יחסי איראן–סינגפור
| יחסי סינגפור–איראן | |
|---|---|
|
|
| סינגפור | איראן |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 719.20 | 1,648,195 |
| אוכלוסייה | |
| 5,864,321 | 92,275,089 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 501,428 | 401,505 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 85,505 | 4,351 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה אסלאמית |
יחסי איראן–סינגפור הם היחסים הדיפלומטיים, הכלכליים והתרבותיים בין איראן לבין סינגפור. שתי המדינות כוננו את יחסיהן הרשמיים ב-6 באוגוסט 1973, ומאז מתקיימים ביניהן יחסים ידידותיים. לאורך השנים התאפיינו היחסים בשיתוף פעולה מוגבל בתחומים שונים, ובשמירה על דיאלוג דיפלומטי, תוך איזון בין מחויבויותיה הבינלאומיות של סינגפור (כגון סנקציות) לבין הרצון בקשרים תקינים עם איראן.
רקע היסטורי
סינגפור הכריזה על עצמאותה ממלזיה באוגוסט 1965, ובשנים הראשונות לקיומה ביססה את קשריה עם מדינות רבות. איראן (תחת שלטון השאה מוחמד רזא שאה פהלווי) הכירה בסינגפור והצדדים קיימו מגעים לא-רשמיים עוד בסוף שנות ה-60. היחסים הדיפלומטיים המלאים כוננו רשמית ב-6 באוגוסט 1973.[1] בתקופה שקדמה למהפכה האסלאמית באיראן (1979), נשמרו יחסים קורקטיים בין ממשלת השאה לבין ממשלתו של לי קואן יו בסינגפור, אם כי לא היו קשרים ענפים בשל המרחק הגאוגרפי והמיקוד של כל מדינה בענייניה האזוריים.
לאחר המהפכה האסלאמית בשנת 1979 הכירה סינגפור בשלטון החדש של האייתוללה רוחאללה ח'ומייני, והיחסים הרשמיים נמשכו ברציפות. בזמן מלחמת איראן–עיראק (שנות ה-80) שמרה סינגפור על נייטרליות ולא הייתה מעורבת בלחימה, אם כי כמדינת סחר חופשית חלק מהחברות בה מכרו סחורות דו-שימושיות באזור. בתחילת שנות ה-90, עם סיום המלחמה וההתמתנות היחסית באיראן תחת הנשיאים רפסנג'אני ומוחמד חתאמי, החלו מגעים לחדש ולחזק את הקשרים.
בשנות ה-2000 וה-2010 התפתחו היחסים בעיקר בתחום הדיפלומטי והכלכלי, בכפוף להתפתחויות הגאופוליטיות (כמו תוכנית הגרעין האיראנית והסנקציות הבינלאומיות). נקודת ציון חשובה הייתה בשנת 2010, כאשר סינגפור פתחה לראשונה שגרירות רשמית בטהראן. מהלך זה סימל רצון לחיזוק הקשרים, למרות הסנקציות שהוטלו על איראן בתקופה ההיא.
יחסים דיפלומטיים ופוליטיים
לאיראן שגרירות רשמית בסינגפור, ואילו סינגפור מפעילה שגרירות בטהראן (מאז פתיחתה בשנת 2010). קודם לכן התנהלו העניינים הדיפלומטיים של סינגפור מול איראן באמצעות שגרירותה בניו דלהי או בערוצים אחרים. הנציגות האיראנית בסינגפור קיימת מזה עשרות שנים, ובמהלך הזמן הוחלפו שגרירים בין שתי המדינות באופן סדיר.
