צור באהר
 | |
| לב הכפר | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | ירושלים |
| שכונות נוספות בירושלים | |
צוּר באהִר (בערבית: صور باهر מבטאים: 'סוּר באהֶר' עם ס' נחצית) הוא כפר ערבי ושכונה במזרח ירושלים. השכונה קרובה לשכונות תלפיות מזרח, הר חומה וקיבוץ רמת רחל. הכפר סופח לשטח המוניציפלי של ירושלים לאחר מלחמת ששת הימים.
אטימולוגיה
פירוש שם הכפר הוא "גדר (או חומה) אדירה", אך לא ידוע על חומה גדולה כלשהי שהייתה במקום. לפיכך, ישנן פרשנויות שונות לשם ובהן:
- הכפר משמר בצורה משובשת את שמו של היישוב הקדום "צרע". בדרום הכפר אכן התגלו עקבות של יישוב נאוליתי.
- השם המקורי היה "ציר (סיר) באהר", שפירושו "סוד אדיר". על פי האמונה המוסלמית, כבש עומר בן אל-ח'טאב את ירושלים מדרום, ובמקומו של הכפר הסתודד עם חייליו כיצד לפרוץ אל העיר בצורה הטובה ביותר.
- השם המקורי היה "צורבא" שהוא כינוי בארמית למנהיג רוחני (ישנם כמעט 90 מופעים של המונח "צורבא מרבנן" בתלמוד הבבלי). בימי קדם ישב במקום "קדוש" נוצרי - צורבא - שאירח צליינים בדרכם מירושלים לבית לחם, שכן הכפר שוכן באמצע הדרך בין שתי ערים אלו.
תולדות הכפר
אזכור ראשון של הכפר מופיע במפקד של 1596 בו נמנו בכפר 29 ראשי משפחות. הגידולים העקיריים של תושבי הכפר, על פי המפקד, היו חיטה, שעורה, זיתים, פירות (כולל גפנים) ועזים ו/או דבורים[1].
בשנת 1926 הוקם הקיבוץ רמת רחל על אדמות שנרכשו מתושבי הכפר.
בעת מאורעות תרפ"ט הגנו תושבים מהכפר על פועלים יהודים שעבדו איתם ביחד במחצבה באזור. במשך מספר ימים הם החביאו אותם בבתיהם בכפר עד שחולצו בשלום חזרה לירושלים היהודית[2]. עם זאת, היו מתושבי הכפר בין העצורים לאחר המאורעות[3] ובעיתונות היהודית נטען שתושבי הכפר היו בין בוזזי תלפיות[4]. בחזרם מליווי היהודים לירושלים העברית נפגעו כמה מהמלווים מאש חיילים בריטיים בעקבות טעות בזיהוי[5] ובחיפוש של הצבא הבריטי בעקבות המאורעות היו מספר נפגעים[4] והמקום הוזכר בשנים שלאחר מכן על ידי הערבים בהזכירם את הקרבנות הערבים של המאורעות[6].
בתחילת מלחמת העצמאות נורו יריות מצור באחר לעבר שכונות יהודיות בדרום ירושלים[7][8]. לאחר המלחמה סופח הכפר לממלכה ההאשמית ככל יהודה ושומרון. עד 1967 נחשב צור באהר לכפר ולא נכלל בתחומה המוניציפלי של ירושלים[1].
לאחר מלחמת ששת הימים הורחבה שטחה של ירושלים כדי לכלול את כל השטח הבנוי של הכפר, אולם חלק מאדמותיו החקלאיות לא הוכללו בשטחה של ירושלים. במהלך השנים התפתח הכפר, בעיקר מזרחה, ובתים רבים נבנו בשטח שמחוץ לתחום העיר ירושלים, ביניהם בשכונת ואדי חומוס, שכונה בתוך צור באהר[9]. התרחבות צור באהר הביאה את בתיה עד אום טובא שמדרום לה[10], המהווה גם היא שכונה של ירושלים. באוגוסט 1970 הפקיעה ישראל 2,240 דונם ממערב ומצפון לכפר לצורך הקמת תלפיות מזרח[11][12]. בשנת 1985 ביקשו הקרן הקיימת לישראל ומינהל מקרקעי ישראל לטעת חורשה בין צור באהר ותלפיות מזרח על חלק מהאדמות שהופקעו. תושבי צור באהר נאבקו בכוונה זו וטענו שאין הגיון לטעת חורשה, במקום מטעי הזיתים שלהם, כדי ליצור לעיר ריאה ירוקה. במסגרת המאבק נעשו פעולות חבלה ולטענת הקרן הקיימת ניטעו עצי זית[13][14]. תושבים מתלפיות מזרח התגייסו לסייע לתושבי צור באהר והציעו לטעת עצי זית במקום עצי סרק ושכמחווה של שלום העצים יושכרו לתושבי הכפר במחיר סמלי. הפשרה התקבלה באופן חלקי, אולם עצי הזית שנטעו לא שרדו את השנה הראשונה. במהלך האינתיפאדה הראשונה הכפר היה יחסית פעיל בפעילות עוינת נגד ישראל[15].
