יום העצמאות בהלכה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: דרוש ניסוח אנצקלופדי יותר.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

רוב גדולי פוסקי היהדות החרדיים אינם רואים מקום לשמחה ביום העצמאות, הסיבות לכך נובעות מהשאלה האם יש לשמוח ולהודות על הקמת המדינה. משכך השאלות המעשיות הן בעיקר שלוש: האם לומר תחנון, האם לקרוא את ההלל והאם לברך ברכת שהחיינו. נושאים אלה נידונו על ידי רבנים עוד מקום המדינה בשנת תש"ח.

המחלוקות

ידועים דברי החפץ חיים על הצהרת בלפור שזו היתה פקידה מהשמים, אך הוא חושש שהחופשים יקלקלו. אכן רוב גדולי הדור פסקו שאין לומר הלל ביום העצמאות, משום שאין לשמוח בהקמת מדינה אשר מתנהלת שלא לפי חוקי התורה, ואשר מתקיימת בה רדיפה תמידית אחר לומדי התורה ומקיימיה. נימוק נוסף להתנגדות הוא שאין כל אפשרות לקבוע תקנות הלכתיות בזמן הזה[1].

למרות זאת, יש שאומרים הלל ביום העצמאות, בנימוק שהם רואים בהקמת המדינה אתחלתא דגאולה. חלקם אף אומרים את ההלל בברכה[2] סברתם היא שנראה מהתלמוד, כי ישנה תקנת נביאים לומר הלל לאחר גאולה מצרה בדומה לחיוב לומר הלל בחנוכה[3].

הפוסקים העירו שאף לשיטתם, יתכן וברכתם ברכה לבטלה מהנימוקים הבאים:

  • עמודי ההוראה, שהם הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש לא פסקו את דברי התלמוד האלה להלכה.
  • על פי כמה ראשונים הלל עם ברכה אפשר לומר רק כאשר נעשה נס לכל ישראל[4], ובארץ ישראל היו רק מקצת ישראל ביום הכרזת המדינה.
  • יש להודות רק על הצלה שלמה, והיהודים בישראל עדיין מאוימים על ידי אויבים מסביב, והמלחמות הרבות ואבידות הנפש יוכיחו.
  • המצב הרוחני של ראשי המדינה ורבים מאזרחיה הוא בסכנה, וחז"ל אמרו "גדול המחטיאו יותר מן ההורגו"[5].
  • ישנה דעה הסוברת שניתן לומר הלל רק כאשר נעשה נס גלוי כדוגמת נס פך השמן[6].
  • מדוע לדעתם לא יקבע יום ההודאה ליום סיום מלחמת השחרור ליום החלטת האו"ם על הקמת המדינה שהוא ט"ז בכסלו (29 בנובמבר).

אכן, בתחילה הורתה מועצת הרבנות הראשית לומר ביום העצמאות בתפילת שחרית הלל בלא ברכה. אולם בכ"ה בניסן תשל"ד חזרה ונתכנסה מועצת הרבנות הראשית, ביוזמת הרב הראשי לישראל שלמה גורן, לדון באמירת הלל ביום העצמאות, והוחלט שיש מקום גדול לומר בתפילת שחרית של יום העצמאות הלל שלם בברכה[7]. על פי זה בישיבת מרכז הרב הנהיג הרצי"ה קוק לומר הלל בברכה, וכך נוהגים כל תלמידיו. יש אף שהגדילו לברך ברכת שהחיינו על עיצומו של יום[8].

בין סיבותיהם ניתן למנות את הנצחונות במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור ואת העליה הגדולה והגידול במספר התושבים בארץ. ועל מה שחששו שאין לומר הלל אלא על נס שנוגע לכל ישראל, בארו שהקמת המדינה היא הצלה לכלל ישראל. כמו כן ניתן לומר שיושבי ארץ ישראל נחשבים ככלל ישראל.

תחנון

הרבנים החרדים פסקו שלא לומר הלל ולומר תחנון כיום רגיל. בהם למשל החזון איש והרב יוסף שלום אלישיב. גם הרב יוסף שלמה כהנמן לא אמר הלל ביום זה, אבל נהג גם שלא לומר תחנון. מסופר על החזון איש שביקש לומר תחנון למרות היותו סנדק, כדי להבהיר שהוא מתיחס ליום זה כיום רגיל לחלוטין[דרוש מקור].

בין הרבנים שפסקו לומר הלל בלי ברכה: הרב עובדיה יוסף[9],הרב מרדכי אליהו[10], והרב בן ציון מאיר חי עוזיאל[11]. זקן המקובלים הרב יצחק כדורי נהג להגיד הלל בלא ברכה על ניסי ההצלה של המלחמות.

אנשי העדה החרדית ונטורי קרתא מציינים את יום העצמאות כיום אבל, חלקם עורכים תענית ציבור ביום זה, ואף מקיימים בשטיבלך מאה שערים מניין מנחה עם קריאת ויחל ואמירת תפילת עננו.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. דברי החזון איש באיגרת ח"א סימן צ"ז (לגבי יום השואה)
  2. הרב משולם ראטה, שו"ת קול מבשר סימן כא ; הרב נתן צבי פרידמן, שו"ת נצר מטעי סימן לו.
  3. הלל זה מי אמרו?...וחכמים אומרים: נביאים שביניהן תיקנו להם לישראל שיהו אומרים אותו על כל פרק ופרק, ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהם לישראל, ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתןתלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קיז עמוד א ראו שגיאת לואה ביחידה יחידה:ספרי_קודש בשורה 6: attempt to index local 'input' (a boolean value).משנה תורה לרמב"ם, הלכות מגילה וחנוכה, פרק ג', הלכה ו'
  4. בהם בה"ג (הלכות לולב סימן ל"ה), יצחק אבן גיאת (דיני הלל), בעלי התוספות (סוכה דף מד:) ותלמידי רבינו יונה, וכך מסביר החיד"א את השמטת הלכה זו לפי הרי"ף והרמב"ם. (שו"ת חיים שאל חלק ב סימן יא)
  5. ספרי (פר' כי תצא פיסקא רנב)
  6. המהר"ץ חיות כתב בפירושו למסכת שבת (כג.) שמסיבה זו לא תקנו לומר הלל בחנוכה על ניצחון היוונים
  7. ללא הסכמת הראשון לציון דאז, הרב עובדיה יוסף שלא נכח בישיבה
  8. הרב הראשי לישראל שלמה גורן, הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, הרב משולם ראטה, הרב דב ליאור.
  9. שו"ת יביע אומר חלק ו סימן מא. לדעתו אפשר לומר את ההלל לאחר תפילת העמידה, ולאו דווקא בסוף התפילה כדעתו של החיד"א.
  10. שו״ת הרב הראשי תשמ״ח-תשמ״ט סימן קנ״ג
  11. שו"ת משפטי עוזיאל ח"ח סימן כג

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0