יצחק בריק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פירוש נוסף ערך זה עוסק באלוף בצה"ל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו יצחק בריק (פירושונים).
יצחק בריק
האלוף יצחק בריק, 1994
האלוף יצחק בריק, 1994
לידה גלאון, פלשתינה (א"י)
מדינה ישראלישראל ישראל
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת פעילות 1965–1999 (כ־34 שנים)
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
פעולת כראמה
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע שלום הגליל  מבצע שלום הגליל
המערכה ברצועת הביטחון  המערכה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה הראשונה
עיטורים
עיטור העוז  עיטור העוז
תפקידים אזרחיים
בריק כנציב קבילות החיילים, 2009

יצחק (איציק) בְּרִיק (נולד ב-7 בנובמבר 1947 כ"ד בחשוון ה'תש"ח) הוא איש צבא ישראלי בדימוס, שסיים את שירותו בצה"ל בדרגת אלוף. שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות. לחם כמפקד פלוגה במילואים במלחמת יום הכיפורים ועוטר בעיטור העוז; כיהן במשך כעשור בתפקיד נציב קבילות החיילים. בסמוך לפרישתו מתפקיד זה בשנת 2018, וביתר שאת לאחריה, נודע בריק כמבקר חריף של היערכות צה"ל ומשרד הביטחון למלחמה.

ביוגרפיה

בריק נולד וגדל בקיבוץ גלאון, לאם ניצולת השואה מהונגריה, ולאב שעלה מפולין לפני המלחמה ולחם בפלמ"ח. התגייס לצה"ל כלוחם ב-1965 ועשה את מרבית שירותו בחיל השריון, שם שימש בתפקיד תותחן טנק בגדוד 82. בהמשך השתתף בקורס מפקדי טנקים ובמלחמת ששת הימים שימש כמפקד טנק בגדוד 63 של חטיבה 14, שלחמה תחת אוגדה 38 בקרבות בחצי האי סיני. לאחר שסיים קורס קצינים שובץ בחטיבה 7, ושימש כמפקד מחלקה בפעולת כראמה. בהמשך מונה למפקד פלוגה[1]. ב-1969 השתחרר מצה"ל, ושימש כרכז משק בקיבוצו. בעל תואר ראשון בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון.

במלחמת יום הכיפורים שימש כמפקד פלוגה בגדוד 113 בפיקודו של אסף יגורי. הגדוד השתייך לחטיבה 217 של אוגדה 162. את המלחמה החל בריק בהצטיידות בימ"ח ונסיעה לילית עם כוח קטן לעבר תעלת סואץ. הכוח בפיקודו נקלע למארב קומנדו מצרי, בריק נפגע מרשף של טיל נ"ט ונכווה קשות בפניו. על אף הפציעה נטל בשנית את הפיקוד על הטנק ויחד עם חבריו השמיד את פלוגת הקומנדו. ביום ה-8 באוקטובר 1973, השתתף עם יחידתו במתקפת הנגד הכושלת של צה"ל. לאחר הנסיגה ארגן מספר טנקים וחזר והסתער כדי לחלץ טנקים ונפגעים. בקרב הם פגעו ב-25 טנקים ועצרו את התקדמות הכוחות המצריים. בהמשך הלחימה השתתף בצליחת התעלה. סיים את המלחמה, לאחר שהחליף שבעה טנקים, נותר אחד מהלוחמים הכשירים הבודדים מגדודו, שמנה יותר מ-200 איש לפני הקרבות. על מעשיו אלו הוענק לו עיטור העוז.

לאחר המלחמה המשיך להתקדם בדרגותיו במילואים ומילא תפקיד של מפקד גדוד 9214 בחטיבה 459. ב-1980 חזר לשירות קבע ומונה למפקד חטיבה 786. בריק תכנן להישאר בצבא שנתיים בלבד, אך מלחמת לבנון הראשונה השאירה אותו בשירות קבע. במהלך השנים הבאות התמנה לסגן מפקד אוגדה סדירה ולמפקד חטיבה 14. בשנת 1988 מונה למפקד עוצבת אתגר – אוגדת מילואים בפיקוד הצפון. בשנת 1990 מונה למפקד עוצבת געש ואחר כך לסגן מפקד המפח"ש. ב-1994 מונה למפקד המכללות הצבאיות והועלה לדרגת אלוף. בנוסף התמנה ב-1995 למפקד הגיס הדרומי – גיס 441. השתחרר משירות הקבע ב-1999. המשיך לכהן במילואים כמפקד הגיס עד שנת 2005.

