הקונגרס הציוני העולמי העשירי
_._%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%94_-_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90_%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%A0%D7%95-PHG-1002781.png) | |
| אולם ישיבת הקונגרס | |
| עיר | בזל |
|---|---|
| מדינה |
 שוויץ |
| תאריכים | 9 באוגוסט 1911 – 15 באוגוסט 1911 (7 ימים) |
| תוצאה | הקמת הציונות הסינתטית |
| נשיא | דוד וולפסון |
| משתתפים | |
הקונגרס הציוני העשירי התקיים ב-9-15 באוגוסט 1911, בעיר בזל שבשווייץ. לעיתים, קונגרס זה כונה כ"קונגרס השלום" על כך שנסתיים בו הוויכוח האידאולוגי בין תומכי הציונות המעשית והציונות המדינית[1].
בקונגרס השתתפו 429 צירים מ-28 ארצות.
הקונגרס עסק בתוכניות ההתיישבותית בארץ-ישראל ובתרבות העברית כשהדעות ביחס לנושא התחלקו: בעוד שלגבי חיזוק התודעה הלאומית בתפוצות הייתה הסכמה בדבר שמירת סמכות אוטונומית לכל גוף ציוני בתפוצות בפעולותיו לחיזוק הציונות, לגבי פיתוח תרבות עברית בארץ ישראל הייתה מתיחות בין הצירים הדתיים לצירים הלא-דתיים.
באשר למחלוקת בין האסכולות השונות אודות דרכי הפעולה של התנועה הציונית, הושג גישור למאבק בין הציונות המדינית לציונות מעשית, בהחלטה לאחד את שתי הגישות לציונות סינתטית.
שלמה קפלנסקי איש פועלי ציון, העלה את שאלת יחסי הציונות עם ערביי ארץ ישראל ולראשונה התקיים קונגרס דיון בעברית[1][2].
רקע
הרכב הקונגרס
לוועד הפועל המצומצם נבחרו 5 אנשים במקום החלטה של הנשיא בלבד.
- אוטו ורבורג נבחר לתפקיד נשיא ההסתדרות הציונית העולמית לאחר התפטרותו של הנשיא הקודם, דוד וולפסון.
- סגן הנשיא - ויקטור יעקבסון
- ארתור האנטקה
- שמריהו לוין
- נחום סוקולוב
לוועד הפועל החדש נבחרו 25 אנשים (צמצום מספר הנבחרים שהיו עד אז) והורחבה תדירות התכנסותם לכל שלושה חודשים.
החלטות הקונגרס
- ההסתדרות הציונית העולמית תעבור מקלן לברלין (עם זאת המוסדות הכספיים, בהם הקרן הקיימת, נשארו בקלן).
- מהקונגרס העשירי ואילך נקבע עקרונית שיש לקיים דיונים בעברית במהלכם של כל הקונגרסים הבאים (בפועל הדבר בוצע חלקית).
- הציונות הסינתטית הפכה לדרך הפעולה הרשמית של הקונגרס.
בעקבות ההחלטות בסוגיית התרבות העברית, שוקלת תנועת המזרחי לפרוש מההסתדרות הציונית. בסופו של דבר מתקבלת החלטה לא לפרוש, אך מיעוט פורש הן מתנועת המזרחי והן מהתנועה הציונית ומצטרף לתנועת אגודת ישראל המוקמת מספר חודשים לאחר מכן.
מבין האישים שהשתתפו בקונגרס
- דוד וולפסון - נשיאו השני של הקונגרס מאז הקונגרס השביעי ועד פרישתו ב-1911.
- שמריהו לוין - מנהיג ציוני וסופר, מראשי הדוברים בקונגרסים הציוניים.
- חיים ויצמן - מנהיג זרם הציונות הסינתטית. לימים נשיא הקונגרס ונשיא מדינת ישראל.
- יצחק יעקב ריינס - מגדולי התורה ביהדות ליטא, מייסד תנועת "המזרחי" וממייסדי הציונות הדתית.
- הרמן שטרוק - מחשובי האמנים היהודים בגרמניה ומראשי תנועת "המזרחי".
- יצחק ליב גולדברג - ממייסדי חברת "הכשרת היישוב", כרמל מזרחי ו"הבונה". המו"ל של "העולם" ו"הארץ", וממוציאי "העם", "הדור" וה"היום".
- דוב גולדברג - אחיו של יצחק גולדברג, פעיל ציוני ותעשיין.
- נתן בירנבוים - היה הוגה דעות יהודי. בין היתר, התפרסם כמי שטבע את המונחים ציונות ואוסטיודן.
- אמיל מרגוליס - עו"ד הקונגרס[3].
- יצחק גרינבוים - מראשי התנועה הציונית של יהדות פולין ולימים שר הפנים הראשון של מדינת ישראל.
- ניסן כצנלסון - ממנהיגיה של הציונות באימפריה הרוסית.
- אריה לייב יפה.
- שמואל דייכס - בנו של ישראל חיים דייכס.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- Compact Memory / Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …קונגרס הציונים בבאזל: פרוטוקול רשמי: Jg. 10 (1911). Basel, 9. bis 15. August 1911. Wien, 1911. (בגרמנית)
- אלתר דרויאנוב, "ערב הקונגרס העשירי" בפרויקט בן-יהודה
- יצחק בן-צבי, הכנסיה בבזיל/ אבנר, אחדות (כתב עת), בשני חלקים - 15.9.1911, 22.9.1911 באתר ארכיון המדינה.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 First to Twelfth Zionist Congress (1897-1921), www.jewishvirtuallibrary.org
- ^ קונגרס ציוני, באתר lib.cet.ac.il
- ^ 1680 | Encyclopedia of the Founders and Builders of Israel, www.tidhar.tourolib.org
| הקונגרסים הציוניים העולמיים לפני הקמת המדינה | |
|---|---|
|
קטגוריה:ועידות ציוניות לפני קום המדינה קטגוריה:בזל: היסטוריה קטגוריה:1911 קטגוריה:הקונגרס הציוני העולמי קטגוריה:ציונות בשווייץ
