רבי ירוחם פישל יהושע ברנשטיין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי ירוחם פישל יהושע ברנשטיין
אין תמונה חופשית
לידה 1880 לערך
ה'תר"ם לערך
פטירה 1949
כ"ט בחשוון תש"ט
מקום פעילות ישראל
השתייכות עדת החסידים

רבי ירוחם פישל יהושע ברנשטיין (מכונה ר' פישל דיין) (ה'תר"ם 1880 לערך - כ"ט בחשוון תש"ט, 1949) היה רב עדת החסידים בירושלים, וראש ישיבת חיי עולם, חבר ועד הישיבות בארץ ישראל. היה ממקימי הרבנות הראשית. בהמשך פרש לאגודת ישראל ובסוף ימיו היה חבר העדה החרדית.

תולדות חייו

נולד בירושלים לרבי משה ישראל ברנשטיין, בנו של רבי בנימין יהודה לייב ברנשטיין. צאצא של אדמו"רי לעלוב, ושל היהודי הקדוש מפשיסחה, ולנחמה פעריל בן רבי אשר קלמנוב מטוראוו מחסידי קרלין, נינו של רבי אשר מסטולין (הראשון). התייתם בילדותו מאביו, וגדל אצל זקיניו. נישא לדינה, בתו של רבי יהושע אשר רבינוביץ[1].

היה ממייסדי הרבנות הראשית. בכ"ו בטבת תרפ"ח (1928) פרש באופן רשמי יחד עם הרב צבי פסח פרנק מכנסת ישראל, הארגון הכללי של יהודי ארץ ישראל. השניים לא הצטרפו לאגודת ישראל אלא עמדו בראש ארגון חדש: "עדת ישראל החרדית". עם זאת, המשיכו שני הרבנים לשמש כחברים במועצת הרבנות הראשית. מצב זה גרם לתרעומת בציבור והיו שקראו להם להתפטר מתפקידם[2]. עם זאת, הרב קוק סירב לגנותם ומנע ניסיונות להדיחם מן התפקיד. בשל קרבתו לרבי מגור פרש הרב ברנשטיין בתרצ"ה משותפותו עם הרב פרנק והצטרף למעשה לאגודת ישראל. בטבת תרצ"ז, לאחר שנבחרה מועצה חדשה לרבנות הראשית (ובין חבריה הרב פרנק), הצטרף הרב ברנשטיין באופן רשמי לבית הדין של העדה החרדית[3].

כיהן כראב"ד בד"ץ כוללות החסידים בירושלים, שהיה בית הדין של הציבור החסידי בירושלים. בנוסף לכך, מונה על ידי רבו רבי דוד צבי שלמה בידרמן לכהן כראש ישיבת חיי עולם שאותה הקים, וכיהן בתפקיד לאחר פטירת סבו רבי בנימין יהודה לייב, ראש הישיבה הראשון. לאחר פטירתו ירש את מקומו בראשות ישיבת חיי עולם הרב דב בריש ווידנפלד. הוא כיהן גם כחבר ועד הישיבות בנשיאות הרב הרצוג ובראשות הרב איסר זלמן מלצר.

היה מקורב לאדמו"ר רבי אברהם אלימלך מקרלין[4] ולמד עמו בחברותא. כמו כן היה מבני ביתו של רבי דוד צבי שלמה בידרמן, האדמו"ר מלעלוב. לאחר הגעת רבי אברהם מרדכי אלתר מגור לישראל התקשר גם אליו.

כחודשיים לפני פטירתו, בי"ג באב תש"ח, כאשר כיהן כרב בעדה החרדית, חתם יחד עם רבנים נוספים מהעדה על כרוז המביע התנגדות חריפה לגיוס נשים לצה"ל[5].

נקבר בבית העלמין הקטן ליד מבנה שערי צדק הישן.

חידושיו נקבצו ונדפסו לאור בה'תשנ"ו בספר תורת ירוחם, שנדפס יחד עם הספר "פרי אהרון" שבו נקבצו שיעורי בנו רבי אהרון ברנשטיין. היה ברשותו אוסף של כתבי יד נדירים. כך למשל היו בידו כ"ח תשובות הלכתיות מהרב דוד שלמה אייבשיץ הלבושי שרד, שנדפסו על ידי בניו וחתניו בשנת תשכ"ב בספר 'מי מנוחות'[6]. כתביו של היהודי הקדוש ששכנו אצלו, נדפסו בספר "כתר היהודי".

משפחתו

ילדיו

  • בנו הרב יעקב חנניה היה מנהל ישיבת חיי עולם.
  • בנו הרב בנימין יהודה לייב, נפטר בצעירותו.

נכדים מפורסמים

לקריאה נוספת

  • יוסף מאיר האס, ראש בית הדיינים המבשר תורני, ערש"ק חיי שרה תשפ"ד גליון 780 עמ' ו - ט

הערות שוליים

  1. ^ היה נכד לאדמו"רי פוריסוב, דור רביעי ליהודי הקדוש מפשיסחא
  2. ^ בן ציון מאיר חי עוזיאל, מכמני עוזיאל
  3. ^ הפסקה כולה מבוססת על מנחם פרידמן, חברה ודת, ירושלים תשל"ח, עמ' 381-367
  4. ^ ראו עוד בהצופה אודות האספה של זקני חסידי קרלין בראשות האדמו"ר רבי אברהם אלימלך מקרלין.
  5. ^ פאר הדור חלק ה'
  6. ^ ראו בהקדמת הספר "מגילת סתרים" לרבי דוד שלמה אייבשיץ.
  7. ^ גיסו של רבי משולם פייש מטאהש



Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0