טבילה בשבת
טבילה בשבת הוא נידון הלכתי בגמרא ובפוסקים הכרוך במספר סוגיות הלכתיות שונות, כגון תיקון מנא, איסור רחיצה בשבת, חשש מסחיטה, טלטול המים שעל גופו ועוד. נידונים אלו נוגעים הן לטבילת אדם טמא או טבילת גר והן לטבילת כלים טמאים או כלים חדשים שנקנו מגוי.
על פי האר"י צריך לטבול בשבת בבוקר כמו שטובלים בכניסת השבת, משום שקדושת יום השבת מעולה משל ליל שבת.
הנידונים בסוגיות הגמרא
גזירת רחיצה בחמין
ערך מורחב – רחיצה בשבת
טבילה במים חמים
חכמים גזרו[1] על רחיצה במים חמים בשבת והתירו רחיצה רק במים קרים, ונחלקו בזה הפוסקים לדעת החכם צבי[2] והחיי אדם[3] איסור זה חל גם על טבילה, ולכן מותר לטבול רק במים פושרים ולא בחמים, ואילו לדעת הקרבן נתנאל[4] טבילה אינה בכלל גזירת רחיצה, והמשנה ברורה כתב שבשעת הדחק יש לסמוך על הקרבן נתנאל.
למעשה רוב הפוסקים אוסרים לטבול בחמין, ויש שהתירו בדוחק בימי החורף לנשים, או לגברים למי שנוהג תמיד בטבילת עזרא[5]. אולם כיום יש שנהגו להקל בזה, ויש שהורו לנשים לטבול בבין השמשות אם אין מקווה פושר[6].
טבילה במים פושרים
האשכנזים נוהגים להחמיר לא לרחוץ אפילו במים קרים[7], שמא יסחוט את שערותיו, וכן מפני החשש שמא יטלטל את המים שעל גופו, ויעבור על איסור טלטול ארבע אמות בכרמלית[8], אלא שטבילה של מצווה בוודאי אינה בכלל חומרה זו[9].
איסור טבילת כלים בשבת
במשנה במסכת ביצה[10] נחלקו בית שמאי ובית הלל האם מותר לטבול בשבת, לפי בית שמאי מותר לטבול גם כלים טמאים וגם אדם טמא, ולפי בית הלל אסור לטבול כלי טמא בשבת ורק אדם מותר לטבול בשבת, ונחלקו האמוראים[11] בטעם האיסור:
- לפי רבה הדבר אסור משום טלטול - גזירה שמא יטלנו ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים[12].
- לפי רב יוסף הסיבה היא סחיטה - גזירה שמא יטבול בגד ואז ישנו חשש שמא יסחוט.
- לפי רב ביבי חכמים אסרו זאת מחשש שהיה - שמא ידחה את הטבילה ליום המנוחה שאז הוא פנוי ממלאכתו, ובינתיים יכשל ויאכל בו תרומה.
- לפי רבא טעם הדבר מפני תיקון מנא - שנראה כמתקן כלי.
הגמרא מבארת שבטבילת אדם אין חשש שנראה כמתקן משום ש"נראה כמיקר," כלומר, שהדבר נראה יותר כרחיצה בעלמא.
טבילת אדם טמא
לפי האמור עד כאן מותר לאשה לטבול טבילת נידה בשבת, וכל שכן טבילת גברים צריכה להיות מותרת שהרי אין הטבילה מתירה ומתקנת כלום, ואינה אלא לתוספת קדושה ואינה חובה, וכך פסק השולחן ערוך[13] להלכה.
וכתבו הפוסקים שלבני אשכנז האוסרים רחיצה בשבת גם במים קרים, עדיין יש מקום לאסור גם טבילת אדם בשבת שהרי שוב אין את ההיתר שהוזכר בגמרא ש"נראה כמיקר", שהרי אין רוחצים בשבת כלל, ובהכרח נראה כמתקן כלי, ואמנם טבילת אשה להתירה לבעלה היא מצווה ולכן אין להחמיר בזה, ואמנם כתב הרמ"א[14] שאם אין בעלה בעיר אסורה לטבול בשבת, וכן אם אין הטבילה בזמנה יש שנהגו להחמיר שלא לטבול בשבת.
