יצחק בריק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יצחק בריק
לידה גלאון, פלשתינה (א"י)
השתייכות Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19651999 (כ־34 שנים)
דרגה אלוףאלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימיםמלחמת ששת הימים
פעולת כראמה
מלחמת ההתשהמלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפוריםמלחמת יום הכיפורים
מבצע שלום הגלילמבצע שלום הגליל
המערכה ברצועת הביטחוןהמערכה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה הראשונה
עיטורים
עיטור העוזעיטור העוז
תפקידים אזרחיים
יצחק בריק כנציב קבילות החיילים

יצחק (איציק) בריק (נולד ב-7 בנובמבר 1947 כ"ד בחשוון ה'תש"ח) הוא איש צבא ישראלי בדימוס, שסיים את שירותו בצה"ל בדרגת אלוף. שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות. לחם כמפקד פלוגה במילואים במלחמת יום הכיפורים ועוטר בעיטור העוז; כיהן במשך כעשור בתפקיד נציב קבילות החיילים. בסמוך לפרישתו מתפקיד זה בשנת 2018, וביתר שאת לאחריה, נודע בריק כמבקר חריף של היערכות צה"ל ומשרד הביטחון למלחמה.

ביוגרפיה

בריק נולד וגדל בקיבוץ גלאון לאם ניצולת השואה מהונגריה, ולאב שעלה מפולין לפני המלחמה ולחם בפלמ"ח. התגייס לצה"ל ב-1965 ועשה את מרבית שירותו בחיל השריון, שם שימש בתפקיד תותחן טנק בגדוד 82. בהמשך השתתף בקורס מפקדי טנקים ובמלחמת ששת הימים שימש כמפקד טנק בגדוד 63 של חטיבה 14, שלחמה תחת אוגדה 38 בקרבות בחצי האי סיני. לאחר שסיים קורס קצינים שובץ בחטיבה 7, ושימש כמפקד מחלקה בפעולת כראמה. בהמשך מונה למפקד פלוגה.[1] ב-1969 השתחרר מצה"ל, ושימש כרכז משק בקיבוצו. בעל תואר ראשון בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון.

במלחמת יום הכיפורים שימש כמפקד פלוגה בגדוד 113 בפיקודו של אסף יגורי. הגדוד השתייך לחטיבה 217 של אוגדה 162. את המלחמה החל בריק בהצטיידות בימ"ח ונסיעה לילית עם כוח קטן לעבר תעלת סואץ. הכוח בפיקודו נקלע למארב קומנדו מצרי, בריק נפגע מרשף של טיל נ"ט ונכווה קשות בפניו. על אף הפציעה נטל בשנית את הפיקוד על הטנק ויחד עם חבריו השמיד את פלוגת הקומנדו. ביום ה-8 באוקטובר 1973, השתתף עם יחידתו במתקפת הנגד הכושלת של צה"ל. לאחר הנסיגה ארגן מספר טנקים וחזר והסתער כדי לחלץ טנקים ונפגעים. בקרב הם פגעו ב-25 טנקים ועצרו את התקדמות הכוחות המצריים. בהמשך הלחימה השתתף בצליחת התעלה. סיים את המלחמה, לאחר שהחליף שבעה טנקים, נותר אחד מהלוחמים הכשירים הבודדים מגדודו, שמנה יותר מ-200 איש לפני הקרבות. על מעשיו אלו הוענק לו עיטור העוז.

לאחר המלחמה המשיך להתקדם בדרגותיו במילואים ומילא תפקיד של מפקד גדוד. ב-1980 חזר לשירות קבע ומונה למפקד חטיבה 786. בריק תכנן להישאר בצבא שנתיים בלבד, אך מלחמת לבנון הראשונה השאירה אותו בשירות קבע. במהלך השנים הבאות התמנה לסגן מפקד אוגדה סדירה ולמפקד חטיבה 14. בשנת 1988 מונה למפקד עוצבת אתגר – אוגדת מילואים בפיקוד הצפון. בשנת 1990 מונה למפקד עוצבת געש ואחר כך לסגן מפקד המפח"ש. ב-1994 מונה למפקד המכללות הצבאיות והועלה לדרגת אלוף. בנוסף התמנה ב-1995 למפקד הגיס הדרומי – גיס 441. השתחרר משירות הקבע ב-1999. המשיך לכהן במילואים כמפקד הגיס עד שנת 2005.

