יוקר המחיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יוקר מחיה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יוקר המחיה או עלות המחיה הוא מושג תאורטי המתייחס לעלות הממוצעת לצריכה של משקי הבית באזור נתון, הנדרשת לשם שמירה על רמת חיים מסוימת.

שינויים ביוקר המחיה במשך הזמן משתקפים במדד המחירים לצרכן (הקרוי לעיתים "מדד יוקר המחיה"). עלייה מתמשכת במדד המחירים לצרכן קרויה אינפלציה, וירידה מתמשכת קרויה דפלציה.

מדדי יוקר המחיה משמשים לרוב כדי להשוות את עלות ההוצאות הנדרשת לשם שמירה על רמת חיים מסוימת באזורים גאוגרפיים שונים. את ההבדלים הגאוגרפיים ביוקר המחיה ניתן למדוד במונחים של השוואת שיעורי שווי כוח הקנייה במדינות או בערים שונות בעולם. השוואה מצומצמת בתחום זה נעשית במדד ביג מק, המשווה את מחירו של כריך המבורגר "ביג מק" ברשת "מקדונלד'ס" במדינות שונות.

יוקר המחיה גבוה יותר במדינות מפותחות מאשר בשווקים מתעוררים, ואף יותר בהשוואה למדינות מתפתחות. לדוגמה, במדינה נחשלת כגון סומליה ניתן לרכוש בעשרה דולרים כמות סחורות ושירותים אשר גדולה במידה ניכרת מזו שניתן לרכוש באותו הסכום במדינה מפותחת כגון ארצות הברית, אם כי טיב הסחורות וזמינותן ירודים בהתאמה.

מדידת יוקר מחיה

יוקר המחיה נמדד בהשוואה למספר משתנים, בעיקר רמת המחירים והתמ"ג לנפש, המבטא את העושר של כלל תושבי המדינה. אם מחירים במדינה מסוימת גבוהים מהממוצע, אולם גם ההון שבידי התושבים גבוהים במידה דומה - מעשית פירוש הדבר הוא שיוקר המחיה מתאזן ואינו נחשב כגבוה.

על פי הספרות המחקרית, קיים מתאם חיובי בין תמ"ג לנפש לבין רמת המחירים[1].

המדד המשולב של רמת המחירים וכוח-קנייה מכונה PPP, ונמדד על ידי הלשכות המרכזיות לסטטיסטיקה במדינות השונות, ומרוכזים על ידי ארגונים שונים דוגמת ה-OECD, במדידות המשוות בין מחיריהם של למעלה מ-3,000 מוצרים ושירותים שונים בכל מדינה.

גורמים שונים מקשים על השוואה מדויקת בין המדינות השונות, וביניהם שינויים בשער החליפין ושינויים בסיווג מוצרים ושירותים לקטגוריות שונות בין המדינות השונות.

יוקר המחיה במדינות ה-OECD

אם משווים בין רמת המחירים לבין התמ"ג לנפש, ישנו מתאם יחסי בין הגורמים, כך שמדינות עם רמת מחירים גבוהה לרוב מתאפיינות גם בתמ"ג גבוה לנפש. בקרב מדינות ה-OECD פערי מחיר מתאזנים בדרך כלל בין החברות השונות בארגון, כאשר מבצעים את ההשוואה לתמ"ג לנפש. מספר מדינות החברות בארגון מעט חורגות מהשוואה זו[1].

על פי גישת מדידת יוקר המחיה על פי השוואה זו, מדינות בהן התמ"ג לנפש גבוה ביחס לרמת המחירים הן כאלו בהן יוקר המחיה נמוך, כאשר בין חברות ה-OECD לשנת 2017 בולטות בין מדינות אלו לוקסמבורג, אירלנד וליטא, ובולטות במידה פתוחה שאר מרבית מדינות מזרח אירופה החברות בארגון, להן תל"ג לנפש נמוך מהממוצע, אולם רמת מחירים נמוכה עוד יותר.

בין חברות הארגון בהן התמ"ג לנפש נמוך ביחס לרמת המחירים, להן ניתן לייחס יוקר המחיה גבוה, בולטות יחסית איסלנד וישראל, ובמידה פחותה גם ניו זילנד ומדינות סקנדינביה.

בישראל

בהשוואת רמת המחירים בין ישראל לארגון ה-OECD, נכון לשנת 2017 רמת המחירים בישראל גבוהה מהממוצע של ה-OECD ב-20%. אם משכללים להשוואה גם את התמ"ג לנפש במדינות השונות, בפועל רמת המחירים בישראל גבוהה אף מעט יותר, ומשוכללת ל-22.8% בהשוואה לממוצע ה-OECD.

עוד טרם הצטרפותה של ישראל ל-OECD, נמדד יוקר המחיה במדינה בהשוואה למדינות החברים בארגון. מאז שנת 2007 ועד שנת 2017 התייקר מדד המחירים בהשוואה ל-OECD ב-36.4% (בעת שהתל"ג לנפש עלה ב-17.6%, והשכר הממוצע הריאלי עלה ב-8.9%), כאשר לאורך 11 שנים אלו בולטות במיוחד 3 קפיצות ביוקר המחיה, בשנים 2008 (עלייה של 15.9% בהשוואה ל-OECD), שנת 2013 (עלייה של 9.9%) ושנת 2017 (עלייה של 6.2%).

