רבי בנימין רבינוביץ (משכנות הרועים)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי בנימין רבינוביץ
לידה כ' באב תרע"ב
פטירה א' בשבט תשס"ב (בגיל 89)
מקום קבורה הר המנוחות
מקום פעילות ירושלים
השתייכות העדה החרדית
תחומי עיסוק הוראה

רבי בנימין רבינוביץ (כ' באב תרע"בא' בשבט תשס"ב) היה רב ודיין, ראש ישיבת תולדות אהרן וחבר הבד"ץ של העדה החרדית, מייסד קהילת "משכנות הרועים".

ביוגרפיה

נולד בעיר העתיקה בירושלים לרבי אריה מרדכי לייבוש רבינוביץ[1], חסיד בויאן, ולבת שבע[2].

נישא לרוחמה ליבא בת רבי אברהם כהן[3]. לאחר נישואיו שימש כר"מ בישיבת חיי עולם ולאחר מכן מונה לראש ישיבת תולדות אהרן בה העמיד מאות תלמידים. בשנת תשל"ו נבחר לכהן כדיין בבית הדין של העדה החרדית. בסוף ימיו הקים את "וועד משמרת סת"ם של העדה החרדית".

בשנת תשל"ט ייסד את חבורת "משכנות הרועים" לבני ירושלים שמוצאם ממשפחות חסידיות ואינם נמנים עם קהילה מסוימת. לאחר שנים של נדודים קבע את משכן הקהילה בבית המדרש "קהל יראים – חסידים" ברחוב מאה שערים.

נפטר בראש חודש שבט תשס"ב ונטמן בהר המנוחות.

עמדותיו

היה פעיל בהפגנות נגד חילול שבת, ניתוחי מתים וכדומה. בעקבות ההפגנות נגד 'מועדון המריבה' של ההסתדרות במאה שערים שהה עשרה ימים במעצר עם עמרם בלוי ואחרים. באחת ההפגנות על חילולי השבת ספג מכת אלה בראשו שממנה סבל כאבים כמה שנים[דרוש מקור]. היה נוהג לומר: " מחאה עוצרת גזירות רעות, מחאה מסירה חרון אף, מחאה מסירה את הקיטרוג מעלינו כאילו מסכימים לחילול שמו יתברך המחאות אינם מיועדים כדי לפעול ולנצח, עלינו לעשות את המוטל עלינו והמצוה המוטלת עלינו היא חובת המחאה"[דרוש מקור].

משפחתו

אחיו הוא רבי אפרים פישל רבינוביץ, ראש ישיבת רוז'ין.

ילדיו הם:

לקריאה נוספת

הערות שוליים


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0