לאחר שחרורו עסק בריק בפיתוח הנגב והגליל. הוא התמנה ליועץ של התעשיין סטף ורטהיימר ולממונה על פיתוח אסטרטגי של הפריפריה מטעם קרן סאקט"א רש"י. בשנת 2000 מונה ליו"ר הוועד המנהל של המכללה האקדמית עמק יזרעאל. בשנת 2004 היה בין החותמים על מכתב תמיכה של בכירי מערכת הביטחון בתוכנית ההתנתקות, שקבע כי התכנית חיונית לביטחון ישראל.[2]

כיהן כנציב קבילות החיילים מדצמבר 2008 עד דצמבר 2018.

בשנת 2016 הוענק לבריק אות יקיר חדרה בשנת ה-125 לייסוד העיר. בשנת 2019 קיבל את אות אביר איכות השלטון בקטגוריית הרשות המבקרת.[3]

בריק הוא מהנדס תעשייה וניהול בהכשרתו, בוגר המכללה לביטחון לאומי ומוסמך במינהל ציבורי מאוניברסיטת תל אביב. נשוי ואב לשלושה ילדים, מתגורר בחדרה.

עמדותיו על תפקוד צה"ל

טרם מלחמת חרבות ברזל

בשנת 2018 פרסם ביקורת קשה על מוכנות צה"ל למלחמה.[4] המערכת הצבאית התנגדה לביקורת ומאז המשיך בריק להתריע ולהיאבק בהתנגדות הצה"לית לביקורת.[5][6] בריאיון לתוכנית "זמן אמת" בכאן 11, אמר בריק כי "במידה והיום תפרוץ מלחמה, מלחמת יום הכיפורים תהיה טיול לידה".

במאמר שפרסם באפריל 2020 קבל בריק על "אובדן רוח הלחימה בצה"ל", ותיאר זאת: "מי שיבקר היום בבסיסי ההכשרה והאימון לא ירגיש אפילו משב קל של רוח לחימה, ומכאן אפשר להבין את כשירות היחידות הירודה ואת חוסר המוטיבציה של הלוחמים להתכונן כראוי למלחמה הבאה. המצב בקרב הקצונה הגבוהה אף חמור יותר: הם מקווים שהנס יקרה והמלחמה לא תפרוץ בתקופתם ותחת אחריותם".
לפי בריק, "המשימה הלאומית העליונה" היא ”לשוב ולהעמיד כאבן הראשה של ערכי צה"ל את קידוש ערך הניצחון ותחיית אתוס ההקרבה העצמית”.[7] מול עמדות אלו עלו טענות נגדיות, שהאשימו את בריק ב"מסע הפחדות" ובפופוליזם.[8]

ביקורתו של בריק על צה"ל התפרסה על תחומים רבים, החל מהמבנה הארגוני של צה"ל, דרך התרבות הארגונית ועד לשיטת המינויים של בכירי צה"ל, אופן ההצטיידות של צה"ל והנתק שקיים בין המערכת הצבאית למערכת המדינית.

על פי בריק, בתחילת 2023 חיל היבשה בשל קוטנו לא יוכל לתת מענה בכל הזירות במקביל. חיל האוויר לא מוכן להתמודדות עם התקפות טילים מדויקים ומזל"טים על בסיסיו. לתפיסתו יש בצה"ל בעיות קשות בתחום הלוגיסטיקה בשל ההפרטה הנרחבת של שירותים, שהצבא מקבל כיום מחברות אזרחיות. העורף לא מוכן לספוג אלפי טילים ביום.

