ישיבת קול תורה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף קול תורה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קול תורה
הבניין הראשי של הישיבה
הבניין הראשי של הישיבה
ישיבה
השתייכות ישיבה ליטאית
תקופת הפעילות ה'תרצ"ט–הווה
מייסדים הרב יחיאל מיכל שלזינגר והרב ברוך קונשטט
בעלי תפקידים
מנהל הרב ישראל ברלין
ראש הישיבה הרב משה יהודה שלזינגר ובנו הרב שלמה שלזינגר
תלמידים
כ-450 בישיבה הגדולה, כ-300 בישיבה הקטנה
מיקום
מיקום ירושלים שכונת בית וגן
המשגיח הרב יצחק ירוחם ברודיאנסקי בהדלקת נרות חנוכה

ישיבת קול תורה היא ישיבה חרדית-ליטאית השוכנת בשכונת בית וגן בירושלים. הישיבה נוסדה בידי רבי יחיאל מיכל שלזינגר ורבי ברוך קונשטט. כיום עומדים בראשה בנו של הרב שלזינגר, הרב משה יהודה ונכדו הרב שלמה, הישיבה מורכבת מישיבה גדולה, ישיבה קטנה וכולל אברכים.

תולדות הישיבה

בניין ישיבת קול תורה לצעירים בשכונת בית וגן בירושלים

ישיבת "קול תורה" נוסדה בירושלים בשנת ה'תרצ"ט (1939) על ידי רבנים יוצאי גרמניה - הרב יחיאל מיכל שלזינגר, יליד המבורג (ששימש קודם לכן כמורה הוראה ור"מ בפרנקפורט) והרב ברוך קונשטט אב"ד וראש ישיבה בעיר פולדה עבור נוער שעלה ממערב אירופה[1]. הישיבה הוקמה בעקבות אירועי "ליל הבדולח", עבור יוצאי גרמניה שעלו לארץ ישראל. הישיבה לא הושפעה מהגותו של הרש"ר הירש ומאסכולת "תורה עם דרך ארץ", שאותה ייסד, אלא התנהלה על פי דרך הלימוד הליטאית. בשנותיה הראשונות, הורשו תלמידים ממשפחות יוצאי גרמניה ללמוד להשלמת בגרויות, במקביל ללימודיהם בישיבה, זאת במטרה למנוע מהם ללכת לתיכונים. הישיבה התייחדה בכך ששפת הלימוד הייתה עברית (ולא יידיש) ושחלק מסדרי הלימוד הקבועים בה היו שיעורי תנ"ך. שמה של הישיבה ניתן לה על ידי הרבנית מטל שלזינגר, רעייתו של ראש הישיבה, שאמרה כי "קול לימוד התורה של בעלה ערב לה יותר מכל התענוגות הגשמיים שהותירה אחריה בגרמניה".[2] יהודי ירושלים בני היישוב הישן, שלא הורגלו לסוג זה של ישיבות, נהגו לכנותה בעוקצנות: "קולטורה", שמשמעותה תרבות בלועזית.

חבר הרבנים של הישיבה כלל את: הרב יונה מרצבך רב העיר דרמשטאדט, הרב יוסף יהודה ריינר, יוצא הונגריה, והרב חיים יוסף יעקובוביץ[3] ששימש כר"מ בישיבת פרנקפורט יחד עם הרב שלזינגר, ועלה ארצה בתרצ"ד[4]. בשנתה הראשונה למדו בישיבה כ-50 תלמידים[5].

בין השנים ה'תש"ו-ה'תש"ח, קלטה הישיבה נערים ניצולי השואה, בעיקר יוצאי גרמניה, טרנסילבניה והונגריה, אך גם ממדינות אחרות במזרח אירופה, שהגיעו ארצה כמעפילים או במסגרת עליית הנוער.

בחלוף השנים השתנה הקו הלימודי בישיבה והיא הפכה לישיבה ליטאית לכל דבר, ובה לימודים במתכונת דומה לישיבת חברון וישיבת פוניבז'. למרות זאת נשמרו בה מסורות מסוימות האופייניות ליהודים יוצאי גרמניה. כמו כן, עד לסוף שנות ה-70 היו בישיבה הקטנה והגדולה יחד רק שש כיתות (ללא קיבוץ), ובהמשך פנו הבחורים לישיבות אחרות, כשהתלמידים שהיו ממוצא ליטאי עברו בעיקר לפוניבז' וחברון, ואילו התלמידים ממוצא חסידי עברו לישיבת טשיבין.

