רבי שמעון נתן נטע בידרמן (השני)
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. |
 | |||||||
| לידה |
ז' בטבת ה'תרצ"א ירושלים | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | י' בתשרי ה'תש"ע (בגיל 78) | ||||||
| מקום קבורה | הר הזיתים | ||||||
| |||||||
רבי שמעון נתן נטע בידרמן (ז' בטבת ה'תרצ"א – י' בתשרי ה'תש"ע, 28 בספטמבר 2009) היה האדמו"ר מלעלוב.
תולדותיו
נולד בעיר העתיקה של ירושלים לרבי משה מרדכי מלעלוב. בצעירותו למד בישיבת שפת אמת בירושלים, והיה מקורב לאמרי אמת מגור[1], ובישיבת תפארת ציון בבני ברק, שם למד אצל רבי מיכל יהודה ליפקוביץ.
נשא את לאה איטה, בתו של הרב שלמה פריינד[2], נכדו של הרב אלכסנדר סנדר פריינד "הרב מבאכטא". לאחר נישואיו התגורר בירושלים, וכיהן כר"מ בישיבת קרלין לעלוב.
בצעירותו הוציא את ספרו על הרמב"ם בשם הר בשן, אך לאחר ההדפסה הסיר מכל הספרים את דף השער, על פי הוראת אביו[דרוש מקור], כדי להעלים את זהות עצמו כמחבר הספר.
מאוחר יותר עבר לארצות הברית והתיישב בקראון הייטס ואחר כך בבורו פארק, שם כיהן כרב בית המדרש 'בית דוד' לעלוב בארצות הברית. הפעיל בבית מדרשו הכנסת אורחים למשולחים מארץ ישראל ולחסרי בית.
אדמורו"ת
לאחר פטירת אביו בכ"ד בטבת תשמ"ז, הוכתר בעידודם של כמה מגדולי ישראל (ובראשם רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי ממכנובקא) למלא מקומו כאדמו"ר על חסידי לעלוב ועל פלג חסידי קרלין (חסידי אביו, כיום פינסק קרלין.)[3]. בשנים אלו - עד שפרש מקרלין - כונה "האדמו"ר מלעלוב-קרלין", (לצד אחיו רבי אברהם שלמה,שהוכתר כאדמו"ר מלעלוב). מיד לאחר הכתרתו, ניסה להביא לסיום המחלוקת בחסידות קרלין. לאחר כשנתיים פרש מתפקידו זה והמשיך לכהן כרבם של חסידי לעלוב בלבד.
פעל רבות להעלות את המודעות על האיסור לדבר בתפילה.
בית מדרשו המרכזי היה בבני ברק, אך התגורר לסירוגין גם בצפת, שם שהה תקופות ארוכות, כשבתקופות החגים הוא שב לבני ברק. בחג השבועות היה שוהה במז'יבוז לרגל הילולת הבעל שם טוב, במשך שנתיים ובשנה השלישית היה נשאר בבני ברק (כדי לא ליצור חזקה על כך).
חידש את הנסיעה ללעלוב בז' שבט יום הילולת זקינו רבי דוד מלעלוב והיה נוסע כל שנה יחד עם מאות מחסידיו. כן החזיק במנהג אביו לשבות במירון בפרשת בהעלותך.
ביוזמתו ובעידודו הקים איש אמונו שמחה קרקובסקי את בניני ההכנסת אורחים בלעלוב ובליז'ענסק, דבר שהיה ללא תקדים בימים ההם לפני כ-35 שנה[דרושה הבהרה].
בליל יום הכיפורים ה'תש"ע לאחר תפילת ערבית נכנס לחדרו שם נפטר בפתאומיות[4]. במוצאי יום הכיפורים נקבר בהר הזיתים.
משפחתו
בניו וחתניו:
- הרב אליהו עזריאל, האדמו"ר מלעלוב בבני-ברק, מכהן בבית מדרשו של אביו. חתן הרב יהושע משה אהרונסון.
- הרב אהרן, האדמו"ר מלעלוב בבית שמש, מרבית חסידי אביו עברו אליו. חתן הרב שלום אייזיקאוויטש מברוקלין
- הרב יעקב יצחק, מכונה כאדמו"ר מלעלוב - ירושלים חתן רבי יעקב אורי שהיה גיסו של רבי ישראל מרדכי טברסקי.
- רבי יששכר דב לייפר, האדמו"ר מנדבורנה-באניה צפת, בעל בתו גולדה פרידה (ה'תשי"ד - ה'תשע"ח)[5].
- הרב מנדל גולד, בנו של האדמו"ר מאשוואר, רב קהל בית אשר בבורו פארק.
- רבי אברהם משה גרוס אדמו"ר מקערעסטיר בערבעשט מארצות הברית.
- הרב ישראל ארנסטר, בן הרב מנחם ארנסטר.
חסידים בולטים
- הרב אריה רוזנפלד האדמו"ר מפינסק קרלין.
- הרב מאיר אלעזר ווייס, האדמו"ר מספינקא 18
- הרב יצחק דוד גרוסמן.
- שמחה קרקובסקי.
- יאיר וינשטוק.
ספריו
- הר בשן על רמב"ם הלכות תרומות, ירושלים תשל"ג. מהדורה חדשה תשע"ח עם הערות "מבשן אשיב", באתר אוצר החכמה.
- חלק מדברי תורתו כונסו בספר "דברות קודש".
לקריאה נוספת
- יאיר וינשטוק, הרבי הקדוש מלעלוב, תש"פ.
- בנימין בראון, כספינה מיטלטלת: חסידות קרלין בין עליות למשברים, ירושלים: מרכז זלמן שזר, 2018.
הערות שוליים
- ^ יאיר וינשטוק, הרבי הקדוש מלעלוב
- ^ נפטרה בר"ח[דרושה הבהרה] אדר ב' תשע"א
- ^ יאיר וינשטוק, הרבי הקדוש מלעלוב
- ^ מצמרר: הרבי שהכין את עצמו לפטירתו ביום הכיפורים באתר הידברות.
- ^ אבל בחצרות: הרבנית מצפת הלכה לעולמה, באתר בחדרי חרדים, 22 בדצמבר 2018