בתחום האיום הפנימי יש להקים משמר לאומי שימנה לפחות 50 אלף בוגרי צבא בכדי להתמודד עם מהומות אזרחיות כדוגמת מהומות 2021.[9]

לתפיסתו, תהליך המינויים של רמטכ"לים לקוי מאוד. מינוי רמטכ"ל נעשה במחשכים על פי קריטריונים סובייקטיביים של שר ביטחון. התהליך צריך להיות שקוף ומעוגן באמות מידה ברורות שאינן מוחלפות עם שינוי שר ביטחון. לדעתו של בריק, צריך להקים ועדה מקצועית של בכירי מערכת הביטחון לשעבר, שתבחר כמה מועמדים לבחירת הממשלה, ולא כמו היום ששר הביטחון מביא מועמד אחד לממשלה לקבלה או לדחייה.

בנוגע למבנה הארגוני של הצבא, לטענתו יש אנומליה במבנה הזרועות של צה"ל. בעוד שלזרוע אוויר וים יש מפקד ישיר עם סמכות ואחריות, מפקדה הישיר של זרוע היבשה עתירת המשאבים הוא גם הרמטכ"ל שהוא מפקד כלל צה"ל שאמור לעסוק בתכנון ואסטרטגיה, ולכן אין לו את הזמן והיכולת לנהל באופן ממוקד את צבא היבשה, ואילו לסגן הרמטכ"ל עם שאיפותיו להיות רמטכ"ל שמעדיף לעסוק באסטרטגיה, אין את הרצון לנהל מעשית את צה"ל. הפתרון לדעת בריק הוא למנות מפקד זרוע יבשה שתחתיו אלופי הפיקוד ומפקד מז"י שמעליו יהיה הרמטכ"ל שתפקידו לסנכרן את כל הזרועות. והוא גם הציע פתרון ביניים: מינוי אלוף בדימוס כמשנה לרמטכ"ל ומנכ"ל צה"ל בעל ניסיון בניהול אזרחי שיכהן לפחות 5 שנים והוא ינהל את הצבא, את התקציבים, כוח האדם והאמצעים.

בתחום התרבות הארגונית של צה"ל קיימת לתפיסתו תרבות ארגונית של שקר ואי-לקיחת אחריות. בתחקירים מטייחים ומשקרים, ישנה אי-המשכיות של תהליכים וחוסר בזיכרון ארגוני, הקדנציות של הקצינים קצרות מדי, וללא ביצוע והתנסות בתפקידי רוחב ואין העברת מקל מסודרת בעת החלפת פרסונות. בשל כל אלה יש להמציא את הגלגל מחדש. לדעתו, מודל ההצערה של צה"ל אשם ברידוד המקצועיות ופליטה של קצינים מוכשרים לאזרחות, דבר שגורם לבעיית כוח אדם בדרג הביניים של הקצינים.[10]

לתפיסתו יש לעדכן את תפיסת הביטחון המיושנת של צה"ל שהי שנקבעה באמצע המאה הקודמת, ומתמצָה בהעברת המלחמה לאדמת האויב ובכך מאפשרת לאזרחים לחיות בסוג של שקט. בשנים האחרונות הפכה מדינת ישראל לדעתו להיות המדינה המאוימת ביותר בעולם. זרוע היבשה לא נבנתה להתמודד עם חמש זירות במקביל, ולכן כיוון שאין תפיסת ביטחון מתאימה למצב שנוצר, כל רמטכ"ל מאלתר לפי הבנתו. מאז 2006, המצב במזרח התיכון השתנה למול איומי ייחוס של חמאס, חזבאללה, יו"ש, סוריה ופנים ישראל. מול ישראל מוצבות 250 אלף רקטות וכטב"מים, שחיל האוויר לא יכול לתת להם מענה ראוי, וכיפת ברזל וטיל החץ עם המלָאים הקטנים לא יוכלו ליירט יותר ממספר שבועות, מה שיותיר את השמיים פתוחים לאויב. לדעתו יש לשדרג את היכולות הצבאיות בתחומי טק"ק, לייזר, טילי נ"מ ניידים וצבא היבשה. חיל האוויר חייב את השילוביות הרב-זרועית. לדעתו, למשל יש להקים חיל טילים שייתן מענה למשגרים הניידים בעוד שהמטוסים יעסקו במטרות אסטרטגיות.

