רבי אמי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף רב אמי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אמי
תקופת הפעילות דור שלישי לאמוראי ארץ ישראל
רבותיו רבי יוחנן, רבי אושעיא, רבי אלעזר
תלמידיו רבי זירא, רב אושעיא, רב ביבי, רבי זריקא
בני דורו רבי אסי, רבי אבהו

רבי אמי בן נתן, המוכר כרבי אמיירושלמי נקרא לפעמים רבי אימי), היה אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי לאמוראים. תלמידו של רבי יוחנן, חבר ובר פלוגתא של רבי אסי.

תולדותיו

נולד בבבל למשפחת כהנים. עלה מבבל לארץ ישראל והתיישב בקיסריה, שם למד אצל רבי אושעיא. לאחר מכן עבר לטבריה, שם למד אצל רבי יוחנן, רבו המובהק, וכשנפטר התאבל עליו כמו על קרובו.[1] לאחר מותו של רבי יוחנן עמד ביחד עם רבי אסי, רבי אבהו, רבי יצחק ורבי שמואל בר נחמני בראש ישיבת טבריה. עיקר הפסיקה נשארה בידי רב הונא שישב בבבל, אך לאחר מותו עברה לרב אמי. דבריו מובאים בתלמוד על ידי רבי יוסנא.

יצא בשליחות רבי יהודה נשיאה עם רבי אסי ורבי חייא בר אבא לבדוק את מצב החינוך, וכן מונה על ידו לברר דינים ולפסוק בשמו[2]. כמו כן היה מלווה את רבי יהודה נשיאה לחמת גדר פעמים רבות. באופן אישי מתח עליו ביקורת על שנהג למנות אנשים תמורת כסף.

בנו היה רב פנחס בר רב אמי,[3] ובן אחר שלו נקרא ינאי[4], רבי אהרן היימן משער שהאמורא רבי יהודה בר אמי הוא בנו[5].

מתלמידיו המובהקים, היה רבי זריקא. מסופר כי פעם אחת קיבל רבא מעות מאיפרא הורמיז אמו של שאפור המלך, לאחר שזו שלחה אותם לרבי אמי כדי שיחלקם לצדקה, והרב סירב לקבלם. כאשר שמע רבי אמי שרבא קיבל את הכסף וחילקו לצדקה, הוא הקפיד (כעס) על רבא. רבא, שקיבל את המעות, הסביר כי הוא קיבל אותם משום שלום מלכות. למרות זאת, רבי אמי הקפיד על כך שרבא לא חילק את הכסף לעניי גויים, כפי שהיה ראוי לנהוג לדעתו ובתלמוד מובא כי הוא לא ידע שאכן כך נהג רבא למעשה.[6]

קברו מצוין בטבריה, במתחם הסמוך לקבר הרמב"ם לצד רבי אסי.

ממאמריו

  • דאגה בלב איש - ישחנה. רבי אמי ורבי אסי, חד אמר: ישיחנה מדעתו, וחד אמר: ישיחנה - לאחרים.[7]
  • אין מטריחין את הציבור יותר מדאי.[8]
  • אין מיתה בלא חטא, ואין ייסורין בלא עוון.[9]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0