טיוטה:יד עזרה
 | |
| פעילות | עמותת חסד, קרן צדקה וסיוע לנזקקים |
|---|---|
| התאגדות | עמותה |
| מדינה |
 ישראל |
| תקופת הפעילות | 1982–הווה (כ־43 שנים) |
מוסדות יד עזרה הם מערך מוסדות חסד וקהילה שהוקמו על ידי רבי אשר פריינד בשנות ה־60 בירושלים, והפכו לעמותה רשמית בשנות ה־80. המוסדות עוסקים בתחומי סיוע רפואי, שיקום, חינוך, מזון, דיור, שמחות וגמילות חסדים. בניגוד לעמותות חסד רגילות, מוסדות יד עזרה התנהלו כקהילה של ממש, עם ליווי רוחני והפעלה אישית על ידי תלמידי רבי אשר פריינד, שכונו בפיו "החברותא".
גופים נלווים
תחת "יד עזרה" פעלו גופים עצמאיים שהוקמו על ידי הרב פריינד, והיו חלק בלתי נפרד מהמערכת:
- אור ירושלים – מסגרת שיקומית וחינוכית הכוללת ישיבה לבני נוער, מרכזי תעסוקה שיקומיים לפגועי נפש, תלמוד תורה, גני ילדים ומעונות.
- ילדי זהבה – רשת מעונות וגני ילדים.
- מעון צביה – בית החלמה ליולדות בירושלים.
- הוד והדר – שלושה אולמי שמחות בבני ברק שפעלו במחיר הקרן.
היסטוריה
הרב אשר פריינד החל את פעולתו החברתית בצעירותו בירושלים, כשהיה אוסף בשוק מחנה יהודה ירקות ופירות שהושלכו, ממיין ומחלקם לנזקקים. הסוחרים החלו לתרום לו סחורה איכותית יותר, ועם הזמן הפעילות התרחבה. בשנות ה־60 ייסד את מוסדות "יד עזרה", שהתמסדו כעמותה בשנות ה־80.
תחומי פעילות
חלוקת מזון
- חלוקה שבועית לשבת – מאות משפחות קיבלו חבילות מזון מדי שבוע, במשלוחים שקטים לשמירה על כבודם.
- מטבחי חסד – פעלו בבני ברק ובירושלים; סיפקו אוכל למשפחות, לילדי מעונות ולאולמות שמחות. המטבח בירושלים פעיל עד היום.
- קמחא דפסחא – חלוקת מזון ובגדים ליותר מ־7,000 משפחות ב־15 מוקדים ברחבי הארץ.
- מוקדי תוצרת חקלאית – שבעה מוקדים לחלוקת עודפי פירות וירקות שיועדו להשמדה, במחיר סמלי.
צרכניות חסד
מוסדות יד עזרה הפעילו רשת צרכניות מזון בערים שונות בישראל, בהן נמכרו מוצרים בסיסיים במחירי עלות. הרשת כללה סניפים בבני ברק, ירושלים, נתניה, בת ים, פתח תקווה, זכרון יעקב, רחובות ובאר שבע.
הצרכניות פעלו תחת המודל של "חנות ללא רווח", ונועדו להקל על משפחות במצוקה כלכלית. הרעיון אומץ גם על ידי עיריית מרסיי שבצרפת[1].
רפואה
- מרפאות שיניים מוזלות – רשת בירושלים שהנגישה טיפולי שיניים למעוטי יכולת.
שיקום תעסוקתי
במסגרת "אור ירושלים" פעלו מסגרות שיקומיות לפגועי נפש בתחומים:
- בית דפוס
- מתפרה
- נגרייה
- מסגרייה
- סיידות
- מטבח
- בית אריזה
חינוך וילדים
- מעונות יום – 11 מעונות שבהם שהו מעל 600 ילדים, במחיר מוזל.
- ישיבת תורה וחסד אור ירושלים – לנערים שלא התאימו למסגרות רגילות, עם ליווי רגשי ולימודי.
שמחות
- אולמות הוד והדר – שלושה אולמות שמחות שפעלו במחיר הקרן.
דיור
- קריית יד עזרה – פרויקט דיור מוזל בשכונת רמות בירושלים, מעל לחמישים דירות עבור מחוסרי דיור, בשכירות מינימלית.
גמ"ח
- קרנות הלוואה ללא ריבית – ניתנו לנזקקים כחלק ממערך התמיכה של המוסדות.
הקהילה "יד עזרה"
המוסדות לוו בקהילה פעילה שנקראה אף היא "יד עזרה", אותה כינה רבי אשר פריינד "החברותא". הקהילה כללה תלמידים, משפחות ומתנדבים שהפעילו את המוסדות בשילוב של חיים קהילתיים, חסד יומיומי ולימוד תורני, תוך מתן דגש על תמיכה אישית ונפשית לכל פרט.
לקהילה בתי כנסת בירושלים בבית צפפה, בביתר עילית ובמושב מירון וכן תלמוד תורה בירושלים. בצוואתו הוריש רבי אשר את כל רכושו למוסדות "יד עזרה", ומינה הנהלה למוסדות תוך שהוא מציין שברצונו שהמוסדות לא יהיו תחת שלטון יחיד ומבקש מהמשפחה לא להרשות לעצמם הנהגה של בעלות[2]. בני הקהילה נוהגים לנסוע בכל שבת מברכים למירון[3][4] כפי שנהג רבי אשר פריינד בחייו וכפי שביקש בצוואתו.
הכרה ציבורית ותמיכת רבנים
המוסדות זכו לגיבוי ותמיכה של רבנים וגדולי ישראל מהזרמים השונים, בהם:
- רבי משה פיינשטיין
- רבי יצחק כדורי
- רבי עובדיה יוסף
- רבי שלמה זלמן אויערבך
- רבי מרדכי אליהו
- בד"ץ העדה החרדית
- רבי משה אריה פריינד
- רבי ישראל משה דושינסקי
- רבי חיים פנחס שיינברג
- רבי משה יהודה לייב לנדא
- רבי שמואל וואזנר
- הרב יעקב מאיר שכטר
מורשת
רבי אשר פריינד ומוסדות יד עזרה סימלו מודל של חסד מקיף, שחיבר בין פעילות מוסדית רחבה לבין חיי קהילה תורניים ורוחניים. רבים רואים במוסדות יד עזרה מופת לשילוב בין עשייה חברתית לתחושת שליחות ואמונה.
קישורים חיצוניים
- יד עזרה באתר גיידסטאר
- אור ירושלים באתר גיידסטאר
- ילדי זהבה באתר גיידסטאר
- ארגון יד עזרה באתר עולם התורה
הערות שוליים
- ↑ גליון שערים, רעיון "יד עזרה" הועתק לצרפת, באתר אוצה"ח, ה'תש"נ.
- ↑ צוואת רבי אשר פריינד זיע"א, באתר הספריה הלאומית של ישראל.
- ↑ מי נוסע למירון?, באתר דרשו.
- ↑ המבשר קהילות - יג' אייר תש"ע.