יחידת חצב
 | |
| סמל יחידת חצב | |
| פרטים | |
|---|---|
| סוג | אוסינט |
| בסיס האם | מחנה גלילות |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1949 – דצמבר 2021 (כ־72 שנים) |
| נוצרה מתוך | ש.מ 5, ש.מ 7, ש.מ. 10 |
| התמזגה לתוך | יחידה 8200 |
| פיקוד | |
| יחידת אם | יחידה 8200 |
יחידת חצב הייתה יחידה של אגף המודיעין שפעלה תחת יחידה 8200 ועסקה בתחום המודיעין ממקורות גלויים (אוסינט) בשנים 1949–2021.
היסטוריה
עם הקמת המודיעין הישראלי, היה העיסוק בתחומי המודיעין הגלוי מפוצל בין כמה יחידות. ביוני 1949 הוקם בשירות המודיעין מרכז חקירות ואיסוף מודיעין ממקורות אנושיים שאינם סוכנים, שזכה לכינוי "מודיעין 5". עיסוקו היה תשאול שבויים ועריקים ממדינות ערב, וכן קבלת מידע מתיירים ועולים חדשים ממדינות אלה. ב-1951 הועבר הטיפול בעריקים ובמסתננים לענף מודיעין קרבי, ובמקרים של חשד בריגול, לגורמי ביטחון שדה ולשב"כ. "מודיעין 7" אסף אז מידע ממקורות גלויים כתובים ומשודרים. במאי 1949 הועברו אליו גורמים מ"מודיעין 10" שעסקו בהפקת מידע פוליטי מהעיתונות הערבית והמערבית. במהלך 1950 צומצם "מודיעין 7" עקב העברת רוב אנשיו לענף המחקר. בתחילת 1951 אוחדו "מודיעין 5" ו"מודיעין 7" ליחידה אחת: "מודיעין 5" - יחידת איסוף מידע ממקורות גלויים, כולל אחריות לכל נושא השפה הערבית במחלקת המודיעין (ממ"ן).
ביולי 1956 בוצע ארגון מחדש במודיעין 5. היחידה הפכה למסגרת המרכזית לאנשי מילואים שמומחיותם השפה הערבית. במהלך השנים, הוטלו עליה משימות נוספות כמו חקירת שבויים, לוחמה פסיכולוגית בדרג הנפרס וכן קידום וטיפוח לימודי השפה הערבית בצה"ל. המודיעין הגלוי התבסס אז על כמה מקורות מידע שאפשרו תצפית על הנעשה במדינות היעד:
- מידע צבאי - הפרסומים הרשמיים והחצי-רשמיים שהופיעו בכלי התקשורת על הפעילות הצבאית בארצות היעד, כשמאמץ מיוחד הוקדש למצוא את הרמזים שבין השורות על מינוי כזה ואחר, על הקמת תשתית, מחנה, אימון וכדומה, או ידיעות "תמימות" שמהניסיון המודיעיני הרב ניתן היה להביא מהן תועלת צבאית;
- מידע עסקי - מידע מגופים כלכליים גדולים;
- מידע רשמי;
- מידע אקדמי.
תחום המודיעין הגלוי באמ"ן לא זכה להערכה רבה בשנות ה-50 וה-60. ההילה של הגופים שעסקו באיסוף מודיעין ממקורות חשאיים הסיטה את תשומת הלב מהמידע הגלוי, שהושג יחסית בזול ובקלות.
במאי 1961 שוּנה שמה של יחידת המודיעין הגלוי מ"מודיעין 5" ל"יחידה 550", שהייתה כפופה לראש אמ"ן. באמצע שנות ה-60 שירתו ביחידה 37 איש, מהם 25 אנשי קבע ואזרחים עובדי צה"ל. ביחידה נעשה מעקב מקיף אחר העיתונות הכתובה, הטלוויזיה והרדיו בארצות ערב. המעקב של היחידה כלל את השגת העיתונים, מיון המידע החשוב, תרגומו לעברית והפצתו בקובצי מידע משוכפלים יומִיים או בדיווח מיידי בטלפרינטר ובטלפון. מאמץ מיוחד ניתן לקליטה ותרגום בזמן אמת של נאומי מנהיגי ערב. באמ"ן ייחסו חשיבות לנאומים ולמאמרים הפובליציסטיים ששיקפו את עמדת המשטרים כשהופיעו בעיתונות מגויסת ומבוקרת. הפרסומים של היחידה והעיתונים הערביים המקוריים הועברו למשמרת למכון שילוח (לימים, "מרכז דיין") באוניברסיטת תל אביב, כחלק מהסדר שיתוף הפעולה בין אמ"ן והמכון בשנות ה-60.