במהלך השנים נערכו מספר ביקורים רמי-דרג שחיזקו את הדיאלוג בין הצדדים. בפברואר 2014 ביקר שר החוץ של סינגפור, קסיווייר ג'ורג' שאנמוגאם באיראן לפגישות עם מקבילו האיראני מוחמד ג'וואד זריף ועם נשיא איראן חסן רוחאני.[2] ביקור זה היה הראשון בדרג שר חוץ מזה שנים, והתקיים על רקע שיפור יחסי איראן עם הקהילה הבינלאומית לאחר חתימת הסכם הביניים בנושא הגרעין. שני השרים שיבחו את הידידות בין המדינות ודנו בדרכים להרחבת שיתוף הפעולה, כולל הגברת קשרים בין-אישיים ושיתופי פעולה בתחומי התרבות.[2] שר החוץ הסינגפורי אף הזמין את זריף לבקר בסינגפור בהזדמנות מתאימה[2], והדגיש את הערכתה של סינגפור למורשתה התרבותית העשירה של איראן ותפקידה באזור. בתקופה זו הוקמה גם קבוצת ידידות פרלמנטרית בין הפרלמנט האיראני לפרלמנט הסינגפורי, שסייעה בחילופי משלחות של מחוקקים.[2]
בשנים הבאות נמשכו המגעים הדיפלומטיים. באוגוסט 2018, בשולי כינוסים בינלאומיים, נפגש השר זריף עם בכירים מסינגפור והביע עניין של טהראן בחיזוק הקשרים עם סינגפור ומדינות נוספות באזור אסיה-פסיפיק.[3] בספטמבר 2021, במסגרת עצרת האו"ם בניו יורק, נפגש שר החוץ האיראני חוסיין אמיר עבדאללהיאן עם שר החוץ הסינגפורי ויוויאן באלאקרישנן. השניים דנו בנושאים בילטרליים, במיוחד קידום הסחר ושיתוף הפעולה הכלכלי בין המדינות.[3] בדצמבר 2021 מונה שגריר איראן חדש בסינגפור והגיש כתב האמנה לנשיאת סינגפור, מה שצוין כפתיחת פרק נוסף ביחסים.
בתחילת 2024 נרשמה התחממות מסוימת בקשרים: בחודש יוני ביקר בטהראן אונק קנג יונג, דיפלומט בכיר ששימש כשליח מיוחד של שר החוץ הסינגפורי. הוא השתתף בוועידת דיאלוג שיתוף הפעולה באסיה (ACD) ונפגש עם ממלא מקום שר החוץ של איראן, עלי בגרי קאני. במסגרת פגישה זו הדגיש השליח הסינגפורי את נכונות ארצו להגביר את הקשרים הבילטרליים ולחזק את שיתוף הפעולה האזורי והבינלאומי עם איראן.[4] הצדדים הסכימו על הצורך בהגברת חילופי הביקורים בין גורמים רשמיים לשם מימוש פוטנציאל היחסים. בגרי קאני הביע מצדו את מוכנות טהראן להרחיב את היחסים, במיוחד בתחומי הכלכלה והסחר, והדגיש את החשיבות בביצוע ההסכמים ומזכרי ההבנות שנחתמו בעבר.[4]
למרות היחסים התקינים בדרך כלל, התגלעו גם מתיחויות נקודתיות. דוגמה בולטת היא סוגיית עונש המוות: סינגפור ידועה במדיניותה הנוקשה נגד סחר בסמים, הכוללת עונש מוות. בנובמבר 2024 פנתה איראן בבקשת חנינה עבור מסעוד רחימי מהרזאד, אזרח איראני-סינגפורי שהורשע בסינגפור בסחר בסמים ונידון למוות. שר החוץ האיראני (עבאס עראג'י) שוחח עם עמיתו הסינגפורי וביקש שיקולים הומניטריים במקרה זה.[5] אף על פי כן, הרשויות בסינגפור דחו את הבקשה, והאיש הוצא להורג בסוף נובמבר 2024 מה שעורר מחאה מטהראן אך לא הובילה למשבר דיפלומטי ארוך טווח.[6] שני הצדדים הבהירו שעמדותיהם העקרוניות שונות, אך הדגישו שהמקרה לא פגע במסד היחסים הרחב יותר.
הערות שוליים
- ↑ MINISTRY OF FOREIGN AFFAIRS SINGAPORE, DIPLOMATIC and CONSULAR LIST
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 MFA Press Statement Visit of Minister for Foreign Affairs and Minister for Law K Shanmugam to the Is, www.mfa.gov.sg (באנגלית)
- ^ 3.0 3.1 Iran-Singapore Relations - Iran Front Page, ifpnews.com, 2021-09-25 (באנגלית אמריקאית)
- ^ 4.0 4.1 Singapore ready for international cooperation with Iran, Mehr News Agency, 2024-06-24 (באנגלית)
- ↑ Hours after hanging 12 people, Tehran urges Singapore to halt Iranian's execution, www.iranintl.com, 2024-11-28 (באנגלית)
- ↑ Singapore hangs 4th person in three weeks, France 24, 2024-11-29 (באנגלית)
יחסי איראן–סינגפור40979828Q64920549