רבי משה מרדכי בידרמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב
רבי משה מרדכי מלעלוב.jpg
לידה ה'תרס"ג
ירושלים
פטירה ינואר 1987 (בגיל 84 בערך)
כ"ד בטבת ה'תשמ"ז
מקום מגורים ירושלים, בני ברק
מקום פעילות בני ברק
אב רבי שמעון נתן נטע בידרמן
אם חנה
צאצאים רבי אברהם שלמה בידרמן רבי שמעון נתן נטע בידרמן
אדמו"ר לעלוב ה־6
בדור הבא כיהנו ומכהנים בניו ואחיינו
תר"ץתשמ"ז
אחיינו שמעון נתן נטע

רבי משה מרדכי בידרמן (ה'תרס"גכ"ד בטבת ה'תשמ"ז, ינואר 1987) היה האדמו"ר מחסידות לעלוב השישי, והחל מה'תשכ"ב גם האדמו"ר מקרלין לעלוב.

קורות חייו

נולד בשנת ה'תרס"ג בירושלים שבין החומות לחנה ורבי שמעון נתן נטע. אמו נפטרה בילדותו ואביו העתיק מקום מגוריו לקרקוב שבפולין. כיתום נשאר עם אחיו בבית סבו האדמו"ר רבי דוד מלעלוב שנודע כמנהיג עדת החסידים בירושלים, הסבא חיבבו במיוחד והשקיע רבות בחינוכו. מנעוריו עמל בימים ובלילות בתורה ועבודת ה'. בלילות קבע מקום לימודו בישיבת המקובלים שער השמים בירושלים העתיקה. בגיל שבע עשרה קיבל סמיכת חכמים מהרב אברהם יצחק הכהן קוק[דרוש מקור]. לאחר פטירת סבו יצא לשהות עם אביו בקרקוב, שם שודך לעטיל לבית שווארץ בת אשת אביו בזיווג שני. במשך שנות שהותו באירופה ביקר כמה מצדיקי דורו, בהם האדמו"רים מבעלז וקוזניץ. דבק ברבי אברהם אלימלך מקרלין, אשר לימים מינהו למנהיג חסידי קרלין בארץ ישראל.

קישור=קובץ:האדמו%22ר_מלעלוב_עם_השפע_חיים_מצאנז.tif

עם פטירת אביו, בצום גדליה ג' בתשרי ה'תר"ץ בירושלים, הוכתר כממלא מקומו על ידי זקני חסידות לעלוב. קבע את מושבו בירושלים, אחר כך בתל אביב ובני ברק ושוב חזר לירושלים באמרו שאינו מסיח דעתו ממנה, בערוב ימיו עברה חצר החסידות לשיכון ה' בבני ברק.

התפרסם כצדיק מופלא ופועל ישועות. עריכת שולחנותיו היו לשם דבר. נהג לטבול רבות במקווה וסבל ייסורים. נערץ על ידי אדמו"רי דורו, קשר עמוק נוצר בינו לבין האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא ורבי ישראל אבוחצירה (הבאבא סאלי). הקפיד להצניע למדנותו ומדרגותיו, לאחר פטירתו נודע כי נהג לסיים לימוד ש"ס בבלי כולו מדי שנה.

בשנת ה'תשכ"ב מונה רבי משה מרדכי ביוזמת החסיד יהושע השל הלטובסקי גם לאדמ"ורם של פלג "הזקנים" בחסידות קרלין. בעקבות כך היה לרבן של שתי חצרות, תופעה יחידאית בתנועת החסידות. הפלג שבראשה עמד רבי משה מרדכי נקרא כיום חסידות פינסק-קרלין.

רבי משה מרדכי נפטר בכ"ד בטבת ה'תשמ"ז ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים, לצד אדמו"רי בית לעלוב, אביו, סבו ואבי סבו. חלק מדברי תורתו כונסו בספר "ברכת משה".

קבר רבי משה מרדכי בהר הזיתים

צאצאיו

לקריאה נוספת

  • שמעון טיקוצקי, קראקא קדישא, המבשר התורני, כ"ב בטבת תשע"ז, עמ' ד-ו
  • הנ"ל, השולחן אשר לפני ה' - זכרונות ר' שמחה מנחם קרקובסקי (משמשו של הרבי), שם, עמ' ז-ט
  • אלחנן קלאר, כבקרת רועה עדרו - זכרונות תלמידו הרב יצחק דוד גרוסמן, שם, עמ' י
  • הרב זאב מילר, שובו בנים שובבי"ם, שם, עמ' יא-יב
  • שמואל הניג, משה איש האלוקים (שני כרכים), ירושלים תשס"ב.

קישורים חיצוניים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0