לאחר שחרורו עסק בריק בפיתוח הנגב והגליל. הוא התמנה ליועץ של התעשיין סטף ורטהיימר ולממונה על פיתוח אסטרטגי של הפריפריה מטעם קרן סאקט"א רש"י. בשנת 2000 מונה ליו"ר הוועד המנהל של המכללה האקדמית עמק יזרעאל. בשנת 2004 היה בין החותמים על מכתב תמיכה של בכירי מערכת הביטחון בתוכנית ההתנתקות, שקבע כי התכנית חיונית לביטחון ישראל[2].

כיהן כנציב קבילות החיילים מדצמבר 2008 עד דצמבר 2018.

בשנת 2008, פנה אהוד ברק (שהיה שר הביטחון דאז) אל בריק בכדי שיקבל על עצמו את תפקיד נציב קבילות החיילים. בריק הסכים לקבל את התפקיד, מתוך הבנה ורצון לעסוק בטיפול בערכים ובנורמות של החיילים והמפקדים בצה״ל, תוך התמקדות בניתוח הסיבות שמביאות את החיילים לקבול את מפקדיהם.

במסגרת מחקרו בתפקיד, מצא כי הסיבה העיקרית היא חוסר אמון של החיילים במפקדיהם, מה שהוביל לפנייתם מלכתחילה ופגע במוטיבציה, בתפקוד וברצון שלהם ללכת אחרי מפקדיהם בשגרה ובמלחמה. כתוצאה מכך, החליט בריק לא לעסוק רק בקבילות עצמן שהן סימפטום, אלא גם לעסוק במנהיגות המפקדים ותפקודם.

מתוך תובנה זו, ביקר בריק במשך עשר שנות כהונתו במעל 1,600 יחידות צה"ליות באוויר, בים, ביבשה ובתחומים שונים. בכל אחד מהביקורים, בריק נפגש עם החיילים ושוחח איתם ארוכות על הרגשתם ביחידה וכן הקפיד להרצות לכלל מפקדי היחידה על מנהיגות נכונה והעלאת המוטיבציה בקרב הפקודים, תוך חיזוק הרגשת השייכות, האמון בעצמם ובמפקדיהם.

בסוף הביקורים, נפגש בריק עם הפיקוד הבכיר של היחידה וביקש מהם לדבר באופן חופשי על מה הם חשים בשרותם הצבאי, האם הם מרגישים שהם כשרים למלחמה, על הקשר בינם לפיקוד הבכיר שמעליהם ועוד. כתוצאה מהשיחות, הסיק בריק שקיימת בעיה קשה באמון החיילים והמפקדים בפיקוד הבכיר שמעליהם, ובניתוק של דרגי הפיקוד הבכיר מהשטח. חוסר אמון זה פגע רבות בכשירות המבצעית, במוטיבציה ובתפקוד היחידה.

בהמשך למסקנותיו, החליט בריק לבחון ולבדוק עם אנשיו גם את תפקודם של מערכים קרביים שלמים בצה״ל כמו למשל מערכי השריון, החי"ר, התצפיתניות, כיפת ברזל, הגדודים המעורבים ובנוסף לכך גם את מערכי ההדרכה, הלוגיסטיקה, האחזקה והטכנולוגיה.

ממצאיו של בריק נשלחו באופן שוטף לפיקוד הבכיר של צה״ל לרבות המלצות לפתרון, ובעקבות המהלך היה מוזמן לדיוני מטכ"ל בהם היה מציג לרמטכ״ל ולאלופים את הדרך לטפל בבעיות והמלצות לפתרונן. בתקופה זו, הצבא אימץ את הדו"חות, טיפל בבעיות והשקיע סכומים רבים ליישום ההמלצות. לפי בריק, חלק מהנושאים שטופלו ע״י הצבא "הידרדרו מחדש בגלל תרבות ארגונית קלוקלת של חוסר משמעת, אי וידוא פקודות, חוסר בקרה ומעקב, אי הוצאת לקחים, חוסר אמינות בתחקירים ותרבות של שקר"[3].

בשנת הכהונה האחרונה שלו בתפקיד, הוציא בריק את "דו"ח בריק" הקרוי על שמו ומסכם של כ-250 עמודים שבו מתוארים 15 נושאים קריטיים שפוגעים במוכנות הצבא למלחמה, וכולל ביקורות קשות של מבקר המדינה, מבקר מערכת הביטחון, ומבקר הצבא שהצביעו על המחדלים שבריק חשף והסכימו עם מסקנותיו[4]. בנוסף לכך, הכניס בריק לדו"ח מסמכים של הצבא ותיעודי שיחות שלו עם מפקדים בכירים רבים בצבא, שהציגו לו את דעתם על הבעיות הקשות בצבא, אך חששו להציגן בפני מפקדיהם מחשש שמא יבולע להם[5].

