורמן זצ"ל, באתר בחדרי חרדים, 20 במאי 2012.
הישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים37522518Q2894904