בדצמבר 1995 פורסמה בילקוט הפרסומים תוכנית מתאר עבור שכונת צור באהר. בגלל התנגדויות רבות הטיפול בתוכנית התעכב במשך שנים רבות והגיעו לשלבי סיום בשנת 1999[16].
גדר ההפרדה תוכננה לחצות את הכפר ולחצוץ בין הבתים בתחומי ירושלים לבין אלו שמחוצה לה, אולם בעקבות עתירה לבג"ץ הסכימה המדינה להסיט את תוואי הגדר כך שכל השכונה כלולה בצד הישראלי של הגדר. בשנת 2005 הושג הסדר על פיו תושבי קבע המתגוררים בצור באהר מחוץ לתחום המוניציפלי של העיר ייחשבו כמי שחוק הביטוח הלאומי וחוק ביטוח בריאות ממלכתי חלים עליהם[17].
ב-2005 בוצע פרויקט ניקוי שדה מוקשים ירדני מהשכונה. הפרויקט בוצע על ידי עיריית ירושלים, בשיתוף פעולה עם צה"ל. בשטח שהתפנה נבנו בתי ספר.[18]
ב-2016 נחנך בשכונה גן שעשועים ראשון. הגן הוקם במימון בלגיה ובסיוע עיריית ירושלים אך ללא היתר בנייה.
הכפר כיום
בכפר מתגוררים כ-15,000 תושבים, מתוכם כ-1,300 בשכונת המשנה ואדי חומוס[19]. גדר ההפרדה עוברת דרומית ומזרחית לשטחי הכפר וכוללת אותו בשטח ירושלים. בשנת 2003 נחנכה דרך חדשה לכפר ולשכונת תלפיות מזרח, המובילה מאזור התעשייה תלפיות לשתי השכונות. כמו כן, גם דרך שמואל מאיר המחברת את שכונת חומת שמואל לדרך חברון, מקשרת את צור באהר למרכז ירושלים.
בכפר יש שתי מרפאות, ומרכז רפואי גדול השייך לשירותי בריאות כללית, 10 בתי ספר, שני בתי ספר חדשים נבנו על ידי העירייה, שני שלישים מילדי הכפר לומדים במערכת חינוך לא רשמית בשל המחסור בכיתות הלימוד בכפר, וכמו כן גם 9 גנים.
ממערב לכפר, במקום בו היה המוצב הירדני המכונה "הפעמון", הוקם גלעד לנופלים.
קישורים חיצוניים
- לילי גלילי, הראש בגדה והרגליים בירושלים, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2003
- מידע על אתר צור באהר, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Shaul Ephraim Cohen, The politics of planting, University of Chicago Press, 1993, pages 134-135
- ^ איך נצלו 4 פועלים יהודים, דבר, 2 בספטמבר 1929
- ^ ראשית פעולתו של בית הדין המיוחד בירושלים, דבר, 19 בספטמבר 1929
- ^ 4.0 4.1 שפטים בבוזזי תלפיות?, דבר, 18 בספטמבר 1929
- ^ לא ידוע מי הרג את חסידי צור באהיר, דבר, 26 בנובמבר 1929
- ^ יום אתמול בא"י, דבר, 24 באוגוסט 1931
- ^ צור בחר - קן של כנופיות, דבר, 16 בפברואר 1948
- ^ נהרג ביריות הצלפים, דבר, 17 בפברואר 1948
- ^ עע"ם 1966/09, סעיף 2
- ^ Shaul Ephraim Cohen, The politics of planting, University of Chicago Press, 1993, page 136
- ^ Shaul Ephraim Cohen, The politics of planting, University of Chicago Press, 1993, page 133
- ^ בג"ץ 704/85, יוסף עטון נגד משרד האוצר
- ^ התושבים טענו שהעצים נטעו כמה שנים קודם לכן
- ^ Shaul Ephraim Cohen, The politics of planting, University of Chicago Press, 1993, page 144
- ^ Shaul Ephraim Cohen, The politics of planting, University of Chicago Press, 1993, page 137, remark 11
- ^ בג"ץ 7562/98
- ^ עע"ם 1966/09, סעיף 3
- ^ בנצי טלפוס, פרויקט ניקוי המוקשים מצור באהר, באתר www.jmu.edu, 17 בספטמבר 2013 (באנגלית)
- ^ עע"ם 1966/09, סעיף 13
אחד המסגדים בכפר
שילוט ברחוב הראשי