ד"וח זה נידון בוועדת חוץ וביטחון, בוועדת ביקורת המדינה, וכן גם לראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ״ל, וגרם לטלטלה גדולה במערכת הביטחון ובדרג המדיני.

בשנת 2021, כשנתיים לאחר סיום תפקידו כנציב קבילות החיילים, הקים בריק חמישה צוותי מומחים בחסות אוניברסיטת רייכמן. הנושאים שבהם עסקו צוותי המומחים היו עדכון תפיסת הביטחון, מוכנות צבא היבשה, מוכנות העורף, מוכנות צה״ל להתמודדות מול טילים, רקטות, כטב"מים, והתרבות הארגונית של צה״ל[6].

לאחר כשנה, של עבודה משותפת בין הצוותים, יצא לאור המסמך ״היערכות ישראל למלחמה, המלצות לחומש הבא״, אשר כלל עוד שני נושאים שנשלחו כנספחים: מוכנות הלוגיסטיקה והאחזקה למלחמה, ומשבר כוח האדם בקבע ובסדיר בצה״ל.

המסמך הופץ לכלל מקבלי ההחלטות בדרג המדיני ובדרג הצבאי, ראש הממשלה, שרים שונים, חברי המועצה לביטחון לאומי (המל״ל), ועדת חוץ וביטחון, שר הביטחון, מנכ״ל משרד הביטחון, הרמטכ״ל ואלופים בצה"ל[7][8].

בנוסף להפצתו של הדוח, התקיימו מפגשים של כותבי הדו"ח עם בכירים בדרג המדיני והצבאי כגון ראש הממשלה, מנהלי אגפי המל״ל, יו״ר ועדת חוץ וביטחון, שר הביטחון, מנכ״ל משרד הביטחון והרמטכ״ל. בעקבות מפגשים אלו, שר הביטחון, מנכ״ל משרד הביטחון והרמטכ״ל אימצו את הדו"ח, ואף קבעו שהוא יהווה חלק מתוכנית העבודה הרב שנתית של משרד הביטחון וצה״ל[9].

בשנת 2016 הוענק לבריק אות יקיר חדרה בשנת ה-125 לייסוד העיר. בשנת 2019 קיבל את אות אביר איכות השלטון בקטגוריית הרשות המבקרת[10].

בריק הוא מהנדס תעשייה וניהול בהכשרתו, בוגר המכללה לביטחון לאומי ומוסמך במינהל ציבורי מאוניברסיטת תל אביב. נשוי ואב לשלושה ילדים, מתגורר בחדרה.

עמדותיו על תפקוד צה"ל

טרם מלחמת חרבות ברזל

בשנת 2018 פרסם ביקורת קשה על מוכנות צה"ל למלחמה[11]. המערכת הצבאית התנגדה לביקורת ומאז המשיך בריק להתריע ולהיאבק בהתנגדות הצה"לית לביקורת[12][13]. בריאיון לתוכנית "זמן אמת" בכאן 11, אמר בריק כי "במידה והיום תפרוץ מלחמה, מלחמת יום הכיפורים תהיה טיול לידה".

במאמר שפרסם באפריל 2020 קבל בריק על "אובדן רוח הלחימה בצה"ל"[14]. מול עמדות אלו עלו טענות נגדיות, שהאשימו את בריק ב"מסע הפחדות" וב"פופוליזם"[15].

ביקורתו של בריק על צה"ל התפרסה על תחומים רבים, החל מהמבנה הארגוני של צה"ל, דרך התרבות הארגונית ועד לשיטת המינויים של בכירי צה"ל, אופן ההצטיידות של צה"ל והנתק שקיים בין המערכת הצבאית למערכת המדינית.

על פי בריק, בתחילת 2023 חיל היבשה בשל קוטנו לא יוכל לתת מענה בכל הזירות במקביל. חיל האוויר לא מוכן להתמודדות עם התקפות טילים מדויקים ומזל"טים על בסיסיו. לתפיסתו יש בצה"ל בעיות קשות בתחום הלוגיסטיקה בשל ההפרטה הנרחבת של שירותים, שהצבא מקבל כיום מחברות אזרחיות. העורף לא מוכן לספוג אלפי טילים ביום.

בתחום האיום הפנימי יש להקים משמר לאומי שימנה לפחות 50 אלף בוגרי צבא בכדי להתמודד עם מהומות אזרחיות כדוגמת מהומות 2021[16].

