חנה רחל מלודמיר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חנה רחל ורברמאכרכתיב יידי: ווערבערמאכער; תקס"ו, 1805 – כ"ב בתמוז תרמ"ח, 1 ביולי 1888) בת ר' מאניש, היתה אישה יהודייה שהשתייכה לתנועת החסידות ונהגה בגינוני אדמו"רות. נודעה גם בכינוי "די לאָדמירער מויד" (העלמה מלודמיר). [1]

ביוגרפיה

תולדות חייה ידועים בעיקר מתוך אגדות וסיפורי עם. חנה רחל נולדה בעיירה לודמיר שבאוקראינה והייתה בת יחידה להוריה. הוריה מתו בצעירותה והיא ירשה ממון רב מאביה שהיה סוחר. דבר זה העניק לה עצמאות כלכלית. בשלב מסוים החלה לנהוג באדמו"רות, ללמוד תורה, ואף לקבל בקשות מאנשים שפנו אליה - בעיקר בני המעמד הנמוך. בכספי הירושה מאביה בנתה בית כנסת שם למדה תורה במשך היום[2]. ההנהגה הדתית לא ראתה זאת בעין יפה והאדמו"ר רבי מרדכי מצ'רנוביל הורה לה לחדול ממנהגיה ולהתחתן. לפי חלק מהמסורות התארסה ואולי אף התחתנה, אך הקשר לא עלה יפה והיא נפרדה במהרה מבעלה. משגברו הרינונים אחריה עלתה לארץ ישראל, כנראה בערך בשנת 1860 (על רקע עליות אחרות של חסידים באותה תקופה).

בירושלים המשיכה חנה רחל לנהוג מנהגי אדמו"ר חסידי - התעטפה בטלית, הניחה תפילין, ערכה מדי שבת סעודה שלישית לחסידיה בביתה שבשכונת מאה שערים, לימדה תורה, אמרה מאמרי חסידות והעניקה ברכות. חנה רחל נהגה להתפלל עם נשים אחרות בכותל המערבי ובקבר רחל. לפי חלק מהעדויות אף עסקה בקבלה מעשית. נפטרה ככל הנראה בכ"ב בתמוז ה'תרמ"ח (1888) ונקברה בבית הקברות בהר הזיתים. יש הטוענים כי כינויה ניתן לה ככינוי גנאי על ידי מתנגדיה.[3]

דמותה בימינו

בשנים האחרונות הפכה דמותה לסמל בעיני תנועות המקדמות את מעמד האישה ביהדות. על חייה נערכו מספר מחקרים, ויוספה אבן שושן כתבה מחזה שהועלה בתיאטרון החאן ב-1997. לפי סברה מסוימת[דרושה הבהרה] חלק מהמוטיבים במחזה "הדיבוק" נלקחו מדמותה.

ועדת השמות בעיריית ירושלים החליטה לקרוא על שמה רחוב בעיר. בעקבות התנגדות החרדים לכינויה המקובל, נקבע ששם הרחוב יהיה "חנה רחל מלודמיר".שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: מבוגר= וגם בסיסי=.

לקריאה נוספת

  • נתנאל דויטש, The Maiden of Ludmir: A Jewish Holy Woman and Her World, University of California Press, 2003
  • יעל לוין, "נפש לחנה-רחל: תקס"ו-תרמ"ח (1888-1806)", הצופה, כ"ז בתמוז תשס"ד, 16 ביולי 2004, סופרים וספרים, עמ' 12.
  • יעל לוין, "אירועי יום השנה להסתלקותה של חנה-רחל ורברמאכר", מבוע מג (תשס"ה), עמ' 65–74.
  • מוריה תעסן מיכאלי, צדיקה מהאגדות, סגולה 74 (יולי 2016), עמ' 24–33.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ש. א. הורודצקי, החסידות והחסידים, ברלין: הוצאת "דביר" ירושלים, תרפ"ג, עמ' סט - עא. (בעברית)
  2. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה

    פרמטרי חובה [ 2 ] חסרים
    אברהם מאיר הברמן, ניצוצות גאולה, ‏[1], ירושלים תש"ט, עמ' 81, באתר אוצר החכמה
  3. ^ מאמרו של יאיר שלג באתר הארץ.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0