רבי משה מרדכי בידרמן
 | |||||||
| לידה |
1903 ה'תרס"ג ירושלים | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
ינואר 1987 (בגיל 84 בערך) כ"ד בטבת ה'תשמ"ז | ||||||
| מקום פעילות | בני ברק | ||||||
| מקום מגורים | תל אביב, ירושלים, בני ברק | ||||||
| רבותיו | רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין | ||||||
| בת זוג | עטיל | ||||||
| אב | רבי שמעון נתן נטע בידרמן | ||||||
| אם | חנה | ||||||
| ילדים | רבי אברהם שלמה בידרמן רבי שמעון נתן נטע בידרמן | ||||||
| |||||||
|
| |||||||
|
| |||||||
|
| |||||||
|
| |||||||
|
| |||||||
רבי משה מרדכי בידרמן (ה'תרס"ג, 1903 – כ"ד בטבת ה'תשמ"ז, ינואר 1987) היה האדמו"ר השישי של חסידות לעלוב, והחל מה'תשכ"ב גם האדמו"ר מקרלין לעלוב.
קורות חייו
נולד בעיר העתיקה שבירושלים לרבי שמעון נתן נטע וחנה רייצא לבית משפחת ציינוירט. אמו נפטרה בילדותו ואביו העתיק מקום מגוריו לקרקוב שבפולין.
כיתום נשאר עם אחיו בבית סבו האדמו"ר רבי דוד מלעלוב שנודע כמנהיג עדת החסידים בירושלים, הסבא חיבבו במיוחד והשקיע רבות בחינוכו ואף הניח לו תפילין ביום הבר מצוה. למד בתלמוד תורה חיי עולם. בלילות קבע מקום לימודו בישיבת המקובלים שער השמים בירושלים העתיקה. בצעירותו נפגש עם הבבא סאלי בביקורו בארץ בפעם הראשונה, ושהה אז בעיר העתיקה של ירושלים, מאז התידדו.
לאחר פטירת סבו יצא לשהות עם אביו בקרקוב, שם שודך לעטיל בתו של רבי אברהם שוורץ אב"ד פרעמיסלא בת אשת אביו בזיווג שני.
במשך שנות שהותו באירופה ביקר אצל כמה מצדיקי דורו, בהם האדמו"רים רבי ישכר דב רוקח מבעלז, ורבי אהרן יחיאל הופשטיין מקוז'ניץ. היה תלמיד של רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין, אשר לימים מינהו למנהיג חסידי קרלין בארץ ישראל[1].
אדמו"רות
עם פטירת אביו, בצום גדליה ג' בתשרי ה'תר"ץ בירושלים, הוכתר כממלא מקומו על ידי זקני חסידות לעלוב. קבע את מושבו בירושלים, אחר כך בתל אביב ובני ברק ושוב חזר לירושלים באמרו שאינו מסיח דעתו ממנה, בערוב ימיו עברה חצר החסידות לשיכון ה' בבני ברק.
התפרסם כצדיק ופועל ישועות. עריכת שולחנותיו היו לשם דבר. נהג לטבול רבות במקווה וסבל ייסורים. נערץ על ידי אדמו"רי דורו, קשר עמוק נוצר בינו לבין האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא ורבי ישראל אבוחצירה (הבאבא סאלי). הקפיד להצניע למדנותו ומדרגותיו, לאחר פטירתו נודע כי נהג לסיים לימוד ש"ס בבלי מדי שנה.
בשנת ה'תשכ"ב מונה רבי משה מרדכי ביוזמת החסיד רבי יהושע השל הלטובסקי גם לאדמ"ורם של פלג "הזקנים" בחסידות קרלין. בעקבות כך היה לרבן של שתי חצרות, תופעה כמעט יחידאית בתנועת החסידות. הפלג שבראשה עמד רבי משה מרדכי נקרא כיום חסידות פינסק-קרלין.
רבי משה מרדכי נפטר בכ"ד בטבת ה'תשמ"ז ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים, לצד אדמו"רי בית לעלוב, אביו, סבו ואבי סבו. חלק מדברי תורתו כונסו בספרים "ברכת משה" ו"קדושת מרדכי".