טבילת עזרא
ערך מורחב – טבילת עזרא
וחלקו הפוסקים האם בעל קרי הטובל משום טבילת עזרא מותר לטבול בשבת. רוב הפוסקים[15] מתירים משום שאין כאן מתקן מנא, שהרי בטלו את טבילת עזרא, וטומאה וטהרה אינה נוהגות בזמנינו. והגר"א אוסר משום שטומאת קרי היא מדאורייתא, ונחשב כמתקן מנא[16], המשנה ברורה נוטה להחמיר, אלא שכתב שאין למחות ביד המקילים, וכתב שיש יותר סברא להתיר באופן שנטמא היום[17], שלא היה יכול לטבול לפני שבת.
למעשה כיום רבים נוהגים לטבול בשבת טבילת עזרא, במיוחד בקרב חסידים, וכן נהגו כמה מגדולי הפוסקים[18], אמנם החזון איש, על אף שנטה להחמיר לנהוג בטבילת עזרא בימי החול, לא התיר לטבול בשבת[19].
טבילה לתוספת קדושה
על פי האר"י יש לטבול בשבת בבוקר כמו בכניסת השבת, בגלל תוספת הקדושה שיש ביום השבת יותר בליל שבת, וכך כתב רבי חיים ויטאל בשער הכוונות:
כי כדמיון מה שביארנו לעיל שצריך לטבול בכל ערב שבת להפריש מן החול לשבת -- כן צריך עתה טבילה אחרת; כי הפרש גדול יש בין קדושת ליל שבת לקדושת יום שבת שהוא קדושה יתירה.
— שער הכוונות דרושי השבת
בטבילה זו מעיקר הדין אין בה חשש, משום שאינה מתקנת כלום, ואינה אלא למעליותא, אולם כתבו כמה פוסקים[20] שיש להחמיר בזה משום חשש סחיטה, למעשה הרבה מקילים בזה, וכך נוהגים רבים ובתוכם כל קהילות החסידים.
טבילת כלים
כלים טמאים
כמו ברוב המחלוקות הלכה כבית הלל, ולכן אסור בשבת לטבול כלים שנטמאו כדי לטהרם, ולגבי טעם האיסור נחלקו הראשונים איזה מהם נוקטים להלכה[21], הרי"ף הביא רק את טעמם של רב יוסף ורב ביבי[22], (סחיטה ושהיה) והרא"ש סובר שהלכה כרבה ורבא, (טלטול ותיקון מנא). לפי כל השיטות מותר לטבול כלי שנטמא בולד הטומאה, שאינו טמא מן התורה[23]. וכן מותר לטבול ביום טוב כלי שנטמא בו ביום, משום שטומאה בחג היא דבר שאינו שכיח ובדבר שלא שכיח לא גזרו רבנן.
ישנו פתרון הלכתי למי שלא טבל את כליו לפני שבת, שישתמש בכלי זה למילוי מים מהמקווה לצרכיו וכך ממילא יטהר הכלי, ואינו נראה כמתקן. וכן התירו לנידה שגם בגדיה טמאים ואין לה בגדים אחרים, שיכולה לטבול בבגדיה, ויטהרו ממילא, ומאידך לא התירו בשבת להערים לטהר מים על ידי השקה בכלי טמא כדי שיטהר הכלי אגב המים[24], וביום טוב מותר.
כלים חדשים שנקנו מגוי

המשנה האוסרת טבילת כלים דנה לגבי כלים טמאים שרוצה לטהרם על ידי טבילה, ולעניין זה הובאו בגמ' ארבע הסיבות לאסור, טלטול, שהיה, סחיטה ותיקון, אבל בכלים חדשים שטעונים טבילה מפני שנקנו מגוי אין איסור "סחיטה", וכן אין חשש "שהיה", שהרי הם אינם בהכרח טמאים, ואמנם עדיין יש חשש משום "טלטול" ו"תיקון מנא".