לתפיסתו, תהליך המינויים של רמטכ"לים לקוי מאוד. מינוי רמטכ"ל נעשה במחשכים על-פי קריטריונים סובייקטיביים של שר ביטחון. התהליך צריך להיות שקוף ומעוגן באמות מידה ברורות שאינן מוחלפות עם שינוי שר ביטחון. לדעתו של בריק, צריך להקים ועדה מקצועית של בכירי מערכת הביטחון לשעבר, שתבחר כמה מועמדים לבחירת הממשלה, תחת השיטה הנהוגה ששר הביטחון מביא מועמד אחד בפני הממשלה.

בנוגע למבנה הארגוני של הצבא, לטענתו של בריק קיימת אנומליה במבנה הזרועות של צה"ל. בעוד שלזרוע האוויר והים יש מפקד ישיר, עם סמכות ואחריות, מפקדה הישיר של זרוע היבשה הוא הרמטכ"ל המפקד על כלל צה"ל שאמור לעסוק בתכנון ואסטרטגיה, ולכן אין לו את הזמן והיכולת לנהל באופן ממוקד את צבא היבשה, ואילו לסגן-הרמטכ"ל עם שאיפותיו להיות רמטכ"ל שמעדיף לעסוק באסטרטגיה, אין את הרצון לנהל מעשית את צה"ל. הפתרון, לטעמו של בריק, הוא למנות מפקד זרוע יבשה שתחתיו אלופי הפיקוד ומפקד מז"י שמעליו יהיה הרמטכ"ל שתפקידו לסנכרן את כל הזרועות. והוא גם הציע פתרון ביניים: מינוי אלוף בדימוס כמשנה לרמטכ"ל ומנכ"ל צה"ל בעל ניסיון בניהול אזרחי שיכהן לפחות 5 שנים והוא ינהל את הצבא, את התקציבים, כוח האדם והאמצעים.

בתחום התרבות הארגונית של צה"ל קיימת לתפיסתו תרבות ארגונית של שקר, טאטוא מתחת לשולחן של עובדות מטרידות, ואי-לקיחת אחריות. בתחקירים מטייחים ומשקרים, ישנה אי-המשכיות של תהליכים וחוסר בזיכרון ארגוני, הקדנציות של הקצינים קצרות מדי, וללא-ביצוע או התנסות בתפקידי רוחב, ואין "העברת מקל" מסודרת בעת החלפת פרסונות. בשל כל אלה, יש להמציא הגלגל מחדש, לעמדתו. בנוסף גרס כי מודל ההצערה של צה"ל אשם ברידוד-המקצועיות, וכי פליטה של קצינים מוכשרים לאזרחות, גורמים לבעיות כוח-אדם רבות בדרגי הביניים של קציני צה"ל[17].

לתפיסתו יש לעדכן את תפיסת הביטחון המיושנת של צה"ל שנקבעה באמצע המאה העשרים, ומתמצָה בהעברת המלחמה לאדמת האויב ובכך מאפשרת לאזרחים לחיות בסוג של שקט. בשנים האחרונות הפכה מדינת ישראל לדעתו להיות המדינה המאוימת ביותר בעולם. זרוע היבשה לא נבנתה להתמודד עם חמש זירות במקביל, ולכן כיוון שאין תפיסת ביטחון מתאימה למצב שנוצר, כל רמטכ"ל מאלתר לפי הבנתו. מאז 2006, המצב במזרח התיכון השתנה למול איומי ייחוס של חמאס, חזבאללה, יו"ש, סוריה ופנים ישראל. מול ישראל מוצבות 250 אלף רקטות וכטב"מים, שחיל האוויר לא יכול לתת להם מענה ראוי, וכיפת ברזל וטיל החץ עם המלָאים הקטנים לא יוכלו ליירט יותר ממספר שבועות, מה שיותיר את השמיים פתוחים לאויב. לדעתו יש לשדרג את היכולות הצבאיות בתחומי טק"ק, לייזר, טילי נ"מ ניידים וצבא היבשה. חיל האוויר חייב את השילוביות הרב-זרועית. לדעתו, למשל יש להקים חיל טילים שייתן מענה למשגרים הניידים בעוד שהמטוסים יעסקו במטרות אסטרטגיות.

טענה נוספת של בריק היא היעדר המשכיות בבניית הצבא מרמטכ"ל לרמטכ"ל, כאשר כל רמטכ"ל יוצר תוכנית חדשה משלו המבטלת את התוכניות הקודמות. ואין בקרה על החלטות הרמטכ"ל של הקבינט הביטחוני שהפך לחותמת גומי. הוא סובר שבמקום שהרמטכ"ל יבנה את הצבא לפי איומי הייחוס שהם רבים, הוא בונה איום פיקטיבי מול זירה וחצי שלא נכללים בו למשל האיומים מסוריה ואינתיפאדה שלישית ביו"ש.

