המכלול:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים/חרדים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Blue check.svg דף זה מתעד עקרונות וקווים מנחים להתנהגות במכלול. הכתוב משקף נורמות מקובלות שיש לפעול לפיהן. למרות זאת, יש מקום לשיקול דעת בנושא והמשתמשים מתבקשים לנהוג לפי השכל הישר.
עקרונות וקווים מנחים
  • עקרונות הכתיבה במכלול
  • עקרונות ליצירת ערכי אישים וערכי אישים בתחומים ספציפיים:
  • עקרונות כללים
  • זכויות יוצרים
  • מדיניות פנים

דף זה בא להציע עקרונות באשר ליצירתם של ערכים על אישים חרדים שאינם רבנים.

העקרונות פה באים בנוסף לעקרונות בהמכלול:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים ולא בסתירה להם. כלומר, אפשר לכתוב ערך שעומד בעקרונות והקווים המנחים הללו גם אם הוא לא עומד בקריטריונים שמופיעים בהמשך הדף, אם מסיבה כלשהי מדובר באישיות חרדית בולטת, מסיבה שאינה מצוינת בקריטריונים. במקרים אלו הדבר תלוי בשיקול דעת המכלולאים, ועלול להיבחן בדיון חשיבות. מומלץ להתייעץ בהמכלול:דלפק ייעוץ ולפתוח דיון חשיבות בדף השיחה של הערך שעוד לא נוצר - לפני כתיבת הערך, כדי למנוע השקעה מיותרת בכתיבתו אם יוחלט למוחקו.

אישיות העומדת בקריטריונים דלהלן, מקבלת חשיבות אוטומטית מתוקף תפקידה, וממילא אי אפשר לשלול את זכאותה לערך גם בדיון חשיבות והצבעת מחיקה.

נושאי התפקידים הבאים בעבר או בהווה ראויים לערך במכלול, מכח התפקיד בו הם נושאים או נשאו:

ראשי ומנהלי מוסדות

ראויים לערך:

  1. יו"ר מוסדות המאגד תחתיו כמה מוסדות חינוך, עם למעלה מ-400 תלמידים בו זמנית, והוא משמש בתפקיד למעלה מ-7 שנים.
  2. מנהל רשת חינוך חרדית.
  3. ראשי מוסדות צדקה ארציים, אם מחזור הכספים השנתי גדול משש מיליון ש"ח - באם הם מנהלים יחידים או ראשיים.
  4. ראשי ארגונים ארציים מפורסמים – באם הם מנהלים יחידים או ראשיים.

לא ראויים לערך, מתוקף התפקיד כשלעצמו:

  1. ראשי מוסדות צדקה אזוריים או קהילתיים, וכן ארגונים אזוריים או קהילתיים.
  2. מנהל אחד מתוך כמה מנהלים.
  3. מנהל תלמוד תורה או בית ספר או מוסד לימודי אחר.

עסקנים ציבוריים

ראויים לערך:

  1. רק אלו העוסקים בנושאים כלל ארציים, או כלל מגזריים[1], ואוזכרו ב-2 כלי תקשורת שאינם מפלגתיים[2].
  2. מזכיר מועצות גדולי התורה.

לא ראויים לערך, מתוקף התפקיד כשלעצמו:

  1. עסקנים מגזריים או אזוריים שהשפעתם לא חורגת מאזורם או קהילתם או עירם.

גבאים ומשב"קים

ראויים לערך:

  1. גבאים ומשב״קים בעלי השפעה ציבורית רחבה או מעורבות בענינים מדיניים.

לא ראויים לערך, מתוקף התפקיד כשלעצמו:

  1. גבאים ומשב"קים[3].

שלוחי חב"ד

חב"ד מתייחדת בגודלה ובהיקף פעילותה, ולכן תחום זה נחשב כעין מדינה.
ראויים לערך:

  1. נושאי המשרות הבכירים בחב"ד, כגון מזכירי הרבי מליובאויטש.
  2. שליח רשמי ראשי למדינה בעולם, המשמש בתפקיד למעלה מ-5 שנים.
  3. שליח רשמי ראשי לעיר בארץ ישראל, המשמש בתפקיד למעלה מ-5 שנים, ובעיר יש מעל 40,000 איש, שברובה היא עיר יהודית[4].
  4. שליח רשמי הממונה על למעלה מ-20,000 יהודים בעולם ו-40,000 יהודים בישראל, המשמש בתפקיד למעלה מ-5 שנים.
  5. שליחים בתפקידים ניהוליים רשמיים, העומדים בראש פירמידה, למעלה מ-5 שנים, כגון המרכז לענייני חינוך, וצא"ח.
  6. כבכל המקרים יש חריגים במקרים של פרסום והשפעה גדולה, ואלו יידונו בדפי השיחה. אך במקרה זה יש גם חריגים אשר לפי הכללים היבשים הללו ראויים לערך, אך למעשה אינם ראויים, כגון שליח בעיר שיש בה אישים, ישיבה או קהילה עם השפעה יותר מאשר השליח עצמו[5] וכדומה.
  7. כל התפקידים בחב"ד, אשר מגיע להם ערך לפי הכללים, שיש בהם כמה נושאי תפקיד זהה, בלי ראש פירמידה, ראויים כל נושאי התפקיד לערך. ככל ויש ראש פירמידה – ראוי רק ראש הפירמידה לערך.

הערות שוליים

  1. כמובן שצריך להביא סימוכין מהימנים לפועלם
  2. למשל בחדרי חרדים ועיתון משפחה.
  3. וכמובן שאם הם מפורסמים ביותר ראויים
  4. יש בערך 30 ערים בהגדרה הזו, מתוך 70 הערים בישראל (נכון לשנת 2017 על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)
  5. כגון לוד, קריית גת, אלעד, קריית מוצקין ורמלה המושפעת מלוד.