חושניה
 | |
| המסגד בחושניה | |
| מדינה |
 סוריה |
|---|---|
| שפה רשמית | ערבית |
| סיבת נטישה | מלחמת ששת הימים |
| תאריך נטישה | 10 ביוני 1967 |
| דת | אסלאם |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 2,015[1] (1967) |
| אזור זמן | UTC +2 |
|
(למפת אצבע הגליל רגילה)   חושניה | |
חושניה או ח'ושנייה (בערבית: الخشنية) הוא כפר צ'רקסי נטוש במרכז ברמת הגולן, אשר ננטש במהלך מלחמת ששת הימים.
היסטוריה
מקור השם חושניה אינו ידוע אך מוערך שהוא מגיע מהמילה ח'שן שמשמעה בערבית - קשה וזאת על שם האדמה הקשה והסלעית עליה בנוי הכפר.[2]
בשטחי הכפר והתל נמצאו כלי חרס מהתקופה הרומית, הביזנטית, הערבית והעות'מאנית, ישנה גם סברה שהכפר היה בעברו התיישבות יהודית כנראה בתקופת המשנה והתלמוד.
הכפר יושב על דרך עתיקה שהובילה בין דמשק לים התיכון, בחלקו הדרומי של הכפר קיים תל שבו נמצאו שרידי חאן מהמאה ה-8 לספירה.
את הכפר איכלסו בעיקר בני העם הצ'רקסי אשר איכלסו את רוב אזור קוניטרה ומרכז הגולן, אחרי שבסביבות 1880 הועתקו צ'רקסים רבים על ידי העות'מאנים לאזורי הגבול כדי ליצור חוצץ ולמנוע את התפשטות הבדואים.[3]
בסקירה של הכפר בשנת 1913 על ידי גוטליב שומאכר הוא מתאר את חושניה בתור הכפר הצ'רקסי הגדול ביותר ברמת הגולן, עם 300 בתים. לפי סקירתו, הכפר התחלק לשני חלקים; החלק הישן והחלק החדש שנבנה על גבעה מצפון, ביניהם עובר ערוץ נחל ובו מאגר מים הניזון ממעיינות באזור (ככל הנראה עין חושניה). לפי תיאורו של שומאכר, הבתים שנבנו בחלק הישן נבנו באופן "גרוע" ואילו אלו בחלק החדש נבנו מבזלת בין רחובות רחבים וישרים.[4]
מלחמת ששת הימים
במהלך קרבות הכיבוש של הרמה הסורית, כאשר הצבא הסורי בנסיגה מהרמה ונערך להגנה על דמשק, תושבי כפרים רבים נטשו את בתיהם. כך היה גם עם כ-2,000 תושבי חושניה. לאחר המלחמה הרס צה"ל את מרבית בתי הכפר. מסגד הכפר עומד לצד כביש 87, שלם יחסית מלבד הפינה הדרום מערבית שלו, אשר נפגעה במהלך הלחימה בכיסי התנגדות של הצבא הסורי כנגד הניסיון לא לפגוע במקומות קדושים.
|
.jpg)
מלחמת יום הכיפורים
ערך מורחב – הקרב על חושניה (1973)
במהלך קרבות הבלימה של מלחמת יום הכיפורים שימשו הריסות חושניה אחת הנקודות של הדרגים המשניים ללחימה (תאג"ד, חימוש וכדומה) של כוחות השריון והתותחנים בגזרה הדרומית בעיקרם חטיבה 188. בערב היום הראשון של הלחימה ב-6 באוקטובר 1973 הגיזרה הדרומית החלה להתפורר ובתוהו ובוהו שנוצר, נכבש אזור חושניה מבלי שהפיקוד או הכוחות בשטח ידעו זאת.[5] אזור חושניה והריסות הכפר שימשו נקודה אסטרטגית חשובה משום הישיבה על צומת צירי ההתקדמות וההגנה. ב-10 באוקטובר נכבש האזור מחדש על ידי כוחות המילואים של צה"ל.
מספר חודשים לאחר סיום המלחמה עברו המתיישבים של היישוב החדש קשת לאזור מחנה חושניה, שם ישבו כ-6 שנים, עד שעברו ליישוב הקבע הממוקם לא רחוק מחושניה.
חושניה כיום
מהכפר כיום נשארו לרוב מבני אבן שקרסו לכדי ערימות אבנים בין עצי אקליפטוס שמעטרים רבות מההתיישבויות ברמת הגולן. ניתן להגיע למקום בנסיעה על כביש 87 בין צומת קשת לצומת בשן כאשר הכביש מתעקל ועובר דרך הכפר הנטוש. שביל הגולן עובר בסמוך לחורבות הכפר.
גלריית תמונות
|
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חושניה |
הערות שוליים
- ^ יגאל קיפניס, המפה הישובית של הגולן ערב מלחמת ששת הימים
, קתדרה 116, 2000.
- ^ יהודה זיו, נופי גולן דרכים ואתרים, 1980.
- ^ זאב וילנאי, גולן וחרמון, הוצאת 'המקור', 1970.
- ^ גוטליב שומאכר, הגולן: סקר, תיאור ומיפוי, תרגום ועריכה משה הרטל, הוצאת אריאל, ירושלים, 1998.
- ^ אבירם ברקאי, על בלימה, הוצאת מעריב, 2009.
