ואדי פינאן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ואדי פינאן
وادي فينان
ואדי פינאן יבש
ואדי פינאן יבש
מידע כללי
אורך 38 ק"מ
מוצא הרי אדום
קואורדינטות מוצא 30°37'40.0"N 35°29'37.0"E
יובלים ואדי ע'ווייר (אנ'), ואדי ד'אנא (סב'), ואדי ח'אליד (סב')
שפך נחל הערבה

ואדי פינאןערבית: وادي فينان, בעברית נקרא נחל פונון) הוא נחל אכזב מרכזי בהרי אדום, בירדן, כ-45 קילומטרים דרומית לים המלח. מקורו במורדות רמת עבר הירדן (אנ'), במפגש ואדי ע'ווייר (אנ') עם ואדי ד'אנא (סב'), והוא מתנקז לים המלח דרך נחל הערבה. אורכו כ-38 קילומטרים והוא מהווה גבול טבעי בין מחוזות עקבה ומעאן לטפילה.

מבחינה היסטורית, באזור הנחל ובואדי ע'ווייב הסמוך היו מרבצי הנחושת הגדולים ביותר בדרום הלבנט. בהתאם קיימים לאורך הנחל מספר אתרים פרהיסטוריים משמעותיים,[1][2][3] והתקיים במקום חבל פונון, חבל ארץ משמעותי שעיקר עיסוקו כריית נחושת.

חלק מהואדי כלול בשטח השמורה הביוספרית דאנא. החברה המלכותית לשימור הטבע של ירדן פתחה מלונות אקולוגיים (אנ') סמוך לואדי בשנת 2005.[4]

תוואי

תחילתו של הנחל במורדות הרי אדום, במפגש ואדי ע'ווייר (ער') עם ואדי ד'אנא (סב'). בנקודת ההתחלה של הנחל נמצאים האתרים הארכאולוגיים ח'ירבת פינאן (בגדה הצפונית) וואדי פינאן 16 (בגדה הדרומית). משם, זורם הנחל מערבה כשמדרומו חורבות של מערכות חקלאות עתיקות עד לפינאן. בקטע זה הוא מקבל מצפונו את ואדי ח'אליד (סב') ויוצא מהאזור ההררי אל הערבה. משם מתעקל הואדי צפונה ועובר צפונית לקריקרה, וממשיך צפונה עד שהוא מגיע אל סכר פידן. באזור זה נמצאים האתרים הארכאולוגיים ח'ירבת חמרה איפדן (Khirbat Hamra Ifdan), אום א-זוהור (umm ez-zuhur) וואדי פידאן 40 (wadi fidan 40). לאחר הסכר, נשפך הנחל מערבה אל נחל הערבה בדלתה גדולה ששטחה כ-64 קמ"ר.

היסטוריה

מרבצי הנחושת העשירים של ואדי פינאן וואדי ע'ווייב היו לבסיס להתפתחות המהירה של תקופת הנחושת באזור. כרייה והתכת מחצבים בחבל פונון, אזור זה, החלו בתקופה הכלקוליתית (הנחושת, 4500–3100 לפנה"ס), והמשיכו עד לתקופה הממלוכית (1250–1516 לספירה).[5]

מדענים גרמנים שחפרו את האזור ב-1983 הגיעו למסקנה שייצור הנחושת באזור היה בקנה מידה חסר תקדים בדרום מזרח הים התיכון, למעט אולי ממכרות הנחושת של קפריסין.[6]

ייצור הנחושת הפך מאסיבי בתקופה שבה הואדי היה חלק מממלכת אדום באלפים ה-2 וה-1 לפני הספירה.

