רבי חנניה יוסף אייזנבך

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי חנניה יוסף אייזנבך
לידה כ"ד בחשון תש"ד
פטירה ל' בשבט ה'תשפ"א (בגיל 77)
מקום פעילות ירושלים
רבותיו הרב שלמה חיים קסלמן הרב שמואל אלעזר היילפרין

הרב חנניה יוסף אייזנבך (כ"ד בחשוון ה'תש"ד, 22 בנובמבר 1943ל' בשבט ה'תשפ"א) היה ראש כולל "אהל יוסף משה" בבואנוס איירס וראש ישיבת תומכי תמימים בבני ברק.

חיים אישיים

נולד בשכונת בית ישראל בירושלים, לשמעון בן ציון וחנה רעכיל אייזנבך. למד בישיבת עץ חיים, בישיבת פוניבז' ובישיבת תורת אמת, משנת ה'תשכ"ה נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בניו יורק.

בשנת ה'תשכ"ט התחתן עם ברכה עלקא בת הרב אהרן ברנשטיין, ראש ישיבת חיי עולם.

נפטר בל' בשבט תשפ"א לאחר מחלה קשה[1].

בנו הרב שמעון בן ציון, הוא ר"מ בישיבת תומכי תמימים בברינואה צרפת (חתן הרב יחיאל מנחם מנדל קלמנסון). חתנו, הרב אברהם אשר בלינוב, משמש ראש ישיבה קטנה תומכי תמימים באלעד. גיסו הוא הרב משה יהודה לייב רבינוביץ.

פעילות

שימש כראש ישיבת תומכי תמימים בקריית גת משנת תשכ"ח, כראש ישיבת תומכי תמימים בבני ברק מתשנ"ה וכראש כולל "בית מדרש הגבוה" בירושלים, מתשל"ח.

זכה בשנת ה'תשמ"א בפרס קרן עמק הלכה ע"ש הרב בוימל, על בירורי הלכות אונאה.

השתתף בעריכת האנציקלופדיה התלמודית החל משנת תשל"ז[2]. בשנת תש"נ ייסד, עם רבי שלום דב ליפשיץ, את מכון "הלכתא בטעמא", לעידוד כתיבת יצירות תורניות על שולחן ערוך הרב. הארגון מנוהל היום בידי חתנו.

שימש כחבר הנהלת העיתון כפר חב"ד, והיה כותב שם באופן קבוע טורים תחת שמות עט שונים.

בשנת תשע"א היה ראש מכון ללימודי הוראה בבריסל שעל ידי מרכז רבני אירופה[3]. משנת ה'תשע"ב היה ראש כולל ורב בקהילת "אהל יוסף משה" חב"ד בבואנוס איירס.

הרב אייזנבך הוציא סדרת ספרים בשם "מחנה יוסף" שקיבלו הסכמות רבות, בין הרבנים היו רבי אפרים אליעזר יאלעס, הרב שלמה יוסף זוין, הרב משה פיינשטיין, הרה שלמה זלמן אוירבך, הרב ישראל יצחק פיקרסקי, הרב יצחק יעקב וייס ועוד.

ספריו

  • נשיאי חב"ד ובני דורם, לקט של קשרים בין גדולי ישראל והחסידות בכל הדורות עם נשיאי חב"ד, החל מבעל התניא ועד הרבי מחב"ד, תשל"ב
  • מחנה יוסף, חדושים וביאורים ברמב"ם ושולחן ערוך הרב בהלכות ציצית, תשל"ט
  • מחנה יוסף, חדושים וביאורים בסוגיות ממסכתות. כרך על מסכת פסחים, תשל"ו. וכרך על מסכת סוטה, תשמ"ו
  • חידושים וביאורים בש"ס וברמב"ם חלק ב' ו-ג', תשמ"ה, תשמ"ז
  • רבן של ישראל, מאמרים על אישיותו התורנית של הרבי מליובאוויטש, תשמ"ח
  • מאורי ישראל, פרקים בתולדות חיים ופועלם של גדולי ישראל וחסידי חב"ד, תשנ"ד
  • מחנה יוסף, שיעורים והערות בסוגיות על מסכת שבת ובדברי הרמב"ם, ובירורים בהלכות שבת, תש"ס
  • כשרות, עיונים תורנים בנושאי כשרות המזון בעידן הטכנולוגי ופתרונות מעשיים, בהוצאת חסדי לב, תשס"ה (עורך ראשי)
  • עד הגל- חיבור על ענייני ל"ג בעומר בהלכה, אגדה, קבלה וחסידות, תשס"ה
  • ירח האיתנים, הערות והארות בקדושתם של ימי חודש תשרי, תשס"ז
  • הערות וציונים לספר תניא קדישא, תשס"ט
  • קונטרס מחנה יוסף, הערות ברמב"ם ובשולחן ערוך הרב על הלכות תפילין, תשע"א
  • מחנה יוסף, על חודשי אלול – תשרי, תשע"ג
  • מחנה יוסף, הערות ועיונים בתורת הרבי מליובאוויטש, תשע"ה
  • מחנה יוסף, שאלות ותשובות ומכתבי תורה, תשע"ז
  • מחנה יוסף, הערות וביאורים ברמב"ם. כרך על הלכות יו"ט, מועדי ישראל ושבת, תשמ"א. כרך על הלכות תפילין, תשע"ז
  • יחננו ויברכנו כרך על חודש כסלו, תשע"ז. וכרך על חודש תמוז, תשע"ז

ערך את הספרים: קובץ מיוחד לחידושי תורה, תשל"ז; כבוד חכמים, תשמ"ב; כבוד חכמים עטרת פז, תשמ"ז; יד אהרן לזכרו של חותנו הרב אהרן ברנשטיין.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ משה ויסברג, אבל: מגדולי ראשי הישיבות של חב"ד הלך לעולמו אתר בחדרי חרדים, ל' בשבט תשפ"א
  2. ^ השתתף בכתיבה הכרכים יח, כא-כז, לא, לד, לה.
  3. ^ אורח ב"כינוס תורה" הבלגי: הרב חנניה יוסף אייזנבך באתר col, תשע"א
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0