בריק מציע תהליך של הכשרה לכל שר שעוסק בענייני ביטחון. לדעתו יש בעיה שבמטה לביטחון לאומי יושבים קצינים, שהיו חלק מהבעיה של צה"ל ולכן צריכים לשים בו מומחים לעניין מתחומים שונים, שלא קשורים ישירות לראש הממשלה. ומולם שב"כ, מוסד ואמ"ן יציגו למומחי המטה את איומי הייחוס על מדינת ישראל. והממשלה תבקש תוכנית עבודה מתאימה לאיומי הייחוס מהרטכ"ל, וממנה תגזור את התקציב, וכך רמטכ"לים יוכלו לבנות נדבכים, אחד על גבי השני[18].

בראיון עימו סיפר בריק כי נפגש עם נתניהו בתקופת כהונתו כראש ממשלת ישראל השלושים וחמש והציג לו דו"ח שהכין על מוכנות צה"ל למלחמה. לדברי בריק נתניהו הבטיח להקים ועדת חקירה בנושא[19].

ערב יום הכיפורים תשפ"ד, שבועיים לפני טבח שבעה באוקטובר, התריע במאמר בהארץ מפני מלחמה אזורית קרובה, קרא לבנימין נתניהו לעצור את "ההפיכה המשטרית" כדבריו, ולהעמיד את הביטחון בראש סדר העדיפויות הלאומי[20].

במלחמת חרבות ברזל

לאחר פתיחת מלחמת חרבות ברזל במתקפת הפתע של חמאס והג'יהאד האסלאמי על יישובי עוטף עזה, שבה נרצחו 1,163[21] ישראלים ונחטפו כ-251[22], הצביעו רבים על הדמיון הרב בין אירועי המתקפה לאחד מתרחישי האימים שתיאר בריק[23]. בין היתר הוזכרה בהקשר זה טענתו שהיישובים לא יוכלו לסמוך על עזרה מצה"ל בשעות הראשונות של ההתקפה, ושישרדו רק אלו שיצליחו להגן על יישובם בעזרת כיתות הכוננות האזרחיות.

גישתו האסטרטגית של בריק בשבועות הראשונים של המלחמה, הוצגה במספר ראיונות שערך באמצעי תקשורת שונים. על-פי בריק באותה העת, על צה"ל להטיל מצור ולמשוך במכוון את העימות על פני שבועות וחודשים, ולא לחתור לסיימו במהרה. בריק ציין מספר נימוקים לכך. ראשית, כיוון שכניסה קרקעית של צה"ל לרצועת עזה עלולה לגרור תגובה של חזבאללה וגורמים נוספים, ולגרום לפריצתה של מלחמה אזורית רב-זירתית. שנית, משום שכניסה מהירה לרצועת עזה תסכן יותר את החיילים, שכן האויב עדיין חזק באופן יחסי. שלישית, מתוקף הרעיון שיש לנסות לייאש ולהחליש את האויב באמצעות כליאתו במנהרותיו ומחבואיו, עד שיאזלו לו מאגרי המים, המזון והדלק[24][25].

תשעה ימים לאחר תחילת המלחמה, זימן ראש הממשלה בנימין נתניהו את בריק לשיחה, על-מנת לשמוע עמדותיו ולהיוועץ עימו[26]. בפגישתו עם נתניהו, המליץ בריק להיערך ולהתכונן בצורה יסודית לפני כניסה קרקעית לעזה[27].

במהלך המלחמה המשיך בריק להתראיין רבות בכלי התקשורת הממסדיים והפרטיים, באתרי אינטרנט, בתוכניות הסכת, ועוד. בריק הביע עמדתו בכלי התקשורת, כי האשמים העיקריים למחדל שהוביל למלחמה הם ראש אמ"ן ומפקד פיקוד הדרום, וקרא להם להתפטר באופן מיידי, עוד בזמן המלחמה[28]. בהמשך ציין כי לראש הממשלה, לממשלה, לדרג המקצועי ולדרג הצבאי יש חלק מרכזי במצב[29][30]. הוא היה לאורח קבוע בערוץ TOV של אלעזר שטורם, שם המשיך לבקר את צה"ל והעומדים בראשו בעבר ובהווה, את דוברות צה"ל, ולעיתים גם את המערכת הפוליטית[31]. בדצמבר 2024 מתח ביקורת קשה על תפקודם של בנימין נתניהו והרצי הלוי.[32]

במלאת שלושה חודשים למלחמה, פרסם מאמר שבו התריע שמוצבי צה"ל בצפון הארץ אינם ערוכים היטב למערכה משמעותית מול חזבאללה. הוא חידד כי כבר התריע על חוסר מוכנות זה שנים קודם לכן בפני ראשי מערכת הביטחון בצה"ל ובפוליטיקה, ולדעתו מצב המוכנות רק הורע מן העת ההיא ועד לזמן המלחמה[33]. בהמשך המלחמה קרא להתפטרותם המיידית של ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל, ואחדים מאלופי המטכ"ל[34].