השם "חצב" ניתן ליחידה בראשית שנות ה-70, עם מתן שמות לכל יחידות האיסוף.
בשנות ה-60–70 פרסמה היחידה מדי שנה מדריך שנתי לאירועים בעולם הערבי. עד אמצע שנות ה-70 "חצב" הוציאה לאור גם פרסום תקופתי בשם "קווי תעמולה בעולם הערבי", ובו נסקרו הנושאים בתקשורת בערבית לגבי ישראל.
יחידת "חצב" עמדה בקשר ממוסד עם הכתבים לענייני ערבים בתקשורת הישראלית. הכתבים הגיעו לעדכון שוטף ביחידה, ובנוסף "חצב" הפיצה מידע מתורגם מהתקשורת בערבית באמצעות סוכנות עתי"ם, תחת הכינוי ע"מ (עתי"ם מזרח).
בשנת 1968, בעקבות התגברות המעורבות הסובייטית במזרח התיכון, נפתח ביחידה מדור מזא"ר (מזרח אירופה), למעקב ותרגום של מידע מתקשורת ברוסית. מידע זה היה בעל ערך רב לתחום המדיני באמ"ן. בנוסף, תרגם המדור גם חומר צבאי על תורת הלחימה הסובייטית שהייתה בשימוש בצבאות ערב.
בשנות ה-60 וה-70, נעשה באחריות היחידה תהליך יומי של חילופי עיתונים עם המודיעין הירדני: הישראלים, באמצעות שוטרים מהמחלקה לתפקידים מיוחדים בירושלים, העבירו לירדנים מדי יום את העיתונים מישראל, וקיבלו מהירדנים עיתונים מירדן ומארצות ערב אחרות. הסדר זה החל במעבר מנדלבאום בירושלים ונמשך עד יוני 1967, ולאחר מלחמת ששת הימים התבצע בגשר אלנבי, על ידי אנשי המינהל האזרחי ביהודה ושומרון.
לאחר מלחמת יום הכיפורים, עברה יחידת "חצב" מבניין אזרחי במרכז תל אביב למחנה גלילות. עם המעבר, הודק הקשר של היחידה עם יחידות אחרות של החיל. באותה עת קיבלה "חצב" את האחריות לספריית אמ"ן, שהועברה מהקריה לגלילות. בשנות האלפיים, נמצאת הספרייה במרכז למורשת המודיעין (מל"מ) בגלילות ופועלת כגוף אזרחי. מרכז מידע זה הוא המקיף ביותר בישראל של ספרות וחומר גלוי אחר בנושאי מודיעין.
בתחילת שנות ה-80 נכתב על היחידה באנציקלופדיה "צה"ל בחילו":
"תרומתם של אנשי "חצב" לפסיפס המודיעין זיכתה אותם פעמים רבות בציונים לשבח, מפי ראשי אמ"ן וצרכני המודיעין. "חצב" מספקת יותר מ-80 אחוזים של חומר הגלם למחלקת המחקר, המעבדת את תמונת המודיעין. אולם תקציבה נמוך לאין שיעור מתקציבי סוכנויות האיסוף האחרות."[1]
ב-1992 החליט ראש אמ"ן, האלוף אורי שגיא, למזג את יחידת "חצב" אל תוך יחידה 8200. היחידה עברה אז שינויים ארגוניים.
ב-2016 נשקלה סגירת היחידה, אך ראש אמ"ן החליט להשאירה ולהוריד את תקן דרגת מפקדה לרב-סרן.[2] מאז, עקבה היחידה גם אחרי הנעשה ברשתות החברתיות,[3] היא הפיצה חומר ויזואלי רב ושימשה "ברומטר" להלכי רוח בחברה הערבית בארצות האזור.
