המכלול:אמינות

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אודות המכלול

שאלה שמטרידה את קוראי המכלול היא מידת אמינותו ודיוקו של הידיעות המופיעות בו. באיזו מידה יכולה להיות אנציקלופדיה אמינה ומדויקת, כאשר היא נכתבת על ידי מאות ואלפי עורכים?

באיזו מידה יכולה להיות אמינה אנציקלופדיה שנכתבת על ידי מתנדבים, שאינם עוסקים בנושא לפרנסתם? ובייחוד במכלול הקודש - באיזו מידה יכולה להיות אמינה אנציקלופדיה תורנית שנכתבת גם על ידי יהודים שאינם דווקא תלמידי חכמים גדולים?

בדף זה ננסה לתת תשובה מפורטת לשאלות אלה.

מדרגות של אמינות ודיוק

האם אמינות היא תכונה בינארית, כלומר כזו המחלקת את מקורות המידע לשתי קבוצות זרות - מקורות אמינים לחלוטין מחד, ומקורות בלתי אמינים מאידך? כבר קבעו הקדמונים כי כשם שאי אפשר לבר בלא תבן, כך אי אפשר לספר בלי טעויות, אין בנמצא מקור מידע נקי מטעויות, וגם ספר מוגה עשו להכיל טעויות. במשכך האמינות ודיוק שייך בהם דרגות דרגות זו על גבי זו עד אין סוף. על כן להמכלול יש יתרון על ספר מודפס, מפני המכלול הוא בבחינת מהלך שכל הזמן עולה מדרגה לדרגה של אמינות ודיוק יותר ויותר מה שאין כן ספר מודפס מאז שהוא מודפס הוא עומד.

יסודות האמינות של המכלול

האם יש בקרה במכלול?

השוללים את אמינות המכלול מבססים את עמדתם בעיקר על היעדר בקרה, לכאורה, שהרי מדובר באנציקלופדיה חופשית, שכל אחד יכול לערוך אותה, ואף אנשים הרחוקים מחיי תורה יכולים לשנות בקלות כל ערך תורני. גישה זו רחוקה מהאמת, משום שבמכלול מתקיים מנגנון בקרה מפותח ביותר, שאמנם אינו פורמלי, אך די בו כדי לתת בקרה נאותה.

ראשית, לפני כל שיבוץ במכלול, צוות של תלמידי חכמים מוסמכים בודקים את העדכונים שנתקבלו האם התכנים תואמים את השקפה הטהורה והאספקלריה התורנית בדיקה זו נעשית באופן מידי ומהיר והיא חומה בצורה שלא יכנס במכלול דבר שאינו ראוי, מה שלא ראוי לא מתפרסם כלל בהמכלול!

כל דף בהמכלול נערך פעמים רבות, כאשר כל עורך מבקר את דברי קודמיו, כולם או חלקם. מעקב מיוחד נערך אחר ערכים שנערכו מעט, משום שאלה חשודים במיוחד ככאלה שלא עברו בקרה מספקת.

מיכלולאים אחדים מקדישים חלק ניכר מזמנם לבקרת השינויים הנערכים במכלול, ולרשותם עומדים כלים לאיתור מהיר של השינויים האחרונים. רבים אחרים מתמקדים בבקרת שינויים בתחום הקרוב ללבם.

ישנו הבדל בולט אחד בין בקרת האיכות במכלול לזו הנעשית במקומות אחרים: הבקרה במכלול נעשית בדיעבד, לאחר שהשינוי פורסם, ואילו בספר המודפס ובאנציקלופדיה הממוסדת הבקרה נעשית מראש, לפני הפרסום. שיטה זו מעוררת רתיעה בפרט אצל מי שהתרגלו במשך שנים לשיטת הבקרה בעולם הדפוס, שבה הבקרה לפני הפרסום הכרחית, משום שלאחר הפרסום כמעט ולא ניתן לתקן, וכבר כתב המורה הגדול רבינו הרמב"ם כי אלף פעמים יש לבקר ספר הנכתב לציבור. אולם בעולם האינטרנט, שבו קל ומהיר לתקן גם לאחר הפרסום, הבדל זה בשיטת בקרת האיכות הוא פחות מהותי ממה שמשתקף בקרב החוששים לאמינותה של המכלול, ותורם לשקיפות (ראו הרחבה להלן) שלה חשיבות רבה.

חבורת עורכים עירנית המלבנת בהתלהבות את הפרטים

האמינות והדיוק של המכלול יקרה ללבם של חבורת העורכים והלומדים הקבועים בו, והם משקיעים מאמץ לא מבוטל בבירור דיוקו של כל פרט בדף השיחה הצמוד לכל ערך.

המכלול נכתב על ידי ציבור כותבים ולומדים, שלכל אחד מהם שיטות ודעות משלו. אחד מעקרונות היסוד של המכלול הוא הקפדה על כתיבה ללא נגיעות. חרף החתירה לקיום עיקרון זה, אין להתכחש לעובדה שלעתים, מושפעים משיטותיהם של הכותבים. על מידת ההצלחה בשמירה על כתיבה ללא נגיעות יעמוד כל קורא בעצמו.