טענה נוספת של בריק היא היעדר המשכיות בבניית הצבא מרמטכ"ל לרמטכ"ל. כל מפקד עליון של הצבא יוצר תוכנית חדשה משלו שמבטלת את התוכניות הקודמות. ואין בקרה על החלטות הרמטכ"ל של הקבינט הביטחוני שהפך לחותמת גומי. הוא סובר שבמקום שהרמטכ"ל יבנה את הצבא לפי איומי הייחוס שהם רבים, הוא בונה איום פיקטיבי מול זירה וחצי שלא נכללים בו למשל האיומים מסוריה ואינתיפאדה שלישית ביו"ש.

בריק מציע תהליך של הכשרה לכל שר שעוסק בענייני ביטחון. לדעתו יש בעיה שבמטה לביטחון לאומי יושבים קצינים, שהיו חלק מהבעיה של צה"ל ולכן צריכים לשים בו מומחים לעניין מתחומים שונים, שלא קשורים ישירות לראש הממשלה. ומולם שב"כ, מוסד ואמ"ן יציגו למומחי המטה את איומי הייחוס על מדינת ישראל. והממשלה תבקש תוכנית עבודה מתאימה לאיומי הייחוס מהרטכ"ל, וממנה תגזור את התקציב, וכך רמטכ"לים יוכלו לבנות נדבכים, אחד על גבי השני.[11]

בראיון עימו סיפר בריק כי נפגש עם נתניהו בתקופת כהונתו כראש ממשלת ישראל השלושים וחמש והציג לו דו"ח שהכין על מוכנות (או אי מוכנות) צה"ל למלחמה. לפי בריק נתניהו הבטיח להקים ועדת חקירה בנושא אך זה לא קרה (גם לא בקדנציות הבאות).[12]

ערב יום הכיפורים תשפ"ד, שבועיים לפני מתקפת הפתע על ישראל, התריע מעל דפי הארץ מפני מלחמה אזורית קרובה, קרא לבנימין נתניהו לעצור את "ההפיכה המשטרית" כדבריו, ולהעמיד את הביטחון בראש סדר העדיפויות הלאומי.[13]

במלחמת חרבות ברזל

לאחר פתיחת מלחמת חרבות ברזל במתקפת הפתע של חמאס והג'יהאד האסלאמי על יישובי עוטף עזה, בה נרצחו 1,145[14] ישראלים ונחטפו כ-253, הצביעו רבים על הדמיון הרב בין אירועי המתקפה לאחד מתרחישי האימים שתיאר בריק.[15] בין היתר הוזכרה בהקשר זה טענתו שהיישובים לא יוכלו לסמוך על עזרה מצה"ל בשעות הראשונות של ההתקפה, ושישרדו רק אלו שיצליחו להגן על יישובם[16] בעזרת כיתות הכוננות האזרחיות.

גישתו האסטרטגית של בריק בשבועות הראשונים של המלחמה, הוצגה במספר ראיונות שערך באמצעי תקשורת שונים. על-פי בריק באותה העת, על צה"ל להטיל מצור ולמשוך במכוון את העימות על פני שבועות וחודשים, ולא לחתור לסיימו במהרה. בריק הסביר כי לכך להבנתו מספר סיבות חשובות. ראשית, כיוון שכניסה קרקעית של צה"ל לרצועת עזה עלולה לגרור תגובה של חזבאללה וגורמים נוספים, ולגרום לפריצתה של מלחמה אזורית רב-זירתית. שנית, משום שכניסה מהירה לרצועת עזה תסכן יותר את החיילים, שכן האויב עדיין חזק באופן יחסי. שלישית, מתוקף הרעיון לפיו יש לנסות לייאש ולהחליש את האויב באמצעות כליאתו במנהרותיו ומחבואיו, עד שיאזלו לו מאגרי המים, המזון והדלק.[17]

