הרב גדעון פרל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גדעון פרל
לידה 30 בדצמבר 1940
א' בטבת ה'תש"א
פטירה 2 בדצמבר 2021 (בגיל 80)
כ"ח בכסלו ה'תשפ"ב
מקום פעילות אלון שבות
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק הלכה, כשרות, גיור
תפקידים נוספים רב היישוב אלון שבות
רבותיו הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, הרב שאול ישראלי
צאצאים דוידי פרל

הרב גדעון פרל (א' בטבת תש"א - כ"ח בכסלו ה'תשפ"ב; 30 בדצמבר 1940 - 2 בדצמבר 2021) היה רב היישוב אלון שבות וממייסדיו, אב"ד לממונות בגוש עציון, דיין בבית הדין של הרבנות הראשית לענייני גיור[1] ואב בית הדין לגיור של מכון צומת, מרבני מפלגת תקומה, מראשי ארגון רבני צוהר ואחראי על ענייני חופה וקידושין בארגון. קודם לכן היה מראשי לשכתו של רבו המובהק הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, כאשר כיהן כרב ראשי.

ביוגרפיה

למד בירושלים בבי"ס "מוריה" ובבי"ס "לדוגמה". בהמשך בישיבת הדרום ברחובות, בראשות הרבנים הרב צבי יהודה מלצר והרב אלימלך בר שאול. אחר כך המשיך לימודיו בישיבת מרכז הרב (במשך 10 שנים) בראשות הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב שאול ישראלי, והרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, שאותו ראה כרבו המובהק. באותן שנים היה בין מארגני ההפגנה של בני הישיבות נגד פעילות המסיון בירושלים, בהסכמת ראש הישיבה הרב צבי יהודה קוק. על כניסה ללא רשות לשטח הפרטי של חצר בית הספר של המסיון ברחוב הנביאים הוא נשפט, עם עוד 105 מפגינים, למאסר בן שבועים. בצעירותו שימש כמדריך בישיבת נחלים ובישיבת נתיב מאיר.

במקביל ללימודיו במרכז הרב, למד בכולל "בית התלמוד" במוסד הרב קוק בראשות הרב בצלאל ז'ולטי רבה של ירושלים ודיין בבית הדין הגדול. הוסמך לרבנות על ידי הרב ז'ולטי והרב ישראלי ועל ידי הרה"ר לישראל[2], וקיבל כושר לרב עיר ושימש רב אזורי של גוש עציון ורשם הנישואין. במשך השנים עסק גם בהשלמת בנין הישיבה מרכז הרב בקרית משה, כמזכיר ועדת הבניין. כמו כן היה ממארגני הכינוסים לתורה שבעל פה בבית מוסד הרב קוק, ומסר שם מספר הרצאות שהתפרסמו בקובץ "תורה שבעל פה".

לאחר מלחמת ששת הימים הצטרף למייסדי היישוב אלון שבות בגוש עציון בשנת 1971. בשנים הראשונות להקמת ישיבת ההסדר "הר עציון" שימש בה כר"מ, ומאז התגורר באלון שבות עד לפטירתו. בהמשך שימש עשר שנים כר"מ בישיבה התיכונית "חורב" בירושלים, עד התמנותו לרבה של אלון שבות. עם פתיחת שערי העלייה מברית המועצות עסק גם בקליטת עולים בישובו בגוש עציון ואצל חלקם גם בגיורם בהוראת רבו הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא. בהמשך התמנה כדיין בבית הדין המיוחד לגיור במסגרת מינהל הגיור בראשות הרב ישראל רוזן, ודעתו - כמו של הרב רוזן עצמו - שכל גיור שייעשה ללא אישור הרבנות הראשית לא יוכר[3].לאחר מכן התמנה לדיין בבית הדין לגיור במסגרת רשמית של בתי הדין הרבניים וכיהן בדיינות זו כ-15 שנים. לאחר פטירת הרב ישראל רוזן כיהן במקומו כאב בית הדין לגיור בבית הדין שלו. בעל תואר ראשון בייעוץ חינוכי. לימד גם בישיבת ירושלים לצעירים.

