טירת יהודה
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | חבל מודיעין |
| גובה ממוצע[1] | 57 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תנועה מיישבת | הפועל המזרחי |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,228 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.5% בשנה |
(למפת גוש דן רגילה)   טירת יהודה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
7 מתוך 10 |
| http://www.mytira.com/ | |
טִירַת יְהוּדָה הוא מושב דתי לאומי במישור חוף יהודה בגבול שפלת יהודה כ-5 קילומטרים דרומית מזרחית ליהוד וכ-3 קילומטרים מזרחית למסלולי נמל התעופה בן-גוריון. שייך למועצה אזורית חבל מודיעין במחוז המרכז.
היסטוריה
אתרה של טירת יהודה הוא מקום ישוב קדום. בשנת 1459 לספירה, בתקופה הממלוכית, הוקדשה אדמת אל-טירה, שעליה הוקם לימים מושב טירת יהודה, כוקף (הקדש מוסלמי). הישוב המשיך להתקיים בתקופה העת'מאנית ונקרא "טירת דנדן". בקרבת מקום נבנה מקאם המוקדש לנבי כיפל (ראו תמונה למטה).
המושב הוקם בשנת 1949 על ידי עולי הונגריה[3]. תחילה התיישבו העולים בכפר הנטוש טירה, בשטח בו שוכן כיום מושב ברקת, שנכבש במהלך מבצע דני[4], בבוחרם להם את הבתים היותר מתאימים למגורים[5]. התוספת "יהודה" בשם "טירת יהודה", נועדה להבדילו מטירה שבשרון ומטירת כרמל (ישנם אתרים נוספים בגליל ובעמק זבולון שנקראו טירה)[6].
ביוני 1950 כבר גידלו המתיישבים 700 דונם ירקות וקיבלו פרס עבור הגזר שגידלו[7].
באוגוסט 1950 תואר הכפר:
"בכפר זה השתקעו כ־70 משפחות, רובם יוצאי הונגריה ורומניה. בתים מסודרים, נקיון מופתי וחיי עבודה שלווים.
רוב הבתים בכפר לא נזוקו. לאותם בתים שלא נזוקו הוסיפה מחלקת ההתיישבות של הסוכנות מטבח יפה, ובמקום הסורגים הרגילים שהיו קבועים עמוק בחלונותיו של כל בית הוכנסו חלונות ודלתות לפי המודוס התל אביבי. כל אותם בתים שכן נזוקו תוקנו ואף הם משמשים משכן למתיישבים. חומות החימר העמוסות קוצים, שהם תמונה אליגורית טיפוסית לכל כפר ערבי, נעלמו לגמרי ובמקומם נבנו גבנוניות חמר שקושטו יפה באבן ירושלמית ובתוכן צמחי פרחים ונוי.
אף כאן מתפרנסים רוב התושבים מעבודה שכירה בפתח תקווה, לוד ורמלה. החלק השני של המתיישבים עוסק בפלחה ובעבודה מקומית. תושבי המקום התלוננו אמנם בפני על המסתננים הפוקדים אותם לעיתים קרובות וגונבים את כל הבא לידם, אולם בזמן האחרון אורגנה שמירה על ידי תושבי המקום, ומקווים שמקרים אלה לא ישנו עוד."— עתה כבר אין להכיר..., חרות, 30 באוגוסט 1950
בינואר 1953 נוסד המושב ברקת כ"כפר חוצבים טירת יהודה"[8]. המתיישבים הוותיקים בטירת יהודה, עולי הונגריה, עברו לבתים החדשים במיקום הנוכחי של טירת יהודה, ומתיישבי ברקת, יוצאי חבאן שבתימן, קיבלו את בתי המושב טירה[9]. באפריל 1954 התגוררו במושב כ-50 משפחות. טרם היה למושב כביש גישה[10].
בשנותיו הראשונות של המושב סבלו החלוצים מהתקפות "פדאיונים", מירדן. ביוני 1953 נהרג משה שטרק, תושב המושב, על ידי חוליית פדאיון[11]. תקיפה נוספת, ללא נפגעים, הייתה ביולי 1953[12].
עם השנים התווספו למושב מתיישבים מכלל העדות (יוצאי תימן, מרוקו, פולין, לוב). שטחו של המושב כ-2500 דונם. בעבר שטחו היה גדול יותר, עד שנרכשו ממנו כ-750 דונם לטובת אזור התעשייה הסמוך, איירפורט סיטי.
במקום קיימות עתיקות מתקופת הכפר הערבי, בהן קבר נבי כ'יפל.
בית הכנסת התימני במושב
קבר נבי כ'יפל
קישורים חיצוניים
- טירת יהודה - אתר האינטרנט של המושב
- טירת יהודה באתר מועצת חבל מודיעין
- מיכאל יעקובסון: על שרידי הכפר אל-טירה בשטח היישוב טירת יהודה באתר 'חלון אחורי', 13.11.12
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ "פולין, רומניה וטרנסילבניה" בערי הארץ ובכפריה, ידיעות עיריית תל אביב, 15 בדצמבר 1949
- ^ ז. יואלי, בכפרים הכבושים, דבר, 12 ביולי 1948
- ^ תקוה ויינשטוק, טירה (טירת יהודה), הבוקר, 10 בפברואר 1950; המשך
- ^ ד"ר זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, הוצאת ידיעות אחרונות, 1956 הערכים:טירה א'-ו'
- ^ משקי עולים הרשים משתתפים בתערוכת הירקות שנפתחה בקריה, חרות, 15 ביוני 1950
- ^ כפר חוצבים טירת יהודה, שערים, 30 בינואר 1953
- ^ אייה ההגיון?, למרחב, 31 בדצמבר 1954
- ^ יהושע ביצור, מול קיביה, מעריב, 16 באפריל 1954
- ^ מסתננים תקפו מושב ליד לוד, מעריב, 9 ביוני 1953
- ^ מסתנניס תקפו את טירת־יהודה, מעריב, 24 ביולי 1953
| ||||||||||||||||||