תשעה ימים לאחר תחילת המלחמה, זימן ראש הממשלה בנימין נתניהו את בריק לשיחה, על-מנת לשמוע עמדותיו ולהיוועץ עמו.[18] בפגישתו עם נתניהו, המליץ בריק להיערך ולהתכונן בצורה יסודית לפני כניסה קרקעית לעזה.[19]

במהלך המלחמה המשיך בריק להתראיין רבות בכלי התקשורת הממסדיים והפרטיים[20][21] , באתרי אינטרנט, בתוכניות הסכת[22], ועוד. בריק הביע עמדתו בכלי התקשורת, כי האשמים העיקריים למחדל שהוביל למלחמה הם ראש אמ"ן ומפקד פיקוד הדרום, וקרא להם להתפטר באופן מיידי, עוד בזמן המלחמה.[23] בהמשך ציין כי לראש הממשלה, לממשלה, לדרג המקצועי ולדרג הצבאי יש חלק מרכזי במצב[24][25]. הוא היה לאורח קבוע ב-ערוץ TOV של אלעזר שטורם, שם המשיך לבקר את צה"ל והעומדים בראשו בעבר ובהווה, את דוברות צה"ל, ולעיתים גם את המערכת הפוליטית[26][27][28][29][30].

במלאת שלושה חודשים למלחמה, פורסם מאמר מטעמו באתר מעריב, ובו התריע כי על-פי דעתו ומחקריו המקיפים, מוצבי צה"ל בצפון הארץ אינם ערוכים היטב למערכה משמעותית מול החיזבאללה. הוא חידד כי כבר התריע על חוסר מוכנות זה שנים קודם לכן בפני ראשי מערכת הביטחון בצה"ל ובפוליטיקה, ולדעתו מצב המוכנות רק הורע מן העת ההיא ועד לזמן המלחמה[31].

מפרי עטו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יצחק בריק בוויקישיתוף