בתחילת אפריל 2024 פרסם מאמר שבו טען שראש הממשלה נתניהו מתעלם מאיומים אסטרטגיים על ישראל – האיום הגרעיני מצד איראן והאיומים הקונבנציונליים מצד איראן וגרורותיה (טילים, רקטות וכטבמי"ם) – ובוחר להדגיש את האיום המשני של חמאס[35]. בתחילת מאי כתב כי סיום המלחמה ברצועה הוא צורך חיוני על מנת לשקם את החברה הישראלית, והעריך כי הדבר לא יקרה כל עוד נתניהו נמצא בשלטון[36]. בריק הביע עמדה נחרצת נגד יציאה למלחמה במקביל בצפון נגד החזבאללה וטען שמלחמה רב-זירתית כזו תביא חורבן על מדינת ישראל[37].

כחודש לאחר מינויו של אייל זמיר לרמטכ"ל מתח בריק ביקורת על תפקודו, וכתב במכתב גלוי אליו: "ויתרת על האינטרס הביטחוני הלאומי. אתה עושה את דברו כמריונטה על חוטים, ומבטל את עמידתך מול האמת. אתה פשוט מגבה את האינטרס האישי של בנימין נתניהו להמשכה של המלחמה חסרת התוחלת שמטרותיה פוליטיות ולא ביטחוניות."[38]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: יצחק בריק
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יצחק בריק

