אגודת קדושת ציון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוגו קדושת ציון.jpg

"אגודת קדושת ציון - התאחדות החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש" היא אגודה חרדית שמטרתה להחיל את חוקת התורה על מדינת ישראל, ולכונן מדינה יהודית על פי התורה. האגודה שואפת לקדם מושגים כמו: אהבת ארץ ישראל, מצוות כיבוש ארץ ישראל והורשת האויב. ובכך יש לאגודה מאפיינים דומים להשקפת הציבור הדתי לאומי. עם זאת, בניגוד לציונות הדתית אגודת קדושת ציון אינה רואה ערך חשוב במדינת ישראל, ראשיה והוגיה.

דרכה החדשנית של האגודה לעסוק בנושאים שלא מקובל לעסוק בהם בחברה החרדית, כפועל יוצא של התבדלות מתפיסת הציונות, הצליחה לייצר לא פעם אנטגוניזם והתנגדות ספונטנית מתוך הקהילה החרדית לפעילותיה.

אודות האגודה

קובץ:תשפ אייר יז 1237.pdf
קול קורא מטעם האגודה לעליית יהודי הגולה לארץ ישראל, על רקע מגפת הקורונה

ייסוד

האגודה הוקמה בכ"ח באייר תשע"ה על ידי קבוצת אברכים חרדים: יהודה אפשטיין, פסח הלפרין, חיים מאיר איינהורן, יהודה שרז ובצלאל גנז. כתב העת "קדושת ציון" יצא לאור לראשונה בחודש אלול של אותה שנה, ובכ"ח באייר תשע"ו התקיימה הוועידה הראשונה של האגודה באולמי תמיר בירושלים, בו היה אמור הרב מאיר מאזוז להשתתף, אך ביטל את השתתפותו מסיבות טכניות[1].

פעילות

הפעילות המרכזית של האגודה היא הוצאה לאור של כתב העת "קדושת ציון". כתב העת מופיע אחת לחודש ומופץ למנויים ובריכוזים חרדיים.

מדי שנה מקיימת האגודה ועידה סמוך לכ"ח באייר (יום ירושלים) שהוא יום ייסודה, כדי לדון בפעילותה וכן לחגוג את נס שיחרור ירושלים וחלקים נוספים מארץ ישראל במלחמת ששת הימים[2]. בכנס, הפונה לציבור החרדי, משתתפים מאות.

מכון "דעת תורה" שמטעם האגודה מוציא לאור ומפיץ חומרי הסברה וספרות תורנית, כמו הספר "נחמו נחמו עמי" על שבע דנחמתא. האגודה מקיימת שיעורים מדי ליל שישי הפונים לבחורי ישיבות, עורכת טיולים וסיורים בירושלים וביו"ש ועוד.

האגודה מקיימת מפגן מחאה מידי שנה מול מצעד התועבה.

בתשע"ט החלה האגודה לעסוק בקידום התיישבות חרדית ביהודה ושומרון, ובייחוד בעמנואל.

האגודה מארגנת שבתות גיבוש ברחבי ארץ ישראל; בתשע"ט הייתה שבת התעלות במצפה יריחו ובתש"פ שבתו בחברון, בסמוך למערת המכפלה[3].

בתש"פ הכריזה האגודה על תחרות כתיבת מאמרים בנושאי גאולה. נושא השנה הוא "למה יהודי שומר מצוות בחוץ לארץ צריך לעלות לארץ ישראל"[4].

כתב העת "קדושת ציון"

כאמור, הפעילות המרכזית של האגודה היא הוצאת הירחון "קדושת ציון", בעריכת יושב ראש האגודה הרב יהודה אפשטיין. הירחון נשלח למנויים בדואר ובדואר אלקטרוני, ומופץ באלפי עותקים בבתי כנסיות, ישיבות וריכוזים חרדיים.

בכתב העת מופיעים מאמרי הלכה והשקפה בענייני ארץ ישראל, ובשאלת היחס של הציבור החרדי לעם ולארץ. מדורים בענייני הגאולה, עליית תלמידי הגר"א ותלמידי הבעל שם טוב לארץ ישראל והספר קול התור, יחס גדולי ישראל לארץ ישראל, דעת החת"ם סופר בעניין זה ועליית תלמידיו ארצה. משך תקופה הופיעה סדרת מאמרים של הרב חיים והב עם ביקורת על הספר "ויואל משה", וכן מאמרים בעניין שלוש השבועות.

באחד המדורים ישנה גם התייחסות לעניינים אקטואליים שעומדים על הפרק, כמו פרשת אלאור אזריה וה'כניעה' של מדינת ישראל לטורקיה ב-2016 בעקבות פרשת המרמרה, וכן התייחסות לפוליטיקה הישראלית. בעקבות התגברות האנטישמיות בארצות הברית וברחבי העולם קראה האגודה ליהודי הגולה לעלות ארצה, ובכך גם להכריע את שאלת הזהות של המדינה כמדינה יהודית ותורנית.

