ח'רבת אל-מקטיר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אתר ארכאולוגי ריקה. ח'רבת אל-מקטיר היא אתר ארכאולוגי במדרון המזרחי של ההר המרכזי של ארץ ישראל, כ-10 קילומטר צפונית לירושלים ו-5 קילומטר מזרחית לבית אל המקראית. האתר נמצא על גבעת גיר בגובה של 890 מטרים מעל פני הים. השרידים מתפרסים על שתי שלוחות של הגבעה. בשלוחה הראשונה שרידי שלושה יישובים, הראשון מתקופת הברונזה, השני מתקופת הברזל, והשלישי מהתקופה ההלניסטית והתקופה הרומית. על השלוחה השנייה נמצאו שרידי מנזר ביזנטי.
את השרידים הביזנטיים סקרו חוקרים אירופאים במאה ה-19. ויקטור גרן היה הראשון לזהות את היישוב מתקופת בית שני. ישראל פינקלשטיין, יחד עם ארכאולוגים אחרים, סקר את האתר וזיהה את השרידים הקדומים יותר. מ-1995 ועד 2013 התקיימו מספר עונות חפירה באתר בהנהלת הארכאולוג המקראי האמריקאי בריינט ג'. ווד, ומשנת 2013 על ידי ד"ר סקוט סטריפלינג.
תולדות האתר
היישוב הקדום ביותר באתר הוא מצודה מסוף תקופת הברונזה התיכונה, שהתקיימה עד תחילת תקופת הברונזה המאוחרת. שטח המצודה כ10 דונם ועובי חומותיה מגיע ל-4 מטר, בדומה לאתרים מבוצרים אחרים מן התקופה הזאת. בין הממצאים שנמצאו באתר הם קבורת ילד בתוך קנקן, שתי חרפושיות מצריות, הראשונה מיוחסת לתקופת החיקסוס (המאה ה-16 לפנה"ס) והשנייה לתקופת פרעה אמנחותפ השני (המאה ה-15 לפנה"ס). היישוב התקיים בקירוב בין השנים 1525 עד 1400 לפנה"ס, כשאז הוא נחרב בשריפה עזה. עדות נוספת לחורבן היא אבני קלע שנמצאו באזור השער.
בתחילת תקופת הברזל (1200 עד 1000 לפנה"ס), המקבילה לתקופת ספר שופטים, הייתה פריחה יישובית באזור ובין הכפרים החדשים שהוקמו הוקם גם כפר בח'רבת אל-מקטיר. הכפר החדש נבנה בתחום החומות של היישוב הקודם. הבניה של אותה תקופה היא בניה מאוד דלה. נמצאו מספר כלים המעידים על פעילות ביתית רגילה, כמו גם בורות החפורים בעפר ומוקפים באבנים.
באמצע המאה ה-2 לפנה"ס הוקם באתר יישוב יהודי מבוצר. היישוב שגשג והתפתח בערך בתקופת שלטונו של אלכסנדר ינאי החשמונאי, והגיע לשיא התפתחות במאה ה-1 לספירה, עת השלטון הרומי בארץ ישראל. היישוב היה מוקף חומה רחבה שעובייה בין 4 ל-5 מטר, ושטחו היה כ-15 דונם. צפונית לחומה נמצא מגדל גדול שמידותיו 16 על 30 מטרים. הביצורים מצביעים על כך שמדובר ביישוב חשוב. במרכז היישוב נמצא מבנה מגורים גדול אשר היה שייך למשפחה עשירה וחזקה. עדות למוצאם היהודי של תושבי היישוב נמצאת בשלושה מקוואות. באתר נמצאה מערכת של מנהרות חצובות בסלע. באחת מן המערות נמצאו שרידים של בית בד להפקת שמן. כמו כן, התושבים הקימו בתוך חלק שרידי היישוב הקדום מתקופת הברונזה גת. נראה על פי הממצא ועל פי סימני החורבן שנמצאו באתר, כי היישוב נחרב במהלך מסעו של אספסיאנוס לירושלים בעת דיכוי המרד הגדול בשנים 66–70 לספירה. על אף חורבן היישוב במהלך המרד, נראה כי נעשה שימוש במערכת המסתור גם במרד בר כוכבא, על פי מטבעות שנמצאו בה ובמקומות סמוכים.
במאה ה-4 לספירה נבנתה על השלוחה הסמוכה מנזר ובו כנסייה ביזנטית. אורך המבנה כ-40 מטרים ונראה כי הוא הורחב במאה ה-5 לספירה והיה בשימוש עד המאה ה-6 לספירה. לאחר הכיבוש המוסלמי של ארץ ישראל במאה ה-7 לספירה, נחסמה באבן הכניסה לכנסייה.
לקריאה נוספת
- סקוט סטריפלינג, ח'רבת אל-מקטיר בגבול בנימין-אפרים, קדמוניות: כתב-עת לעתיקות ארץ-ישראל וארצות המקרא, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, כרך מח, חוברת 150
קישורים חיצוניים
- Gary A. Byers, D. Scott Stripling, and Bryant G. Wood, Excavations at Khirbet el-Maqatir: the 2009–2011 Seasons (באנגלית)
