הישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים
 | |
| הישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| שימוש | לימודים תורניים ואירועים |
| כתובת | ישועת יעקב 1, ירושלים |
| מדינה | ישראל |
| בעלים | ועד שכונת מאה שערים |
| מידע על ההקמה | |
| תקופת הבנייה | תרמ"ה (1885) – לא ידוע |
| קואורדינטות | 31°47′12.16″N 35°13′22.8″E / 31.7867111°N 35.223000°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   ישיבת מאה שערים | |
הישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים (בקיצור: ישיבת מאה שערים) הוא שמם של תלמוד תורה וישיבה קטנה בשכונת מאה שערים בירושלים. הישיבה נוסדה בשנת תרמ"ה 1885 כמרכזה התורני של שכונת מאה שערים. בדורות הראשונים לקיומה היו רוב רבני הישיבה מזוהים עם תנועת המזרחי. כיום, כמו השכונה שבה היא שוכנת, היא מזוהה עם העדה החרדית. הישיבה שוכנת במרכז השכונה, ברחוב ישועות יעקב, בקרבת שוק מאה שערים.
תולדות הישיבה
הישיבה נוסדה בתרמ"ה, כ-11 שנים לאחר ייסוד שכונת מאה שערים, על ידי הרב שאול חיים הלוי הורוביץ, ששימש קודם לכן כרבה של דוברובנה, יחד עם בן אחותו הרב יוסף גרשון הורוביץ. אחריו כיהן הרב זרח ראובן ברוורמן, שהיה שותף בייסודה, ואחריו כיהן חתנו הרב יצחק יעקב וכטפויגל.
במקום הוקם גם תלמוד תורה לילדים ומטבח עבור התלמידים. שמה המקורי היה הישיבה הגדולה והתלמוד תורה ובית תבשיל מאה שערים פרי עץ חיים (ובקיצור: ישיבת פרי עץ חיים). בשנותיה הראשונות של השכונה, לפני ייסוד שטיבלך מאה שערים, שימשה הישיבה כמעין שטיבלאך.
בשנים הראשונות הייתה הישיבה קשורה לרב אברהם יצחק הכהן קוק שהיה מרבה לדרוש בה. הישיבה שימשה אכסניה לאנשי "המזרחי" והיו מתקיימים בה עצרות ומפגשים של התנועה[1]. בהמשך המשיכה ישיבת מאה שערים להוות חלק ממוסדות היישוב הישן, שהזדהו ברובם עם העדה החרדית. לאחר יציאת בני היישוב הישן לערי הלוויין, ביתר עילית ובית שמש, נוסדו בהן תלמודי תורה בשם "מאה שערים".
בישיבה גם כולל אברכים ובית הוראה לדיני ממונות בראשות הרב צבי ברוורמן.
ראשי הישיבה
- הרב שאול חיים הלוי הורוביץ - המייסד שכיהן כראש הישיבה ורב השכונה בשנים תרמ"ה-תרס"ה ונפטר בתרע"ו.
- הרב מנחם שלמה ראב - בנו של יהודה ראב. נולד בתרל"ח בירושלים, וכיהן כראש הישיבה לצד הרב יוסף גרשון עד שנפטר בגיל 38 בתרע"ו.
- הרב זרח ראובן ברוורמן - תלמידם של הנצי"ב, הרב מנחם נחום קפלן מהורודנה והרב משה יהושע יהודה ליב דיסקין. ממייסדי הישיבה וכיהן בראשה לצד הרב שאול חיים ולאחר מכן לצד הרב יוסף גרשון עד פטירתו בתרצ"ח.
- הרב יוסף גרשון הורביץ - החליף את דודו בתרס"ה בגלל זקנתו, כראש הישיבה וכרב השכונה. היה איש המזרחי וממייסדי הסניף הראשון שלה בירושלים. כיהן עד לפטירתו בשנת תשי"א.
- הרב יצחק יעקב וכטפויגל - חתנו של הרב זרח ראובן ברוורמן. כיהן כראש הישיבה במשך 37 שנים מפטירת חותנו ועד פטירתו, ומהן 13 שנים לצד הרב הורביץ.
- הרב אליעזר ליפא ברוורמן (תרפ"ה-תשע"ב)[2]
- כיום בראשות הכולל עומד הרב רפאל רייכמן ובראשות הישיבה הקטנה עומדים הרב יעקב יהודה ברוורמן ואחיינו הרב משה ברוורמן, שמשמש אף מנהל רוחני של כל המוסד, והרב אריה גרליץ.
ציורי הקיר
בישיבה ציורי קיר ותקרה של האמן יצחק בק אשר צייר אותם בתש"י (1950). הציורים, המעטרים כמה אולמות בישיבה, מתארים אירועים מן התנ"ך, מקומות קדושים בארץ ישראל ומוטיבים ממעגל השנה היהודי, כמו המזלות. בק הוסיף גם פסוקים מן המקרא. זוהי עבודתו הבולטת ביותר של בק כצייר.
בשנת 2009 קרס אחד הקירות החיצוניים של ישיבת מאה שערים בשעה שלא היו תלמידים במבנה. כתוצאה מכך נהרסו כמה מטרים מן הציורים. הישיבה לא מצאה מימון כדי לשפץ את הבניין ואת הציורים. המועצה לשימור אתרים החליטה לסייע בשימור הציורים ההיסטוריים.
קישורים חיצוניים
- הישיבה הגדולה במאה שערים, באתר עיריית ירושלים
- ישיבת מאה שערים, הצופה, 4 באוקטובר 1967, עמ' 52
- על קשריו של הרב קוק עם רבני ישיבת מאה שערים בעלוני 'שבת הראי"ה': גיליון 118 ו גיליון 119, באתר yeshiva
- ישיבת מאה שערים בירושלים, על מבנה הישיבה בכתב העת "הפרדס", גיליון היובל, ניו יורק תשי"א, עמ' 500
- מי יציל את ציורי הקיר?, באתר ynet
- מרדכי נאור, עופר רגב, 100 מקומות שמורים, הוצאת ספריית יהודה דקל - כרטא ירושלים - המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 2010, עמ' 31
הערות שוליים
- ^ שכונת מאה שערים, באתר עיריית ירושלים
- ^ ראו עליו כאן.
