רבי משה מרדכי בידרמן
 | |||||||
| לידה |
ה'תרס"ג ירושלים | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
ינואר 1987 (בגיל 84 בערך) כ"ד בטבת ה'תשמ"ז | ||||||
| מקום מגורים | ירושלים, בני ברק | ||||||
| מקום פעילות | בני ברק | ||||||
| אב | רבי שמעון נתן נטע בידרמן | ||||||
| אם | חנה | ||||||
| צאצאים | רבי אברהם שלמה בידרמן רבי שמעון נתן נטע בידרמן | ||||||
| |||||||
|
| |||||||
|
| |||||||
|
| |||||||
|
| |||||||
| |||||||
רבי משה מרדכי בידרמן (ה'תרס"ג – כ"ד בטבת ה'תשמ"ז, ינואר 1987) היה האדמו"ר מחסידות לעלוב השישי, והחל מה'תשכ"ב גם האדמו"ר מקרלין לעלוב.
קורות חייו
נולד בשנת ה'תרס"ג בירושלים שבין החומות לחנה ורבי שמעון נתן נטע. אמו נפטרה בילדותו ואביו העתיק מקום מגוריו לקרקוב שבפולין. כיתום נשאר עם אחיו בבית סבו האדמו"ר רבי דוד מלעלוב שנודע כמנהיג עדת החסידים בירושלים, הסבא חיבבו במיוחד והשקיע רבות בחינוכו. מנעוריו עמל בימים ובלילות בתורה ועבודת ה'. בלילות קבע מקום לימודו בישיבת המקובלים שער השמים בירושלים העתיקה. בגיל שבע עשרה קיבל סמיכת חכמים מהרב אברהם יצחק הכהן קוק[דרוש מקור]. לאחר פטירת סבו יצא לשהות עם אביו בקרקוב, שם שודך לעטיל לבית שווארץ בת אשת אביו בזיווג שני. במשך שנות שהותו באירופה ביקר כמה מצדיקי דורו, בהם האדמו"רים מבעלז וקוזניץ. דבק ברבי אברהם אלימלך מקרלין, אשר לימים מינהו למנהיג חסידי קרלין בארץ ישראל.
עם פטירת אביו, בצום גדליה ג' בתשרי ה'תר"ץ בירושלים, הוכתר כממלא מקומו על ידי זקני חסידות לעלוב. קבע את מושבו בירושלים, אחר כך בתל אביב ובני ברק ושוב חזר לירושלים באמרו שאינו מסיח דעתו ממנה, בערוב ימיו עברה חצר החסידות לשיכון ה' בבני ברק.
התפרסם כצדיק מופלא ופועל ישועות. עריכת שולחנותיו היו לשם דבר. נהג לטבול רבות במקווה וסבל ייסורים. נערץ על ידי אדמו"רי דורו, קשר עמוק נוצר בינו לבין האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא ורבי ישראל אבוחצירה (הבאבא סאלי). הקפיד להצניע למדנותו ומדרגותיו, לאחר פטירתו נודע כי נהג לסיים לימוד ש"ס בבלי כולו מדי שנה.
בשנת ה'תשכ"ב מונה רבי משה מרדכי ביוזמת החסיד יהושע השל הלטובסקי גם לאדמ"ורם של פלג "הזקנים" בחסידות קרלין. בעקבות כך היה לרבן של שתי חצרות, תופעה יחידאית בתנועת החסידות. הפלג שבראשה עמד רבי משה מרדכי נקרא כיום חסידות פינסק-קרלין.
רבי משה מרדכי נפטר בכ"ד בטבת ה'תשמ"ז ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים, לצד אדמו"רי בית לעלוב, אביו, סבו ואבי סבו. חלק מדברי תורתו כונסו בספר "ברכת משה".
צאצאיו
- בתו הבכורה, שרה חנה בלימא, נישאה לשמואל עוזר קאפף
- רבי אברהם שלמה, היה האדמו"ר מלעלוב בירושלים
- רבי שמעון נתן נטע, היה האדמו"ר מלעלוב-בני ברק
- רבי דוד צבי ישראל, לא כיהן כאדמו"ר ונפטר בתשנ"ד. בנו הוא הרב יעקב יצחק בידרמן שליח חב"ד בווינה.
- חתנו רבי חיים אליעזר הורונצי'ק. בנו הוא האדמו"ר רבי דוד צבי שלמה מראדושיץ.
- רבי אלתר אלעזר מנחם. מספר שנים לאחר פטירת אביו החל לכהן כאדמו"ר בבני ברק. בנו הוא המשפיע הרב אלימלך בידרמן
- רבי פנחס. לאחר פטירת אחיו הבכור רבי אברהם שלמה החל לכהן כאדמו"ר מלעלוב-ניקלשבורג בירושלים
- רבי ישכר דוב. לאחר פטירת אחיו הבכור רבי אברהם שלמה החל לכהן כאדמו"ר. בית מדרשו ברחוב בר-אילן בירושלים. מכונה המהרי"ד מלעלוב וכן האדמו"ר מפיעטרקוב
- רבי שמואל שמעלקא. מכהן כאדמו"ר בבית מדרשו שברח' עזרת תורה בירושלים
- בתו נחמה רוחמה, נישאה לרבי שמואל צבי ראזנפעלד, האדמו"ר מלעלוב-קרלין בבני ברק
לקריאה נוספת
- שמעון טיקוצקי, קראקא קדישא, המבשר התורני, כ"ב בטבת תשע"ז, עמ' ד-ו
- הנ"ל, השולחן אשר לפני ה' - זכרונות ר' שמחה מנחם קרקובסקי (משמשו של הרבי), שם, עמ' ז-ט
- אלחנן קלאר, כבקרת רועה עדרו - זכרונות תלמידו הרב יצחק דוד גרוסמן, שם, עמ' י
- הרב זאב מילר, שובו בנים שובבי"ם, שם, עמ' יא-יב
- שמואל הניג, משה איש האלוקים (שני כרכים), ירושלים תשס"ב.
קישורים חיצוניים
- גדעון מרון, "כבה נר ישראל" התאבלו אלפים במות הרבי מלעלוב, מעריב, 26 בינואר 1987
- וידאו של הרבי מלעלוב
- י. הלר, משה איש האלוקים, המבשר תורני, גיליון 1, פרשת שמות, כ' בטבת ה'תשס"ט. באתר אוצר החכמה.
