טיוטה:הרב משה טורק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Crystal Clear app help index.svg
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הרב משה טורק (כ"ז בתמוז ה'תרפ"א - י"ח כסלו ה'תשפ"א), היה מחשובי וזקני המחנכים ומעמודי הצדקה והחסד בבני-ברק.

ביוגרפיה

רבי משה טורק

הרב טורק נולד בכ"ז בתמוז ה'תרפ"א, להוריו: רבי דוב ופראדיל טורק בעיר פרשבורג בצ'כוסלובקיה. בילדותו למד בתלמוד תורה ובישיבה קטנה 'יסודי התורה' בעיר. וזכה לקרבתו של רב הקהילה החרדית - רבי עקיבא סופר בעל ה'דעת סופר', ובנו רבי אברהם שמואל בנימין סופר, בעל ה'חשב סופר'.

הספר "לדמותו של מחנך"

בהגיעו לגיל שש עשרה הלך ללמוד בישיבת שוראן, מהישיבות הגדולות בהונגריה, אשר עמדה בראשותו של רבי מאיר לייב פרייא, רבה של העיר שוראן. ראש הישיבה קיבלו לישיבה: "בגלל יחוסו העצמי" [1]. הוא התמסר לרבו בכל לב ונפש, ובתחילת הפרעות, בטרום מלחמת העולם השנייה, אף סיכן את עצמו, כדי להשיג אתרוג עבור רבו לחג הסוכות.

ביום י"ט בתמוז ה'תרצ"ט נמלט מאירופה באמצעות אונייה קטנה שעמדה בגדות נהר דונה, בהמשך הצטרף לאוניית המעפילים 'נעמי יוליה', שנכנסה לארץ ישראל באופן בלתי-ליגאלי, לפני כן שהה באונייה בים במשך כחודשיים, ורק לקראת חג הסוכות ה'ת"ש, זכה להניח כפות רגליו על אדמת ארץ הקודש לראשונה בחייו, בתחילה היה כלוא במשך כחודש במחנה המעצר הבריטי 'סירפד', שם קיים תורה ומצוות במסירות נפש. לאחר שחרורו בחודש חשוון ה'ת"ש, נכנס ללמוד בישיבת 'פליטת סופרים' שע"י ישיבת 'היכל התלמוד' בתל-אביב, שם דבק בראשי הישיבה: רבי חיים זאב פינקל, רבי טוביה ליסיצין ורבי יוסף פרבר. בנוסף זכה לקבל מחכמתם ומשנתם של גדולי המוסר בדור ההוא: רבי יצחק אייזיק שר, רבי אבא גרוסברד, רבי אליהו דושניצר, רבי יחזקאל סרנא, רבי יוסף זאב ליפוביץ ועוד.

בשנת ה'תש"ב החל לחנך בישיבה לצעירים 'אור התלמוד' בתל-אביב, שם למד באופן פרטי בין היתר עם שנים מחשובי תלמידי הישיבה: הרב ברוך דב פוברסקי, לימים ראש ישיבת פוניבז', ורבי אריה פינקל, אשר שימש עד לפטירתו כראש ישיבת מיר ברכפלד. כן השפיע במסגרת תנועת הנוער האגודתי צא"י, וקירב בחורים רבים לתורה ויראת שמים.

בשלהי שנת ה'תש"ה נישא לטשרנא בת הרב דוד שלזינגר, מחשובי הנגידים ואנשי-החסד בוינה שעלה ארצה בתחילת המלחמה, חתנו של הרב יעקב רוזנהיים, נשיא תנועת 'אגודת ישראל' העולמית. השדכן היה אח הכלה, הרב אליקים שלזינגר, לימים ראש ישיבת 'הרמה' בלונדון.

לאחר נישואיו נכנס ללמוד ב'כולל חזון איש', ונמנה בין הגרעין הראשוני של מקימי הכולל בכולל למד בחברותא עם רבי רבי שאול ברזם, חתנו של רבי רבי יעקב ישראל קניבסקי, ועם רבי מיכל יהודה ליפקוביץ, לימים ראש ישיבת פוניבז' לצעירים.

בשנת ה'תש"ו החל לשמש כמלמד בבית ספר 'יסודי התורה' בתל-אביב, בברכתו ובעידודו של ה'חזון איש', שאף שלח אליו תלמיד מבני ברק ללמוד בכיתתו באמרו "כי אצלו אפשר לקבל יראת שמים". בחודש אלול תשכ"ג מונה לעמוד בראשות בית הספר כמנהל, כממלא מקומו של רבי שרגא סיני, מייסד הת"ת. רבי משה נשא בתפקיד המנהל עד יציאתו לפנסיה בשנת תשמ"ט.

זכה לחנך אלפי תלמידים במשך השנים, שראו בו דמות נערצת ומודל לחיקוי. ברבות הימים קנה מקומו כאחד מותיקי וזקני המחנכים, שרכשו מיומנות וניסיון רב בתחום הרבצת התורה והעמדת תלמידים, וביתו הפך לתל-תלפיות להמוני שואלים שבאו לשאול בעצתו בתחום החינוך. הוא עמד בראשות ועדות חינוך, וכיתת רגליים עד גיל זקנה ושיבה להכשיר הורים ומורים בתחום. רבי ישראל זאב גוסטמאן ששוחח איתו פעם בחינוך, הגדירו אחר-כך: "גדול הדור בענייני חינוך"[2]. רבי אלעזר מנחם שך היה שולח מחנכים להתייעץ איתו - "כי הוא מוסמך מה'חזון איש' בענייני חינוך" [3].

פעל רבות למען חיזוק גדרי הדת והצניעות בבני-ברק, ועסק בהשכנת שלום בית בין זוגות ששיחרו לפתחו. בביתו גדלו עשרות בני ובנות נוער במשך השנים בנסיבות שונות, והוא שימש להם כאב רחום' השיא וכלכל אותם ודאג לכל מחסורם כבני משפחה ממש. רבי שמואל רוזובסקי, ראש ישיבת פוניבז', כשעבר פעם על יד ביתו אמר למלווהו: "על הבית הזה של הרב טורק ניתן לומר - בית צדיקים יעמוד"[4].

בעשרים השנים האחרונות לחייו התעוור לגמרי ועבר להתגורר בבית חתנו - הרב שמחה אהרן בלוי, אך למרות זאת המשיך בסדר יומו בגבורה ובחריצות. הרצה שיחות שבועיות בתלמוד-התורה המרכזיים בבני-ברק: 'באר יהושע', אור זורח', 'תורה תמימה', 'שתילי זיתים' ועוד. שמחת החיים שלו עמדה בעינה עד יומו האחרון.

נפטר בי"ח כסלו ה'תשפ"א ונטמן בבית החיים פוניבז', סמוך ונראה לקברם של הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן והרב ניסים קרליץ.

צאצאיו

לקריאה נוספת

  • בנימין גינזבורג, לדמותו של מחנך, קורות חייו של הרב משה טורק, פועלו החינוכי, עצות והדרכות חינוכיות, תשפ"ג.
  1. ^ מפי בנו רבי יצחק פרייא
  2. ^ מפי בנו רבי אליעזר טורק
  3. ^ מפי רבי אברהם ישראל גומבו
  4. ^ מפי רבי משה מרדכי שולזינגר