השקפתו
הוא היה תובע מחסידיו ללמוד כל יום לפחות דף גמרא, והיה אומר כי אינו יכול להסתכל על פניו של אדם שלא למד גמרא באותו היום[2].
התנגד בחריפות לדיבור בשפת העברית[3], בטענה שדיבור בה גורם להידרדרות רוחנית[4].
כשהקים את כולל "צמח דוד" בירושלים, על שם סבו רבי דוד צבי שלמה מלעלוב התנגד לקבל תקציבים מהמדינה עבור הכולל, הוא נימק זאת שכולל שנקרא על שם סבו אינו רוצה שייתמך על ידי המדינה[5]. כך גם הקים תלמוד תורה[6] על שם רבו רבי אברהם אלימלך מקרלין.
בענין השתתפות בבחירות, בשנותיו המוקדמות חתם פעמיים על קול קורא המורה להצביע (בבחירות לכנסת)[7], ובשנת תשמ"ד התפרסם בשמו[8] שמי שמצביע יצביע לאגודת ישראל. הוא בעצמו לא הצביע. לטענת מקורבו[9] הורה לו שלא להצביע[10].
היה משתתף בעצרות מחאה ומעמדי תפילה בפרט על גיוס בנות, חילולי קברים וחילולי שבת[11], אולם התנגד להפגנות אלימות[12].
התנגד לדבר סרה על יהודים באיצטלה של קנאות[13].
צאצאיו
- בתו חנה אשת רבי שמואל עוזר קאפף.
- בנו רבי יעקב אשר קאפף, האדמו"ר מלעלוב בראנוביץ.
- בנו הרב ישראל קאפף, האדמו"ר מלעלוב בראנוביץ הנוכחי.
- חתנו הרב אליעזר צבי ספרין, האדמו"ר מקומרנה בית שמש.
- בנו רבי יעקב אשר קאפף, האדמו"ר מלעלוב בראנוביץ.
- רבי אברהם שלמה, כיהן כאדמו"ר מלעלוב.
- רבי שמעון נתן נטע, כיהן כאדמו"ר מלעלוב.
- רבי דוד צבי ישראל, חסיד חב"ד, לא כיהן כאדמו"ר.
- הרב יעקב יצחק בידרמן שליח חב"ד בווינה.
- רבי אלתר אלעזר מנחם. כיהן כאדמו"ר מלעלוב בבני ברק.
- בתו רבקה אשת רבי חיים אליעזר הורונצ'יק.
- בנו רבי דוד צבי שלמה הורונצ'יק, האדמו"ר מראדושיץ.
- בנו הרב אהרן יוסף הורונצ'יק, האדמו"ר הנוכחי מראדושיץ.
- בנו הרב אברהם הורונצ'יק, האדמו"ר מלעלוב וויליאמסוברג.
- בנו הרב יעקב אליהו הורונצ'יק, האדמו"ר מלעלוב הר יונה.
- חתנו הרב מאיר רוזנבוים, האדמו"ר מפרמישלאן.
- בנו רבי דוד צבי שלמה הורונצ'יק, האדמו"ר מראדושיץ.
- הרב פנחס יצחק, מכהן כאדמו"ר מלעלוב-ניקלשבורג בירושלים, לאחר פטירת אחיו הבכור רבי אברהם שלמה החל לכהן כאדמו"ר.
- הרב ישכר דב, מכהן כאדמו"ר מלעלוב ברחוב בר אילן בירושלים, מוכר גם כמהרי"ד מלעלוב או כאדמו"ר מלעלוב-פיטרקוב. בזיווג ראשון היה נשוי לחוה בת רבי משה זאב פרידמן רבה של יפו[14], ובזיווג שני נישא לברכה בת רבי יעקב קרישבסקי. בשנת תשס"ז החל לכהן כאדמו"ר.
- הרב שמואל שמעלקא, נשוי למטילדה בתו של רבי משה אדלר רבה של שיכון הרבנים. החל משנת ה'תש"פ משמש כאדמו"ר מלעלוב בשכונת עזרת תורה בירושלים[15].
- בתו נחמה רוחמה אשת רבי שמואל צבי אלימלך רוזנפלד האדמו"ר מקרלין-לעלוב.
