רבי משה מרדכי בידרמן
 | |||||||
| לידה |
ה'תרס"ג ירושלים | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
ינואר 1987 (בגיל 84 בערך) כ"ד בטבת ה'תשמ"ז | ||||||
| מקום קבורה | הר הזיתים-ירושלים | ||||||
| מקום מגורים | תל אביב,ירושלים, בני ברק, | ||||||
| מקום פעילות | בני ברק | ||||||
| תקופת הפעילות | ה'תר"ץ – כ"ד טבת ה'תשמ"ז | ||||||
| רבותיו |
זקינו רבי דוד צבי שלמה מלעלוב, אביו רבי שמעון נתן נטע (הראשון) מלעלוב, רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין. | ||||||
| חיבוריו | ברכת משה, קדושת מרדכי. | ||||||
| בת זוג | עטיל | ||||||
| שם השושלת | לעלוב | ||||||
| אב | רבי שמעון נתן נטע בידרמן | ||||||
| אם | חנה רייצה | ||||||
| צאצאים | רבי אברהם שלמה בידרמן רבי שמעון נתן נטע בידרמן | ||||||
| |||||||
|
| |||||||
|
| |||||||
רבי משה מרדכי בידרמן (ה'תרס"ג – כ"ד בטבת ה'תשמ"ז, ינואר 1987) היה האדמו"ר מחסידות לעלוב השישי, והחל מה'תשכ"ב גם האדמו"ר מקרלין לעלוב.
קורות חייו
נולד בעיר העתיקה שבירושלים לחנה ורבי שמעון נתן נטע. אמו נפטרה בילדותו ואביו העתיק מקום מגוריו לקרקוב שבפולין. כיתום נשאר עם אחיו בבית סבו האדמו"ר רבי דוד מלעלוב שנודע כמנהיג עדת החסידים בירושלים, הסבא חיבבו במיוחד והשקיע רבות בחינוכו. מנעוריו עמל בימים ובלילות בתורה ועבודת ה'. בלילות קבע מקום לימודו בישיבת המקובלים שער השמים בירושלים העתיקה. לאחר פטירת סבו יצא לשהות עם אביו בקרקוב, שם שודך לעטיל לבית שווארץ בת אשת אביו בזיווג שני. במשך שנות שהותו באירופה ביקר כמה מצדיקי דורו, בהם האדמו"רים רבי ישכר דב רוקח מבעלז, ורבי אהרן יחיאל הופשטיין מקוז'ניץ. דבק ברבי אברהם אלימלך מקרלין, אשר לימים מינהו למנהיג חסידי קרלין בארץ ישראל.
עם פטירת אביו, בצום גדליה ג' בתשרי ה'תר"ץ בירושלים, הוכתר כממלא מקומו על ידי זקני חסידות לעלוב. קבע את מושבו בירושלים, אחר כך בתל אביב ובני ברק ושוב חזר לירושלים באמרו שאינו מסיח דעתו ממנה, בערוב ימיו עברה חצר החסידות לשיכון ה' בבני ברק.
התפרסם כצדיק מופלא ופועל ישועות. עריכת שולחנותיו היו לשם דבר. נהג לטבול רבות במקווה וסבל ייסורים. נערץ על ידי אדמו"רי דורו, קשר עמוק נוצר בינו לבין האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא ורבי ישראל אבוחצירה (הבאבא סאלי). הקפיד להצניע למדנותו ומדרגותיו, לאחר פטירתו נודע כי נהג לסיים לימוד ש"ס בבלי כולו מדי שנה.
בשנת ה'תשכ"ב מונה רבי משה מרדכי ביוזמת החסיד רבי יהושע השל הלטובסקי גם לאדמ"ורם של פלג "הזקנים" בחסידות קרלין. בעקבות כך היה לרבן של שתי חצרות, תופעה יחידאית בתנועת החסידות. הפלג שבראשה עמד רבי משה מרדכי נקרא כיום חסידות פינסק-קרלין.
רבי משה מרדכי נפטר בכ"ד בטבת ה'תשמ"ז ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים, לצד אדמו"רי בית לעלוב, אביו, סבו ואבי סבו. חלק מדברי תורתו כונסו בספר "ברכת משה".
צאצאיו
- רבי אברהם שלמה, היה האדמו"ר מלעלוב בירושלים.
- רבי שמעון נתן נטע, היה האדמו"ר מלעלוב.
- רבי דוד צבי ישראל, לא כיהן כאדמו"ר.
- הרב יעקב יצחק בידרמן שליח חב"ד בווינה.
- רבי אלתר אלעזר מנחם. כיהן כאדמו"ר בבני ברק.
- רבי דוד בידרמן, האדמו"ר מלעלוב בורו פארק.
- הרב אלימלך בידרמן.
- רבי פנחס יצחק לאחר פטירת אחיו הבכור רבי אברהם שלמה החל לכהן כאדמו"ר מלעלוב-ניקלשבורג בירושלים.
- רבי ישכר דוב, בזיווג ראשון היה נשוי לחוה בת רבי משה זאב פרידמן רבה של יפו[1], ובזיווג שני נישא לברכה בת רבי יעקב קרישבסקי. לאחר פטירת אחיו הבכור רבי אברהם שלמה החל לכהן כאדמו"ר מלעלוב, בית מדרשו ברחוב בר-אילן בירושלים.
- רבי שמואל שמעלקא, נשוי למטילדה בתו של רבי משה אדלר רבה של שיכון הרבנים. החל משנת ה'תש"פ משמש כאדמו"ר מלעלוב בשכונת עזרת תורה בירושלים[2].
- בתו נחמה רוחמה אשת רבי שמואל צבי אלימלך רוזנפלד האדמו"ר מקרלין-לעלוב.[3]
לקריאה נוספת
- שמעון טיקוצקי, קראקא קדישא, המבשר התורני, כ"ב בטבת תשע"ז, עמ' ד-ו
- הנ"ל, השולחן אשר לפני ה' - זכרונות ר' שמחה מנחם קרקובסקי (משמשו של הרבי), שם, עמ' ז-ט
- אלחנן קלאר, כבקרת רועה עדרו - זכרונות תלמידו הרב יצחק דוד גרוסמן, שם, עמ' י
- הרב זאב מילר, שובו בנים שובבי"ם, שם, עמ' יא-יב
- שמואל הניג, משה איש האלוקים (שני כרכים), ירושלים תשס"ב.
קישורים חיצוניים
- גדעון מרון, "כבה נר ישראל" התאבלו אלפים במות הרבי מלעלוב, מעריב, 26 בינואר 1987
- וידאו של הרבי מלעלוב
- י. הלר, משה איש האלוקים, המבשר תורני, גיליון 1, פרשת שמות, כ' בטבת ה'תשס"ט. באתר אוצר החכמה.
הערות שוליים
- ^ נפטרה בצעירותה, והתירה אחריה ילדה יתומה אחת.
- ^ זאב בלוי, האדמו"ר מלעלוב בהילולת זקינו הרה"ק רבי דוד צבי שלמה מלעלוב זי"ע, באתר JDN, י"א באלול תשפ"ב
- ^ האדמו"ר רבי שמואל צבי אלימלך רוזנפלד מלעלוב זצ"ל
