גרגרנית יוונית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף חילבה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןגרגרנית יוונית
גרגרנית יוונית
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: קטניתאים
משפחה: קטניות
תת־משפחה: פרפרניים
סוג: גרגרנית
מין: גרגרנית יוונית
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Trigonella foenum-graecum

גַּרְגְּרָנִית יְוָנִית (שם מדעי: Trigonella foenum-graecum) או גַּרְגְּרָנִית חִילְבָּה ובשמה העממי חִילְבָּה, היא מין צמח חד-שנתי מתת-משפחת הפרפרניים.

פרחי הצמח לבנים, הגבעולים זקופים ומעט שעירים, הזרעים צהובים ותרמיליהם מוארכים. סוג הגרגרנית כולל כ-130 מינים ומוצאו בדרום מזרח אירופה ובמערב אסיה. הגרגרנית היוונית נפוצה בעיקר במערב אסיה, בצפון אפריקה ובמזרח התיכון.

במקורות

הגרגרנית היוונית נזכרת כבר במקורות היהודיים על ידי חז"ל:[1][2]

תלתן של מעשר שני תאכל צמחונים

מעשר שני ב', ג'

כוונת המשנה, ככל הנראה, אינה לצמח התלתן הגדל כעשב בר בארץ, אלא לגרגרנית היוונית ששימשה כצמח מאכל.

רש"י מזהה את צמח החילבה עם צמח ה"רוביא" המשמש בסדר ליל ראש השנה, ובהתאם לשיטה זו נהוג אצל יהדות תימן להשתמש בה בסדר הסימנים[3].

רש"י במסכת ראש השנה[4] פירש: "התלתן – מין תבלין פיניגר"י" – גרגרנית יוונית (חילבה).
הרמב"ם בפירוש על המשנה מזהה את זה כחילבה מסכת כלאים פרק ב משנה ה: "ותלתן, "אלחלבא".

היסטוריה

עדויות על השימוש בצמח זה למטרות רפואיות מופיעות כבר במצרים העתיקה ובתרבויות קדומות נוספות כמו סין, בעיקר למטרות הגברת הפוריות הגברית, הורדת חום וריפוי בעיות בכליות, כמו גם בתקופות מאוחרות יותר ברפואה היוונית והרומאית.

בתקופת ימי הביניים, היה הצמח נפוץ כגידול חקלאי בארץ ישראל. אסף הרופא, כמו חז"ל, מזהה גם הוא את התלתן עם צמח הגרגרנית היוונית. על פי דבריו, הצמח משמש לריפוי שיעול ותחלואי ריאה שונים, לחימום כללי ואף לריפוי רעלים והכשות.

בזמננו, הצמח משמש ברפואה עממית לשימושים כללים שונים. הבדואים בנגב משתמשים בזרעי הגרגרנית לחיזוק נשים הרות והגברת יצור החלב לאחר הלידה, ריפוי כאבי בטן וטיפול בסכרת. פלחים ערביים, שבפיהם מכונה הצמח "חנדקוקא", עושים בו שימוש כצבע לאיפור, למאכל ולתבלין. ובאזורי עיראק ואיראן משמש הצמח אף לטיפול בבעיות לב ומעיים.

זרעי הגרגרנית היוונית, נקשרו למגפת ה-E.COLI אשר פגעה בעיקר בגרמניה והביאה ב-2011 למותם של 52 אנשים, ככל הנראה עקב משלוח זרעים נגוע שמקורו במצרים. [1](הקישור אינו פעיל, 21 בינואר 2018)

שימושים

לזרעי הגרגרנית היוונית שימוש קולינרי בעיקר במטבח התימני להכנת חילבה או כתבלין, והעלים משמשים כצמח מרפא.