מלחמת יום הכיפורים

נציב קבילות החיילים

מכּתביו

הערות שוליים

  1. ↑ אחיקם משה דוד, נציב הקבילות: "אני לא עלה התאנה של צה"ל", באתר nrg‏, 1 באוקטובר 2012.
  2. ↑ אטילה שומפלבי, בתגובה למכתב הרבנים: "מכתב אלופים" בעד התנתקות, באתר ynet, 29 באפריל 2004
  3. ↑ אמיר בוחבוט‏, נציב קבילות החיילים: הוועדה לבדיקת צה"ל שהקים הרמטכ"ל לא אובייקטיבית, באתר וואלה!‏, 4 באוקטובר 2018
  4. ↑ אלוף (מיל') יצחק בריק: אין לצהל יכולת - במלחמה יהיה אסון | 103fm, באתר 103FM - האזנה לרדיו און ליין
  5. ↑ עמיר רפפורט, על דו״ח האלוף בריק והאתוס הישראלי שהשתנה | Israel Defense, באתר www.israeldefense.co.il, ‏2018-09-27
  6. ↑ אייל לוי, ‏"עם ישראל חי על סיפון הטיטאניק": נביא הזעם הצה"לי מתריע מפני אסון, באתר מעריב אונליין, 22 במאי 2021
  7. ↑ מאיה הורודניצ'אנו, אמיר בוחבוט‏, נציב קבילות החיילים בדיון בכנסת: תהליך ההידרדרות בצה"ל הגיע לשיאו, באתר וואלה!‏, 12 בדצמבר 2018
  8. ↑ הילה ויסברג, ‏כתב האישום של האלוף לשעבר: "אי מוכנות קיצונית של הצבא", באתר גלובס, 13 באוקטובר 2023
  9. ↑ משה נוסבאום, ‏"אני לא נביא זעם, אבל ככה אי אפשר לנצח את חמאס", באתר ‏מאקו‏‏, ‏16 באוקטובר 2024‏
  10. ↑ אבירי איכות השלטון לשנת 2019, באתר התנועה לאיכות השלטון
  11. ↑ אתר למנויים בלבד עמוס הראל, נציב קבילות החיילים: הקיצוצים הנרחבים בצה"ל פגעו במורל ויצרו תרבות של עיגול פינות, באתר הארץ, 28 במאי 2017
  12. ↑ עמוס הראל, וגם עכשיו, לצבא קשה להתמודד עם הביקורת, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2018
    אתר למנויים בלבד שירית אביטן כהן, אריאל זיגלר, ‏ועדה חסויה תדון בפער בין דו"חות הרמטכ"ל ואלוף במיל' בריק, בעיתון מקור ראשון, 16 בספטמבר 2018
    אלוף (מיל') יצחק בריק, ‏דעה: "תר"ש גדעון" דרדרה את זרוע היבשה לשפל החמור ביותר של צה"ל, באתר גלובס, 27 בינואר 2020
  13. ↑ אתר למנויים בלבד יצחק בריק, מערכת בריאות קורסת? חכו שתראו את צה"ל בסבב הבא, באתר הארץ, 21 במאי 2020
  14. ↑ יצחק בריק, ‏סכנה: צבא בלי רוח לחימה, השילוח 19 באפריל 2020
  15. ↑ עומר דוסטרי, ‏דעה: מסע ההפחדות הפופוליסטי של האלוף בריק, באתר גלובס, 2 בפברואר 2020
  16. ↑ אורי מילשטיין, האלוף בריק - פרק 12, באתר יוטיוב
  17. ↑ האלוף יצחק בריק (10) – תהליך מינוי הרמטכ"לים והאלופים בצה"ל לקוי מאוד, נבדק ב-2023-01-25
  18. ↑ האלוף יצחק בריק (11) – יש לחולל רפורמה יסודית בתפיסת הביטחון של ישראל, נבדק ב-2023-01-25
  19. ↑ שרי מקובר-בליקוב, ‏"חמור יותר מיום כיפור, המודיעין קרס": תרחישי האימה של אלוף בריק | מיוחד ל"מעריב", באתר מעריב אונליין, 13 באוקטובר 2023
  20. ↑ אתר למנויים בלבד יצחק בריק, נתניהו, המלחמה הבאה קרובה. הכרז על מצב חירום לאומי, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2023
  21. ↑ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (טבח ה-7 באוקטובר, שקף 4) מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
  22. ↑ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
  23. ↑ האלוף (במיל.) יצחק בריק שחזה את המלחמה מתריע: "ישראל לא בנויה לאיום רב זירתי", באתר ערוץ 7, 8 באוקטובר 2023
  24. ↑ "עשו הכל כדי להשתיק אותי": אלוף במיל' בריק קורא להמתין עם הכניסה למערכה רב-זירתית, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 26:04)
  25. ↑ שרון כידון, ניר כהן, אלוף במיל' בריק: "נכנסנו לעזה מוכנים יותר מאי פעם", באתר ynet, 31 באוקטובר 2023
  26. ↑ ירון אברהם, ‏הבעיות של זרוע היבשה – וההמלצות להמשך: מאחורי שיחת נתניהו והאלוף במיל' יצחק בריק, באתר ‏מאקו‏‏, ‏16 באוקטובר 2023‏
  27. ↑ רדיו גלי ישראל-אלוף במיל' יצחק בריק במשדר המיוחד עם אלדד יניב: "נפגשתי עם נתניהו והתקבלה שם החלטה שהצילה את מדינת ישראל", באתר גלי ישראל
  28. ↑ "לשניים האלה יש את החלק הגדול ביותר": אלוף במיל' בריק קורא להתפטרותם של בכירי מערכת הביטחון, באתר מעריב אונליין, 19 באוקטובר 2023
  29. ↑ יצחק בריק, בביצוע "עשו הכל כדי להשתיק אותי": אלוף במיל' בריק קורא להמתין עם הכניסה למערכה רב-זירתית, סרטון באתר יוטיוב, 26.10.23
  30. ↑ ראיון של יצחק בריק בתוכנית הצינור עם גיא לרר, 26.10.23
  31. ↑ אלוף יצחק בריק: "במלחמה הבאה לא יהיה לאן לברוח כי גוש דן יהיה מופגז הרבה יותר", סרטון בערוץ "TOV אקטואליה יהודית", באתר יוטיוב (אורך: 12:29), 25 בדצמבר 2023;
    אלוף יצחק בריק: זאת הסיבה שחיזבאללה לא הצטרף לחמאס ב-7.10, סרטון בערוץ "TOV אקטואליה יהודית", באתר יוטיוב (אורך: 16:06), 4 בינואר 2024;
    אלוף יצחק בריק: אלה שני הרמטכ"לים שהקטינו את הצבא בצורה נוראית, סרטון בערוץ "TOV אקטואליה יהודית", באתר יוטיוב (אורך: 13:55), 4 בינואר 2024;
    אלוף יצחק בריק מספר על הנס הגדול שקרה לנו בשבת ההיא - וממה ניצלנו באמת, נבדק ב-2024-02-22;
    אלוף יצחק בריק: "במלחמה הבאה לא יהיה לאן לברוח כי גוש דן יהיה מופגז הרבה יותר", נבדק ב-2024-02-22
  32. ↑ אתר למנויים בלבד יצחק בריק, נתניהו והלוי, המנהיגים הכושלים ביותר מאז ומעולם, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2024
  33. ↑ אלוף (במיל׳) יצחק בריק , ‏תרחיש האימים: במתקפת חיזבאללה יקרסו המוצבים בגבול לבנון, באתר מעריב אונליין, 7 בינואר 2024
  34. ↑ יצחק בריק, ‏ראשי הצבא במחדל ה-7 באוקטובר צריכים להחזיר מיד את המפתחות, באתר מעריב אונליין, 27 בפברואר 2024;
    אתר למנויים בלבד יצחק בריק, אם לא נחליף את האחראים נחיה על זמן שאול עד האסון הבא, באתר הארץ, 7 במרץ 2024
  35. ↑ אתר למנויים בלבד יצחק בריק, נתניהו ואנשי הצבא מובילים אותנו לתהום, באתר הארץ, 2 באפריל 2024
  36. ↑ יצחק בריק, ‏ביבי יודע היטב שמה שקורה בימים אלה עלול להביא לקריסת המדינה, באתר מעריב אונליין, 2 במאי 2024
  37. ↑ האלוף בריק מזהיר: "ההחלטה של נתניהו לתקוף את חיזבאללה - תביא שואה למדינה", באתר מעריב אונליין, 16 ביוני 2024
  38. ↑ יצחק בריק, ‏אייל זמיר קיבל מכתב בהול: זאת ההחלטה הקשה בחייך, באתר מעריב אונליין, 14 באפריל 2025


