המצור על עזה (332 לפנה"ס)
 | ||||||||||||||||||
| הריסותיה של עזה ציור מאת דייוויד רוברטס. | ||||||||||||||||||
| מערכה: כיבוש האימפריה הפרסית בידי אלכסנדר הגדול | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמותיו של אלכסנדר הגדול | ||||||||||||||||||
| תאריכי הסכסוך | יולי 332 לפנה"ס – ספטמבר 332 לפנה"ס (כ־9 שבועות) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | המצור על צור | |||||||||||||||||
| קרב אחרי | קרב גאוגמלה | |||||||||||||||||
| מקום | עזה. | |||||||||||||||||
| עילה | סירוב המושל המקומי להיכנע. | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון מוקדוני. | |||||||||||||||||
| שינויים בטריטוריות | עזה עוברת לשליטת אלכסנדר. | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
המצור על עזה היה מצור וקרב שנערך במסגרת כיבוש האימפריה הפרסית בידי אלכסנדר הגדול. היה זה אחד הקרבות הקשים של אלכסנדר, שהחריב את העיר עד עפר לאחר שכבש אותה.
רקע
בשנת 334 לפנה"ס יצא מלך מוקדון אלכסנדר הגדול למסע לכיבוש האימפריה הפרסית. הוא הביס את הגנרלים הפרסים בקרב גרניקוס, ומלך פרס דריווש השלישי יצא בעצמו כדי להדבירו. השניים נפגשו בקרב איסוס, במהלכו הובסו הפרסים סופית. לאחר הקרב שלח אלכסנדר את פרמניון לכבוש את דמשק, משום ששם השאיר המלך את האוצר המלכותי, ואלכסנדר היה זקוק נואשות לכסף. דמשק נפלה בקלות בעקבות בגידת המושל המקומי,[2] פרמניון המשיך והכניס בעל המוקדוני עוד מספר חבלי ארץ באזור ביניהם ככל הנראה ארץ ישראל.[3] לאחר מכן פנה אלכסנדר בעצמו אל פיניקיה (כיום לבנון), הארץ כולה נכנעה לפניו פרט לעיר החזקה והמבוצרת צור. אלכסנדר הטיל עליה מצור ממושך שהסתיים רק ביולי 332 לפנה"ס.
המצור
במאה הרביעית לפנה"ס הייתה עזה עיר פרסית מבוססת היטב חזקה ומבוצרת ולה חומות גבוהות. אוכלוסיית העיר הייתה ערבית ברובה. הגנתה הסתמכה על חיל מצב פרסי, כמו גם על צבא של שכירי חרב ערבים. מושל העיר היה אדם בשם בטיס, שהחליט להישאר נאמן למלך פרס ולא להיכנע לכובש המוקדוני.[4] קציניו של אלכסנדר סברו שלא ניתן לכבוש את העיר, אולם הדבר רק עודד את אלכסנדר שקיווה באמצעות כיבושה למנוע הישנות של המקרה.[5] מכיוון שעזה הייתה בנויה על תל גבוה, אלכסנדר הציע להביס אותה על ידי הקמת תל גבוה יותר שיקיף את העיר מכל הכיוונים, ויאפשר למכונות המצור של אלכסנדר לזרוע בה הרס. בד בבד החלו לחפור תעלות תחת החומות העיר כדי להפילן.