במטבח

במטבח התימני ובמטבח הקוצ'יני משמש צמח החילבה להכנת רוטב המשמש כמעין מטבל. את הרוטב מכינים על ידי השריית גרעיני החילבה למשך לילה במים (נהוג להחליף את המים 2–3 פעמים). אחר-כך מסננים את הגרעינים ומכניסים לבלנדר ביחד עם כמון, שום ולימון יש המוסיפים גם פפריקה חריפה או סחוג ומקציפים עם קצת מים עד קבלת קציפה יציבה. את רוטב החילבה נהוג לאכול עם פיתה תימנית (סלוף) או עם לחוח ביחד עם מרק תימני, ישנם הנוהגים לאכול אותו כתוספת לג'חנון ולכובאנה.

Fenugreek seeds(মেথি).JPG

ניתן להכין מזרעי הצמח הטחונים תבלין המשמש בעיקר במטבח המזרחי להכנת מטבל חילבה, ומהווה חלק מתערובת הצמחים שמהם מכינים את תבלין הקארי ההודי. יחד עם מנגו, משמש צמח החילבה להכנת רוטב העמבה, ומעניק לו את ריחו וטעמו האופייניים.

כמו כן, משמשת החילבה אצל רבים, כשלב הראשוני להכנת 'סאמנה'. כאשר קולים את גרעיני החילבה ועליהם מניחים את החמאה ומבשלים אותה. צורת בישול זו נותנת ל'סאמנה' טעם עמוק וריח ייחודי.

במטבח הפרסי משמשים עלי הצמח כירק מאכל. שם מוכר הצמח בשם "שאנבאלילה" (شنبلیله) או לפעמים "שאמבאלילה".

הגרגרנית היוונית משמשת בהכנת תחליף זול לסירופ מייפל. ריח הגרגרנית, המופרש בזיעה ובשתן, מתואר בספרות הרפואית כריח מייפל.

ברפואה

זרעי הגרגרנית היוונית מכילים אלקלואידים שונים ובעיקר טריגונלין (Trigonelline). לטריגונלין טעם וריח ייחודיים, שהם המקור לריחו ולטעמו הייחודי של הצמח. כמו כן, מכיל הזרע ספונינים וסטרואידים בהם משתמשים לייצור תרופות, כמו גם פלבנואידים, שמנים ריחניים, חומצות אמינו חופשיות, ויטמינים (בעיקר A,B,C) ומינרלים כגון סידן וברזל.

בתקופה העתיקה שימשה הגרגרנית בתור צמח מרפא במצרים ובסין. בתקופה הקלאסית הופק מן הצמח סם להרגעת דלקות ונפיחויות. בימי הביניים השתמשו בצמח לחיזוק כללי, לפתיחת סתימות בדרכי השתן, להמסת אבנים בכליות ולטיפול בדלקת פרקים. כמו כן שימש הצמח לריפוי פצעים, מחלות עור ולשיפור מראה השיער. ברפואה העממית בימינו משמשים זרעי הצמח להרזיה, להורדת רמת הסוכר בדם וכסם משתן. שמן המופק מהזרעים משמש גם הוא להרזיה[8].

הגרגרנית עלולה לגרום לתופעות לוואי, ואף לתגובה אלרגית אצל אנשים מסוימים.

ראו גם

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גרגרנית יוונית בוויקישיתוף

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלתן הארגמן
  2. ^ חילבה - צמח מרפא קדום(הקישור אינו פעיל, 21 בינואר 2018)
  3. ^ יוסף קאפח, הליכות תימן, ירושלים, ה'תש"כ [1960], עמוד 12
  4. ^ מסכת ראש השנה דף יב עמוד ב, וכן בב"ק פא.
  5. ^ Jaipur Diabetes and Research Centre
  6. ^ Eur J Clin Nutr. 1990 Apr;44(4):301-6
  7. ^ J.Raju and D.Gupta Trigonella foenum graecum (fenugreek) seed powder improves glucose homeostasis
  8. ^ אפרים לב וזהר עמר, סממני המרפא המסורתיים בארץ ישראל, ירושלים, תשס"ב, עמ' 96.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0