רבי משה יהודא ליב לנדא

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משה יהודא ליב לנדא
Rabbi leib landa.jpg
מקום לידה רמתיים
מקום פטירה בני ברק
מקום פעילות ישראל - בני ברק
השתייכות חסידות חב"ד
תחומי עיסוק אב בית הדין ורב הראשי האשכנזי של בני ברק
תפקידים מגדולי המומחים בענייני כשרות, ונשיא כולל להוראה ומכון "פעמי יעקב".
רבותיו הרב ברוך שמעון שניאורסון, הרב שלמה חיים קסלמן, הרב ישראל גרוסמן הרב שמואל רוזובסקי

הרב משה יהודא ליב לנדא (ט' בתמוז ה'תרצ"ה, 10 ביולי 1935 – אור לכ"ד באדר ב' תשע"ט, 30 במרץ 2019) היה רבה של בני ברק ואב בית הדין בעיר. הרב לנדא עמד בראש גוף כשרות שאותו הקים אביו, גוף המקובל על רוב הציבור החרדי[1] ועמד גם בנשיאות כולל להוראה ומכון "פעמי יעקב".

ביוגרפיה

נולד ברמתיים לחיה מינא והרב יעקב לנדא, שכיהן אז כרב המקומי. נקרא על שם סבו, רבה של העיירה קורניץ שברוסיה הלבנה. כשנה לאחר לידתו התמנה אביו כרבה של המושבה בני ברק, והמשפחה עברה להתגורר בבני ברק.

למד בישיבת אור ישראל בפתח תקווה, במשך כמה שנים בישיבת פוניבז' בבני ברק, ובישיבת תומכי תמימים בלוד, שם למד אצל הרב ברוך שמעון שניאורסון והמשפיע הרב שלמה חיים קסלמן. בשנת תשט"ו התמנה לר"מ בכיתה של התלמידים הצעירים בישיבה. בחודש אלול תשי"ח התחתן. בשנת תשכ"ד התמנה לר"מ בישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד, תפקיד שמילא במשך 23 שנים. במקביל שימש כיד ימינו של אביו וטיפל ברוב סוגיות הרבנות בעיר. והחל משנת ה'תש"ם ניהל את מערכת הכשרות העירונית.

הרב לנדא התנגד בחריפות לכתיבה לרבי מלובביץ' וקבלת תשובות באמצעות "אגרות קודש".[2]

בסוף חודש שבט תשע"ט אושפז הרב לנדא בבית החולים 'שיבא' בתל השומר לאחר אירוע מוחי, ובתקופה האחרונה בבית החולים לניאדו בנתניה, שם נפטר במוצאי שבת אור לכ"ד באדר ב' ה'תשע"ט, 30 במרץ 2019.[3] בצוואתו ציווה לא להספידו ושנשים לא ישתתפו בהלווייתו.

מינויו לרב העיר בני ברק

בכ"ו בשבט ה'תשמ"ו נפטר אביו, ובמהלך הלוויתו הכריז ראש העיר, משה אירנשטיין: "על פי צוואתו ובקשתו של הרב יעקב לנדא, אנו מכריזים על הכתרתו של בנו הרב משה יהודא ליב לנדא לכהן כרבה של עירנו בני ברק".

מינויו כרב העיר בני ברק עורר ויכוח סוער בעיר. הרב אלעזר מנחם שך, מנהיג הציבור הליטאי, התנגד למינויו של חסיד חב"ד כרבה של בני ברק, והמליץ שהרב שמואל וואזנר רבה של שכונת "זיכרון מאיר" בעיר ומגדולי פוסקי ההלכה בדור, יכהן כרבה של בני ברק. הרב וואזנר שהה בעת ההלוויה בלונדון וכך לא ניתן היה לשמוע את עמדתו בנושא. עם שובו ארצה השתתף הרב וואזנר במעמד ה"שלושים" לפטירתו של הרב יעקב לנדא, והכריז כי הוא תומך ומקבל עליו את מרותו של הבן כממשיך דרכו של אביו ברבנות העיר.

התנגדותו של הרב שך נותרה בעינה, רוב תושבי בני ברק הליטאים וחלק ניכר מבני הציבור הליטאי בארץ וכן הישיבות הסרות למשמעתו של הרב שך, חדלו מלהשתמש במוצרים עם חותמת הכשרות של הרב לנדא. לשם כך הוקמה מערכת השחיטה "קהל עדת ישראל"[4], בראשותו של הרב נסים קרליץ. כעבור כחודש מהקמת השחיטה החדשה, ניסה הרב קרליץ ניסיון פשרה, שבו תתבצע השחיטה בבית השחיטה הבני-ברקי, תחת סמכות משותפת שלו ושל הרב לנדא. הרב שך התנגד להסכם והוביל להקמתה של מערכת כשרות אלטרנטיבית לציבור הליטאי בשם "שארית ישראל", בראשותו של הרב חיים שאול קרליץ. כמו כן, במשך שנים נמחק כל אזכור של הכשרו של הרב לנדא ממודעות הפרסום ביומון יתד נאמן, המזוהה עם הפלג הליטאי. בקיץ תש"ע פרסמו הרבנים ניסים קרליץ, שמואל וואזנר ואהרן יהודה לייב שטיינמן מכתב תמיכה בכולל אברכים בראשות הרב בלינוב, חתנו של הרב לנדא, בו הם מתייחסים אליו כ'גאב"ד עירנו' ומתארים את עבודתו בעול הרבנות והכשרות בעיר[5].