בשנת ה'תש"ט נפטר ראש הישיבה הרב שלזינגר. את ראשות הישיבה קיבל הרב שלמה זלמן אוירבך, תפקיד שבו שימש במשך 46 שנה (לצידם של הרב ברוך קונשטט ובהמשך בנו הרב אלחנן קונשטט). תפקיד זה כלל את מסירת השיעור לשתי הכיתות הגבוהות (ה'1 וה'2) ובחינה חודשית לכל כיתה. עם פטירתו של הרב אוירבך בשנת ה'תשנ"ה (1995), עברה ראשות הישיבה לבנו של ראש הישיבה הראשון, הרב משה יהודה שלזינגר. בשנת ה'תשע"ז (2017) מונה בנו, הרב שלמה שלזינגר לכהן לצדו בראשות הישיבה[6].

בתפקיד משגיח בישיבה הגדולה שימש הרב גדליה אייזמן החל משנת ה'תש"ד (חמש שנים לאחר קום הישיבה). בשנות השמונים הפסיק הרב אייזמן את שיחותיו, ואת מקומו ממלא הרב יצחק ירוחם בורודיאנסקי, חתנו של הרב אוירבך, המוסר שתי שיחות בשבוע ו"ועדים". לצד הרב אייזמן כיהן הרב גבריאל לרר. במשך 20 שנה היה הרב שלמה וולבה מוסר שיחה שבועית בישיבה, במוצאי שבת. בישיבה מכהנים אנשי צוות בני עדות המזרח.

הנהלת הישיבה אינה נוטה בדרך כלל להתערב בסדר יומם של התלמידים, ובכך נחשבת הישיבה לנטולת פיקוח באופן יחסי.

המנהל הכלכלי של הישיבה בשנותיה הראשונות היה הרב זאב לנג שאף היה נוסע לאסוף כספים עבור ביסוס הישיבה. בהשתדלותו גם נבנו בית המדרש ובניני הפנימיה (בין היתר בזכות תרומתם של האחים שטרן שיצאה לפועל בהשתדלותו). אחריו ניהל את את הישיבה הרב אלחנן משה קונשטט (בנו של רבי ברוך קונשטט) ששימש גם כר"מ בישיבה וגם הוא המשיך את הרחבת הישיבה. לאחר מכן, בין השנים ה'תשמ"ט-ה'תשע"א מנהל הישיבה היה בנימין ליבסקינד. כיום משמש בתפקיד ישראל ברלין בנו של הרב מנחם צבי ברלין.

בנייני הישיבה

בתחילה השתכנה הישיבה בבית הכנסת שבשכונת משכנות הסמוכה לשכונת מחנה יהודה. אחר כך עברה הישיבה לשכונת שערי חסד כשהפנימייה וחדר האוכל שוכנו במבנה המכונה "בית סבא" ברחוב המלך ג'ורג' 47. עם ההכרזה על הקמת אזור ביטחון ב' בפברואר 1947 פונה בית סבא, ובהשתדלות הרב הרצוג אצל הבישוף האנגליקני של ירושלים השתכנה הפנימייה באופן זמני באגף של ירושלים קולג' לבנות ברחוב אוסישקין[7], שבהמשך היה למשכנו של בית הספר אוולינה דה רוטשילד. הישיבה המשיכה בלימודים סדירים במהלך מלחמת העצמאות ולמדו בה באותה עת כ-120 תלמידים[8].

בשנת ה'תשי"ז עברה הישיבה למשכן קבע בשכונת בית וגן[9], מבנה שתוכנן על ידי האדריכל יוסף שנברגר. בעקבות הגידול במספר התלמידים הפך לאחר כחמש שנים המבנה הראשון לשמש כפנימייה לתלמידים, ובצמוד לו נבנו שני בתי מדרש לישיבה הקטנה ולישיבה הגדולה.

בשנים 2000–2003 (תש"ס-תשס"ג) בנתה הישיבה אגף לימוד חדש וביצעה שינויים במבנים הקיימים[10], בשנת 2020 נבנתה קומה נוספת בישיבה.

בית המדרש, 2007

בישיבה הגדולה לומדים כארבע מאות וחמישים תלמידים[11]. לצדה פועלים גם ישיבה קטנה שבה כשלוש מאות תלמידים, מחלקה לתלמידים מחו"ל וכולל אברכים.

