חואנגג'יו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

黄酒
Huángjiǔ
מוצא סין

חוּאַנגְג'יוסינית: 黄酒, פיניין: Huángjiǔ, מילולית: שֵׁיכר צהוב), הוא משקה אלכוהולי סיני, פופולרי ביותר באזור ג'יאנגנאן. חואנגג'יו מבושל על ידי ערבוב דגנים מבושלים כולל אורז, אורז דביק או דוחן עם צ'ו כזרז תסיסה, ואחריו הליך תסיסה בסביבה עם 13°–18° צלזיוס למשך שבועיים. אחוז האלכוהול בו בדרך כלל נע בין 8% ל-20%.

חואנגג'יו בדרך כלל מפוסטר, מיושן ומסונן לפני הביקבוק הסופי שלו למכירה לצרכנים. פסטור מסיר זיהומים וכן מייצב את תרכובות הטעם הארומטיות. תהליך הבשלה יכול להיות מסובך אך חשוב להתפתחות שכבות הטעמים והניחוחות. כמה מותגים ויקרתיים של חואנגג'יו עשויים לעבור יישון של עד 20 שנה. אמנם כפי שמציין שמו של חואנג'יאו (חואנג = צהוב, ג'יו = יין\שיכר), צבעו בדרך כלל צהוב או כתום בהיר, אך הוא עשוי בפועל לנוע בין שקוף לגמרי לחום. מותגי חואנגג'יו מפורסמים רבים משתמשים באיכות המים[1][2] המעורבים בתהליך הבישול כדרך פרסום, ויש הרואים בכך אף את המרכיב החשוב ביותר.[3]

חואנג'יאו מוגש בדרך כלל חם, מכיוון שהעושר מתרכובות הטעם משתחרר טוב יותר כשהוא חם. בקיץ, פופולרי לשתות חואנג'יאו מתוק מקורר או עם קרח. ליאוג'יו (料酒) הוא סוג של חואנג'יאו המשמש בבישול, דוגמה לכך הוא סוג מפורסם של ליאוג'יו הנקרא "יין אורז שאושינג". המפיקים העיקריים של חואנג'יאו הם סין וטאיוואן.[2]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חואנגג'יו בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Huang, Faxin; Cai, David Tiande; Nip, Wai-Kit (2006). Y. H. Hui (ed.). 173 Chinese Wines: Jiu. Handbook of Food Science, Technology, and Engineering. Introductions to Chinese culture. Vol. 4. Taylor & Francis. pp. 353–404. ISBN 9781420026337. OCLC 70288640. נבדק ב-24 באוקטובר 2017. {{cite book}}: (עזרה)
  2. ^ 2.0 2.1 Li, Zhengping (2011). Chinese Wine. Cambridge University Press. ISBN 9780521186506. OCLC 769489216.
  3. ^ Huang 2006, p. 376, 397.


NCI iced tea.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא משקאות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0