על פי תיאורי אריאנוס התל שאלכסנדר תכנן לבנות היה בגובה של 25 מטרים וברוחב של 265 מטרים.[6] ביצוע המשימה התעכב בשל הגנתם הנואשת של אנשי עזה שירו חיצים בפועלים. ייתכן שאלכסנדר נעזר גם בעשרות אלפי שבויים מצור במשימה זו.[7] פלוטרכוס מספר שבזמן המצור ציפור הפילה גוש עפר על כתפו של אלכסנדר, ולאחר מכן הסתבכה בחבלים. המכשף של אלכסנדר אריסטנדרוס ראה בכך סימן טוב וסימן רע, הוא חזה שאלכסנדר יכבוש את עזה, אולם יפצע קשה.[8][6]
לאחר כ-9 שבועות, בספטמבר, נשלמה מלאכת הבנייה. אילי הברזל המוקדונים הכו מבחוץ, והמנהרות שהמוקדונים חפרו זעזעו את החומות, אולם למרות זאת העיר עמדה בהתקפה. אלכסנדר תקף עוד מספר פעמים, ובפעם הרביעית הצליחו להציב סולמות על החומה. המוקדונים פרצו פנימה ופתחו את השערים, והצבא כולו זרם פנימה.[9] אלכסנדר בתחילה לא התערב בקרב זוכר את אזהרת אריסטנדרוס, אולם משראה שאחת היחידות הסתבכה בעימות קשה, נכנס גם הוא לקרב ונפצע בכתפו מקליע. אריאנוס כותב שהוא לא החלים במהרה מפציעה זו.[6] העזתים לחמו עד האיש האחרון, אלכסנדר הרג את הגברים ומכר את הנשים והילדים לעבדים, הוא הביא לעיר מתיישבים חדשים ומאז הפך אותה למבצר שלו.[6]
מותו של בטיס
על פי קורטיוס רופוס אלכסנדר לכד את בטיס והכריז לפניו: "לא תזכה למוות שייחלת, אתה צפוי לכל עינוי שאפשר לענות בו אסיר." בטיס לא השיב, אלכסנדר אמר: "אתם רואים את שתיקתו העקשנית? האם הוא השתחווה לפני? האם אמר מילת הפצרה? אבל אני אשבור את השקט שלו, או שלפחות אדאג שיהיו בו הפסקות לאנחות כאב!" אלכסנדר נהג בו כפי שנהג אכילס בהקטור, הוא ניקב את עקביו והשחיל דרכם חוטים. בטיס נקשר למרכבה ונגרר ברחבי עירו המובסת.[10]
לקריאה נוספת
- ביל יני, אלכסנדר הגדול - לקחים מפועלו של המצביא הבלתי-מנוצח בהיסטוריה, 2012, הוצאת מודן - (מהדורה ראשונה בשנת 2010)
- פלוטארכוס, חיי אישים: אנשי יוון; תרגם מיוונית והוסיף הערות: א"א הלוי; הביוגרפיות סולון, תימיסטוקליס ואלקיביאדיס – תרגמן והוסיף להן הערות מ"ה בן שמאי, ירושלים: מוסד ביאליק ('ספרי מופת מספרות העולם'), תשל"א.
- Diodorus Siculus. Library of History. Translated by C.H. Oldfather, R.M. Geer, C.L. Sherman, F.R. Walton and C.B. Welles. Loeb Classical Library. Cambridge, MA, Harvard University Press; London, William Heinemann, 1933-1967.
- Plutarch. Lives. Translated by Bernadotte Perrin. Loeb Classical Library. Cambridge (MA), Harvard University Press, and London, William Heinemann, 1914-1926. 11 vols. Digitized copy in: penelope.uchicago.edu
- Arrian, The Campaigns of Alexander, translated by Aubrey de Sélincourt, Penguin Classics, 1958 and numerous subsequent editions.
- Quintus Curtius Rufus. "Historiarum Alexandri Magni Libri Qui Supersunt" (בלטינית).
הערות שוליים
- ^ קורטיוס, ספר רביעי, 6, 30.
- ^ Matt Waters part 11: Twilight of the Achaemenids, chapter: The Invasion Begins: Battles of Granicus (May 334 BCE) and Issus (November 333 BCE) and Alexander’s Operations in Asia Minor
- ^ יהושע גוטמן, אלכסנדר מוקדון בארץ ישראל, תרביץ, כרך י"א, חוברת ג - ד (ניסן— תמוז ת"ש), ע"מ - 278.
- ^ אריאנוס, ספר שני, 25.
- ^ אריאנוס, ספר שני, 26.
- ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 אריאנוס, ספר שני, 27.
- ^ ביל יני עמ' 83.
- ^ פלוטרכוס, "חיי אלכסנדר", 25.
- ^ ביל יני עמ' 84.
- ^ קורטיוס, ספר רביעי, 6, 30-25.