ולכן לפי הרי"ף שנקט להלכה שהאיסור הוא בגלל סחיטה או שהיה, מותר לטבול כלים חדשים בשבת, אבל לפי הרא"ש שהסיבה לאסור טבילת כלים היא בגלל תיקון או טלטול, גם טבילת כלים חדשים אסורה בשבת.
השולחן ערוך[25] הביא את שתי השיטות ונוטה להקל, וכתב שירא שמים יחמיר ויקנה את הכלי לגוי וכך יפטר הכלי מדין טבילה, והרמ"א כותב שיכול להטביל את הכלי על ידי הערמה, כלומר שישתמש בכלי זה למילוי מים מהמקווה לצרכיו, וממילא יהיה הכלי טבול, ואז אינו נראה כמתקן.
טבילת גר
נחלקו התנאים[26] האם מותר להטביל גר בשבת, לפי רבי יהודה מותר ולפי רבי יוסי אסור, הגמרא תולה את המחלוקת בשאלה האם בשביל גיור צריך גם מילה וגם טבילה או שמספיק אחד מהם, לפי רבי יהודה מספיקה המילה ולכן אין הטבילה חלק עיקרי בתהליך הגיור, ולפי רבי יוסי מילה וטבילה שניהם חלק מתהליך הגיור ולכן אסור להטביל לצורך גיור בשבת.
להלכה נפסק לאיסור כרבי יוסי[27], בטעם האיסור נחלקו הראשונים, לפי התוספות[28]האיסור משום שנראה כמתקן כלי, וכאן אין את ההיתר של נראה כמיקר, משום שלפי ההלכה צריך שיהיו שני תלמידי חכמים בשעת הטבילה שילמדו אותו את עיקרי הדת[29], ולכן ניכר לכולם שיש כאן טבילה לגיור. לפי הרמב"ם[30] טעם האיסור הוא משום שגיור נחשב למעשה בית דין[31], ואין דנים דין בשבת.
מומר שחזר ליהדותו וחייב בטבילה מדרבנן[32] לחומרא, מותר לטבול בשבת[33], שהרי הוא יהודי לכל דבר ועניין, ואין הטבילה אלא מדרבנן משום תשובה[34].
טלטול המים
הטובל בנהר בשבת צריך להיזהר לא ללכת מהמקום לפני שניגב את כל המים שעל גופו[35], כדי שלא יעבור על איסור טלטול, דין זה הוא ייחודי לטובל, ומשום גזירת חכמים, שהרי טלטול זה אינו כדרך הוצאה, ואמנם מי שירדו עליו גשמים מותר לו ללכת לביתו אפילו שיש על גופו מים, ואינו חושש לאיסור טלטול[36].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- העצוֹת לשימוש בכלי הטעון טבילה – בשבת, באתר דרשו.
- דיני רחיצה וטבילה בשבת, באתר הרב מרדכי אליהו.
- הרב ברוך גיגי, טבילת כלים מטומאה בשבת וביום טוב, באתר תורת הר עציון.
| דיני טבילה ומקווה | ||
|---|---|---|
| טבילות | טבילת הטמאים • טבילת נידה • טבילת כלים • טבילת עזרא | |
| דיני טבילה | טבילה בזמנה מצווה • חציצה • חפיפה • בלנית • ברכת הטבילה • טובל ושרץ בידו • טבול יום • טבילה בשבת | |
| מקוואות | מקווה • מעיין • בור על גבי בור • ים הנחושת • השקה • זריעה • המשכה • נתן סאה ונטל סאה • זוחלין • מים שאובים • מי גבאים • ניצוק • קטפרס • טיט הנרוק • הווייתו על ידי טהרה • תקנת המקוואות של בעל התניא • משקה טופח • מסכת מקואות • תפיסת ידי אדם | |
הערות שוליים
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף מ' עמוד א'
- ↑ בשו"ת חכם צבי סימן י"א
- ↑ הובא במשנה ברורה, סימן שכ"ו, סעיף קטן ז'
- ↑ על הרא"ש שבת פרק ב' סימן כ"ב
- ↑ שו"ת שבט הלוי כרך ה' או"ח סימן מ"ד
- ↑ ובלבד שלא תחזור לביתה עד הלילה
- ↑ הובא בתרומת הדשן ח"א סימן רנ"ה.