רוב החצרות החסידיות עמדו לצדו של הרב לנדא, אך למשל בד"ץ מחזיקי הדת של חסידות בעלז העניק הכשר לרשת של קונדיטוריות, ממנה הסיר הרב לנדא את השגחתו. למרות ההתנגדות נותרה השגחתו של הרב לנדא הדומיננטית ביותר ברובן המכריע של חנויות המזון, הירקות והבשר בבני ברק, וגם ועד הכשרות של הבד"ץ של העדה החרדית נהג להימנע מלהעניק הכשרים לחנויות ומפעלים בתחומי העיר.

בב' בסיוון תשס"א מינה ראש העיר מרדכי קרליץ את חתנו של הרב לנדא, הרב יוסף יצחק בלינוב, לרב מרכז העיר בני ברק[6].

בהלוויתו שהתקיימה בבני ברק בכ"ד באדר ב' תשע"ט הכתיר ראש העיר אברהם רובינשטיין את בנו הרב יצחק אייזיק לממשיך דרכו ברבנות העיר יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט.

מערכת הכשרות

סמל הכשרות של הרב לנדא

בתפקידו כרב העיר בני ברק ניהל הרב לנדא את כל ענייני הדת בעיר - עירובין, מקוואות, כשרות ועוד. הוא גם שימש כאב בית דין, כשיחד עמו חברי בית הדין: הרב מנחם מנדל שפרן והרב אהרן רייך.

הרב לנדא המשיך במסורת של אביו שלא לגבות אגרה על נתינת כשרות (מעבר להוצאות המינימליות; שאר ההוצאות ממומנות בידי עיריית בני ברק), וכן שלא לגבות שכר עבור פסיקותיו בדיני תורה.

מערכת הכשרות של הרב לנדא נחשבת לאחת הכשרויות המהודרות. עם החברות הגדולות המשתמשות בכשרותו נמנות החברה המרכזית לייצור משקאות קלים (יצרנית קוקה קולה בישראל) וכן חלק ממוצרי המהדרין של גלידות שטראוס (תחום הגלידות שנמכר לחברת יוניליוור; עד תחילת 2010 היה תחום מוצרי החלב של שטראוס גרופ תחת השגחתו[7]), לאחר מכן הכשרות על מוצרים אלה עברה לידי בד"ץ מהדרין של הרב אברהם רובין. כמו כן מיובא בשר בקר בהשגחתו מחו"ל.

מנגד, בתקופת רבנותו גברה פעילותם של גופי כשרות נוספים בעיר בני ברק, כמו בד"ץ שארית ישראל, בד"ץ מהדרין, בד"ץ בית יוסף ובד"ץ יורה דעה. גם ועד הכשרות של בד"ץ העדה החרדית החל להעניק תעודות כשרות למאפיות ולאולמות בבני ברק.

הרב לנדא נודע כאחד האנשים הבודדים בעולם שנחשף לרכיבים והליך הייצור המלא של משקה הקוקה-קולה, כחלק מהליך מתן תעודת כשרות למשקה.[8]

משפחתו

  • אחיו, הרב אליהו לנדא - מראשי ישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד.
  • בנו, הרב שלמה זלמן - משפיע בקהילת חב"ד בני ברק
  • בנו, הרב יצחק אייזיק - ממשיך דרכו של אביו ברבנות העיר בני ברק ובהנהלת מערכת הכשרות, ר"מ בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת ומו"צ בקהילת חב"ד צפת.
  • הרב ישראל, שליח חב"ד לישראלים בטורונטו
  • הרב יוסף, רב קהילה בלונדון
  • הרב מנחם, שליח חב"ד בסן פרנסיסקו, קליפורניה
  • הרב שניאור שמחה, שליח חב"ד בפרויקט "חב"ד בקמפוס" במכללה האקדמית נתניה
  • חתנו הרב יוסף יצחק בלינוב, רב מרכז העיר בני ברק[9] וראש כולל "פעמי יעקב"
  • חתנו, הרב נתן וינקלר הוא משפיע בקהילת חב"ד בבני ברק
  • חתנו הרב אליהו וינברג


עץ משפחתי

 
 
משה יהודא
ליב לנדא
 
גיטא פיגא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יעקב
לנדא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב אליהו
לנדא
 
הרב משה
יהודא ליב לנדא
 
גיטא
 
הרב שלמה
נח קרול
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יצחק
אייזיק לנדא
 
נחמה דינה
 
הרב יוסף
יצחק בלינוב
 
 


קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ynet, הציבור החרדי משתמש ב-23 סוגי כשרויות בקניית מזון, באתר ynet, 20 בפברואר 2007
  2. ראו נוסח מכתב חריף שכתב, ופורסם באמצעות יהושע מונדשיין, אצל יורם בילו, אתנו יותר מתמיד: הנכחת הרבי בחב"ד המשיחית, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה תשע"ה, עמ' 102.
  3. יוסף גרינבוים, רבה הראשי של בני-ברק הגאון רבי משה יהודה לייב לנדא זצ”ל, באתר חרדים10, 30 במרץ 2019
  4. על שם הפסוק בספר שמות (י"ב, ו) "ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל".
  5. תצלום המכתב
  6. עיר התורה לבשה חג, עיתון כפר חב"ד, גיליון 953, ח' בסיוון תשס"א.
  7. יוסי כץ, סערה: הרב לנדא יתן גט לחברת שטראוס, באתר בחדרי חרדים, 20 בינואר 2010
  8. מאחורי הקלעים של כשרות הרב לנדא ל'קוקה-קולה', col: חב"ד און ליין, ‏ג' אדר תשסז
  9. עיר התורה לבשה חג, עיתון כפר חב"ד, גיליון 953, ח' בסיוון תשס"א.