רבי ירוחם פישל יהושע ברנשטיין

רבי ירוחם פישל יהושע ברנשטיין

לידה	1880 לערך ה'תר"ם לערך
פטירה	1949 כ"ט בחשוון תש"ט
מקום פעילות	ישראל
השתייכות	עדת החסידים

רבי ירוחם פישל יהושע ברנשטיין (מכונה ר' פישל דיין) (ה'תר"ם 1880 לערך - כ"ט בחשוון תש"ט, 1949) היה רב עדת החסידים בירושלים, וראש ישיבת חיי עולם, חבר ועד הישיבות בארץ ישראל. היה ממקימי הרבנות הראשית. בהמשך פרש לאגודת ישראל ובסוף ימיו היה חבר העדה החרדית.

תולדות חייו

נולד בירושלים לרבי משה ישראל ברנשטיין, בנו של רבי בנימין יהודה לייב ברנשטיין. צאצא של אדמו"רי לעלוב, ושל היהודי הקדוש מפשיסחה, ולנחמה פעריל בן רבי אשר קלמנוב מטוראוו מחסידי קרלין, נינו של רבי אשר מסטולין (הראשון). התייתם בילדותו מאביו, וגדל אצל זקיניו. נישא לדינה, בתו של רבי יהושע אשר רבינוביץ.

היה ממייסדי הרבנות הראשית. בכ"ו בטבת תרפ"ח (1928) פרש באופן רשמי יחד עם הרב צבי פסח פרנק מכנסת ישראל, הארגון הכללי של יהודי ארץ ישראל. השניים לא הצטרפו לאגודת ישראל אלא עמדו בראש ארגון חדש: "עדת ישראל החרדית". עם זאת, המשיכו שני הרבנים לשמש כחברים במועצת הרבנות הראשית. מצב זה גרם לתרעומת בציבור והיו שקראו להם להתפטר מתפקידם. עם זאת, הרב קוק סירב לגנותם ומנע ניסיונות להדיחם מן התפקיד. בשל קרבתו לרבי מגור פרש הרב ברנשטיין בתרצ"ה משותפותו עם הרב פרנק והצטרף למעשה לאגודת ישראל. בטבת תרצ"ז, לאחר שנבחרה מועצה חדשה לרבנות הראשית (ובין חבריה הרב פרנק), הצטרף הרב ברנשטיין באופן רשמי לבית הדין של העדה החרדית.

כיהן כראב"ד בד"ץ כוללות החסידים בירושלים, שהיה בית הדין של הציבור החסידי בירושלים. בנוסף לכך, מונה על ידי רבו רבי דוד צבי שלמה בידרמן לכהן כראש ישיבת חיי עולם שאותה הקים, וכיהן בתפקיד לאחר פטירת סבו רבי בנימין יהודה לייב, ראש הישיבה הראשון. לאחר פטירתו ירש את מקומו בראשות ישיבת חיי עולם הרב דב בריש ווידנפלד. הוא כיהן גם כחבר ועד הישיבות בנשיאות הרב הרצוג ובראשות הרב איסר זלמן מלצר.

היה מקורב לאדמו"ר רבי אברהם אלימלך מקרלין ולמד עמו בחברותא. כמו כן היה מבני ביתו של רבי דוד צבי שלמה בידרמן, האדמו"ר מלעלוב. לאחר הגעת רבי אברהם מרדכי אלתר מגור לישראל התקשר גם אליו.

כחודשיים לפני פטירתו, בי"ג באב תש"ח, כאשר כיהן כרב בעדה החרדית, חתם יחד עם רבנים נוספים מהעדה על כרוז המביע התנגדות חריפה לגיוס נשים לצה"ל.

נקבר בבית העלמין הקטן ליד מבנה שערי צדק הישן.

חידושיו נקבצו ונדפסו לאור בה'תשנ"ו בספר תורת ירוחם, שנדפס יחד עם הספר "פרי אהרון" שבו נקבצו שיעורי בנו רבי אהרון ברנשטיין. היה ברשותו אוסף של כתבי יד נדירים. כך למשל היו בידו כ"ח תשובות הלכתיות מהרב דוד שלמה אייבשיץ הלבושי שרד, שנדפסו על ידי בניו וחתניו בשנת תשכ"ב בספר 'מי מנוחות'. כתביו של היהודי הקדוש ששכנו אצלו, נדפסו בספר "כתר היהודי".

משפחתו

ילדיו

• בנו הרב יעקב חנניה היה מנהל ישיבת חיי עולם.
• בנו הרב בנימין יהודה לייב, נפטר בצעירותו.

• בתו ברכה נישאה לרב משה אדלר, רב שיכון הרבנים.
• בנו הרב אהרן ברנשטיין, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, חבר בד"ץ אגודת ישראל וראש ישיבת חיי עולם.
• בתו פריידא זיסל נישאה לרבי יצחק וינגרטן מירושלים, מחבר ספר דברי יצחק וראש ישיבת "באר מנחם".

נכדים מפורסמים

• רבי משה ברנשטיין ראש ישיבת חיי עולם, בן בנו רבי יעקב חנניה.
• רבי מאיר שלמה ברנשטיין בן בנו רבי בנימין יהודה לייב, השאיר אחריו כתבים רבים ובהם אמרות ועובדות מצדיקים ובפרט צדיקי בית קרלין סטאלין.
• הרב בנימין אדלר בן בתו מרת ברכה עלקא, גאב"ד אגודת ישראל ורבה של שיכון הרבנים בירושלים.
• רבי יצחק מאיר הגר האדמו"ר מסאווראן, חתן בתו מרת ברכה עלקא אדלר. בנו הוא הרב יוסף ירוחם פישל הגר - האדמו"ר מסאווראן ירושלים. חתנו הוא הרב דוד שלמה קליין האדמו"ר מאונגוואר.
• רבי שמואל שמעלקא בידרמן מלעלוב עזרת תורה, חתן בתו מרת ברכה עלקא אדלר, בן זקוניו של האדמו"ר רבי רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב.
• רבי משה יהודה לייב רבינוביץ האדמו"ר ממונקאטש, חתן בנו רבי אהרן ברנשטיין.
• רבי יוסף צבי סג"ל ראש כולל צמח צדק, חתן בנו רבי אהרן ברנשטיין.
• רבי משה דוב פשנדזה, ראש ישיבת פאר ישראל דחסידי גור, חתן בתו מרת פריידא זיסל וינגרטן.
• רבי פישל וינגרטן ראש ישיבת באר מנחם, בן בתו מרת פריידא זיסל וינגרטן. היה משפיע מוכר בתורת החסידות. בנו הוא הרב יהודה וינגרטן יו"ר מכון יסוד החסידות.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0