בנוסף, היו למבצעים הצבאיים האגרסיביים של הפרעה שושנק הראשון תפקיד חשוב בפיתוח הטכנולוגיה: במחצית השנייה של המאה ה-10 לפני הספירה, תקופתו של שושק, חלה סטנדרטיזציה של תהליך ייצור הנחושת באזור על פני שטח נרחב, כולל במרבצי הואדי ובבקעת תמנע. מחקרים מצביעים על כך שבתקופה זו חלה ירידה חדה בתכולת הנחושת במכרות, דבר המעיד על עיבוד מחצבים יעיל יותר מבתקופות שקדמו.[7]

ארכאולוגיה

אתרים ארכאולוגיים

חפירות ארכאולוגיות

אתרים ארכאולוגיים בפינאן נחפרו בעיקר על ידי פרויקט הארכאולוגיה האזורית השפלה של אדום, בראשות תומס א. לוי (אנ') ומוחמד נג'אר. לוי ונג'אר טענו שחלק מהאתרים מתקופת הברזל באזור היו פעילים בשלבים המוקדמים ביותר של ממלכת אדום המקראית. חוקרים אלה, יחד עם ארז בן-יוסף (אנ'), טוענים גם כי פרעה שושנק הראשון ממצרים (שישק המקראי), שתקף את ירושלים שבממלכת יהודה במאה ה-10 לפני הספירה, עודד סחר וייצור נחושת במקום.[8][9][10]

התיישבות בהווה

סמוך למורד הנחל, בערבה, שוכנים שני יישובים בדואיים: קריקרה ופינאן.

גלריה

ראו גם

הערות שוליים

  1. Finlayson, Bill; Mithen, Steven; Carruthers, Denise; Kennedy, Amanda; Pirie, Anne; Tipping, Richard (2000-01-01). "The Dana-Faynan-Ghuwayr Early Prehistory Project". Levant. 32 (1): 1–26. doi:10.1179/lev.2000.32.1.1. ISSN 0075-8914.
  2. Finlayson, Bill; Mithen, Steven, eds. (2007-01-01). "Archaeological Survey of Wadis Faynan, Ghuwayr and al Bustan and Evaluation of the Pre-Pottery Neolithic a Site of WF16". The Early Prehistory of Wadi Faynan, Southern Jordan: Archaeological Survey of Wadis Faynan, Ghuwayr and Al Bustan and Evaluation of the Pre-Pottery Neolithic A Site of WF16. Vol. 4. Oxbow Books. ISBN 9781842172124. JSTOR j.ctt1cd0nbr.
  3. "New excavations at WF16, a Pre-Pottery Neolithic A site in southern Jordan". Antiquity. ארכיון מ-2017-01-10. נבדק ב-2017-01-09.
  4. "Feynan Ecolodge". EcoHotels. 2013-05-11. ארכיון מ-2017-01-10. נבדק ב-2017-01-09.
  5. Novo, Alexandre; Vincent, Matthew L.; Levy, Thomas E. (2012-08-29). "Geophysical Surveys at Khirbat Faynan, an Ancient Mound Site in Southern Jordan". International Journal of Geophysics (באנגלית). 2012: 1–8. doi:10.1155/2012/432823. ISSN 1687-885X.
  6. "Wadi Faynan, Copper Mine". World Archaeology (באנגלית בריטית). No. 13. 2005-09-07. ארכיון מ-2017-01-10. נבדק ב-2017-01-09.
  7. "Biblical Edomite Kingdom was 'Copper Powerhouse,' Study Reveals". Sci-News (באנגלית). 2019-09-19. אורכב מ-המקור ב-2019-09-23. נבדק ב-2024-05-26.
  8. Reich, Aaron (19 בספטמבר 2019). "Israeli researchers identify biblical kingdom of Edom - Israel News". Jerusalem Post. ארכיון מ-2019-09-27. נבדק ב-2019-09-28. {{cite web}}: (עזרה)
  9. Borschel-Dan, Amanda (18 בספטמבר 2019). "Bible-era nomadic Edomite tribesmen were actually hi-tech copper mavens". The Times of Israel (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-2019-09-27. נבדק ב-2019-09-28. {{cite web}}: (עזרה)
  10. Ben-Yosef, Erez; Liss, Brady; Yagel, Omri A.; Tirosh, Ofir; Najjar, Mohammad; Levy, Thomas E. (2019-09-18). "Ancient technology and punctuated change: Detecting the emergence of the Edomite Kingdom in the Southern Levant". PLOS ONE (באנגלית). 14 (9): e0221967. Bibcode:2019PLoSO..1421967B. doi:10.1371/journal.pone.0221967. ISSN 1932-6203. PMC 6750566. PMID 31532811.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ואדי פינאן40971615Q12250629