טיוטה:שחיטת נוכרי
| ערך זה משתתף בתחרות הכתיבה "מכלול התורה" של המכלול. הערך הגיע לשלב הסופי של יצירתו, וכותבו מעוניין כעת בהערותיכם ובהשגותיכם בדף השיחה. לרשימת הערכים המשתתפים בתחרות גשו לכאן. תודה על שיתוף הפעולה ובהצלחה! |  |
| משנה | מסכת חולין, פרק א', משנה א' |
|---|---|
| ברייתא | תוספתא, מסכת חולין, פרק א', הלכה א' |
| תלמוד בבלי | מסכת חולין, דף י"ג |
| משנה תורה |
ספר קדושה, הלכות שחיטה, פרק ד', הלכות י"א–י"ב ספר טהרה, הלכות שאר אבות הטומאות, פרק ב', הלכה י' |
| שולחן ערוך | יורה דעה, סימן ב', סעיף א' |
בהלכה, שחיטת נוכרי היא שחיטת בשר או עוף על ידי גוי. המשנה קובעת כי בשר שנשחט על ידי גוי דינו כנבלה לכל דבר, והוא אסור באכילה ומטמא במשא[1].
מקור האיסור וטעמו
המפרשים ביארו מקור האיסור וטעמו במספר אופנים:
- הר"ן[2] ביאר שדין זה נלמד מסברא, שמכיוון שנוכרי אינו בתורת שחיטה[דרושה הבהרה] יש לשחיטתו דין המתה רגילה.
- יש שכתבו שדין זה נלמד מהפסוק ”וזבחת… ואכלת”[3], ומשמע שמותר ליהודי לאכול רק דבר ששחט בעצמו, ולא גוי[4][א].
- הרמב"ם[5] כתב שדין זה נלמד מאזהרת הפסוק אודות כריתת ברית עם נוכרי ”וקרא לך ואכלת מזבחו”[6], ומוכח שאסור לאכול בשר שנשחט על ידי נוכרי.
איסור הנאה
רבי עובדיה מברטנורא[7] כתב כי במקרה שהגוי השוחט היה אדוק לעבודה זרה, ולא רק עובד עבודה זרה בגלל שכך עשו אבותיו, אז מלבד איסור אכילת הבשר, הוא גם כן אסור בהנאה, מכיוון שישנה הסתברות גבוהה שהתכוון לשחוט את הבשר לצורך עבודה זרה.
נוכרי שאינו עובד עבודה זרה
יש שהבינו מדברי הרמב"ם[8] כי בשר שנשחט על ידי נוכרי שאינו עובד עבודה זרה (כגון גר תושב[9]) אינו אסור באכילה מדאורייתא, אך מדרבנן גם הוא אסור[10]. אך דעת הש"ך[11] שדברי הרמב"ם נסובים על שחיטת כותי בלבד, אך בשר שנשחט על ידי נוכרי שאינו עובד עבודה זרה אסור מדאורייתא[ד].
נוכרי קטן
כתב הרמב"ם[5] שאפילו על בשר שנשחט על ידי נוכרי קטן, לוקים מדאורייתא. ולשיטת הסוברים ששיטת הרמב"ם היא שאין איסור מן התורה אלא בבשר שנשחט על ידי עובד עבודה זרה[12], מבאר הלחם משנה[13] ששחיטתו פסולה משום שלכשיגדל יעבוד עבודה זרה.
קישורים חיצוניים
- הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון), בעניין מומרות בשחיטה ובסת"ם
- הרב משה טרגין, שחיטה בידי גוי
- הרב ירון בן צבי, חולין דף יג – שחיטת עובד כוכבים
- מתיבתא מסכת חולין, כרך א', אוצר עיונים מערכה י', עמ' פ"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
ביאורים והרחבות
- ↑ התוספות יום טוב (מסכת חולין, פרק ב', משנה ג') כתב שאף שממקרא זה נלמד שבמקרה שנפלה הסכין מאליה ושחטה, השחיטה פסולה, מכל מקום ממשמעות הפסוק ניתן ללמוד שני הדינים.
- ↑ האור שמח (הלכות שחיטה, פרק ד', הלכה י"ג) מבאר שהרמב"ם סבר שמהפסוק "וזבחת" לא נתמעט אלא ששחיטה שלא נעשתה מכוח אדם פסולה, כמו שכתב במשנה תורה לרמב"ם, הלכות שחיטה, פרק ב', הלכה ב' (על פי המשנה, מסכת חולין, פרק ב', משנה ג'): ”סכין שנפלה ושחטה, אף על פי ששחטה כדרכה, הרי זו פסולה, שנאמר וזבחת, עד שיהיה הזובח אדם”. והכסף משנה (הלכות שאר אבות הטומאות, פרק ב', הלכה י') כתב שלדעת הרמב"ם, דרשת התוספתא "וזבחת ואכלת - ולא שזבח הנוכרי" אינה אלא אסמכתא בלבד.
- ↑ הש"ך מסתמך על דפוסים מצונזרים מסויימים של הרמב"ם שבהם הגירסא היתה ”וגדר גדול גדרו בדבר שאפילו כותי שאינו עובד כוכבים שחיטתו נבלה”.
- ↑ ומבאר הפרי מגדים שהש"ך סובר שהרמב"ם באמת לומד את הדין מהפסוק "וזבחת ואכלת", אך מביא את הפסוק "וקרא לך ואכלת מזבחו" מכיוון שדרכו להביא בספרו את הדרשה הפשוטה יותר.
הערות שוליים
- ↑ משנה, מסכת חולין, פרק א', משנה א'
- ↑ ר"ן על הרי"ף מסכת חולין דף א' עמוד ב' ד"ה שחיטת, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי
- ↑ ספר דברים, פרק י"ב, פסוק כ"א
- ↑ תוספתא, מסכת חולין, פרק א', הלכה א'; תוספות, מסכת חולין, דף ג', עמוד ב', ד"ה "קסבר"; פסקי הרא"ש, מסכת חולין, פרק א', סימן ה' בשם ר"י.
- ^ 5.0 5.1 משנה תורה לרמב"ם, הלכות שחיטה, פרק ד', הלכה י"א
- ↑ ספר שמות, פרק ל"ד, פסוק ט"ו
- ↑ פירוש רבי עובדיה מברטנורא, מסכת חולין, פרק א', משנה א'. וראו תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף י"ג.
- ↑ משנה תורה לרמב"ם, הלכות שחיטה, פרק ד', הלכה י"ב: ”וגדר גדול גדרו בדבר שאפילו נכרי שאינו עובד עבודה זרה שחיטתו נבלה”.
- ↑ ארבעה טורים, יורה דעה, סימן ב'; רמ"א, יורה דעה, סימן ב', סעיף א'; רדב"ז, על משנה תורה לרמב"ם, הלכות שחיטה, פרק ד', הלכה י"א.
- ↑ כסף משנה, על משנה תורה לרמב"ם, הלכות שחיטה, פרק ד', הלכה י"ב, ועוד מפרשים[ב].
- ↑ יורה דעה, סימן ב', סעיף קטן ב'[ג].
- ↑ ראו בפרק נוכרי שאינו עובד עבודה זרה
- ↑ לחם משנה, על משנה תורה לרמב"ם, הלכות שחיטה, פרק ד', הלכה י"ב
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
קטגוריה:שחיטה ביהדות קטגוריה:גוי (יהדות) קטגוריה:המכלול: ערכים שנוצרו במכלול