מחסידיו הבולטים
- רבי שמואל אהרן שזורי (ובר).
- רבי משה נתן נטע למברגר גאב"ד מאקאווא[16] (ובנו הרב שמעון).
- רבי אהרן רוזנפלד, האדמו"ר מפינסק קרלין.
- רבי אברהם אייגר, האדמו"ר מלובלין[17].
- רבי ישראל גרוסמן.
- רבי זלמן בריזל.
- רבי חיים מיליקובסקי[18].
- הרב יעקב אריה מיליקובסקי, האדמו"ר מאמשינוב[18][19].
- הרב ישראל חיים ווייס, האדמו"ר מספינקא[דרוש מקור].
- הרב אריה רוזנפלד האדמו"ר מפינסק קרלין.
- הרב יצחק דוד גרוסמן.
לקריאה נוספת
- שמעון טיקוצקי, קראקא קדישא, המבשר התורני, כ"ב בטבת תשע"ז, עמ' ד-ו
- הנ"ל, השולחן אשר לפני ה' - זכרונות ר' שמחה מנחם קרקובסקי (משמשו של הרבי), שם, עמ' ז-ט
- אלחנן קלאר, כבקרת רועה עדרו - זכרונות תלמידו הרב יצחק דוד גרוסמן, שם, עמ' י
- הרב זאב מילר, שובו בנים שובבי"ם, שם, עמ' יא-יב
- שמואל הניג, משה איש האלוקים (שני כרכים), ירושלים תשס"ב.
קישורים חיצוניים
- גדעון מרון, "כבה נר ישראל" התאבלו אלפים במות הרבי מלעלוב, מעריב, 26 בינואר 1987
- י. הלר, משה איש האלוקים, המבשר תורני, גיליון 1, פרשת שמות, כ' בטבת ה'תשס"ט. באתר אוצר החכמה.
הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב זצוק"ל, סרטון באתר יוטיוב.
הערות שוליים
- ↑ ש. הניג, משה איש האלוקים ח"א, עמ' 140
- ↑ משה איש האלוקים, בני ברק: ש. הניג.
- ↑ סידור "תפילה לדוד" לעלוב עמ' תשפ"ז. ספר "משה איש האלקים", חלק ב עמ' 68. גליון העדה - דורות, וארא תשע"א, עמוד 21.
- ↑ קשר איתן סיון תשע"ג גליון 21 עמ' 29
- ↑ משה איש האלוקים, בני ברק: ש. הניג ח"ב עמ' 65 ואילך. גליון העדה - דורות, וארא תשע"א, עמוד 21.
- ↑ כיום התלמוד תורה שייכת לחסידות פינסק קארלין - ראה במקור
- ↑ בחייו של רבי אהרן מבעלזא, הצטרף לחתימתו על הקול קורא.
- ↑ עיתון שערים, הובא בקונטרס קנאות של אמת ח"ב
- ↑ ר' שמעון קורנבליט.
- ↑
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים -, גליון העדה-דורות וארא תשע"א, עמ' 21. - ↑ גליון העדה - דורות, וארא תשע"א, עמוד 21.
- ↑ ספר "משה איש האלקים", חלק ב עמ' 69-71, וראו שם עמ' 72
- ↑ משה איש האלוקים חלק ב' עמוד 64
- ↑ נפטרה בצעירותה, והתירה אחריה ילדה יתומה אחת
- ↑ זאב בלוי, האדמו"ר מלעלוב בהילולת זקינו הרה"ק רבי דוד צבי שלמה מלעלוב זי"ע, באתר JDN, י"א באלול תשפ"ב
- ↑ שיחת קודש מגאב"ד מאקאווא שליט"א, גיליון אהל מועד, פר' שמות תשע"ט
- ↑ שמואל הניג, משה איש האלוקים ח"א, עמ' 228-229
- ^ 18.0 18.1 וינברג ש.ז., הצדיק ר' מאירל, עמ' 246-247
- ↑ גליון ימי הילולא-חודש טבת, גליון ימי הילולא, חסידי אמשינוב
משה מרדכי בידרמן29696626