נכון לסוף 2019 יצאו לאור קרוב ל-50 גליונות.

מעמדות האגודה

האגודה מדגישה כי מצוות יישוב ארץ ישראל הינה מצווה עיקרית ביהדות, והתורה יכולה להתקיים בצורה האידיאלית והמושלמת רק כשעם ישראל נמצאים על אדמתם.

שלוש השבועות

אנשי האגודה רואים בתהליכים ההיסטוריים שהתרחשו בעשרות השנים האחרונות, ובשיאם הקמת מדינת ישראל ב-1948, וכיבוש ירושלים, יהודה ושומרון ועוד ב-1967, כחלק מתהליך הגאולה וקץ שעבוד מלכויות. הם רואים באידאולוגיה שלהם המשך להשקפתם של אישים כמו הרב איסר זלמן מלצר והרב יוסף חיים זוננפלד, וכממשיכי עליית תלמידי הגר"א, שנועדה ליישב את חרבות הארץ ולהפריח את השממה בזיקה ישירה לגאולה.

בשנת תש"פ, בסימן מאה שנים לועידת סן רמו, יצאה האגודה בקמפיין לפרסום מכתבו של רבי מאיר שמחה מדווינסק, ה"אור שמח", בו כתב בעקבות ההחלטה בסאן רמו כי "סר פחד השבועות מעלינו", כלומר שכבר אין איסור הלכתי להקים שלטון יהודי מכח שלוש השבועות, מכיוון שהאומות נתנו רשות ליהודים להקים מדינה.

"כעת הסבה ההשגחה, אשר באסיפת ההמלכות הנאורות בסאן רעמא, ניתן צו אשר ארץ ישראל תהיה לעם ישראל, וכיון שסר פחד השבועות, וברשיון המלכים, שבה למקומה מצוות ישוב ארץ ישראל ששקולה כנגד כל מצוות שבתורה."

לפי עמדת האגודה ישנה הקבלה וחפיפה רבה בין גאולת עם ישראל מגלות בבל על ידי עזרא הסופר לבין הגאולה אותה אנו חווים בימינו. אז הכריז כורש "מי בכם בכל עמו ויעל", ובימינו הרי זו הצהרת בלפור ולאחריה ועידת סאן רמו. אחרי הרישיון שנתן כורש לבנות את בית המקדש, ואחרי שכבר החלה בנייתו, נכתבה "שטנה" על היהודים והמלך הורה לעצור את העלייה ואת בניית הבית, ובדומה לכך - אחרי שהכירו הבריטים בבעלותו של העם היהודי על ארץ ישראל כתבו את הספר הלבן, המגביל את עלייתם לארץ לקראת הקמת מדינה ערבית.

רבי חיים בן עטר כותב בספרו אור החיים כי ישנם שני תרחישים אפשריים כיצד תיראה הגאולה:

"שאם תהיה הגאולה באמצעות זכות ישראל יהיה הדבר מופלא במעלה ויתגלה הגואל ישראל מן השמים במופת ואות... מה שאין כן כשתהיה הגאולה מצד הקץ ואין ישראל ראויים לה תהיה באופן אחר ועליה נאמר שהגואל יבוא עני ורוכב על חמור... שיקום שבט אחד מישראל כדרך הקמים בעולם דרך טבע.

כלומר, תיתכן גם גאולה על ידי שיבת העם לארצו בצורה טבעית. גישה זו מקבלת מקום גם אצל פרשנים נוספים, ביניהם המאירי והאבן עזרא.

יש שאף מסבירים מדוע הגאולה שהיא הגאולה האחרונה תבוא בצורה טבעית, כי כך נראית גאולה מושלמת יותר וללא צורך לשנות את מערכות הטבע[5]. ונס פורים המתואר במגילת אסתר, שהתרחש גם הוא בצורה טבעית, הוא אכן מעין הגאולה של העתיד, ולכן "כל המועדות יהיו בטלין וימי הפורים לא נבטלין"[6].

מלחמה במדינה הציונית

בתהליך ארוך שנים עברו מוסרות ההנהגה של היישוב היהודי בארץ ישראל מידי ציבור יראי ה' לידי התנועות הציוניות שצצו ופרחו בתחילת המאה ה-20 ובהנהגת פורקי העול שהנהיגו את התנועה הציונית. לדעת אנשי "קדושת ציון", העובדה שראשי המדינה הם רשעים וחוקיה אינם מן התורה, הוא מצב שלילי שיש בו חילול השם, והאגודה שואפת לבסס את חוקת התורה בכל מרחבי החיים של המדינה היהודית. לאומיות ללא יהדות אינה לאומיות יהודית.