שנה רמת המחירים בישראל (OECD = 100)
2007 88
2008 102
2009 100
2010 104
2011 105
2012 101
2013 111
2014 113
2015 112
2016 113
2017 120

מדידת המחירים בענפים השונים במדינות ה-OECD מתבצעת מדי כמה שנים, ומשכללת את רמת המחירים במונחי כוח קנייה (כלומר, בשכלול תמ"ג לנפש). הטבלה מעודכנת בהתאם למדידה של שנת 2017.

השוואה ל-OECD, ממוצע הארגון = 100
ענף בישראל 2014 2017
טבק, משקאות אלכהוליים וסמים 145 150
דיור, מים, חשמל, גפ"מ ודלקים 123 148
ריהוט,ציוד ואחזקת בית 134 121
תחבורה 130 122
מסעדות ובתי מלון 129 139
מזון והמשקאות לא-אלכהוליים 125 137
בריאות 119 131
תרבות ובידור 116 121
תקשורת 90 77
ביגוד והנעלה 103 121
חינוך 94 112

להלן פירוט רמת המחירים בענף המזון בישראל בהשוואה ב-OECD במונחי כוח קנייה (כלומר, בשכלול תמ"ג לנפש). נתוני הטבלה משנת 2014.

ההשוואה אינה מלאה, מכיוון שמוצרי המזון במדינות השונות נבדלים באיכות המזון, והשוואת המחירים עשויה להיות מושפעת משינויים בשערי החליפין. בנוסף, ההשוואה משכללת את הממוצע לכל תת-ענף מבין מוצרים שונים השייכים לאותה קטגוריה, או ממוצע של מוצרים זהים שנמצאים בנקודות מכירה שונות, כך שייתכן מצב בו קבוצת מוצרים יקרה יותר בממוצע, אולם בתוך הקבוצה פריטים שונים או נקודות מכירה מסוימים זולים מה-OECD.

מבין תת-הענפים, רמת המחירים גבוהה בעיקר בענפים בהם מתקיים פיקוח ממשלתי הדוק ומתבצע ניהול מכסות, כמו משקי החלב והביצים[1].

השוואה ל-OECD, ממוצע הארגון = 100
תת-ענף בישראל 2014 2017
חלב, גבינה וביצים 167 179
משקאות אלכוהוליים 168 155
מזון אחר 143 166
שמנים 143 143
לחם ודגנים 136 154
משקאות קלים 137 149
בשר 122 143
דגים 110 124
ירקות ופירות 92 96

ניסיונות לפתור את יוקר המחיה

לאחר המחאה החברתית בישראל בשנת 2011, שהתמקדה בעיקר ביוקר המחיה, במשך מספר שנים הנושא היה על סדר היום הציבורי ובוצעו מספר מהלכי חקיקה או רפורמה במטרה לשפר את הנושא.

  • רפורמות בתחום הדיור - תחום הדיור היה אחד הנושאים המרכזיים במחאת 2011, ובעשור שלאחריה שרי אוצר הציעו מספר מתווים במטרה להקל על יוקר המחיה בתחום הדיור. אף על פי כן, נכון לתחילת 2022 מחירי הדיור ממשיכים לעלות. מחירי הדיור עלו בהתמדה מאז שנת 2008, זאת למרות ניסיונות של ממשלת ישראל לרסן עלייה זו[2]. במרוצת השנים עלו מספר ניסיונות לטפל בכך: מע"מ אפס, מחיר למשתכן, מחיר מופחת, מחיר מטרה, דירה בהנחה, תמ"א 38 ופינוי בינוי.
  • הגברת התחרות בתחום התקשורת הסלולרית - החלה בסוף שנת 2011, ובתוך זמן קצר הביאה לירידה ממוצעת של למעלה מ-50% בעלות התקשורת הסלולרית[3].
  • הסכם שמיים פתוחים - ההסכם בין ישראל לאיחוד האירופי נחתם בשנת 2013 ואפשר את כניסתן של חברות לואו קוסט רבות להפעלת טיסות בישראל.
  • חוק המזון - נכנס לתוקף בשנת 2015 לאחר שנחקק כתוצאה מוועדת קדמי שהוקמה במחאה החברתית של 2011, ובו מספר סעיפים שמטרתם להוריד את יוקר המחיה[4]. בדיקה שבוצעה לאחר 5 השנים הראשונות של החוק, הראתה כי החוק אמנם חסך עלויות לרשתות המזון, אולם בפועל לא גולגל החיסכון לצרכנים, אלא הגדיל את הרווח של הרשתות[5].
  • רפורמת ה"ביוש" - נכנסה לתוקף בשנת 2018. משרד הכלכלה כפה הצבת שילוט ברשתות למיניהן. בכל מדף, בצמוד לכתריסר מותגים, נכתב מה המחיר הממוצע, במדינות נבחרות. היא הובילה להורדת מחירים במוצרים שנבחרו ואף בכמה מאלה שלא הוצגו. הרפורמה פקעה במהלך המשבר הפוליטי בישראל[6].
  • רפורמת הייבוא - אושרה בשנת 2021. הסרת חסמים ביבוא[7] כמו התרה של כניסת מוצרים לישראל תותר אם הוא בעל תו תקן אירופי או אמריקאי גם אם הם חסרי תו תקן ישראלי[8].
  • רפורמת החקלאות - אושרה בשנת 2022. כללה הקלה על יבוא ביצים[9], פירות וירקות[10] יחד עם שינויים נוספים כמו שינוי במבנה פיקוח המחירים על הביצים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0