מלחמת יום הכיפורים

נציב קבילות החיילים

הערות שוליים

  1. ^ אחיקם משה דוד, נציב הקבילות: "אני לא עלה התאנה של צה"ל", באתר nrg‏, 1 באוקטובר 2012.
  2. ^ אטילה שומפלבי, בתגובה למכתב הרבנים: "מכתב אלופים" בעד התנתקות, באתר ynet, 29 באפריל 2004
  3. ^ אבירי איכות השלטון לשנת 2019, באתר התנועה לאיכות השלטון
  4. ^ אתר למנויים בלבד עמוס הראל, נציב קבילות החיילים: הקיצוצים הנרחבים בצה"ל פגעו במורל ויצרו תרבות של עיגול פינות, באתר הארץ, 28 במאי 2017
  5. ^ עמוס הראל, וגם עכשיו, לצבא קשה להתמודד עם הביקורת, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2018
    שירית אביטן כהן, אריאל זיגלר, ‏ועדה חסויה תדון בפער בין דו"חות הרמטכ"ל ואלוף במיל' בריק, בעיתון מקור ראשון, 16 בספטמבר 2018
    אלוף (מיל') יצחק בריק, ‏דעה: "תר"ש גדעון" דרדרה את זרוע היבשה לשפל החמור ביותר של צה"ל, באתר גלובס, 27 בינואר 2020
  6. ^ אתר למנויים בלבד יצחק בריק, מערכת בריאות קורסת? חכו שתראו את צה"ל בסבב הבא, באתר הארץ, 21 במאי 2020
  7. ^ יצחק בריק, ‏סכנה: צבא בלי רוח לחימה, השילוח 19 באפריל 2020
  8. ^ עומר דוסטרי, ‏דעה: מסע ההפחדות הפופוליסטי של האלוף בריק, באתר גלובס, 2 בפברואר 2020
  9. ^ אורי מילשטיין, האלוף בריק - פרק 12, באתר יוטיוב
  10. ^ האלוף יצחק בריק (10) – תהליך מינוי הרמטכ"לים והאלופים בצה"ל לקוי מאוד, נבדק ב-2023-01-25
  11. ^ האלוף יצחק בריק (11) – יש לחולל רפורמה יסודית בתפיסת הביטחון של ישראל, נבדק ב-2023-01-25
  12. ^ שרי מקובר-בליקוב, ‏"חמור יותר מיום כיפור, המודיעין קרס": תרחישי האימה של אלוף בריק | מיוחד ל"מעריב", באתר מעריב אונליין, 13 באוקטובר 2023
  13. ^ אתר למנויים בלבד יצחק בריק, נתניהו, המלחמה הבאה קרובה. הכרז על מצב חירום לאומי, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2023
  14. ^ נכון ל-25 באוקטובר, הוערך מספר ההרוגים בכ-1,400, ראו מלחמת "חרבות ברזל" (תמונת מצב נכון ל- 25 באוקטובר 2023, 13:00), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 25 באוקטובר 2023. בעקבות זיהוי גופות נוספות השתנתה ההערכה, ראו X logo 2023.svg ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 8 בנובמבר 2023
  15. ^ האלוף (במיל.) יצחק בריק שחזה את המלחמה מתריע: "ישראל לא בנויה לאיום רב זירתי", באתר ערוץ 7, ‏8.10.2023
  16. ^ האלוף בריק חזה במדוייק את מה שקורה. כל אחד צריך לשמור על היישוב שלו. הדברים נכונים לכל שכונה ולכל בניין., באתר רוטר, ‏8.10.2023
  17. ^ YouTube full-color icon (2017).svg "עשו הכל כדי להשתיק אותי": אלוף במיל' בריק קורא להמתין עם הכניסה למערכה רב-זירתית, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 26:04)
  18. ^ ירון אברהם, ‏הבעיות של זרוע היבשה – וההמלצות להמשך: מאחורי שיחת נתניהו והאלוף במיל' יצחק בריק, באתר ‏מאקו‏‏, ‏16 באוקטובר 2023‏
  19. ^ רדיו גלי ישראל-אלוף במיל' יצחק בריק במשדר המיוחד עם אלדד יניב: "נפגשתי עם נתניהו והתקבלה שם החלטה שהצילה את מדינת ישראל", באתר רדיו גלי ישראל
  20. ^ https://www.kikar.co.il/%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D/s6uv21
  21. ^ https://www.inn.co.il/news/624484
  22. ^ https://www.hidabroot.org/video/220284
  23. ^ "לשניים האלה יש את החלק הגדול ביותר": אלוף במיל' בריק קורא להתפטרותם של בכירי מערכת הביטחון, באתר מעריב אונליין, 19 באוקטובר 2023
  24. ^ "עשו הכל כדי להשתיק אותי": אלוף במיל' בריק קורא להמתין עם הכניסה למערכה רב-זירתית, נבדק ב-2023-11-09, 26.10.23
  25. ^ ראיון של יצחק בריק בתוכנית הצינור עם גיא לרר, 26.10.23
  26. ^ https://www.youtube.com/watch?v=ft4F0dGYK4M
  27. ^ https://www.youtube.com/watch?v=5iM23UTko-s
  28. ^ https://www.youtube.com/watch?v=BFpANi1GdlU
  29. ^ https://www.youtube.com/watch?v=GQ-THaYwA2A
  30. ^ https://www.youtube.com/watch?v=-efm1t5pIQ0
  31. ^ אלוף (במיל׳) יצחק בריק , ‏תרחיש האימים: במתקפת חיזבאללה יקרסו המוצבים בגבול לבנון, באתר מעריב אונליין, 7 בינואר 2024


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0