ואדי ע'ווייב
 | |
| ואדי פינאן יבש | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מוצא | הרי אדום |
| שפך | נחל הערבה |
ואדי ע'ווייב (בערבית: وادي غويب) הוא נחל אכזב בהרי אדום, בירדן, כ-35 קילומטרים דרומית לים המלח. מקורו במורדות רמת עבר הירדן (אנ'), והוא מתנקז לים המלח דרך נחל הערבה.
מבחינה היסטורית, בנחל זה יחד עם ואדי פינאן היו מרבצי הנחושת הגדולים ביותר בדרום הלבנט, ובהתאם התפתח סביב שניהם חבל פונון, חבל ארץ שעיקר עיסוקו כריית נחושת, בין התקופה הכלקוליתית לתקופה הרומית.
חלק מהואדי כלול בשטח השמורה הביוספרית דאנא של החברה המלכותית לשימור הטבע של ירדן ומבוצעות בו חפירות ארכאולוגיות.
תוואי
תחילתו של הנחל במורדות הרי אדום, והוא זורם במורדות ההרים מערבה. בזרימתו מערבה, עובר הנחל בין האתרים הארכאולוגיים ח'ירבת א-ע'ווייבה (khirbet al ghuweiba), מבצרי ראס אל-מיה (Ras al-Miyah fortresses), ח'ירבת א-ג'רייה (Khirbat al-Jariya) וח'ירבת א-נחש (המזוהה לחלק מהדעות עם עיר נחש המקראית). הנחל ממשיך מערבה בין הרים, מתעקל צפונה ושוב מערבה ויוצא אל הערבה. משם זורם הנחל צפון-מערב-מערב, עובר צפונית לע'וויבה (ער'), חוצה את כביש 65 הירדני, עובר את גבול ישראל, חוצה את השדות החקלאיים של מושב עידן וחצבה ונשפך לנחל הערבה, שממשיך צפונה לכיוון ים המלח.
היסטוריה
מרבצי הנחושת העשירים של ואדי זה יחד עם ואדי פינאן היו לבסיס להתפתחות המהירה של תקופת הנחושת באזור. סביבם התפתחה תרבות של כריית והתכת מחצבים בין התקופה הכלקוליתית (הנחושת, 4500–3100 לפנה"ס) עד לתקופה הממלוכית (1250–1516 לספירה).[1] אזור זה, שעיקרו שני נחלים אלו, זכה לכינוי חבל פונון, על שם היישוב המרכזי בו, פונון, שהיה סמוך לנחל פונון. מדענים גרמנים שחפרו את האזור ב-1983 הגיעו למסקנה שייצור הנחושת באזור היה בקנה מידה חסר תקדים בדרום מזרח הים התיכון, למעט אולי ממכרות הנחושת של קפריסין.[2]
ייצור הנחושת הפך מאסיבי בתקופה שבה הואדי היה חלק מממלכת אדום, באלפים ה-2 וה-1 לפני הספירה. גם במאה ה-10 לפני הספירה חלה עלייה דרמטית בקצב החציבה וההתכה במקום, בעקבות המבצעים הצבאיים האגרסיביים של הפרעה שושנק הראשון.[3] הרומאים והביזנטים גם הם תפעלו את חבל החציבה סביב שני הנחלים והקנו לו חשיבות רבה.
ארכאולוגיה
אתרים ארכאולוגיים
- ח'ירבת א-ע'ווייבה (khirbet al ghuweiba)
- מבצרי ראס אל-מיה (Ras al-Miyah fortresses)
- ח'ירבת א-ג'רייה (Khirbat al-Jariya)
- ח'ירבת א-נחש (לחלק מהדעות זוהי עיר נחש המקראית)
חפירות ארכאולוגיות
אתרים ארכאולוגיים בחבל פונון נחפרו בעיקר על ידי פרויקט הארכאולוגיה האזורית השפלה של אדום, בראשות תומס א. לוי (אנ') ומוחמד נג'אר. לוי ונג'אר טענו שחלק מהאתרים מתקופת הברזל באזור היו פעילים בשלבים המוקדמים ביותר של ממלכת אדום המקראית. חוקרים אלה, יחד עם ארז בן-יוסף (אנ'), טוענים גם כי פרעה שושנק הראשון ממצרים (שישק המקראי), שתקף את ירושלים שבממלכת יהודה במאה ה-10 לפני הספירה, עודד סחר וייצור נחושת במקום.[4][5][6]
התיישבות בהווה
סמוך לשפך הנחל, בערבה, שוכנים היישוב הבדואי ע'וויבה (ער')
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ Novo, Alexandre; Vincent, Matthew L.; Levy, Thomas E. (2012-08-29). "Geophysical Surveys at Khirbat Faynan, an Ancient Mound Site in Southern Jordan". International Journal of Geophysics (באנגלית). 2012: 1–8. doi:10.1155/2012/432823. ISSN 1687-885X.
- ↑ "Wadi Faynan, Copper Mine". World Archaeology (באנגלית בריטית). No. 13. 2005-09-07. ארכיון מ-2017-01-10. נבדק ב-2017-01-09.
- ↑ "Biblical Edomite Kingdom was 'Copper Powerhouse,' Study Reveals". Sci-News (באנגלית). 2019-09-19. אורכב מ-המקור ב-2019-09-23. נבדק ב-2024-05-26.
- ↑ Reich, Aaron (19 בספטמבר 2019). "Israeli researchers identify biblical kingdom of Edom - Israel News". Jerusalem Post. ארכיון מ-2019-09-27. נבדק ב-2019-09-28.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Borschel-Dan, Amanda (18 בספטמבר 2019). "Bible-era nomadic Edomite tribesmen were actually hi-tech copper mavens". The Times of Israel (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-2019-09-27. נבדק ב-2019-09-28.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Ben-Yosef, Erez; Liss, Brady; Yagel, Omri A.; Tirosh, Ofir; Najjar, Mohammad; Levy, Thomas E. (2019-09-18). "Ancient technology and punctuated change: Detecting the emergence of the Edomite Kingdom in the Southern Levant". PLOS ONE (באנגלית). 14 (9): e0221967. Bibcode:2019PLoSO..1421967B. doi:10.1371/journal.pone.0221967. ISSN 1932-6203. PMC 6750566. PMID 31532811.
ואדי ע'ווייב40979765Q35256983