במהלך מגפת הקורונה בישראל השתלבה היחידה במאמץ הכלל-מודיעיני לסיוע במאבק בקורונה, ואספה מידע מגוון בשפות שונות על דרכי ההתמודדות עם המגפה במדינות העולם.[4]
בדצמבר 2021 נסגרה יחידת "חצב". חייליה פוזרו בתוך מסגרות המשנה של יחידה 8200.[5]
בשנת 2023, בעקבות המחדל המודיעיני שקדם למתקפת הפתע על ישראל, מתחו בכירים לשעבר באמ"ן ביקורת חריפה על ההחלטה לסגור את היחידה.[6] גורם באמ"ן אמר על כך:
"הצבא שבוי בתפיסה שגויה ומיושנת, שיש מערכת קשר פנימית שצריך לחדור אליה, ואם רק נשלח את סיירת מטכ"ל לעומק האויב עם איזה כונן USB, תהיה לנו גישה לכל. אבל עם אנשי אוסינט, כלומר ילדודס שיושבים על רשתות חברתיות של קבוצות פייסבוק וטלגרם של חמאס, יש סיכוי שהם היו עולים על המתקפה הזו מבעוד מועד."[7]
"עמיחי" - תת-יחידה דרוזית
בשנות ה-70 זיהה המודיעין הישראלי מחסור ביודעי ערבית. מערכת החינוך לא הכשירה עד אז די תלמידים יודעי ערבית. הצרכים אחרי מלחמת יום הכיפורים הלכו וגדלו, וחיפשו פתרונות שונים כדי להגדיל את מאגר יודעי השפה.
העדה הדרוזית הזינה במשך שנים את יחידות השדה של צה"ל, ובעיקר את "חטיבת המיעוטים" (חטיבה 300). בשנות ה-70, הרחיב צה"ל את העתודה האקדמית גם לדרוזים, ובסיום הלימודים הם שובצו בתפקידים שונים בצה"ל, אך איש מהם לא שובץ בחיל המודיעין. אל"ם בנימין בן אליעזר ("פואד"), שבשנות ה-70 שימש מפקד חטיבה 300 בגבול לבנון, שנחשב גם "קצין הראשי למיעוטים" גיבש באמצע שנות ה-70, בשיתוף מפקד יחידת "חצב", סא"ל אפרים לפיד, ורס"ן שלום הררי ממחלקת האיסוף באמ"ן, רעיון לגייס דרוזים ליחידת המודיעין הגלוי באמ"ן, ובכך להגדיל את מספר יודעי הערבית, ובמקביל להקנות יוקרה לעתודאים דרוזים. הרמטכ"ל מרדכי גור וראש אמ"ן שלמה גזית הכריעו בעד רעיון שילוב הדרוזים ביחידת המודיעין. ב-1976 היה זה חידוש משמעותי לעדה.
ההתחלה הייתה ביחידה קטנה ששכנה בחיפה בשם "עמיחי". לימים, הורחב מאוד שילובם של דרוזים בתפקידים משמעותיים בחיל המודיעין. ב-2007 פורקה היחידה, ומאז משולבים חיילים דרוזים באופן מלא ביחידות מודיעין שונות.[8]
איסוף מסמכי שלל וציוד טכני - אמש"ט
כלקח ממלחמת יום הכיפורים הוקמה במסגרת יחידת "חצב" ב-1976 יחידת-משנה חדשה עם שני תחומי פעילות: איסוף מסמכי שלל ועיבודם ואיסוף ציוד לחימה של האויב. עד אז היה איסוף ציוד השלל באחריות הענף הטכני במחלקת מחקר, ואיסוף מסמכי השלל היה באחריות יחידת החקירות 560. היחידה החדשה, "אמש"ט" (איסוף מסמכי שלל וטכני), בפיקודם של אל"ם שמחה ביברמן וקצין המבצעים, רס"ן צבי אמיתי, הכשירה סגל אנשי מילואים מיומן לתחומי הפעילות בשדה בשיתוף הדוק עם הקמ"נים בשטח. החיבור ליחידת האוסינט הסדירה חצב, הבטיח גרעין סדיר של מתרגמים למסמכי שלל בעלי ערך מודיעיני. לימים הוטמע נושא אמש"ט בגדוד הסיגינט המבצעי (גס"מ) של יחידה 8200.
