יצחק בריק

יצחק בריק
	יצחק בריק כנציב קבילות החיילים
לידה	7 בנובמבר 1947 (גיל: 74)
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1965–1999 (כ־34 שנים)
דרגה	אלוף
תפקידים בשירות
	מפקד חטיבה 14; מפקד עוצבת אתגר; מפקד עוצבת געש; סגן מפקד המפח"ש; מפקד גיס 441; מפקד המכללות הצבאיות;
פעולות ומבצעים
	מלחמת ששת הימים; פעולת כראמה; מלחמת ההתשה; מלחמת יום הכיפורים; מלחמת לבנון הראשונה; הלחימה ברצועת הביטחון; האינתיפאדה הראשונה
עיטורים
	עיטור העוז
תפקידים אזרחיים
	יו"ר הוועד המנהל של מכללת עמק יזרעאל, נציב קבילות החיילים

ערך זה עוסק באלוף בצה"ל. אם התכוונתם לפרופסור בחוג לגרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה, ראו יצחק בריק (גרונטולוג).

יצחק בריק (נולד ב-7 בנובמבר 1947) איש צבא ישראלי, שסיים את שירותו בצה"ל בדרגת אלוף. שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות. לחם כמפקד פלוגה במילואים במלחמת יום הכיפורים ועוטר בעיטור העוז. מאז דצמבר 2008 מכהן כנציב קבילות החיילים.

ביוגרפיה

בריק נולד וגדל בקיבוץ גלאון, התגייס לצה"ל ב-1965 ועשה את מרבית שירותו בחיל השריון, החל מתפקידו כתותחן טנק בגדוד 82. בהמשך עבר קורס מפקדי טנקים ובמלחמת ששת הימים שימש כמפקד טנק בגדוד 63 של חטיבה 14, שלחמה תחת אוגדה 38 בקרבות בחצי האי סיני. לאחר קורס קצינים שובץ בחטיבה 7, ושימש כמפקד מחלקה בפעולת כראמה. בהמשך מונה למפקד פלוגה^[1]. ב-1969 השתחרר מצה"ל, עבר לרכז את המשק בקיבוצו ולמד הנדסת תעשייה וניהול בטכניון.

במלחמת יום הכיפורים שימש כמפקד פלוגה בגדוד 113 בפיקודו של אסף יגורי, הגדוד השתייך לחטיבה 217 של אוגדה 162. את המלחמה החל בריק בהצטיידות בימ"ח ונסיעה לילית עם כוח קטן לעבר תעלת סואץ. הכוח בפיקודו נקלע למארב קומנדו מצרי, בריק נפגע מרשף של טיל נ"ט ונכווה קשה בפניו, על אף הפציעה שב ליטול את הפיקוד על הטנק ויחד עם חבריו השמיד את פלוגת הקומנדו. ביום למחרת, 8 באוקטובר 1973, השתתף עם יחידתו במתקפת הנגד הכושלת של צה"ל, לאחר הנסיגה ארגן מספר טנקים, חזר והסתער כדי לחלץ טנקים ונפגעים, בקרב פגע ב-25 טנקים ועצר בכך את התקדמות הכוחות המצרים. בהמשך הלחימה השתתף בצליחת התעלה וסיים את המלחמה, לאחר שהחליף שבעה טנקים, ונותר אחד מהלוחמים הכשירים הבודדים מגדודו, שמנה יותר מ-200 איש לפני הקרבות. על מעשיו אלו הוענק לו עיטור העוז.

לאחר המלחמה המשיך להתקדם בדרגותיו במילואים ומילא תפקיד של מפקד גדוד. ב-1980 חזר לשירות קבע ומונה למפקד חטיבה 10. בריק תכנן להישאר בצבא במשך שנתיים, אך פרוץ מלחמת לבנון הראשונה השאירה אותו בשירות קבע. במהלך השנים הבאות התמנה לסגן מפקד אוגדה סדירה ולמפקד חטיבה 14, בשנת 1988 למפקד עוצבת אתגר - אוגדת מילואים בפיקוד הצפון, בשנת 1990 למפקד עוצבת געש ואחר כך לסגן מפקד המפח"ש. ב-1994 מונה לדרגת אלוף ולמפקד המכללות הצבאיות, בנוסף על תפקידו התמנה ב-1995 למפקד הגיס הדרומי. השתחרר משירות הקבע ב-1999, כשבמילואים ממשיך לכהן כמפקד הגיס.

לאחר שחרורו עסק בריק בפיתוח הנגב והגליל, הוא התמנה ליועצו המיוחד של התעשיין סטף ורטהיימר ולממונה על פיתוח אסטרטגי של הפריפריה מטעם קרן סאקט"א רש"י. מאז שנת 2000 משמש כיו"ר הוועד המנהל של מכללת עמק יזרעאל. בדצמבר 2008 מונה לנציב קבילות החיילים.

בריק נשוי ואב לשלושה ילדים. מהנדס תעשייה וניהול, בוגר המכללה לביטחון לאומי ומוסמך במנהל ציבורי באוניברסיטת תל אביב.