תומכים ומתנגדים לאגודה

רבים מזהים את העמדות המובעות בעלון עם דעותיו של הרב יצחק שלמה זילברמן, ורבים מבני קהילתו נמנים עם כותבי העלון ופעילי האגודה. ישנם עוד רבנים ודמויות מפתח בעולם הישיבות התומכים במידה זו או אחרת בפעילות האגודה.

בין הרבנים שמגבים את האגודה: הרב זלמן נחמיה גולדברג[דרוש מקור], רבי לייב מינצברג, הרב יואל שוורץ, הרב מרדכי שריקי, הרב יצחק ברנד, הרב משה צוריאל והרב מנחם מנדל טוביאס[7].

בד"צ העדה החרדית יצא נגד האגודה והשווה אותם ל"מינים" ו"אפיקורסים". גם הרב יוסף מאיר אלטמן רב קהילת חוג חתם סופר בבני ברק פרסם מכתב נגד האגודה וקרא לבער את העלונים (ראו הקובץ המצורף). בעיתון הפלס תקפו את האגודה וטענו כי אף רבי שמואל אוירבך מתנגד לשיטה זו, אולם אנשי האגודה טוענים כי הרב שמואל אוירבך תמך ברעיונות האגודה[8].

מתנגדי האגודה טוענים שהאגודה קוראת לעלייה להר הבית, דבר שאינו מקובל בציבור החרדי, וכן שהרב יצחק ברנד מרבני האגודה עולה להר הבית. מנגד, טוענים באגודה שאין להם כאגודה עמדה בנושא ובכלל אינה קשורה לנידון, והם רק כותבים על חילול השם שיש בזה שהר הבית הוא תחת שלטון נכרי, דבר שלטענתו מוסכם גם על גדולי ישראל, ורק עסקנים שמנסים להצר להם הם שמעלים טענה זו שוב ושוב. הרב אפשטיין עצמו הכחיש שהוא עלה אי פעם להר הבית[9].

גם בין הרבנים המתונים יש שטענו כנגד קדושת ציון שהיא מפלסת לעצמה נתיב לאומני מדי, ולעומתם טוענים אנשי האגודה, שהשקפת עולמה של "קדושת ציון" בנויה על יסודות תורניים איתנים, ולאותה "לאומנות" יש סימוכין רבים בתורה שבכתב ובתורה שבעל-פה, והתורה נתנה כתורת חיים לאומה החיה על אדמתה.

לפני הועידה השנתית של האגודה מתפרסמים פשקווילים נגד האגודה, וקריאה למחות נגד הכינוס. כך התנכלו ליו"ר האגודה הרב אפשטיין[10], ונעשו נסיונות למנוע בפועל את קיום הכינוסים ולמנוע מאנשים להגיע. הפגנות התקיימו מחוץ לאולם הכנס[11].

המתנגדים הוציאו לאור עלונים נגדיים, בשם "ישיב לציון" [12] ו"חומת בת ציון", שהכילו בעיקר דברי לעג וליצנות מהאגודה, ובלשונם "ליצנותא דעבודה זרה".

קישורים חיצוניים

סיקור תקשורתי

דיונים בפורומים

התנגדות לאגודה

הערות שוליים

  1. לאומנים או מינים: עורך 'קדושת ציון' בראיון נטול כפפות, כל הזמן, ‏2017-07-13 (בhe-IL)
  2. הזמנה לוועידה, באתר טל חיים
  3. קדושת ציון גיליון 48 חודש טבת תש"פ.
  4. קדושת ציון גיליון 47 חודש כסליו תש"פ.
  5. רבי אברהם טברסקי (טוריסק), מגן אברהם בפרשת וארא ובפרשת בא. רבי מאיר מקוריסטשוב, מאיר עיני חכמים, פתיחה כוללת פרק שני.
  6. רבי מאיר מקוריסטשוב, מאיר עיני חכמים דרוש לפורים. רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, קדושת לוי קדושה שניה לפורים.
  7. רב קהילת "דרכי שמואל"
  8. לאומנים או מינים: עורך 'קדושת ציון' בראיון נטול כפפות, באתר כל הזמן. וראו גם: הרב מנשה בן יוסף, על ר' שמואל וספר שמואל, בתוך "קדושת ציון" גיליון ל"א (ניסן ה'תשע"ח) עמוד כ"ח, ובעמוד ט"ו - מודעת אבל.
  9. לאומנים או מינים: עורך 'קדושת ציון' בראיון נטול כפפות, באתר כל הזמן
  10. * אבי רבינא, ‏"מארב אלים לחרדי שחוגג את 'יום ירושלים'", באתר כיכר השבת, 7 במאי 2018.
  11. ראו: "מפגינים נגד קדושת ציון" באתר בעולמם של חרדים. "איומים נגד הכנס החרדי ליום ירושלים" - ערוץ 7. חיים טוויל, מחאה וגז מדמיע: עימות עם מפגיני 'העדה' בכנס של ארגון חרדי ציוני באתר חרדים10
  12. ישיב לציון נמצא בפורום לתורה
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0