מנהגים מיוחדים בישיבה

למרות היות הישיבה כיום ישיבה ליטאית מובהקת, היא ממשיכה לשמר מנהגים וניגונים ייחודיים, בהם מנהגים "יקים" שהנהיגו מקימיה ואינם מקובלים בישיבות ליטאיות אחרות. מנהגים אלה כוללים למשל:

  • שירת הפיוט "יגדל" בימים טובים ובימים נוראים בסוף התפילות בניגון בנוסח פרנקפורט.
  • שירת "אנעים זמירות" לאחר תפילת מוסף בשבת בבוקר.
  • החנוכייה מוצבת בקדמת בית המדרש על יד ארון הקודש כמנהג פרנקפורט (ולא כדעת המשנה ברורה, שיש להעמידה סמוך לכותל).
  • אמירת פרקי אבות בקיץ וברכי נפשי אחר מנחה של שבת.
  • אמירת ויתן לך בתפילות ערבית של מוצאי שבת.
  • בעבר היו שרים באחת ההקפות בשמחת תורה, את המילים "אתה גיבור ... משיב הרוח ומוריד הגשם" תשעים פעם.
  • לא פותחים את ארון הקודש באמירת תפילת אבינו מלכנו. וסדר האמירה הוא ברצף ללא סירוגין של חזן וקהל.


ר"מים בישיבה

רבני הישיבה, 2005
  • הרב בן ציון בורודיאנסקי - בנו של רבי אפרים בורודיאנסקי, אחיו של המשגיח רבי יצחק ירוחם בורודיאנסקי וחתנו של רבי יחיאל מיכל שלזינגר
  • הרב רפאל צבי וולפין - חתנו של ראש הישיבה הרב משה יהודה שלזינגר
  • הרב אליעזר יחיאל קונשטט, בנו של רבי אלחנן, ראש הישיבה לשעבר.
  • הרב אברהם מאיר שטיינפלד
  • הרב יצחק דב שכטר
  • הרב מיכאל וינקלר
  • הרב יהודה אורלנסקי
  • הרב יעקב שטיינהוז (תלמידי חו"ל)

ר"מים בעבר


ארגונים בישיבה

  • "תומכי תורה - זכר דוד" ארגון המסייע לבחורים קשיי יכולת בטפולים רפואיים, סיוע כספי, ביגוד ועוד, הת"ת הוקם על ידי בני פישר יו"ר ארגון מגן לחולה.
  • "המכון לכתיבת חדושי תורה" מכון כתיבה המחזיק מחשבים חסומים יעודיים (ללא אינטרנט), לתועלת הבחורים ולעידוד כתיבת חידושי תורה.
  • "קולות" גיליון תורני שבועי בו מפרסמים הבחורים בכל שבוע שאלות ותשובות על הנושאים הנלמדים בישיבה, מאת הבחורים והרבנים.
  • "יחי ראובן" ארגון הממוקד בחיזוק הלימוד בסופי שבוע ומקיים סדר לימוד מידי יום שישי. הוקם על ידי הרב יהושע שראבני (מרבני הישיבה) לזכר אביו רבי ראובן שראבני, וממומן על ידי הישיבה. כמחצית מבני הישיבה משתתפים בארגון שמקיים גם שבת גיבוש שנתית למנוחה וחיזוק, סעודות מלווה מלכה ועוד.

ישיבה קטנה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – ישיבת קול תורה לצעירים

הישיבה קטנה היא מהגדולות בירושלים, ומנוהלת על ידי המשגיח הרב אביעזר שפירא, רב בית המדרש של חסידות דרוהוביץ'. בין הצוות בישיבה הקטנה: הרב מאיר קוט, הרב ברוך שפירא.

כמה מרבני הישיבה הגדולה לימדו גם בישיבה הקטנה. מלבדם לימדו בה גם: הרב יוסף יהודה ריינר מרבני הונגריה, הרב משה קופשיץ והרב שלמה ברויאר. הרב יחזקאל קורן שהיה ראש הישיבה,[12] הרב דוב זאב שטיינהוז היה המשגיח בישיבה, והרב יעקב שטיינהוז בעל ה"דבר יעקב" המשמש כנושא ונותן בישיבה הגדולה.

