רבי שאול ברזם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי שאול ברזם
הרב שאול ברזם.png
לידה ה'תרפ"ו
הולנדהולנד הולנד
פטירה ו' באייר ה'תשכ"ד (בגיל 38 בערך)
תאריך עלייה ח' בתמוז ה'תש"ה
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום מגורים בני ברק
מקום פעילות בני ברק
השתייכות ליטאי
תחומי עיסוק מגיד שיעור
מעסיק ישיבת ויז'ניץ, ישיבת פוניביז' לצעירים
רבותיו החזון איש, רבי שלמה זלמן אוירבך, רבי אהרן כהן, רבי משה חברוני, רבי יחזקאל סרנא
תלמידיו רבי ראובן קרלנשטיין, רבי מרדכי שלמה שטיינמץ
חיבוריו זכרון שאול
בת זוג יוספה
אב משה
צאצאים רבי משה ברזם
חותנים רבי יעקב ישראל קניבסקי - הסטייפלער

רבי שאול ברזם (ה'תרפ"ו, 1926 - ו' באייר ה'תשכ"ד, 18 באפריל 1964[1]) היה תלמיד חכם ליטאי, חתנו של הסטייפלער ומתלמידי החזון איש. כיהן כר"מ בישיבת ויז'ניץ.

קורות חייו

נולד בהולנד לרבי משה ברזם,[2] מצאצאי רבי זכריה מנדל בן אריה לייב בעל ה"באר היטב".

בתקופת מלחמת העולם השנייה ברח לצרפת ולאחר מכן לשווייץ, משם עלה בשנת ה'תש"ה לארץ ישראל, יחד עם הרב שטינמן[3]. הסוכנות שיבצה אותו לעבודה בקיבוץ טירת צבי, הוא למד כחמש שנים[4] בישיבת חברון,[5] בה התקרב לראשי הישיבה רבי יחזקאל סרנא, רבי אהרן כהן ורבי משה חברוני, וכן היה מקורב לרבי שלמה זלמן אויערבאך ואף שמע ממנו שיעורים בסדר זרעים. במקביל, הצטרף לחיל השדה של ההגנה ועסק בהגנה על שכונת נווה יעקב. במסגרת תפקידו פיקד על תקיפת מפקדה ערבית בשכונת רוממה בליל שבת.[6]

היה מקורב לחזון איש, שבעצת רבי אברהם פרבשטיין שידך לו את בתו של רבי יעקב ישראל קניבסקי, יוספה.[7] חתונתם התקיימה באדר תש"י[8] על גג ביתו של החזון איש. לאחר נישואיו למד בכולל חזון איש, שם למד חברותא עם הרב יצחק גרודז'ינסקי, הרב עמרם רוח[9] והרב שאול ברייש.

שימש כמגיד שיעור בישיבת ויז'ניץ יחד עם רבי ניסים קרליץ ורבי גדליה נדל. בשנת ה'תשכ"ג סולק מהישיבה, בעקבות פרשיית קבוצת הנידחים.

הגיה את ספר "שונה הלכות" של גיסו רבי חיים קניבסקי ושל רבי אלעזר צדוק טורצ'ין. והיה מראשי וועד החינוך בית יעקב בני ברק. היה הראשון שעורר את החשש שכנימות המגן על פירות ההדר הן חרקים ואסורים באכילה. בהיותו בשטרסבורג הוא ביקש מאנטומולוג מקומי לברר את העניין, ולבקשתו הוא כתב קונטרס בו הוכיח שהכנימות אסורות באכילה.[10]

חלה בסרטן[דרושה הבהרה], ונפטר במרכז הרפואי רמב"ם שבחיפה בליל שבת ו' באייר תשכ"ד בגיל 38.

לאחר פטירת הרב ברזם, נתן הסטייפלר לבתו - אלמנת רבי שאול ברזם את הבלעדיות על הפצת הספר "קהילות יעקב" בכדי לשמש לה מקור פרנסה באלמנותה[11]. כמו כן עבר הסטייפלר לגור ליד משפחת היתומים כדי לשמש להם כאב.

השאיר אחריו כתבים רבים שנסדרו על ידי בני משפחתו בספר "זיכרון שאול" על הש"ס.

משפחתו

מתלמידיו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בית הדין הרבני האזורי בתל אביב יפו, הצופה, 10 במאי 1964
  2. ^ פירוש השם הוא בר זכריה מנדיל, מתוך הקדמת הסטייפלר לספרו זכרון שאול
  3. ^ יוסף גליק, נחשף המסמך ההיסטורי של הגעת הגראי"ל שטיינמן ורעייתו לארץ, באתר בחדרי חרדים, 8 באוגוסט 2017
  4. ^ רבי יעקב ישראל קניבסקי, הקדמה לספר זכרון שאול, עמ' 4, באתר היברובוקס
  5. ^ מוסף חג יתד נאמן סוכות תשפ"א עמוד 92-93.
  6. ^ הרב שלמה קוק, זכרון להולכים, הצופה, 26 באפריל 1964
  7. ^ תעודת הנישואין באתר קדם
  8. ^ תעודת נישואין של רבי שאול ברזם עם בתו של ה"סטייפלער" - עם חתימת הסטייפעלר - פתח תקוה, תש"י, באתר קדם.
  9. ^ רב קהילת 'מסילת ישרים' במודיעין עלית
  10. ^ רבי יעקב ישראל קניבסקי, הקדמה לספר זכרון שאול, עמ' 6, באתר היברובוקס
  11. ^ רבי יעקב ישראל קניבסקי, באתר האינצידקלומדיה להנצחת הצדיקים