מכון לבון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מכון לבון
מבט על הכניסה לחדר העיון במכון לבון (במקור שימש האולם חלק מסדנאות עבודה של התיכון המקצועי ע"ש ליידי דייוויס)
מבט על הכניסה לחדר העיון במכון לבון (במקור שימש האולם חלק מסדנאות עבודה של התיכון המקצועי ע"ש ליידי דייוויס)
מידע כללי
סוג ארכיון
דף הבית
מגילת היסוד של מכון לבון, תשמ"א 1980

מכון לבון או בשמו המלא המכון לחקר תנועת העבודה ע"ש פנחס לבון, הוא ארכיון ומכון מחקר לתולדות תנועת העבודה היהודית בארץ ישראל ובפזורה היהודית. הארכיון הוקם על ידי דוד קלעי בשנת 1932 ועד הקמת בניין מכון לבון נקרא "ארכיון העבודה".

ארכיון העבודה

ארכיון העבודה הוקם בנובמבר 1932 ביוזמתו של ברל כצנלסון וש. איזנשטדט[1]. הארכיון עסק באופן פעיל באיסוף חומר ארכיוני ממגוון גופים הקשורים לתנועת העבודה, וכן בשליחת שאלונים למילוי על ידי חברי התנועה[2][3][4]. בראשית 1936 עבר הארכיון לבית האדום[5][6][7]. בסוף 1941 הוחרם הבית האדום על ידי הצבא הבריטי, והארכיון נסגר. הוא חידש את פעולתו בסתיו 1942 ברחוב מקוה ישראל 17[8][9]. בפברואר 1947 הוחרם המבנה ברחוב מקווה ישראל על ידי השלטונות הבריטים והארכיון הועבר חזרה אל הבית האדום[10][11][12]. בשנת 1952 עבדו בארכיון, שהיה כפוף ישירות לוועד הפועל של ההסתדרות, שמונה עובדים[13]. בשנת 1953 עבר הארכיון לבית ליסין.

מנהלו הראשון של הארכיון היה ד"ר ש. אייזנשטדט. אחריו ניהל את הארכיון, עד מותו, דוד קלעי[14]. לאחר מכן ניהלו את הארכיון יעקב זרובבל ובנימין יצחק מיכלי[15].

הספרייה ההסתדרותית המרכזית

בשנת 1921 הוחל בהקמת ספרייה של ההסתדרות הכללית על בסיס ספריית ועדת התרבות של אחדות העבודה, שאיחדה בתוכה את ספרית פועלי הגליל וספריית פועלי יהודה. מטה הספרייה שכן בבית בין שכונות נוה צדק ונווה שלום וממנה הופצו ספרים לכ-60 ספריות מקומיות בריכוזי פועלים ברחבי ארץ ישראל[16]. לספרייה היו שני ספרנים שאחד מהם היה נודד בין הספריות המקומיות להביא את הספרים אל הקוראים[17]. בשנת 1925 כבר היו לספריה מעל 100 סניפים[18]. בשנת 1928 היו לספריה 60,000 כרכים[19][20]. בשנת 1930 חדלה הספרייה להתקיים ובמשך מספר שנים הספרים שכבו בלא שימוש והעלו אבק[21].

בראשית 1936 הוקמו בבית האדום חדרי העיון על שם נחמן סירקין[22] שבו הונגשו לקהל הרחב חלק מהספרים שנותרו מהספרייה המרכזית. חדרי העיון כללו בעיקר ספרי עיון במגוון תחומי הדעת, בדגש על ארבעת המדורים ידיעת הארץ, ידיעת הלשון, ידיעת עמנו ומדעי החברה[23], אך גם ספרי שירה וספרות עברית. המדורים הפופולריים ביותר היו של "ספרות העבודה" ומילונים ואנציקלופדיות[24]. בעקבות החרמת הבית האדום על ידי הצבא הבריטי בסוף 1941 עברו חדרי העיון לרחוב מקוה ישראל 4[25]. חדרי העיון שבו לבית האדום אולם פונו מהם בתחילת 1948 ונדדו למקום צר בבית הספר לפעילי ההסתדרות. בעקבות זאת, נמסרו חלק מהספרים למרכז התרבות של ההסתדרות ואלו מצאו את דרכם לסוחרי נייר משומש[26][27].

בשנת 1953 עברו חדרי העיון לבית ליסין, עם פתיחתו. לצד חדרי העיון נפתח גם ספרייה כלכלית על שם בננסון[28][29]. לצדם של חדרי העיון קמו עם השנים ספרית הוועד הפועל, ספריה פדגוגית וספריה מוניציפלית על שם הגלר[30]. בשנת 1961 הוחלט על איחודם לספריה מרכזית אחת[31] שתתרכז במדעי החברה והרוח, תפעיל חדרי עיון ותשאיל ספרים רק דרך הספריות המקומיות של מועצות הפועלים. ספרי מדעי הטבע, ספרות ילדים וספרות יפה הוצאו מהספרייה[32]. במהלך התארגנות הספרייה המאוחדת הוקם בה מדור בתחום מדע המדינה ויחסים בינלאומיים, על שם שמואל אלישיב, במימון משותף של משרד החוץ, ההסתדרות הכללית ומשפחתו[33].