בוגרי הישיבה

מצבת הרב שלמה זלמן אוירבך עליה נכתב: "העמיד תלמידים הרבה בישיבת קול תורה"

לקול תורה אלפי בוגרים בישראל ובקהילות היהודיות בעולם. במהלך השנים הוקמו בבני ברק ובמודיעין עילית בתי כנסת המיועדים לבוגרי הישיבה, שבהם מתקיימים מנהגי וניגוני התפילות כמנהג הישיבה. מעת לעת מגיעים אליהם רבני הישיבה למסור שיעורים ושיחות מוסר.

בוגרים ידועים

ספרים בהוצאת הישיבה

הישיבה יוזמת מעת לעת את הוצאתם לאור של חידושי התורה שנכתבו על תלמידי ורבני הישיבה:

  • קול התורה - מכות - חידושי תורה על מסכת מכות שנתחדשו על ידי תלמידי ישיבת קול תורה (מיכאל בוכניק עורך ראשי, ה'תשנ"ג)[13]
  • קול התורה ב"ק - מאמרים, חידושים, ביאורים מרבני ישיבת קול תורה (מיכאל בוחניק עורך ראשי, ה'תשנ"ו)
  • קול התורה - מאמרים, חידושים, ביאורים מרבני ישיבת קול תורה (מיכאל בוחניק עורך ראשי, ה'תשס"ג)
  • שערי גיטין חידושי תורה על מסכת גיטין מתלמידי הישיבה (חיים שפירא עורך ראשי, ה'תשס"ו)[14]
  • שערי כתובות חידושי תורה על מסכת כתובות, מתלמידי הישיבה (חיים שפירא עורך ראשי, ה'תשס"ז)[15]
  • תורה מהיכל - קידושין מערכות תורניות על מסכת קידושין שנתחדשו על ידי תלמידי הישיבה ונמסרו מפיהם בבית המדרש בפני כל בני הישיבה[16] (אליעזר שופט עורך ראשי, ה'תשס"ט)[17]
  • תורה מהיכל - בבא קמא מערכות תורניות על מסכת בבא קמא שנתחדשו על ידי תלמידי הישיבה מפיהם בבית המדרש בפני כל בני הישיבה (אליעזר שופט עורך ראשי, ה'תש"ע)[18]
  • קול התורה - גיטין מערכות תורניות וחידושי תורה שנתחדשו על יד תלמידי הישבה (אלחנן קורן עורך ראשי ,ה'תשע"ט)

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ישיבת קול תורה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ירושלים, קול תורה ישיבה לנוער מערב אירופה, דבר, 27 באוגוסט 1939
  2. ^ מהו מקור השם של ישיבת קול תורה? - דרשו
  3. ^ ישיבת קול תורה ירושלים, הצופה, 4 באוגוסט 1940
  4. ^ מרדכי אליאש, ‏הישיבות בגרמניה, באתר "דעת"
  5. ^ תיקון, הצופה, 5 באוגוסט 1940
  6. ^ ישראל כהן, ‏ראש ישיבה חדש ב'קול תורה': בנו של הגרמ"י שלזינגר, באתר כיכר השבת, 18 בינואר 2017
  7. ^ קול תורה שוכן זמנית בירושלים קולג', הצופה, 11 בפברואר 1947
    משלחת המגורשים בירושלים אצל הנציב, דבר, 6 בפברואר 1947
    ירושלים, שלמי תודה, משמר, 21 במאי 1947
  8. ^ הישיבה הקדושה קול תורה, הצופה, 10 בספטמבר 1948
  9. ^ בניין מפואר לישיבה ייחנך היום בירושלים, חרות, 26 ביוני 1957
  10. ^ הפ 7169/08
  11. ^ יעקב מלמד, ‏הכירו את עולם הישיבות לשנת תשפ"ב: מפת הרישום המלאה, באתר JDN‏, כ"א בתמוז תשפ"א
    יענקי קצבורג, כך ייראה עולם התורה בזמן אלול הקרוב, 26 ביוני 2019, באתר קול הזמן
  12. ^ ראש הישיבה הרב יחזקאל קורן נפטר באתר JDN, ב'קול תורה' זכרו את הגאון רבי יחזקאל קורן זצ"ל באתר בחדרי חרדים
  13. ^ הספר באתר הספרייה הלאומית
  14. ^ הספר באתר הספרייה הלאומית
  15. ^ הספר באתר הספרייה הלאומית
  16. ^ חבורה שמסרה בבית המדרש במסגרת התוכנית (סרט)
  17. ^ תורה מהיכל באתר אוצר החכמה
  18. ^ הספר באתר הספרייה הלאומית


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0