החל משנת תשמ"ז שימש גם כיועץ בצוות לשכתו של הרה"ר לישראל הרב שפירא[4]. במסגרת הרבנות האזורית בגוש עציון יזם הרב פרל והקים בי"ד לדיני ממונות הפועל כבר למעלה מעשרים שנה. מיום הקמת מכון צומת היה חבר בו, ובעשר השנים האחרונות הצטרף למיזם החתונות של ארגון רבני צוהר[5]. כשותף אחראי על רישום הנישואין ועריכת חופה וקידושין כהלכה שהתנהל בהנחייתו ובהדרכתו[6]. כמו כן הוא מראשוני ארגון רבני "דרך אמונה" שהוקם כמענה רבני-תורני לגופים ליברליים[7]. שימש גם כאחד מרבני מפלגת תקומה ובבחירות 2015, הצטרף לקריאה להצביע בבחירות למפלגת הבית היהודי[8].

בתמוז תשע"ו זכה בפרס מפעל חיים לרב קהילה של מרכז ברקאי[9].

נפטר בכ"ח בכסלו ה'תשפ"ב, שלושה ימים לפני יום הולדתו ה-81.

דעותיו

  • סבר שאסור למסור חלקים מארץ ישראל לידי נכרים, ושיש לסרב לפקודה שכזו, כפי הוראותיהם של רבותיו הרב צבי יהודה קוק והרב אברהם אלקנה כהנא שפירא.
  • תמך בעונש מוות למחבלים רוצחים[10].
  • בזמן פרשיית דומא, הצטרף לקריאה התוקפת את השב"כ על עינויי הנערים היהודים וקרא להקמת ועדת חקירה על התנהלות השב"כ בנידון[11].
  • חתם, יחד עם רבני גוש עציון, על הודעה המגנה את רצח הנער הערבי משועפט[12].
  • היה מהרבנים שחיזקו את נאומו של בנימין נתניהו לפני נאומו בקונגרס[13].
  • דרש מרמי לוי להרחקת עובדים ערבים המציקים ומתערבים עם הקופאיות היהודיות בסניף גוש עציון, למנוע התבוללות.[14][15].
  • בשנת תשע"ה חתם על מכתב נגד מועמדותם של רבנים מהציונות הדתית לתפקיד רב העיר ירושלים במקביל להתמודדותו של הרב אריה שטרן[16].
  • סבר שאסור לקבל צדקה או קמחא דפסחא מהקרן לידידות[17].
  • היה מהקוראים למצוא פתרון לדרישה להרוס את עמונה ועוד אלפיים בתים ביו"ש.
  • תמך במערך של בתי הדין לגיור, טען שהם ממלאים את הצורך בדיוק כנצרך - בסבר פנים יפות ובנאמנות להלכה. ביחס להודעת הרבנים סתיו ופויירשטיין על תמיכה בהפרטת המערכת אמר שהם פועלים על דעת עצמם, שכמו רבנים רבים בשורות צוהר הוא מתנגד לכך וכי אם יעבור חוק שכזה הגיורים שייעשו על פיו לא יהיו תקפים ומוכרים[5]

משפחתו

התגורר עם רעייתו באלון שבות. השאיר אחריו שבעה ילדים שכיום כולם נשואים. בנו הוא דוידי פרל לשעבר ראש מועצת גוש עציון.

חיבוריו

  • בשנת תשל"א ערך, יחד עם הרב מיכאל הרשקוביץ והרב חיים שטיינר את הספר זכור זאת ליעקב, בהוצאת מדרשיית נועם ובסיוע מוסד הרב קוק.
  • כתב מאמרים ופסקי הלכה רבים אשר נתפרסמו בכתבי העת תחומין ו'צוהר', בקובצי תורה שבעל פה בהוצאת מוסד הרב קוק, בקובצי "בית התלמוד" בהוצאת מוסד הרב קוק ובספרי "שערי צדק" העוסקים בכנסים לדיני ממונות בהוצאת "הליכות עם ישראל" בראשות הרב רצון ערוסי. כמו כן חיבר פסקי דין רבים במסגרת הדיונים בבית הדין האזורי לדיני ממונות בגוש עציון אשר הוא עומד בראשו. וכן כתב מאמר על דיני תנאים בחוברת "הדרום" (של הסתדרות הרבנים בארצות הברית).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0