מכון לבון

בנובמבר 1976 הוחלט על ידי המועצה להנצחת פנחס לבון להקים את מכון לבון, בניין בסמוך לבית הספר לפעילי ההסתדרות, אליו יועברו ארכיון העבודה והספרייה המרכזית של ההסתדרות, מבית ליסין[34]. בנובמבר 1980 הונח אבן פינה לבניין של המכון. ההסתדרות הכללית תרמה את המגרש והבנייה מומנה על ידי ממשלת גרמניה המערבית[35]. המכון נפתח לשימוש הקהל הרחב בשנת 1985.

היושב ראש הראשון של המכון היה מזכיר ההסתדרות, ירוחם משל[36].

בארכיון הגדול של המכון רוכזו תעודות, מסמכים, כתבי יד, דברי דפוס וכרזות, צילומים וסרטים, שנאגרו בארכיוני ההסתדרות הכללית וחבריה. בין השאר כולל האוסף כמחצית מעיזבון התמונות של הצלם אברהם סוסקין.

בשל גודלו של הארכיון וערכם של אוצרותיו, נעזרים בו חוקרים של תנועת העבודה, תולדות התנועה הקיבוצית ותולדות היישוב העברי בארץ ישראל.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ארכיון ומוזיאון העבודה, דבר, 20 בספטמבר 1933
  2. ^ למלאת 15 שנה למות של מיכאל הלפרן, דואר היום, 21 בנובמבר 1934
  3. ^ שאלון לותיקי העלייה הראשונה והשנייה, דבר, 23 בדצמבר 1934
  4. ^ מידיעות ארכיון העבודה, דבר, 10 במאי 1935
  5. ^ במוסדות ובהסתדרויות, דבר, 2 בינואר 1936
  6. ^ בארכיון העבודה ובחדרי העיון ע"ש נחמן סירקין, דבר, 27 בדצמבר 1936
  7. ^ ברשת ארכיון העבודה, דבר, 4 ביולי 1939
  8. ^ ארכיון העבודה מחדש פעולתו, דבר, 19 באוקטובר 1942
  9. ^ בארכיון העבודה, דבר, 19 באפריל 1946
  10. ^ פעולת הנישול ב-3 הערים מתרחבת, דבר, 5 בפברואר 1947
  11. ^ תערוכת גיבורי תל חי, דבר, 19 בפברואר 1947
  12. ^ "הבית האדום" - אכסניה לתעודות היסטוריות, על המשמר, 21 באוגוסט 1952
  13. ^ ארכיון העבודה תובע תשומת לב, דבר, 3 בספטמבר 1952
  14. ^ דרכו האחרונה של ד. קלעי, דבר, 12 בנובמבר 1948
  15. ^ ארכיון עבודה, על המשמר, 29 בינואר 1952
  16. ^ עם זכרו, דבר, 29 באוגוסט 1938
  17. ^ מועצת ההסתדרות הכללית, הפועל הצעיר, 26 במאי 1922
  18. ^ בספריה המרכזית, דבר, 26 ביולי 1925
  19. ^ מיכאל אסף, למען הספריה המרכזית, דבר, 16 בפברואר 1928
  20. ^ ועדת התרבות המרכזית, דבר, 10 במרץ 1930
  21. ^ אבי אילת, לשאלת הספריה המרכזית, דבר, 23 בנובמבר 1934
  22. ^ חדרי עיון ע"ש נחמן סירקין, דבר, 3 במרץ 1936
  23. ^ נשמור כל גרגיר של מלט תנועתנו, דבר, 3 בדצמבר 1936
  24. ^ חדרי העיון על שם נחמן סיקרין, דבר, 27 ביוני 1938
  25. ^ במוסדות ובהסתדרויות, דבר, 7 בנובמבר 1943
  26. ^ יעקב צדקוני, בשולי דברים, ספרים, דבר, 15 בפברואר 1948
  27. ^ בענין ספרים הנמכרים, דבר, 19 בפברואר 1948
  28. ^ בית ליאסין נפתח ומתחיל בפעולה, דבר, 25 בדצמבר 1953
  29. ^ הספרייה למדעי החברה והכלכלה, דבר, 21 בספטמבר 1955
  30. ^ ספריה מוניציפאלית ע"ש הגלר, דבר, 23 במאי 1955
  31. ^ ספרייה מרכזית של ההסתדרות מפעל לו ציפו זה שנים, דבר, 11 ביוני 1961
  32. ^ הספריה המרכזית של ההסתדרות, דבר, 5 במרץ 1962
  33. ^ מדור על שם שמואל אלישיב, דבר, 16 באפריל 1962
  34. ^ יוקם "מכון לבון" לחקר תנועת העבודה, דבר, 5 בנובמבר 1976
  35. ^ אבן פינה לבית ארכיון העבודה ע"ש פנחס לבון, דבר, 23 בנובמבר 1980
  36. ^ משל לא מוותר על האחד במאי, מעריב, 9 באפריל 1984
Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0