מפקדי היחידה
| שם | תקופת פיקוד | נקודות לציון | תמונה |
|---|---|---|---|
| שמואל טולידאנו | 1948–1951 | ||
| שמואל שגב | 1952–1953 | ||
| ששון נדב | 1953 | ||
| אהוד כדורי | 1953 | ||
| שמעון סומך | 1953–1954 | ||
| נסים קזז | 1954–1955 | ||
| רפאל אפרת | 1955–1957 | ||
| יואל בן דב | 1958–1959 | ||
| אלישע רואי | 1959–1961 | ||
| נועם טל | 1961–1966 | ||
| דוד דיין | 1966–1970 | ||
| יעקב נחמיאס | 1970–1974 | ||
| אפרים לפיד | 1974–1976 | ||
| משה גולן | 1976–1978 | ||
| יעקב לזר | 1978–1981 | ||
| שמואל מוראד | 1981–1983 | ||
| אלי זיו | 1983–1985 | ||
| נעם שפירא | 1985–1986 | ||
| משה וידן | 1986–1988 | ||
| ראובן אביסף | 1988–1990 | ||
| טל אלוני | 1990–1993 | ||
| ארמונד (גיגי) בר גיורא | 1993–1997 | ||
| שמואל גלרון | 1997–2001 | ||
| אסף אוריון | 2001–2003 | ||
| רוני דוד | 2003–2005 | ||
| יורם כינורי | 2005–2009 | ||
| רונית לבבי מורד | 2010–2014 | ||
| רועי צינמן | 2014–2016 | ||
| ש' | 2016–2018 | ||
| א' | 2018–2020 | ||
| ל' | 2021 | מפקדה האחרון של היחידה |
ראו גם
לקריאה נוספת
- דני אשר, מעשה אמ"ן - כרך א' - תולדותיו של המודיעין הצבאי, עד 1972, הוצאת מערכות, משרד הביטחון, 2014
- אפרים לפיד, לוחמי הסתר - המודיעין הישראלי - מבט מבפנים, ידיעות ספרים, 2017, עמ' 96–99
קישורים חיצוניים
- עמיר רפפורט מראיין את אפרים לפיד בכנס של יחידת "חצב", גלי צה"ל, 4 ביולי 2012
- אמיר בוחבוט, הצצה ליחידת המודיעין שאימתה את חיסול ג'עברי, באתר וואלה!, 1 בדצמבר 2012
- יוחאי עופר, היחידה הצהלית שמזהה מהפכות במדינות ערב, באתר nrg, 12 בדצמבר 2014
- שי לוי, האנשים שאוספים מודיעין בפייסבוק: הצצה ליחידת חצב, באתר מאקו, 7 באוקטובר 2016
- אפרים לפיד, אתגרי המודיעין הגלוי בעידן המידע בתוך אתגרי קהילת המודיעין הישראלי, המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), 2017
- שירה פתאל, התמודדות עם סוגיות שאינן בראש סדר העדיפויות המודיעיני, המרכז למורשת המודיעין - המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, אוקטובר 2018
- ינון שלום יתח, סוד היחידה המודיעינית שמפצחת גם את הפוריו אתר צה"ל, ינואר 2021
- רועי קייס, מאתרים מודיעין בטיקטוק: יחידת חצב של 8200 נסגרת, חדשות כאן 11, יוטיוב, 29.12.2021
ישראל, צה"ל. אגף מודיעין. מדור כתבי עת, דף שער בספרייה הלאומית- Ludo Block, The long history of OSINT, Journal of Intelligence History, 14 Jun 2023
הערות שוליים
- ^ צה"ל בחילו, חיל המודיעין מאת עודד גרנות, הוצאת רביבים, 1981, עמ' 123
- ^
גילי כהן, צה"ל שקל לסגור את יחידת המודיעין "חצב", אך הסתפק בהורדת דרגת מפקדה, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2016
- ^ רונן שיביאק, סוד גלוי, באתר ישראל היום, 14 באוגוסט 2015
- ^ אורי ברקוביץ', כך התגייסה היחידה הסודית של חיל המודיעין למלחמה בקורונה, באתר גלובס, 17 באפריל 2020
- ^ יחידת חצב של 8200 סוגרת את שעריה - אחרי שנים בהאזנה, באתר ערוץ 7, 29 בדצמבר 2021
- ^ אמיר בוחבוט, העיוורון שהוביל למחדל נחשף: "למה סגרו את יחידת המודיעין הגלוי?", באתר וואלה!, 18 בנובמבר 2023
- ^ רונן ברגמן, איתי אילנאי, תחקיר: שרשרת התקלות הבלתי נתפסת שהובילה להפתעת 7 באוקטובר, באתר ynet, 20 באוקטובר 2023
- ^ אפרים לפיד, לוחמי הסתר - המודיעין הישראלי, מבט מבפנים, ראשון לציון: ידיעות ספרים, 2017, עמ' 98