- ↑ מהרי"ל, הובא במגן אברהם, אורח חיים, סימן שכ"ו, סעיף קטן ח'.
- ↑ אלא שעל פי זה חוזרת הטענה של נראה כמתקן, שמפני שאסור לרחוץ בשבת אפילו בצוננים הרי שוב אינו נראה כמיקר וכדלהלן.
- ↑ פרק ב', משניות ב'–ג'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף י"ח עמוד א'
- ↑ וביו"ט שאין איסור טלטול גזרו אטו שבת
- ↑ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן שכ"ו, סעיף ח'
- ↑ יורה דעה, סימן קצ"ז, סעיף ב' על פי תרומת הדשן סימן רנ"ה, ומהרי"ל.
- ↑ עולת שבת, אליה רבה, תוספת שבת, שלחן עצי שיטים. הובאו בביאור הלכה, אורח חיים, סימן שכ"ו, סעיף ח'
- ↑ התבארו דבריו בביאור הלכה סימן שכ"ו
- ↑ וכך נקט להלכה הגרי"ש אלישיב בקובץ תשובות ח"א סימן ל"ט, שאם נטמא בשבת יטבול. וכך כתב בשבט הלוי ח"ו או"ח סי' כ"ב, שכיוון שיש בזה גם סרך מצווה, אין להחמיר בזה. ובפרט שליח ציבור שלא יתפלל בלי לטבול לקריו (שבה"ל שם)
- ↑ כך נהגו: א. החפץ חיים - בשו"ת תשובות והנהגות לרבי משה שטרנבוך (ח"ב סימן ר') מביא עדות נאמנה על כך. וכך כתב גם רבי זליג בענגיס בספר מי הדעת (עמוד צ"ו) ב. רבי חיים עוזר - הובא במי הדעת שם. ד. הסטייפלר - אורחות רבינו ח"א עמוד קנ"ב-קנ"ג
- ↑ מעשה רב אות קנ"ה
- ↑ ביאור הלכה, אורח חיים, סימן שכ"ו, סעיף ח'
- ↑ ונפק"מ לכלים חדשים כדלקמן
- ↑ דף י' ע"א בדפי הר"ף.
- ↑ ולא רצו לגזור אטו אב הטומאה משום שכלי זה מטמא רק תרומה של כהנים וכהנים לא יכשלו באיסור סחיטה או שטלטול שהרי כהנים זריזים הם.
- ↑ תוספות מבארים את החילוק, שכדי לטבול כלי אגב מימיו צריך הכלי להיות מלא על גדותיו ובכך ניכר שהוא מתכווין לתקנו
- ↑ אורח חיים, סימן שכ"ג, סעיף ז'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף מ"ו עמוד ב'
- ↑ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רס"ח, סעיף ד'
- ↑ ד"ה תקוני גברא
- ↑ מסכת יבמות, דף מ"ז עמוד ב'
- ↑ הלכות איסורי ביאה, פרק י"ג, הלכה ו'
- ↑ נלמד מהפסוק: "תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם" (ספר במדבר, פרק ט"ו, פסוק ט"ז ולכן גיור נעשה בפני שלשה דיינים, ולכן גם אין מטבילים גר בלילה
- ↑ רמ"א, יורה דעה, סימן רס"ח, סעיף י"ב
- ↑ מגן אברהם, אורח חיים, סימן רס"ח, סעיף קטן ח'
- ↑ גם עבד שהוטבל לשם עבדות והשתחרר, מותר לו לטבול בשבת ליהדותו, שאין טבילתו חיוב גמור אלא חומרא מדרבנן
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קמ"א עמוד א' וכן נפסק בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן שכ"ו, סעיף ז'
- ↑ לפי הבית יוסף, משום שבטובל יש על גופו ריבוי מים, ובגשם פחות מים. לפי הטורי זהב, משום שלא גזרו במקרה שאין לו פתרון ולא יכול היה להימנע מזה כמו באדם שהולך בגשם ונרטב.