חוות הנוער הציוני
חוות הנוער הציוני ע"ש ד"ר ישראל גולדשטיין, היא כפר נוער שהוקם בשנת 1949 בין השכונות קטמון לגבעת אורנים, למרגלות מנזר סן סימון בירושלים. החווה כוללת בית ספר ופנימייה.
פעילות
החווה קולטת לבית הספר והפנימייה בני נוער מחבר המדינות, מצרפת, ממרוקו, מישראל וממדינות נוספות. הכפר מארח גם קבוצות מארצות הברית ומאוסטרליה, המגיעות ללמוד בישראל מספר חודשים. בנוסף, משולבים בכפר גם בני נוער הלוקים באוטיזם. הכפר הוא פלורליסטי, וגרים בו בכפיפה אחת חילונים ודתיים, עולים וצברים. מאז הקמת כפר הנוער התחנכו בו אלפי בני נוער מרחבי העולם.
החווה עוסקת בהקניית ערכים יהודיים–ציוניים, ומתן כלים לקליטת העולים בישראל. בכפר תוכניות העשרה רבות בתחומי הספורט, המוזיקה, האמנות, המדעים, המחשבים ועוד. רבים מבוגרי ומורי הכפר השתלבו ומשתלבים בתחומי העשייה השונים: רפואה, עסקים, מוזיקה, ספורט (שחייה, התעמלות אמנותית, כדורגל, סיף ועוד), פעילות חברתית וציבורית, חינוך וכיוצא בזה.
כיום משמשת החווה בית למאות תלמידים מכל רחבי הארץ וכבית ספר (חטיבת ביניים ותיכון) במסגרת המינהל לחינוך התיישבותי. מסלולי הלימודים בחווה מגוונים וכוללים מסלול עיוני הומני (ספרות, קולנוע, תקשורת ועוד), מסלול ריאלי (פיזיקה, כימיה, מחשבים ועוד), מגמת ספורט הכוללת שחייה, סיף, כדורגל ועוד, מגמת ריקוד ומגמת חקלאות.
בבחינות המיצ"ב במדע וטכנולוגיה ובאנגלית שהתקיימו בשנת הלימודים תש"ע 2009 בקרב תלמידי כיתות ח' בארץ השיגו תלמידי החווה תוצאות גבוהות ודורגו בעשירון התשיעי בכלל בתי הספר בישראל.
חלק מבוגרי ועובדי החווה המפורסמים:
- הזמר והיוצר שלמה בר מהברירה הטבעית
- פרופ' אהרון תומר מבית החולים סורוקה
- איש העסקים שמואל קוגן
- פרופ' ראובן צור, חתן פרס ישראל לספרות כללית
- איש החינוך שאול אלבז
- הג'ודוקא והמאמן יונה מלניק
- הכדורגלן אלי דסה
- הספורטאית האולימפית בשחייה צורנית אנסטסיה גלושקוב
- הספורטאית האולימפית בשחייה צורנית אינה יופה
החווה זכתה בשנת הלימודים תשע"א בפרס החינוך של המינהל לחינוך התיישבותי במשרד החינוך בקטגוריה של כפרי נוער.
היסטוריה
את החווה הקים זאב שיקלר, שלחם באזור במלחמת השחרור, ככפר נוער לעולים בעליית הנוער. שיקלר הציע את המקום לד"ר ישראל גולדשטיין, שהיה גזבר הסוכנות היהודית באותה עת; ולמשה קול, מתנועת הנוער הציוני, שהיה פעיל בעליית הנוער ויזם באותה עת הקמת כפרי נוער לפליטי השואה. האזור היה רחוק ממרכז העיר ולא מיושב בתקופה זו. החווה נחנכה בינואר 1950.[1] בתחילת דרכה התבססה החווה על עבודה חקלאית, אך לאחר זמן קצר הוקמו בה סדנאות אומנות, תפירה, נגרות ואף מגמה לשענות, בעוד החקלאות נזנחה. חלק מהמורים ומהמדריכים התגוררו בחווה, יחד עם התלמידים.
במהלך שנות קיומה קלטה הפנימייה, בנוסף לעולים, גם ילדים משכונות מצוקה ומעיירות פיתוח, ושילבה אותם בלימודים בבית הספר יחד עם תלמידים מירושלים. החווה הייתה חלוצה בקליטת עולי איראן, שנמלטו מהמהפכה האיראנית ב-1979, וקליטת עולי ברית המועצות לשעבר בשנות ה-90.
בריכת השחייה שבכפר, שהייתה מהראשונות בירושלים, משמשת את הפועל ירושלים, המפעיל בה מרכז מצוינות בספורט ובריכה ראשית לאימונים ולתחרויות.
שיוך פוליטי
הקמת החווה הייתה במסגרת מפעל כפרי הנוער "יסודות" של הנוער הציוני, תנועת הנוער של המפלגה הפרוגרסיבית (שהפכה ב-1965 לתנועת ליברלים עצמאיים). שנים שימש בית התרבות של החווה כבית התרבות של הליברלים העצמאיים בירושלים. כיום (2010) כבר לא ניכר בחווה כל שיוך או זיקה למפלגה פוליטית, אך נותרה מחויבות לעקרונות של פלורליזם ושוויון.
לקריאה נוספת
- יובל לחווה: חוות הנוער הציוני 1949-1999
- משה קול, מסכת עליית הנוער, הוצאת מ' ניומן תשכ"א
- משה קול, נתיבות בחינוך ושיקום, מסדה, 1964
- זאב שיקלר, החינוך ליפה כיצד, הוצאת הסוכנות היהודית 1974
קישורים חיצוניים
- אתר חוות הנוער הציוני - ירושלים
- דף הפייסבוק הרשמי של חוות הנוער הציוני
- ערוץ היוטיוב הרשמי של חוות הנוער
- החווה שלנו - ספר לסיכום 60 השנים הראשונות של החווה
- חוות נוער ע"ש ישראל גולדשטיין, דבר, 3 בפברואר 1950
- תעודת פרס החינוך תשע"א בדף הפייסבוק של חוות הנוער הציוני.
הערות שוליים
- ^ חות לימוד ע"ש י. גולדשטיין, הבוקר, 24 בינואר 1950
