טיוטה:יסורים של אהבה
יסורים של אהבה הם הנהגה של בורא עולם עם צדיקים, שמביא עליהם יסורים כדי להביאם לעולם הבא ברמה רוחנית גבוהה יותר.
מקור
בתלמוד בבלי במסכת ברכות[1] נדרש מהפסוק בספר משלי[2] "כי את אשר יאהב ה' יוכיח" שפעמים בורא עולם מביא על האדם יסורים של אהבה ולא כעונש על מעשיו, אבל עליו לוודא שאין בידיו עבירות או ביטול תורה שיכול להיות שבגינם נענש ביסורים. אולם מביאה הגמרא שזה דווקא שמקבלם באהבה, והיסורים לא גורמים לו להתבטל ממצוות לימוד תורה, ויש אומרים שרק אם לא גורם לו להתבטל ממצוות התפילה, ואילו לדעת רבי יוחנן גם שיש ביטול תפילה ותלמוד תורה, נחשב ליסורים של אהבה. עוד מבואר בגמרא[3] שאדם שיתייסר בזה שלא נולדו לו ילדים, לא נחשב ליסורים של אהבה, וכן נגעי אדם בארץ ישראל, ויש אומרים נגעי אדם הבאים על האדם במקום גלוי, לא נחשבים לייסורי אהבה.
לעומת זאת בתלמוד בבלי במסכת שבת[4] מובאת שיטת רב אמי שאין יסורים מאהבה אלא רק על חטאים:
אמר רב אמי אין מיתה בלא חטא ואין יסורין בלא עון אין מיתה בלא חטא דכתיב "הנפש החטאת היא תמות וגו' אין יסורין בלא עון דכתיב "פקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם"
לדעת התוספות[5] במסקנת הגמרא נדחו דבריו שאמר אין יסורים בלא עון, אף שאין הוכחה שלא כדבריו.
אמנם דעת הרמב"ן[6] שנדחו רק דבריו שאמר 'שאין מיתה בלא עון', אבל דבריו 'שאין יסורים בלא עון' לא נדחו, גם הרמב"ם[7] פוסק כרב אמי שאין יסורים של אהבה, וכן סובר המאירי[8] ומסביר שאין קושיה מזה שרב אמי נפרך:
ואף על פי שנשאר דעת האומר כן אין עיקרי האמונות תלויות בראיות של פשוטי מקראות ואגדות וכבר ידעת שאין משיבין באגדה
יש שפירשו[9] את דברי רבי ינאי במסכת אבות[10] "אין בידינו לא משַׁלְוַת הרשעים ואף לא מיסורי הצדיקים" שבזמן הגלות אין צדיקים שיסורים באים עליהם רק מאהבה.
מטרת היסורים
אמנם דעת רוב המפרשים שיש יסורים של אהבה ומפרשים מה מטרתם:
- דעת רש"י[11] שיסורים של אהבה באים כדי להרבות את שכרו של המתייסר בעולם הבא יותר ממה שהיה מקבל בלא זה, ויש שביארו בדבריו שהשכר הוא לא על היסורים, אלא על שהמשיך לקיים את המצוות על אף היסורים[12], ויש שביארו בדבריו שהיסורים הם לכפר על העוונות של כלל ישראל ומקבל שכר אף כנגד חלקם כי הוא זיכה אותם[13].
- דעת הרמב"ן[14] שאלו יסורים שבאים על חטאים שבשוגג שלא נענשים עליהם, אבל אותו עוון מעכב ממנו לקבל את המעלה העליונה הראויה לו בעולם הבא, וצדיקים זוכים לקבלם מאהבת ה' לתת להם שכר שלם.
- דעת הר"ן[15] שמטרת היסורים להרחיקו מן החומר והגשמיות, ויוכל להדבק בה'.
- דעת הצל"ח[16] שמטרת היסורים לכפר על מחשבה רעה, למרות שאין הקב"ה מצרפה למעשה להענש עליהם אבל אותו עוון מעכב ממנו לקבל את המעלה העליונה הראויה לו בעולם הבא, וצדיקים זוכים לקבלם מאהבת ה' לתת להם שכר שלם.
- דעת המבי"ט[17] שהקב"ה לא מונע טוב מבעליו וכיון שרואה שהם רוצים לעובדו יותר מהתורה והמצוות כיון שזה כבר תענוג בשבילם, נותן להם יסורים.
- דעת רבי יוסף אלבו[18] שפעמיים מביא ה' יסורים על צדיקים כדי לנסותם אם יקבלו באהבה ולא יקראו תיגר על ה'.
לקריאה נוספת
- שמואל איינזבלט, חביבין ייסורים, באתר אוצר החכמה פרק ה'.
הערות שוליים
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ה'
- ↑ ספר משלי, פרק ג', פסוק י"ב
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ה' עמוד ב'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נ"ה עמוד א'
- ↑ תוספות, מסכת שבת, דף נ"ה עמוד ב' דה' ושמע מיניה
- ↑ תורת האדם שער הגמול אות קי"ז
- ↑ מורה נבוכים חלק ג' פרק י"ז
- ↑ בית הבחירה שבת נה:
- ↑ פירוש רבי עובדיה מברטנורא, מסכת אבות, פרק ד', משנה י"ט, בפירוש השני
- ↑ משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה ט"ו
- ↑ רש"י, מסכת ברכות, דף ה' , דה' יסורין.
- ↑ צל"ח ברכות ה.
- ↑ פני יהושע ברכות ה:'
- ↑ שער הגמול ענין יסורים של אהבה
- ↑ דרשות הר"ן הדרוש העשירי
- ↑ צל"ח, מסכת ברכות, דף ה'
- ↑ שער התשובה פרק ט'
- ↑ ספר העיקרים מאמר ד' פי"ג
קטגוריה:אהבה קטגוריה:המכלול: ערכים שנוצרו במכלול קטגוריה:משפט עברי: ענישה