מפקדי עוצבת אתגר
דני מט • ששון שילה • גיורא לב • יהודה פלד • אילן בירן • יצחק בריק • אפי איתם • גיורא ענבר • בני גנץ • דן ביטון • אריה טסלר
מפקדי עוצבת געש
אברהם יפה • צבי זמיר • עוזי נרקיס • אלעד פלד • שמואל גונן • רפאל איתן • אביגדור בן-גל • אמיר דרורי • אורי אור • אורי שגיא • עמרם מצנע • אביגדור קהלני • מתן וילנאי • יהודה פלד • נתי גולן • מאיר דגן • עמירם לוין • יצחק בריק • משה עברי-סוקניק • שי אביטל • בני לידור • צבי גנדלמן • אבי מזרחי • גרשון הכהן • אלי רייטר • סמי תורג'מן • אייל זמיר • תמיר הימן • יצחק תורג'מן • יעקב בנג'ו • אבי גיל • דן נוימן • דדו בר כליפא • מורן עומר
נציבי קבילות החיילים של צה"ל
חיים לסקוב • דני מט • אהרון דורון • עוזי לבצור • אבנר ברזני • יצחק בריק • איתן דהן • רחל טבת-ויזל
מפקדי המכללה לביטחון לאומי
עוזי נרקיס • אלעד פלד • מנחם מרון • יעקב אבן • אביעזר יערי • יעקב לפידות • יוסי בן-חנן • יצחק בריק • יעקב עמידרור • עמוס ידלין • איל בן ראובן • גרשון הכהן • יוסי בידץ • תמיר הימן • אמיר ברעם • איתי וירוב • נמרוד אלוני
מעוטרי עיטור העוז במלחמת יום הכיפורים
חזית הדרום אבודרם • אברמוביץ' • אדדי (נ) • אהרון (נ) • אוקו • אל־טורשאן • אלמוג • אפרתי (נ) • אקסלרוד (נ) • בלבן (נ) • בן-ארי (נ) • בן-עיון • ברוידה • ברום (נ) • בריק • גולדבלט • גולדמן (נ) • גליק • גלר • גנון • גרשטין • דבורצקי (נ) • הכהן • הללי (נ) • ורדי (נ) • זיוביש (נ) • זקן • חודדה (נ) • חודק • יפה • כהן • כהן (נ) • כנען • כספי (נ) • כץ (נ) • להב • לוין (נ) • לצטר (נ) • מרדכי • נעמן (נ) • סקל • עברי-סוקניק • פז • פרדקין • צבר • צור • קליין • קמחי (נ) • קרול • רז • רטר (נ) • רשלבך (נ) • שובל • שורק • שפס (נ) • שקדי • שרון (נ) • ששון (נ)
חזית הצפון אבי-טל • אסקרוב • בלומן (נ) • בן-דוד (נ) • בן-חנן • בן-שהם (נ) • בשארי (נ) • גולדפרב (נ) • גונין (נ) • גור • גיסין (נ) • גל (נ) • דגני (נ) • דפנא (נ) • וספי (נ) • זמיר • חנני (נ) • חנקין (נ) • טל (נ) • ירון (נ) • ישראלי (נ) • לב • ליטן (נ) • לוי (נ) • לניר (נ) • מבורך (נ) • משולם (נ) • נפשי • פלטי (נ) • פלנט • קוטף • רוזנצוויג (נ) • רטס (נ) • שחר • שניאור (נ)
מעוטרי עיטור הגבורה • מעוטרי עיטור המופת • מעוטרי צל"ש הרמטכ"ל
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

יצחק בריק40862911Q7051327

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=יצחק_בריק&oldid=3095957"