יוסף זיוביש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוסף זיוביש
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 5 בנובמבר 1952
ישראלישראל תל אביב-יפו, ישראל
נהרג 22 באוקטובר 1973 (בגיל 20)
תעלת סואץ
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת פעילות פברואר 197122 באוקטובר 1973 (כשנתיים)
דרגה סמל ראשון (צה"ל)  סמל ראשון (צה"ל)
פעולות ומבצעים
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
עיטורים
עיטור העוז  עיטור העוז

יוסף זיוביש (י"ז בחשוון ה'תשי"ג, 5 בנובמבר 1952כ"ו בתשרי ה'תשל"ד, 22 באוקטובר 1973) היה חייל צה"ל שעוטר בעיטור העוז לאחר נפילתו במלחמת יום הכיפורים.

ביוגרפיה

זיוביש נולד בתל אביב לבלהה ולבן-בצלאל. הוא התחנך בבית ספר יסודי על שם משה הס ובתיכון עירוני ט' בעיר. בעת לימודיו התיכוניים נפטר אביו ממחלת הסרטן. בתחילת פברואר 1971 גויס לצה"ל והוצב בחיל השריון. הוא עבר קורסי טנקים ולקראת סיום שירותו הצבאי נרשם ללימודי רפואה באוניברסיטת תל אביב.

כחייל צה"ל לחם במלחמת יום הכיפורים בחזית המצרית, כמשרת מילואים. הללי נהרג ביומה ה-17 של המלחמה, 22 באוקטובר 1973, בקרב בתעלת סואץ, לאחר חצייתה. לאחר נפילתו קיבל את עיטור העוז על מעשה גבורה שגילה בקרב ב-8 באוקטובר, בו השתתף:

ביום 8 באוקטובר 1973 ביצע הגדוד שסמל יוסף זיוביש ז"ל נמנה עמו, התקפת נגד על אויב ב"מכשיר". תוך-כדי הסתערות נפגעו 7 טנקים של הגדוד, והכוח התפצל לכוחות-משנה, לרוחב כל היעד. הטנק שבפיקודו של סמל יוסף זיוביש ז"ל עלה על היעד יחד עם טנק המג"ד. בסוף ההסתערות אבד קשר-העין בין שני הטנקים, אולם סמל יוסף זיוביש ז"ל המשיך בהתקפה למרות שהטנק שלו נפגע קשה, ובסוף חילץ את אנשי-צוותו ואנשי צוות נוסף והביאם בשלום לכוחותינו. בהמשך המלחמה נפגע הטנק שלו 5 פעמים נוספות, ובכל-פעם הצליח לתקנו והמשיך להילחם. בפעם השישית כשנפגע הטנק, נהרג. במעשיו אלה גילה אומץ-לב, קור-רוח, תושייה ודבקות במשימה.

זיוביש נקבר בבית הקברות הצבאי קריית שאול.[1]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. יוסף זיוביש באתר GRAVEZ
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

יוסף זיוביש41682996Q135934222