כל קורא וכל לומד הוא גם מבקר

בביקורתם המתמדת של חבורת העורכים הקבועים לא די בה. יתרונה של המכלול בתחום האמינות והדיוק הוא הבקרה שמפעילים הקוראים, שכל אחד מהם הוא גם עורך המתקן המידע שנמצא בה. שיטה זו מאפשרת תיקון מיידי של טעות, ברגע שהיא מתגלה, ללא ביורוקרטיה. בנוסף לכך מופעל בהמכלול מנגנון "דיווח על טעות" או על תוכן בלתי הולם, שקישור אליו מופיע בצד ימין של כל דף, ומאפשר לכל קורא לדווח על טעות שמצא בערך, על מנת שאחרים יתקנו אותה. דיווח על טעות נבדק ומטופל תוך זמן קצר.

שנים לוקח לתקן טעויות בספר מדפס עד שיוציאו לאור מהדורה חדשה, זהו אולי היתרון המובהק של המכלול על-פני ספרים מודפסים - תוחלת החיים הקצרה של הטעות. טעות במקור מודפס, ממשיכה להתקיים לנצח - גם אם יצאה מהדורה חדשה ומתוקנת, לא בהכרח יגיעו אליהם הקוראים. במכלול, עם שלל קוראיה, עורכיה, לומדיה ומבקריה, בדרך כלל לטעות תוחלת חיים קצרה, וברגע שתוקנה, היא אינה קיימת יותר.

שקיפות

בתהליך הכתיבה של המכלול מתקיימת שקיפות כמעט מלאה. תהליך העריכה גלוי לציבור (באמצעות עיון בדף הגרסאות הקודמות), וניתן לגלות מה השינויים שנעשו במעבר מגרסה לגרסה. דף שיחה ודיון הצמוד לכל ערך מציג את נקודות המחלוקת העיקריות, וכך יכולים הקוראים לגלות האם התנהל ויכוח על ערך מסוים. לשקיפות זו משקל לא מבוטל במתן אמינות לערך, בהשוואה למקורות מידע רגילים, שבהם מקבלים הקוראים מוצר מוגמר, שנוצר על-פי שיטה מסוימת, מבלי שיידעו דבר וחצי דבר על שיקולי העריכה שנלוו אליו.

הגברת האמינות ומתן כלים לקורא וללומד לבדיקתה

אנציקלופדיות מודפסות אינן נוהגות להביא מקורת לכתוב בהן. מעלתו של כותב הערך ומעלתה של האנציקלופדיה אמורים להבטיח לקורא שהמידע המוצג לו אמין. בהמכלול יש שימוש נרחב בהערות שוליים, המביאות אסמכתאות לקביעות שונות המופיעות בערכים, ומאפשרות לקורא לבדוק במקור נוסף את המידע המוצג בהמכלול.

השחתה

הבדל מובהק בין המכלול, שכולם יכולים לשנותה, ובין אנציקלופדיה קניינית, שרק לחברי המערכת שלה יש אפשרות לשנותה, הוא באפשרות להשחית ערכים. באנציקלופדיה קניינית בעיית ההשחתה אינה קיימת, ואילו במכלול קל להשחית ערכים (אם כי השחתה היא איסור על פי דין תורה ולהבדיל על החוק הפלילי).

בניגוד לחשש הראשוני, בעיית ההשחתה של ערכים קיימים אינה כה חמורה, וניתן להתמודד אתה. ההשחתה הנפוצה היא כתיבת טקסט בערך שאינו קיים, בסגנון "תכתבו כבר את הערך הזה, אני צריך לכתוב חבורה בנושא". מובן שצעד זה אינו מהווה פגיעה של ממש בהמכלול, ובוודאי שאינו פוגע באמינותה. ניתן אפילו לראותו כסוג של מחמאה. השחתה נפוצה אחרת היא מחיקת חלק מערך או הכנסת משפט שטות לתוכו. השחתה כזו בולטת לעין. השחתה ממשית, כזו שלוקחת ערך קיים ומשנה בו פרטים נכונים לפרטים שגויים, נדירה יחסית, ומתוקנת לרוב תוך זמן קצר באמצעות מנגנון הניטור של הערכים.

המתח שבין אמינות לשיתוף כל ציבור הקוראים והלומדים

המכלול דוגל בשיתוף כל ציבור הלומדים, המאפשר לכל אחד לערוך ערכים בו. עם זאת, לעתים ננקטים בה צעדים לצמצום השיתוף, במקרים שבהם יש סכנה ממשית לאמינות. הכלים המשמשים לכך:

  • הגנה על דף, שלה שתי רמות:
    • הגנה מלאה - הגנה שמאפשרת רק למפעילי מערכת (משתמשים בעלי הרשאות מיוחדות) לערוך את הדף.
    • הגנה חלקית - הגנה שמאפשרת רק למשתמשים רשומים מעל לארבעה ימים לערוך את הדף.
  • חסימת משתמש: כאשר מתברר שפעילותו של כותב בהמכלול נועדה להזיק לה, יכולים מפעילי מערכת לחסום כותב זה, כלומר למנוע ממנו את היכולת לערוך בהמכלול.
  • מערכת בקרת שינויים ומסנן השחתות - כלים מתקדמים לאיתור ומניעת השחתות.